האם תיאלצו לחלק את הדירה שירשתם אם תתגרשו? התשובה תפתיע אתכם

דנה (38) ירשה דירה מסבתה שנתיים לפני שהכירה את בעלה. לאחר נישואין שנמשכו 12 שנה, כשהחליטו להתגרש, היא היתה בטוחה שהדירה תישאר ברשותה משום שהנכס, לשיטתה, היה שלה ולא חלק מהרכוש המשותף. להפתעתה, בית המשפט קבע שעליה לחלוק את הדירה עם בעלה לשעבר. סיפורה של דנה אינו יוצא דופן. 

בשנת 2024, על רקע המלחמה, נרשמה עלייה חדה של 6.5% במספר הזוגות שהתגרשו בישראל - 11,542 זוגות בסך הכל. בין הסוגיות המרכזיות שנמצאות במחלוקת בהליכי גירושין: משמורת על הילדים, חלוקת רכוש ומזונות. אך שאלה אחת שמעסיקה רבים נוגעת לגורלם של נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג טרם הנישואין: מתי רכוש שהתקבל בירושה או במתנה, או שנרכש טרם הנישואין, יהפוך רכוש משותף שגם יחולק בין הצדדים במסגרת הגירושין?

התשובה, כך נראה, מורכבת יותר ממה שרבים חושבים. "חשבתם שאם ירשתם דירה או רכשתם אותה לפני הנישואים, לא תצטרכו לחלוק בה עם בן או בת הזוג במקרה של גירושין? חישבו שוב", מבהיר עו"ד אביטל חורף, המתמחה בדיני משפחה. לדבריו, למרות שהחוק בישראל מגדיר במפורש כי נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואים או שהתקבלו בירושה אינם נכללים בחלוקת הרכוש בגירושין, המציאות המשפטית מורכבת הרבה יותר.

רק לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי אישה זכאית לרבע מדירה אותה ירש בעלה, לאחר שהוכח כי נעשו בה שיפוץ והשבחה משמעותיים מכספים משותפים של בני הזוג. במקרה זה, בני הזוג היו נשואים 12 שנים ואף רכשו את חלקם של אחיו של האיש, המהווים שלושה רבעים מהדירה. כל אלה הובילו את בית המשפט למסקנה כי מדובר היה בנכס משותף באופן מלא.

החוק אומר דבר אחד, הפסיקה אומרת אחרת

חוק יחסי ממון בין בני זוג, שחל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974, קובע באופן ברור כי במועד פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווי כלל נכסי בני הזוג שנצברו במהלך החיים המשותפים. יחד עם זאת, החוק מחריג במפורש נכסים שהיו בבעלות של אחד מבני הזוג לפני הנישואים, המכונים "נכסים חיצוניים", וכן נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואים.

"לכאורה, החוק אמור להרגיע ולהגן על בעלי הנכסים", מסביר עו"ד חורף, "אולם בתי המשפט פיתחו עם השנים דוקטרינה משפטית שמאפשרת לקבוע 'כוונת שיתוף ספציפית' גם בנכס חיצוני. כלומר, הקניית זכויות בנכס חיצוני לבן הזוג שאינו רשום, גם אם לא היתה זו כוונתו של בעל הנכס החיצוני מלכתחילה".

דוקטרינה זו קיבלה חיזוק משמעותי בפסיקת בית המשפט העליון בשנת 2004, אז קבע השופט אליקים רובינשטיין כי "ככל שהתוכן המשותף שנוצק לקניין, ובוודאי לדירת המגורים של זוג ומשפחה, משמעותי יותר, וככל שהיתה שותפות נמשכת בחיי הנישואין, כך מצדיקה ההגינות כי תגבר ההתייחסות לחזקת השיתוף, במיוחד על נכס כמו דירת מגורים, קן המשפחה".

מתי דירה פרטית הופכת למשותפת?

לדברי עו"ד חורף יש כמה נסיבות שבהן בית המשפט עשוי לקבוע כי התקיימה כוונת שיתוף בנכס שהיה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואים. "אחד הפרמטרים שנבחן", הוא אומר, "הוא משך הנישואים. כאן, ככל שבני הזוג נשואים תקופה ארוכה יותר גוברת הנטייה לראות בכל הרכוש כמשותף, גם אם אחד מבני הזוג הביא אותו לפני הנישואים. פרמטר נוסף הוא מידת ההשקעה של הצדדים בנכס. אם שני הצדדים, למשל, תרמו לשיפוצו של הנכס, להשבחתו למעשה, בית המשפט עשוי לסבור כי מדובר בנכס משותף לצדדים". 

מה לגבי הוצאות נוספות על הנכס, כמו תשלום משכנתא לדוגמה?

עו"ד חורף: "במקרים בהם בן הזוג שאינו בעל הנכס משתתף בתשלומי המשכנתא על הנכס, או כאשר המשכנתא משולמת מחשבון משותף של בני הזוג, הדבר מרמז על כוונת שיתוף בנכס. כך גם לגבי הכנסות מאותו הנכס לתא המשפחתי. כלומר, אם הדירה הושכרה ודמי השכירות שימשו את התא המשפחתי או הופקדו בחשבון המשותף, אזי יש כאן כוונת שיתוף". 

