הפיילוט החדש של משרד המשפטים - שיקום במקום ענישה

משרד המשפטים הודיע באמצעי התקשורת על פיילוט חדש וניסיוני, שייצא לדרך עוד כחצי שנה, למיצוי מקרי עבריינות קלה, שיקום-טיפול ולעתים פיצוי – ללא הרשעה בהליך פלילי.

כפי שפורסם, טרם נוסח באופן מפורש אילו מקרים ייחשבו עבריינות קלה, אולם בשלב זה, ככל הנראה, ישולבו בפיילוט עבירות כגון: הטרדה מינית, קטטות שלא הסתיימו בחבלות קשות, מרמה בסכומים זניחים והחזקת כמויות קטנות של סם. מחוץ לפיילוט יוותרו עבירות תעבורה, אלימות במשפחה ופיזור שיקים ללא כיסוי (הארץ, 24.1.12).

עוד פורסם, כי לפי התוכנית, שירות המבחן יציע לחשודים בעבירות מסוג עוון, שהעונש המרבי בגינן הוא לא יותר משלוש שנות מאסר בפועל, שורת חלופות להליך הפלילי וביניהן: פיצוי נפגע העבירה, טיפול קבוצתי, שירות לתועלת הציבור והשתתפות בתוכניות חינוכיות. 
בתמורה להשתתפות במסגרת החדשה, ייסגר התיק הפלילי נגד החשוד מבלי שיוגש כתב אישום. הפיילוט צפוי להימשך כשנתיים ובמסגרתו תיבחן העברת כ-600 תיקים מידי שנה מתחנות משטרה באזור תל אביב והמרכז לטיפול שירות המבחן.

אלטרנטיבה להליך הפלילי
התוכנית, שגובשה בשיתוף משרד המשפטים, משרד הרווחה, המשרד לביטחון פנים והמשטרה, מבוססת על מודלים דומים בארה"ב המאפשרים לתובע אלטרנטיבה להליך הפלילי לצד החלופות המוכרות של הגשת כתב אישום או גניזת התיק, ובהן אפשרות לפיתרון שעשוי לתרום לחברה בהוצאת חשודים ממעגל הפשיעה. הפיילוט הוא וולנטרי.

כפי שפורסם, הנימוקים המוצגים כתמיכה בפיילוט מגוונים: ראשית, חלופה להליך פלילי ולסטיגמה המוטלת במסגרתו. שנית, ההנחה שעובר העבירה יתרום יותר לחברה במודל החלופי מאשר בהליך הפלילי. שלישית, הקצאת משאבים יעילה ופינוי זמנם של התביעה ובתי המשפט לעסוק בהליכים החמורים המתאימים יותר למשפט פלילי. נימוקים שעשויים להישמע, ונשמעים כנגד הפיילוט הם למשל: חשש מפני הקלת יתר ופגיעה ביכולת ההרתעה ("פרס" לעבריינים) ואולי נגיסה במעמדו של נפגע העבירה, שהוכר ביתר שאת בשנים האחרונות, לטובת יתר שיקול דעת לתביעה בהפניית התיק למסלול חלופי.

יש לברך על המודל המוצע
המשפט הפלילי הוא כלי דרסטי וקיצוני, כאשר התפיסה המקובלת היא שראוי לשמרו כחלופה אחרונה, ואשר לפחות בארץ נעשה בו שימוש רב מידי. המודל נועד להציע חלופה למשפט הפלילי במקרים המתאימים לכך ועל כך יש לברך, תוך הסקת מסקנות מיישומו הזהיר. יש לברך על היוזמה והחשיבה היצירתית שביסוד הפיילוט המוצע. נראה, כי המודל המוצע נושא עמו יתרונות רבים העולים בהרבה על הנימוקים שניתן להשמיע כנגדו.

יש להניח שהמודל המוצע ניזום על רקע בעיה המוכרת לכל העוסק במשפט הפלילי בארץ, והיא העברתם של תיקים רבים מידי של מה בכך להליכים פליליים.

