דיון בעליון - ביטול דמי מזונות כשהשכר דומה

הרכב מורחב של בית המשפט העליון דן ביום 6/12/16 בשאלת היקף החיוב במזונות, במסגרת אחריות הורית משותפת עת ההורים משתכרים שכר דומה או זהה

פורסם בתאריך 12.12.2016 מזונות משמורת משותפת מזונות קטינים
דיון בעליון - ביטול דמי מזונות כשהשכר דומה

במקביל לדיון הסוער לו אנו עדים בכל אמצעי התקשורת בסוגיה של חזקת הגיל הרך, מתנהל דיון סוער אחר הנוגע לחובת האב לשלם מזונות, גם במקרים שבהם ישנו הסדר של משמורת משותפת וגובה השכר של שני הצדדים זהה. 
השבוע, נדרש בית המשפט העליון בהרכב מורחב של 7 שופטים, לדיון מאוחד ומורחב בשני ערעורים (בע"מ 919/15 ובע"מ 1709/15), מהם עולה שאלה דומה בנוגע לחובת מזונות במקרה בהם מתקיימת אחריות הורית משותפת ולשני ההורים שכר דומה. 

הדין הקיים באשר לחובת המזונות

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 , מחיל על בני זוג יהודים את הדין האישי. הדין האישי של יהודים בישראל שואב את עקרונותיו בעיקר מן ההלכה והמשפט העברי, המטילים על האב את החובה לזון את ילדיו מתוך נקודת מוצא מסורתית, כי עיקר עול גידול הילדים על פי הרוב על כתפי האם.  
בשנים האחרונות, אנו עדים יותר ויותר להורות חדשה ואחרת. ניתן לראות אמהות רבות יותר, העמלות על פיתוח הקריירה ואבות רבים יותר מתחברים לטיפול בילדיהם. 

במשפחות רבות מתקיימת אחריות הורית משותפת הכוללת חלוקת זמן הורי באופן שוויוני, גם אם המצב לא היה כזה עד לפירוד, לעתים הפירוד מביא עמו את הרצון לזכות בזמן איכות רב ככל הניתן עם הילדים מצד שני ההורים.

בקרב משפחות רבות, שני ההורים משתכרים שכר דומה או זהה, בחלקן אף האם עולה בכושר השתכרותה על זה של האב. על רקע השינויים החברתיים במקביל לחוק המחייב עדיין רשמית את בתי המשפט לנהוג על פיו, הפסיקה המגוונת בנושא המוצאת פתרונות יצירתיים, בחלקה קובעת פטור מחובת מזונות ובחלקה דווקא קובעת חיובים כספיים על צד אחד בלבד, הולידה את הצורך בקיום דיון מורחב וממצה בסוגיה, על מנת להנחיל הלכה חדשה וברורה שתספק ודאות רבה יותר במערכת המשפטית ובמיוחד למשפחות העומדות בפני קרע ותכנון החיים מחדש.

בפועל המצב המשפטי המשמר את מבנה המשפחה המסורתי, הקובע כי רק לצד אחד יש חובה לשאת במזונות, מאלץ מחד את האבות לעבוד שעות רבות יותר, על מנת לשלם את המזונות, מה שבא בהכרח על חשבון הזמן שלהם עם הילדים ומאידך פוגע באמהות הנתפסות ככוח אדם סוג ב'

חוק המזונות - פגיעה בילדים ובנשים

לכולנו ברור, כי מבנה המשפחה המסורתי אשר קבע כי חובת הפרנסה על האב והציפייה כי עול גידול הילדים על פי הרוב באחריות האם, אינו עוד המבנה החברתי השולט וקצב החיים בדורנו מכתיב אלטרנטיבות שונות ומגוונות. 
כל המחקרים הסוציולוגים, הפסיכולוגים והחברתיים מצביעים על כך שילדים הגדלים לזוג הורים מתפקד ושוויוני, מתפתחים בצורה הרגשית, חברתית ואקדמית הטובה ביותר. 
הטענה העולה מפי המתנגדות לשינוי הפרקטיקה הקיימת, כי אבות ביסודם לא מעוניינים לטפל בילדים ותובעים משמורת משותפת, רק על מנת להפחית או לבטל את המזונות, היא טענה מגמתית ובמרבית המקרים לא נכונה.
לטעון, כי אבות מבקשים לחלוק אחריות הורית רק על מנת להפחית את גובה המזונות, דומה לטענה כי אמהות מתעקשות על משמורת רק כדי לזכות במזונות גבוהים ככל הניתן. 
ברור, כי קיימים אחוזים בודדים משני צידי המתרס שהטענה נכונה לגביהם, אך עדיין מרבית מן ההורים מעוניינים לקחת חלק פעיל בחיי ילדיהם, כל אחד על פי יכולתו.

בפועל המצב המשפטי המשמר את מבנה המשפחה המסורתי, הקובע כי רק לצד אחד יש חובה לשאת במזונות, מאלץ מחד את האבות לעבוד שעות רבות יותר, על מנת לשלם את המזונות, מה שבא בהכרח על חשבון הזמן שלהם עם הילדים ומאידך פוגע באמהות הנתפסות ככוח אדם סוג ב', אשר תמיד בסופו של דבר 'אמורות לטפל בילדים' ובכך מקרין ישירות על רמת שכרן וההתקדמות במקום העבודה.

ברגע שהמחוקק ייתן ידו להפסקת החלוקה ההופכת את האבות להורה סוג ב' והאמהות כוח עבודה סוג ב', וכל משק העבודה יתייחס באופן זהה ושוויוני ללא נפקות למגדר לשני ההורים, גם לא תהיה עוד הצדקה לפערי השכר, שכן לעובדים מכל המגדרים יהיה מערך צפוי ומקובל של חובות ומנגד זכויות.

מי המרוויחים העיקריים? הילדים. 

ראשית, בזמן איכות זהה עם שני ההורים ובמעגל נוסף, כך על פי מחקרים רבים, אמהות היכולות לפתח קריירה הן מאושרות יותר ותורמות יותר להתפתחות הילד, גם בזמן איכות מועט יותר איתם.

היות שילדים הם בבואת הוריהם, הורים מאושרים יותר יצמיחו דור מפותח יותר מבחינת אינטליגנציה רגשית, מתקדם יותר חברתית, אשר בתקווה ידחק דפוסי חיים פטרנליסטיים ושוביניסטיים מחוץ לנורמות החברתיות המקובלות.

המשמעות של הדיון המורחב בבית המשפט העליון

ערעורים בבית המשפט העליון נדונים בדרך כלל בהרכב של שלושה שופטים. במקרה הזה, הוחלט להרחיב את ההרכב למותב בן 7 שופטים (השופטים ג'ובראן, מזוז, חיות, דנציגר, פוגלמן, סולברג ומלצר) ולנהל את הדיון בדלתיים פתוחות. הרחבת ההרכב ופתיחת הדלתיים, מעידה על כך שבית המשפט העליון ראה בדיון זה סוגיה המהותית ועניין עקרוני ציבורי, ומרמז על כיוון להלכה חדשה.

הטענה שעולה משני הערעורים היא, שמכיוון ששני ההורים נוטלים אחריות הורית שיוויונית ומשתכרים שכר דומה, הרי שאין הצדקה לחיוב האב בתשלום מזונות

הטיעון המרכזי: אין הצדקה לחיוב האב במזונות

שני תיקי הערעורים עוסקים בזוגות פרודים/גרושים המשתכרים באופן דומה, מנהלים משמורת משותפת, ומחלקים את הזמן עם הילדים באופן שווה. הטענה שעולה משני הערעורים היא, שמכיוון ששני ההורים נוטלים אחריות הורית שיוויונית ומשתכרים שכר דומה, הרי שאין הצדקה לחיוב האב בתשלום מזונות. 

יש לציין, כי הדיון בסוגיה זו אינו חדש לבתי המשפט וכבר שנים רבות מתנהלים דיונים רבים בנושא, שבחלקם אף ניתנו פסיקות חדשניות, אך עד כה לא זכינו לצדדים שיש להם האומץ ו/או ההון כדי להגיע עם זה לבית המשפט העליון.