במקרה שבו טיפל עו"ד חורף, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי האישה זכאית למחצית מזכויות בדירה שנרכשה על ידי הבעל לפני הנישואים. זאת, למרות שהדירה נרשמה על שמו בלבד, ובני הזוג התגוררו בה רק תקופה קצרה מתוך 22 שנות נישואיהם. "הגורם המכריע היה שהחזרי המשכנתא שולמו על ידי שניהם מחשבון משותף, והאישה אף היתה ערבה למשכנתא. בית המשפט קבע כי לא ייתכן שהאישה תשלם מדי חודש סכום נכבד לצורך המשכנתא, כשמנגד אין לבעל כל כוונה להעניק לה זכויות בדירה", מספר עו"ד חורף.

האם יש דרך להגן על אותו רכוש פרטי?

"בהחלט, יש כמה אסטרטגיות שבאמצעותן ניתן להגן על הרכוש הפרטי, במיוחד דירות שנרכשו לפני הנישואים או התקבלו בירושה, ובראש ובראשונה באמצעות הסכם ממון. למרות תחושת אי הנעימות שחתימה על הסכם ממון עלולה לעתים לייצר, זוהי הדרך הבטוחה ביותר להגן על רכוש. הסכם הממון יגדיר במפורש מה הם הנכסים המשותפים ומה הם הנכסים החיצוניים שלעולם לא ייכללו ברכוש המשותף".

עו"ד חורף  מציין כי בעריכת הסכם ממון חשוב להיות ספציפיים ולציין במפורש בהסכם כי גם אם ייערך שיפוץ בדירה שבבעלות אחד מבני הזוג וגם אם יתגוררו בה יחד, לא יהיה בכך כדי להקנות לבן הזוג שאינו רשום זכויות בעלות בדירה. "מעבר לכך", הוא מוסיף, "חשוב שלא לייצר תחושה אצל בן הזוג שאינו רשום, לפיה הנכס החיצוני הוא למעשה נכס משותף. הודיעו מראש ובאופן מפורש כי אינכם חפצים בשיתופו באותו נכס חיצוני, ואל תסתפקו באמירה אגבית אלא גבו אותה באסמכתאות, ככל הניתן". 

האם מומלץ לגור בדירה שניתנה במתנה או בירושה?

"במידת האפשר כדאי שלא להתגורר בנכס, אלא להשכיר אותו לצד שלישי ולהחזיק את דמי השכירות בחשבון נפרד. אבל חשוב לי לציין כי גם במקרה כזה, כדאי להודיע במפורש לבן הזוג שגם אם דמי השכירות המתקבלים משמשים את התא המשפחתי, אין בכך כדי ללמד על כוונת שיתוף בדירה".

הסכם ממון אחרי הנישואים - האם זה אפשרי?

רבים אינם יודעים כי ניתן לערוך הסכם ממון גם לאחר הנישואים. "אפשר לערוך הסכם ממון בכל רגע נתון, גם במהלך הנישואים", מבהיר עו"ד חורף. "במהלך השנים בנישואין חלים שינויים רבים במצב הכלכלי של בני הזוג, ביניהם קבלת ירושות או מתנות. זוג שהתחתן ולא ערך הסכם ממון לפני החתונה יכול להחליט כי כעת הגיע הזמן להסכם שיקבע מהו רכוש משותף ומהו רכוש נפרד".
עם זאת, בניגוד להסכם ממון לפני הנישואים שדורש אישור של נוטריון או רשם נישואין, הסכם שנערך לאחר הנישואים טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

נקודה חשובה שעו"ד חורף מדגיש: "אם חתמתם על הסכם ממון ואישרתם אותו כחוק, אך במהלך השנים לא קיימתם את הוראותיו, קרוב לוודאי שהוא לא יהיה תקף - גם אם לא ביקשתם לבטל אותו". לדבריו, אם בני הזוג לא פעלו בהתאם להסכם לאורך השנים ובעת פרידה מבקשים לאכוף את הוראותיו, בית המשפט עשוי לקבוע כי למעשה זנחו את ההסכם ועל כן הוא בטל. "מצופה מכם לקיים את הוראות הסכם הממון. התנהגות בניגוד להסכם יכולה להביא לביטולו", הוא מבהיר.

מעניין לציין כי גם ההפך אפשרי. כלומר, אם חתמתם על הסכם ממון ולא אישרתם אותו בבית המשפט כנדרש, אולם במהלך השנים מילאתם את הוראותיו, בית המשפט יוכל לתת לו תוקף מחייב מכוח התנהגותכם לאורך זמן.

המלצה אחרונה

"נושא חלוקת רכוש בגירושין, במיוחד כשמדובר בנכסים שהיו קיימים לפני הנישואים, הוא מורכב ורגיש", אומר עו"ד חורף. "בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו ושמים דגש על התנהגות בני הזוג לאורך השנים יותר מאשר על הרישום הפורמלי. לכן, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה בטרם קבלת החלטות משמעותיות בנושא, ועדיף לעשות זאת מוקדם ככל האפשר - עדיף לפני הנישואים, אך גם במהלכם לא מאוחר מדי. בסופו של יום, שקיפות, תקשורת ברורה ותיעוד הסכמות הם המפתחות להגנה על רכושכם הפרטי".

*המידע המוצג בכתבה זו הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה בטרם קבלת החלטות משפטיות

(צילום ראשי: שאטרסטוק)