הטיפול בתיקים זניחים גוזל נתח ניכר מזמנה של התביעה (בדרך כלל מדובר במדורי התביעות של המשטרה העוסקים בתיקים אלה). בכך הוא פוגע ביכולתה של התביעה לטפל כהלכה וביעילות במקרים חמורים יותר שיש לתת להם עדיפות. העדר הבחנה בין עיקר לטפל והעומס הנגרם בשל כך יוצרים בעיה קשה ביותר של התמשכות ההליכים הפליליים במשך שנים על גבי שנים, חוסר אפקטיביות של מנגנון הענישה בסיומו של ההליך ועינוי דין הנגרם לחשודים או לנאשמים, אשר ההליכים תלויים מעל לראשם עד לסיום עניינם. יש בכך כמובן אף ניצול בלתי נכון ובלתי יעיל של משאבים שיפוטיים, כלומר: זמנם היקר של בתי המשפט.

כפי שמסתמן מההסברים אודות הפיילוט, מכוונים מובילי הפיילוט במשרד המשפטים, למעשה, לאותם מקרים הנדונים בבתי המשפט בהמוניהם: עבירות פעוטות וזניחות יחסית, לגבי נאשמים חסרי עבר פלילי. מקרים אלו מסתיימים לעתים מזומנות בענישה על תנאי או אף ללא הרשעה. המודל מציע חשיבה מוקדמת במקרים אלה והפנייתם בנסיבות המתאימות לשיקום וטיפול במקום להליך פלילי.

מודל מאוזן
לאור זאת, נראה כי מדובר במודל מאוזן, ואין מקום לחשש שיגרום כביכול לפגיעה ביכולת ההרתעה של המשפט הפלילי. המודל אינו מכוון ממילא לעבירות חמורות יותר או לעבריינים חוזרים (רצידיביסטים). הללו עדיין ימשיכו להיות מטופלים במסגרתו של ההליך הפלילי.

תרומתו של המודל המוצע ביצירת מעין צומת נוסף של שיקול דעת לתביעה, הכולל כאמור מסלולים אלטרנטיביים למסלול הפלילי, ובריחה מהמצב הבינארי הבלתי רצוי של "אפס או אחד", כלומר הגשת כתב אישום או גניזת התיק בלבד. לעתים, העדר האפשרות למצוא פיתרון ביניים מוביל להגשת כתבי אישום וניהול הליך אשר ממילא יסתיים כאמור בענישה זניחה או באי-הרשעה. יתרה מזו, הלחצים המערכתיים המופעלים בשגרה לסגירת תיקים בהסדרי טיעון כמו גם העדר הבנה של הנאשם או העדר ייצוג הולם בהליך, עשויים להביא להודאה ולהרשעה שאינם מחויבי המציאות רק "כדי לסיים את התיק" בעונש מקל, זאת כאשר הנזק הנגרם בשל כתם ההרשעה הפלילית הנו לעתים בלתי הפיך. ייתכן שיהיה במודל לתרום להפחתת הסכנות הטמונות בכך.

הפניית המקרים המתאימים לכך, מראש, בטרם פתיחת הליך פלילי ובמקומו, למסלולים טיפוליים ושיקומיים - נותנת מענה למקרים שממילא יש סיכוי רב שהיו מגיעים לאותה תוצאה בניהול המשפט. לבית המשפט מוקנית סמכות במקרים המתאימים לכך שלא להרשיע את הנאשם ולהורות על העמדתו בצו פיקוח של שירות המבחן, לעבודות לתועלת הציבור וכדומה.
זאת, כאשר מדובר, ככלל, בעבירה שנסיבותיה אינן חמורות, בנאשם שאין לו עבר פלילי וכאשר הנזק העשוי להיגרם כתוצאה מהרשעה אינו עומד ביחס סביר לנסיבות העבירה (למשל, עבירה של שימוש בסמים קלים בה מואשם בחור צעיר ללא עבר פלילי בראשית חייו הבוגרים ואשר כתם ההרשעה עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך).

מסירת סמכות דומה לזו המוקנית לביהמ"ש
מה שמוצע במסגרת המודל הוא, למעשה, מסירת סמכות דומה לזו המוקנית לבית המשפט (כלומר לנקוט במסלול טיפולי שיקומי ללא הרשעה) - גם לידי התביעה. אלא בעוד בית המשפט מפעיל סמכותו זו אך ורק לאחר הגשת כתב האישום ובשלבים מתקדמים יחסית של המשפט הפלילי, הרי שהמודל המוצע מאפשר לתביעה, בעזרת שירות המבחן, להעביר את המקרים המתאימים לכך מראש למסלול שיקומי/טיפולי ללא נקיטה בהליך פלילי. זאת, כבר בשלב המוקדם שלפני הגשת כתב אישום.