טיפה אחת של מים על סלע לא תעשה דבר, אבל אם תמתינו כמה שנים, ייתכן שיתגלה חור. כך בדיוק פועלת מיקרוטראומה: פגיעות קטנות, חוזרות ונשנות, שפועלות על הגוף לאורך זמן, עד שהן משאירות נזק ממשי.
בניגוד לפציעה חד פעמית כמו חתך או שבר שנגרמים באירוע ברור בזמן מסוים, מיקרוטראומה נוצרת מתנועות זהות או דומות שחוזרות על עצמן מדי יום – הקלדה על מקלדת, הברגת ברגים, סחיבת משאות, כיפוף חוזר של הגב או הברכיים. כל פעולה כזו משאירה "צלקת זעירה" וכשהן מצטברות – מתקבלת פציעה של ממש. הבעיה? קשה למקם את הפציעה הזו בזמן. אין רגע חד של "קרה לי משהו" ולכן קשה להוכיח אותה מול המוסד לביטוח לאומי.
מה אומר החוק ומה דורשת הפסיקה?
המונח "מיקרוטראומה" אינו מופיע בחוק, אלא נוצר על ידי פסיקות בתי הדין לעבודה. כדי שהתביעה תתקבל, על התובע להראות שהפעולות הפוגעניות היו חוזרות, דומות, נמשכו לאורך זמן וניתנות לזיהוי מבחינת מקום וזמן. חשוב להבין: נטל ההוכחה כולו על העובד. יתרה מכך, בבדיקת התביעה, הביטוח הלאומי בודק גם אם לעובד היה "מצב קודם", כלומר בעיה רפואית קודמת, גיל, או רקע גנטי שיכולים להסביר את הפגיעה. אם נמצא שמדובר בהחמרה ולא בגרימה – הפיצוי עלול להיות נמוך משמעותית.
מה הן הפגיעות הנפוצות והעבודות שמובילות אליהן?
כמעט כל אחד מאיתנו חשוף למיקרוטראומה גם מבלי להיות מודע לכך. מדובר בפגיעות שיכולות להיווצר בשגרת העבודה היומיומית, גם אם לא התרחש אירוע דרמטי או תאונה ברורה. כך למשל, תסמונת התעלה הקרפלית היא פגיעה עצבית בכף היד, הנפוצה בקרב עובדים שמקלידים שעות רבות, משתמשים בכלים רוטטים, עוסקים בניקיון, או כאלה שעבודתם דורשת מאמץ מתמשך בידיים – כמו מספרים, טבחים או אנשי תחזוקה.
גם בעיות גב וצוואר, כמו פריצות דיסק, בלטים או פגיעות כרוניות בכתפיים, מופיעות לעתים קרובות אצל סבלים, עובדי מחסן ואחרים הנדרשים להרים משאות כבדים או לעבוד בגובה הכתפיים. בנוסף, יש פגיעות בברכיים, כמו קרעים במניסקוס או שחיקה הנובעת מכיפוף ויישור תכופים, אשר מאפיינות בעלי מקצוע כמו טפסנים, מתקינים או עובדים בשטח שפעולתם הפיזית חוזרת על עצמה יום אחרי יום.
מה עושים?
תעדו כל פעולה בעבודה שמעמיסה על אזור מסוים בגוף - אל תסמכו רק על הזיכרון. הוכחות יכולות לעשות הבדל.
גשו לרופא מקצועי וקבלו אבחנה ברורה- חשוב שתהיה חוות דעת רפואית שמתארת את הקשר בין סוג העבודה לפגיעה.
הימנעו מהגשה עצמאית של התביעה - ברוב המקרים, תביעות כאלו נדחות בנימוק שאין קשר סיבתי ברור. רק עו"ד שמכיר את התחום לעומק יודע כיצד לבנות את התיק נכון.
היו מודעים לעניין ה"מצב הקודם" - אם יש לכם רקע רפואי דומה, זה לא בהכרח סוף הסיפור אבל יש לטפל בזה נכון משפטית.
למה חשוב ליווי משפטי מקצועי ולא כל עורך דין מתאים?
בתביעות מסוג מיקרוטראומה, ההבדל בין קבלת פיצוי משמעותי לבין דחייה גורפת הוא לעתים בעורך הדין שמנהל את התיק. לא מדובר בתביעה רגילה אלא בהליך שמערב פרשנות משפטית, ידע רפואי, יכולת להציג תיעוד היסטורי מדויק ולהתמודד מול טענות מורכבות מצד הביטוח הלאומי.
עו"ד טל חסון, שעוסק שנים רבות בדיני ביטוח לאומי, בוגר המחלקה המשפטית של המוסד עצמו, מביא עימו נקודת מבט ייחודית ויכולת להבין לעומק כיצד מתקבלות ההחלטות בוועדות. הידע הזה הוא לעתים בדיוק מה שעושה את ההבדל.
אם אתם מרגישים שהעבודה שלכם משאירה עליכם סימנים – לא במובן המטאפורי, אלא בגוף ממש – ייתכן שמגיע לכם פיצוי. אבל כדי לקבל אותו חשוב לפעול נכון, לאסוף את המידע ולהיעזר באיש מקצוע שמכיר את השפה והמערכת.
אל תיתנו לזכויות שלכם להישחק - לשיחת ייעוץ ראשונית עם עו"ד טל חסון ולבדיקת סיכויי התביעה, ניתן לפנות כבר עכשיו, טל': 050-4402577
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
