משפטי– זאפ
משפטיגירושין ודיני משפחהדיני משפחהאבהות מחוץ לנישואין: מה הן הזכויות והאתגרים המשפטיים?

אבהות מחוץ לנישואין: מה הן הזכויות והאתגרים המשפטיים?

אב ביולוגי שאינו רשום כאב של קטין נתקל פעמים רבות בחוסר יכולת לממש את זכויותיו כהורה, במקביל לחובות ההוריות המוטלות עליו בפועל. מנגנונים משפטיים חיצוניים עשויים לפתור את הבעיה ולאפשר לאב הביולוגי ליהנות לפחות מחלק מהזכויות ההוריות. סקירה

08.05.25
תאריך עדכון: 08.05.25
5 דק'
אבהות מחוץ לנישואין: מה הן הזכויות והאתגרים המשפטיים?

חשבתם שאם ילד נולד לשני הורים, האב הביולוגי נרשם באופן אוטומטי כאביו של הילד? חישבו שנית. כאשר ילד יהודי נולד מחוץ לנישואין, לא תמיד ניתן או אפשרי לרשום את האב הביולוגי כאביו של הילד  בישראל, בדיקות אבהות מצריכות את אישור בית המשפט וישנה אפשרות שבית המשפט לא יתיר את הבדיקה משיקולים שונים, הראשון בהם הוא חשש לממזרות. במקרים שכאלה החוק אינו מספק פתרון ברור לאבות ביולוגיים ויכול להותיר אותם בפני שוקת שבורה. עם זאת, ניתן לפעול באמצעות מנגנוני אפוטרופסות וכלים משפטיים שונים כדי להסדיר את מעמד ההורה הביולוגי ולשמור על טובת הילד. הכתבה הבאה תעשה לכם סדר בנושא.

הבעיה שניצבת בפני הורה ביולוגי שאינו רשום כאב של הקטין, מונעת ממנו לממש את זכויותיו כהורה, במקביל לחובות ההוריות המוטלות עליו בפועל. במצבים כאלה, על מנת לאפשר לאב הביולוגי ליהנות לפחות מחלק מהזכויות ההוריות, יש להיעזר במנגנונים משפטיים חיצוניים.

מדובר בבעיה כפולה: מחד, האב הביולוגי אינו מוכר פורמלית, ומאידך, לעתים האב הרשום – שהוא בן הזוג של האם – אינו משתף פעולה, על אף שהילד כלל אינו שלו מבחינה ביולוגית. הפתרונות המשפטיים האפשריים לאב הביולוגי ולאם יכולים לכלול עריכת הסכם בין הצדדים שיקבל תוקף של פסק דין (כיוון שהוא נוגע לקטין), או שימוש במנגנון של אפוטרופסות.

כך למשל, כאשר האב הרשום מסרב לשתף פעולה, ניתן להעניק לאם אפוטרופסות בלעדית לצורך קבלת החלטות בענייני הקטין. בנוסף, ניתן להקנות לאב הביולוגי זכויות הוריות כ"אפוטרופוס נוסף" או להעניק לו סמכויות מסוימות בלבד – אף אם אינו רשום כאב – בכפוף להסכמת הצדדים או להחלטה שיפוטית. במקרים מסוימים ניתן אף לשקול פתיחה בהליך אימוץ.

מקרים כאלה דורשים חשיבה משפטית מעמיקה ובניית אסטרטגיה מותאמת אישית, בהתאם לנסיבות המקרה. לכן, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום זה, אשר יוכל ללוות את ההליך ולסייע בגיבוש הפתרון המשפטי הנכון.

ילד שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה – מי אחראי עליו?

מקרה שהגיע לערכאות שיפוטיות ממחיש את המורכבות המשפטית הכרוכה בלידת ילד לאישה נשואה, כאשר הילד אינו מבעלה החוקי. במקרה זה, אישה נכנסה להריון כתוצאה מרומן מחוץ לנישואין. לאחר הלידה, נרשם בעלה של האישה באופן אוטומטי כאביו של הילד, אף שכל הנוגעים בדבר ידעו כי הילד אינו שלו.

במסגרת הסכם הגירושין, הצדדים הסכימו כי הבעל לא יישא במזונות עבור הילד, ומנגד, כי לאם תוענק סמכות בלעדית לקבל החלטות חינוכיות ורפואיות בעניינו, ללא צורך באישור הבעל. אולם, בית הדין, שאינו חותמת גומי להסכמות הצדדים, סירב לאשר את אובדן הזכויות ההוריות של הבעל וביטל את הסעיף שהעניק לאם את הזכות הבלעדית לקבל החלטות בנוגע לילד.

התוצאה היתה קשה: האם הפכה לבת ערובה בידי בעלה לשעבר, שעשה שימוש לרעה במעמדו כהורה הרשום של הילד. הוא סיכל כל ניסיון שלה לרשום את הילד למסגרת חינוכית והתנגד להעניק לו טיפולים רפואיים ואבחונים, למרות שהילד כלל אינו בנו הביולוגי. בלית ברירה, פנתה האם לבית המשפט בבקשה לאפוטרופסות בלעדית, בטענה כי התנהלותו של האב הרשום פוגעת בקטין. בית המשפט קיבל את טענותיה ואישר לה לפעול ולקבל החלטות בעניינו של הילד ללא צורך באישורו של האב הרשום.
עם זאת, הבעיה לא נפתרה במלואה. האב הביולוגי של הילד לא נרשם כאביו הרשמי, ועל כן אינו זכאי לזכויות הוריות כלפיו. כדי לזכות בזכויות "דומות" לאלה של הורה, עליו לנקוט בהליכים משפטיים, גם אם לא יירשם כאביו של הילד בפועל.

חשוב להבין שמקרים מסוג זה אינם חריגים במערכת המשפטית בישראל, במיוחד בקרב הציבור היהודי. המורכבות אינה מתמצה רק במקרים של בגידה. למשל, גם נשים עגונות – שאינן מצליחות לקבל גט במשך שנים ואינן חיות עוד עם בעליהן – נתקלות באותה מציאות משפטית כשהן רוצות להביא ילד מבן זוג חדש.

בעיה נוספת עלולה להתעורר גם כאשר אישה מתגרשת ונכנסת להריון בתוך שלושה חודשים מיום הגירושין. גם במקרה זה, החוק קובע כי העובר ייחשב לילדו של הבעל הקודם, עם כל ההשלכות המשפטיות הנלוות לכך.

פתרונות משפטיים – כל מקרה נבחן לגופו

המקרים הללו ממחישים את הקשיים והאתגריים איתם מתמודדים הורים רבים בישראל בהם הם לא יכולים לרשום את הילד כבנו של ההורה הביולוגי ועקב כך נפגעות הזכויות ההוריות שלהם. במקרים שכאלה צריך לפעול ביצירתיות ולמצוא את הדרכים שייתנו מענה מממוקד ומתאים באמצעות כלים משפטיים שיכולים לסייע בהגעה לפתרון הוגן וסביר בנסיבות העניין לכל הצדדים. 

כל מקרה נבדק באופן פרטני, וניתן לפעול בדרכים שונות כדי להבטיח את טובת הילד ואת זכויות ההורים. לכן, במקרים כאלה, חשוב להיעזר בעורך דין בעל ניסיון בתחום, שיוכל למצוא את הכלים המשפטיים הנכונים לכל סיטואציה ולהשיג את ההכרה והזכויות ההוריות הנדרשות בכפוף לאתגרים שבדין.

עו"ד ורד לוי מאמינה שהמפתח להצלחה, במקרים מסוג זה, הוא בחירה באיש מקצוע מתאים שייסע לכם לנווט את המורכבויות תוך שמירה על עתידכם ועתיד ילדיכם. כעו"ד לדיני משפחה, עו"ד לוי מגייסת את כל נסיונה המקצועי הרב שצברה והידע המשפטי שלה כדי להיאבק למען לקוחותיה, הן בבית המשפט והן מחוצה לו. כמו כן, תוך ייצוג האינטרסים של כל לקוח במקצועיות, נחישות והתמדה תוך התאמה אישית של האסטרטגיה הטובה ביותר עבורו. 

צרו קשר לייעוץ ראשוני ללא עלות, טל: 073-7841738. דוא"ל lvered.adv@gmail.com. כתובת:  דרך אבא הלל סילבר 14 רמת גן


(צילום ראשי: שאטרסטוק)

ורד לוי- משרד עו"ד וגישור

ורד לוי- משרד עו"ד וגישור

עו"ד ורד לוי - מומחית לדיני משפחה

אימוץ ילדים, דיני משפחה וגירושין, מזונות, הסדרי ראייה, אבהות, הסכמי ממון, ירושות וצוואות, אפוטרופסות, אלימות במשפחה, חלוקת רכוש, גירושין

האם מאמר זה עזר לך?

צרו קשר
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה
ורד לוי- משרד עו"ד וגישור

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה