הליכי הוצל"פ: העדפת "כלל הידיעה" על "כלל ההמצאה"

בשתי ערכאות דחה ביהמ"ש את טענות החייב בנוגע להמצאה כדין , והעדיף את טענות הזוכה - התקיימה תכלית ההמצאה

הליכי הוצל"פ: העדפת "כלל הידיעה" על "כלל ההמצאה"

הזוכה פתח בהליכי הוצאה לפועל כנגד החייב בגין שיק שלא כובד. במסגרת הליכי ההוצל"פ ומאחר שהחייב לא שילם את החוב, הטיל  הזוכה עיקול על דירת החייב. 
בשנת 2013 ביקש הזוכה לממש את העיקול, ושלח לחייב התראה לפני נקיטת הליכי מימוש עיקול ומינוי כונס נכסים לדירת החייב. 

החייב הגיש לבית משפט השלום בקשה למתן ארכה להגשת התנגדות לביצוע השטר. בבקשתו  טען החייב, כי לא הגיש התנגדות במועד מאחר שלא נמסר לידיו כתב האזהרה  עם פתיחת תיק ההוצל"פ, ולפיכך נמנעה ממנו ההזדמנות לטעון טענותיו כנגד השטר. 

הזוכה הגיש תשובה לבקשה, וטען כי החייב היה מודע לקיומו של תיק ההוצל"פ ובמשך 10 השנים בהן התנהל תיק ההוצל"פ הופיע החייב לחקירות בפני רשם ההוצל"פ, ואף נחקר במסגרת צו הבאה. זאת ועוד, הזוכה טען כי החייב הגיש בקשות שונות לתיק ההוצל"פ ובין היתר בקשות לביטול הליכים, לשינוי צו תשלומים וכדומה. 

אין כסף לשלם - הארנק ריק

ביהמ"ש העדיף את גרסת הזוכה

בית משפט השלום, בפניו נדונה בקשת הארכה, בחן את טענות הצדדים, אולם, העדיף את גרסת הזוכה, מאחר שבאותו המקרה הצליח הזוכה להוכיח, מתוך פרוטוקולים מדיונים, שהתקיימו בלשכת ההוצאה לפועל, כי החייב אכן נכח במספר דיונים שהתנהלו בלשכת ההוצל"פ, ובאותן הפעמים אף נחקר על יכולתו הכלכלית כדי לקבוע את צו התשלומים. כמו כן, נחקרו עדים מטעמו של החייב בדבר יכולתו הכלכלית של החייב. 
יתרה מזו, הוכח כי במהלך השנים בוצעו למבקש מסירות של בקשות שונות לרבות בקשה לעיקול אצל צד ג', וכן כי החייב שילם מספר תשלומים על פי צו התשלומים שנקבע לו. 

בית המשפט ציטט הלכה שנקבעה בבית המשפט העליון ברע"א 4538/11 מיטל צמח נ' דוד גבאי (03.01.13 ) סעיף 24 לפיו: "עם השנים חל ריכוך מסוים בגישה שדרשה להקפיד על קיומו של "כלל ההמצאה" בצורה דווקנית, והוכרו נסיבות אשר בהתקיימן תינתן עדיפות ל"כלל הידיעה". בכלל זה נקבע כי כאשר נעשתה פנייה לערכאות שיפוטיות, עצם הפנייה מקימה ידיעה ביחס למתן פסק הדין, וזאת בשל דיני תום הלב החלים על ענפי המשפט האזרחי".

בנסיבות המקרה עולה כי החייב ידע היטב, מזה שנים ארוכות, על ההליכים נגדו, בתצהירו וגם בתשובתו לא הוכחשו הטענות הנוגעות להמצאה כדין מספר חודשים לאחר הדבקת האזהרה על דלת חנותו של החייב

אין ספק כי החייב ידע על קיום הליכים נגדו

לפיכך, קבע בית המשפט הנכבד כי בנסיבות המקרה עולה כי החייב ידע היטב, מזה שנים ארוכות, על ההליכים נגדו, בתצהירו וגם בתשובתו לא הוכחשו הטענות הנוגעות להמצאה כדין מספר חודשים לאחר הדבקת האזהרה על דלת חנותו של החייב. כמו כן לא נטען כי החייב לא נכח בדיוני ההוצאה לפועל ו/או בדיוני חקירת יכולת וכן כי שילם תשלומים לתיק ההוצל"פ. מכאן שאין ספק שהחייב ידע על קיום ההליכים נגדו בגין תיק ההוצאה לפועל. 