בתיקים הנדונים במסגרת הערעורים דנן, הפחיתה השופטת וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה 25% מדמי המזונות, ומנגד בית המשפט המחוזי בתל אביב, הורה על הפחתה בשיעור של 50% מגובה המזונות שנפסקו בבית המשפט לענייני משפחה. דוגמה זו מעידה על היעדר האחידות והצורך בוודאות משפטית. 

הח"מ עדה בתיקים רבים שבטיפולה למגמה לאמץ את המלצות ועדת שניט, ובתיק בו טיפלה לפני מספר שנים, ניתנה פסיקה תקדימית על ידי השופט ג'יוסי (טרם מינויו לבית המשפט המחוזי בחיפה), אשר קבע על רקע קיומה של משמורת משותפת, נוכח מידת מעורבותו של האב, כי יהיה עליו להשלים סכום של 400 ₪  לילד בחודש בלבד, עבור הוצאות אירוח. בתיק זה נקבע אף באופן תקדימי, כי החיוב במדור יבוטל נוכח מכירת דירת המשפחה וחלוקת התמורה בחלקים שווים בין שני ההורים.

לפסיקה של בית המשפט העליון תהינה השלכות מרחיקות לכת מבחינת חברתית, כלכלית ובייחוד מבחינת תפיסת התפקוד של משק הבית הסביר במדינה ישראל

אילו השלכות יהיו לפסיקה?

לפסיקה של בית המשפט העליון תהינה השלכות מרחיקות לכת מבחינת חברתית, כלכלית ובייחוד מבחינת תפיסת התפקוד של משק הבית הסביר במדינה ישראל.
ההחלטה של בית המשפט העליון לא תשפיע רק על המערערים, אלא על כלל ציבור ההורים, ועל מערכת המשפט כולה, שופטים ועורכי דין כאחד, שיוכלו להסתמך בהליכים השונים, על מה שיקבע בפסיקה זו.
יש לציין, כי פסיקת בית המשפט העליון מחייבת גם את בתי הדין הרבניים, אשר לאחרונה הוכרו כערכאה מקבילה גם לעניין הדיון בסוגיית מזונות הקטינים;

אין להתעלם מהשלכה צפויה נוספת של הפסיקה, והיא גל 'הדף' של תביעות הורים החיים במשמורת משותפת/אחריות הורית שיוונית, כאשר אחד הצדדים מחויב במזונות. שיקול זה בודאי ישפיע גם על החלטת בית המשפט העליון.

אב ותינוק - כמה מזוונת האב צריך לשלם?

האם תהינה לכך השלכות גם על חזקת הגיל הרך?

הדיון הנוכחי מתייחס לילדים מעל גיל 6 ומותיר את הדיון על חזקת הגיל הרך למחוקק, עם לא מעט רמיזות לכך במהלך הדיון.

עם זאת, ניתן לראות בבירור שהמלצות ועדת שניט שניתנו לפני למעלה מעשור, חלחלו לבתי המשפט ושופטי בתי משפט לענייני משפחה רבים תומכים בהמלצותיה בפסיקותיהם או בהסכמים אליהם הם מנתבים את הצדדים. בין מובילי המגמה החדשה שופטים חיפאיים וצפוניים רבים, ביניהם השופטת אלה מירז, השופטת שלי אייזנברג, השופט בן ציון ברגר, השופטת אספרנצה אלון, השופט סארי ג'יוסי, השופט אסף זגורי, השופטת שירי היימן ומוכרים יותר מאזור המרכז השופט ארז שני והשופט יהורם שקד, הידועים בפסיקותיהם היצירתיות הרוויות אינטליגנציה רגשית, אנושיות וצדק חברתי.

אין ספק, כי בשלה העת לשינוי הדין הכולל הן בפן החקיקתי והן בפסיקה הקיימת ובכך לצעוד צעד אחד נוסף לכיוון שוויון אמיתי בין המגדרים, אגב צמצום פערי המעמדות בין גברים לנשים, במקביל, בעולם התעסוקה ובחיי המשפחה. 

 

 * סייעה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי

האם מאמר זה עזר לך?
lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם