לפעמים אני חושב על דור ההורים שלנו ועל ההבדלים שביננו לבינם. תוחלת החיים התארכה, הבריאות השתפרה והידע והניסיון שאנשים צוברים עד גיל 50-60 הם עצומים. אבל במקום לראות בזה נכס חברתי ויתרון כלכלי, מעסיקים רבים מתייחסים לעובדים מבוגרים כאל נטל. כעורך דין דיני עבודה, שמלווה את תחום התעסוקה כבר שנים רבות, אני רואה כיצד הגישה הזו הופכת לבעיה חברתית חמורה שפוגעת לא רק בעובדים בודדים, אלא בכלכלה כולה.
השבוע ישבתי מול לקוח בן 52, מהנדס תוכנה עם קורות חיים מרשימים. הוא נדחה מחמש חברות ברציפות. בכל מקום קיבל אותה תשובה: "לא מתאים לתרבות הארגונית". כאשר בדקנו יותר לעומק, התברר שכל החברות הללו העדיפו מועמדים צעירים יותר. המקרה הזה גרם לי לחשוב שוב על הפער הגדול בין מה שהחוק אומר לבין מה שקורה בפועל.

סיפורו של הלקוח הזה מתחבר לעשרות מקרים דומים שטיפלתי בהם. מנהלת משאבי אנוש מנוסה שלא קודמה למנהלת אזור בטענה שהיא "חסרת אנרגיה", מנתח מערכות בן 48 שפוטר במסגרת "ארגון מחדש" שהשאיר רק עובדים צעירים מ-35 ומנהל פרויקטים שעבד בחברה עשר שנים ופתאום התגלה כ"לא מתאים לחזון החדש". בכל המקרים האלה, מתחת לפני השטח, הגיל היה הגורם הקובע, גם אם המילה הזו מעולם לא נאמרה בקול רם.
המחיר האמיתי של הדרה
עובדים בעלי ניסיון רב מוצאים עצמם נדחקים החוצה משוק העבודה, לא פעם הם נאלצים לקבל משרות מתחת לרמתם או לוותר על הזדמנויות קידום. זה בזבוז של הון אנושי ועוול מובהק שהחוק אוסר עליו במפורש.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע שאסור להפלות עובד מחמת גילו. מעסיקים למדו לעקוף את החוק בדרכים עקיפות. הם לא יגידו במפורש "אתה מבוגר מדי" אלא יטענו ל"אי התאמה" או "חיפוש אחר פרופיל שונה".
הטכניקות הסמויות של מעסיקים
מעסיקים משתמשים במגוון טכניקות לעקיפת החוק. הרעת תנאים בעבודה, למשל דרך העברה לתפקיד שולי, צמצום סמכויות או מניעת השתתפות בפרויקטים חשובים. המטרה היא לגרום לעובד להתפטר מרצונו.
טכניקה נוספת היא "צמצומים סלקטיביים" - פיטוריו של העובד המבוגר תוך שמירה על צעירים יותר באותו תפקיד, או יצירת "מבנים ארגוניים חדשים" שמותירים את העובדים המבוגרים מחוץ למעגל.
נשים מבוגרות בהריון עלולות להיתקל באפליה כפולה, גם מחמת הגיל וגם מחמת ההריון. מעסיק שמפטר אישה בהריון בגיל 45 יצטרך להוכיח שהחלטתו לא הושפעה מהגורמים האלה.
החוק מספק לעובדים כלים חזקים. נטל ההוכחה עובר למעסיק ברגע שאתם מוכיחים התאמה לתפקיד או העדר סיבה מוצדקת לפיטורים. המעסיק צריך להסביר למה הוא לא בחר בכם. החוק מאפשר פיצויים של עד 50,000 שקל ללא הוכחת נזק ממוני, וסכומים הרבה יותר גבוהים כשיש נזק ממשי. ראיתי מקרים של פיצויים בסכום כולל של מאות אלפי שקלים.
המלצות לפעולה
למי שנפגע מאפליה מחמת גיל יש דרכי פעולה משפטיות ברורות. ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה על הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. במקרים רבים פוסק בית הדין פיצויים כספיים והוא גם יכול להוציא צו מניעה או צו עשה. כלומר, לבטל פיטורים או להורות על קבלה לעבודה.
אבל עוד לפני הגשת התביעה יש כמה דברים שחשוב לעשות. דבר ראשון, חשוב לתעד הכל: כל שיחה, כל התכתבות, כל החלטה שנראית קשורה לגיל חשוב לתעד. שמרו על מיילים, הקליטו שיחות (בהתאם להנחיות החוק) ורישמו פרטי עדים. שנית, בנו תיק ראיות מוצק. אם נדחיתם ממשרה, בידקו מי התקבל במקומכם. אם מונעים מכם הכשרות, בדקו את הקריטריונים האמיתיים. אם מקודמים סביבכם עובדים צעירים יותר עם פחות ניסיון, זה חומר רלוונטי לתיק. שלישית, פנו לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר. הרבה עובדים מחכים יותר מדי זמן ואז קשה יותר לאסוף ראיות או להוכיח קשר סיבתי.
אל תחתמו על הסכמי פיצוי מהירים ללא ייעוץ משפטי. מעסיקים מציעים לפעמים פיצוי "נדיב" כדי למנוע הליך משפטי ולא פעם הוא נמוך ממה שמגיע לכם.
מעבר לכך, חשוב שמעסיקים יפנימו את חומרת המעשה. לאורך השנים בתי הדין למדו לזהות את כל הטריקים. השופטים רואים דפוסים, מכירים את השיטות ופוסקים פיצויים כבדים למי שמנסה לעקוף את החוק.
מומלץ למעסיקים להשקיע בהכשרת מנהלים על איסור אפליה וכמובן לבנות תהליכי גיוס אובייקטיביים. תעדו החלטות על בסיס קריטריונים מקצועיים ברורים. זה יגן עליכם מבחינה משפטית. כל עורך דין דיני עבודה-פיטורין, יגיד לכם שהעלויות המשפטיות של אפליה הן כבדות הרבה יותר מההשקעה בתהליכים הוגנים מלכתחילה.
פגיעה חברתית וכלכלית
אפליה מחמת גיל פוגעת בשוק העבודה הישראלי וברקמה החברתית שלנו. במקום לנצל את התבונה שנצברה, אנחנו מעדיפים עובדים צעירים חסרי ידע וניסיון, וחבל. מעבר לכך, מדובר בעבירה על החוק.
אני רוצה לחזק כל עובד שחש שנפגע בגלל אפליה מחמת הגיל ולהבהיר לו שהחוק לצידו, שיש מה לעשות ושיש פתרון (כמעט) לכל דבר. אבל, החוק לא יעזור לכם אם לא תפעלו. עליכם להפסיק לשתוק ולהתחיל לדרוש את הזכויות המגיעות לכם.
המאמר נכתב על ידי עו"ד לביא נעים, המתמחה בנזקי גוף
(*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי)
צילום ראשי: שאטרסטוק