עוד קבע בית המשפט, כי בכל אחד מהשלבים הללו בהליך גביית החוב, יכול היה החייב, בזהירות סבירה, לעיין בתיק ולבדוק מהו הבסיס להליך, מדוע בא ההליך לעולם ומהן הטענות שהועלו נגדו במסגרת ההליך שהביא לחיובו. בנסיבות אלה, גם אם לא הייתה המצאה כדין של האזהרה לידי החייב, סביר הרבה יותר כי החייב ידע כי ההליך ננקט נגדו בשל השטר שהוא הבסיס לו מאשר ש"נקלע" להליך זה בעל כורחו וללא שהוא חייב בו. 

מקום בו יודע  בעל דין  על קיומו של  הליך משפטי ו/או של החלטה ו/או פסק דין של בית משפט, הוא לא יוכל להסתתר מאחורי טענת היעדר המצאה. 
בית המשפט לא מצא "טעמים מיוחדים" שיש בהם כדי להצדיק הארכת מועד של 10 שנים להגשת התנגדות ודחה את הבקשה, תוך פסיקת הוצאות לטובת הזוכה. 

בכל אחד מהשלבים הללו בהליך גביית החוב, יכול היה החייב, בזהירות סבירה, לעיין בתיק ולבדוק מהו הבסיס להליך, מדוע בא ההליך לעולם ומהן הטענות שהועלו נגדו במסגרת ההליך שהביא לחיובו

המחוזי דחה את ערעור החייב

דעתו של החייב לא נחה מפסיקת בית המשפט, והוא ערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי. 

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של החייב, בקבעו כי אף אם נכון הדבר לפיו לא הומצאה האזהרה לחייב כדין, הרי שצדק בית המשפט קמא בהסתמכו על כלל הבטלות היחסית וקביעתו כי התקיימה תכלית ההמצאה, הרי שהחייב ידע על ההליך הרלוונטי, ועל כן יש להעדיף את מועד הידיעה על פני מועד ההמצאה, ואין לבטלה בשל פגם טכני בהליך מסירת ההחלטה. 
"תכלית סדרי הדין ובכלל זה הנוגעים להליכי ההוצאה לפועל נועדה לקבוע מסגרת דיונית שתאפשר פעולה תקינה ויעילה של המערכת השיפוטית תוך שמירת זכויותיהם של בעלי הדין והבטחת יומם. אף אם קיים פגם טכני כלשהו, הרי משידע בעל הדין על ההליך המתנהל וקל וחומר משהיה שותף לו ואף פעל במסגרתו כמפורט לעיל, אין הוא יכול להסתתר מאחורי טענה פרוצדורלית בדבר היעדר המצאה כדין, ואין בפגם האמור כדי למנוע קביעה לפיה הושגה תכלית ההמצאה במלואה בדרך אחרת". 

בית המשפט המחוזי אף קבע, כי בית המשפט קמא הגדיל מעבר לנדרש, ובחן, מבלי שהתבקש לעשות כן, האם התקיימו "טעמים מיוחדים" להצדקת הארכת מועד להגשת התנגדות, וקבע כי לא קיימים כאלה, וכי קביעה זו בדין יסודה. 

 

*הכותבת ייצגה בהליך זה את הזוכה.  

לקבלת יעוץ מעו"ד נאוה לבר, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
עו"ד ונוטריון נאוה לבר קבע פגישה עם עו"ד ונוטריון נאוה לבר

עו"ד נאוה לבר בעלת תואר ראשון במשפטים מטעם המכללה למנהל. יש לה למעלה מ- 13 שנות ניסיון בתחומי המשפט האזרחי...

לפרופיל המלא