בדיקת אבהות - גם כששניכם בטוחים של מי הילד

רוצה לעלות את המשפחה לארץ, ולרשום את הילד על שמך? ייתכן שתצטרך להביא פסק דין מבית המשפט שאתה האבא של הילד. למה, ואיך עושים זאת? כל הפרטים, בכתבה

פורסם בתאריך 22.01.2017 תביעת אבהות בדיקת אבהות חוק מידע גנטי
בדיקת אבהות - גם כששניכם בטוחים של מי הילד

כשבתו של יהונתן החליטה שהיא רוצה לעלות לארץ, יהונתן שמח מאוד. לפני שנים הוא הלך אחר האהבה, ובחר לגור בגטבורג, והנה בתו בת ה - 19 רוצה לעשות עליה ולהיות ישראלית. כשהגיע למשרדי הסוכנות היהודית בשטוקהולם, גילה להפתעתו כי כדי שבתו תקבל את זכויותיה כבת של ישראלי, עליו להוכיח שהבת שלו, היא אכן הבת שלו. 

כך גם קרה למנגיסו ולטיגיס שרצו להעלות את בתם הקטינה מאדיס אבבה. הם התבקשו להמציא הוכחת אבהות של מנגיסו האב הישראלי. רק כך, נאמר להם, תוכל הבת לזכות באזרחות ישראלית, מתוקף אזרחות האב.

אלי ועדי שחיו בזוגיות ללא חתונה, נדרשו לערוך את בדיקת האבהות ע"פ צו, כשרצו לרשום את אלי כאבא של התינוק, אחרי שכבר חגגו לתינוק יום הולדת שנה.  

גם הורים לילד בעקבות הליך פונדקאות בחו"ל, לא יוכלו להכניסו לארץ ללא בדיקת האבהות שניתנה ע"י צו בית המשפט, ופסק דין שמאשר את תוצאות הבדיקה.

מסתבר שבדיקת אבהות נדרשת גם כששני בני הזוג יודעים בוודאות מי האבא.

מדוע בכלל נדרשת בדיקת האבהות? 

משרד הפנים נוטה לחשוד בהורות של האב הישראלי, כאשר האם אינה יהודייה, או אינה אזרחית ישראלית. חשדנות זו גוברת במיוחד כאשר מדובר בבני זוג שאינם רשומים כנשואים, במקרה שהתגרשו או במקרה שמעולם לא נישאו, ונובעת מכך שההכרה בהורות האב הישראלי, מניבה הטבה כלכלית עבור הילד. בעקבות המדיניות החשדנית, מחייב משרד הפנים להביא פסק דין מבית משפט לענייני משפחה אשר מראה, כי הילד, הוא אכן ילדו של האב הישראלי. 

ע"פ חוק מידע גנטי, כדי שהבדיקה תתקבל ע"י הרשויות, חייבים צו של בית משפט לענייני משפחה, שמפנה את הצדדים לעשות את הבדיקה

בדיקת אבהות - לא רק בדיקה

ע"פ חוק מידע גנטי, כדי שהבדיקה תתקבל ע"י הרשויות, חייבים צו של בית משפט לענייני משפחה, שמפנה את הצדדים לעשות את הבדיקה. את הצו ניתן לקבל לאחר הגשת תביעה לבדיקת אבהות, ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, שהוא גם המשיב בתביעה, מסכים לעצם הבדיקה. התביעה צריכה להיות מגובה בתצהירים של הצדדים הנותנים בתצהיר הנערך כדין את הסכמתם לבדיקה.  

לשם כך יש להוכיח, שעצם הבדיקה לא תפגע בילד, ולא תהפוך אותו למשל לממזר. כך למשל, אם יתברר שהאמא יהודייה, או אפילו ספק יהודייה, ושהיא היתה נשואה לאחר באותו זמן, יהיה קשה מאוד ליועמ"ש לאשר את עצם הבדיקה, וככל הנראה למרבה הצער, מתוך רצון לשמור על טובת הילד, לא יהיה ניתן לבצע את הבדיקה.  

במידה שמדובר בבדיקת אבהות עבור בגיר, ידרוש בית המשפט גם את הסכמתו של הבגיר בתצהיר חתום כדין, כמו הדרישה להסכמתה של האם, אם מדובר בקטין. 

היתרון של התביעה במקרים הנ"ל היא, שאין התנגדות של אחד הצדדים לביצוע הבדיקה. במידה שישנה התנגדות של אחד מההורים, הדבר ידרוש מהלך מורכב יותר מול בית המשפט, שבו התובעים יצטרכו לשכנע את בית המשפט בסבירות האבהות, בהכרחיות הבדיקה ובטובתו של הילד.

הבדיקה עצמה נערכת במעבדות לסיווג רקמות, באחד מארבעה בתי חולים שונים, אלא אם כן מדובר בבדיקה בה חלק מהנבדקים נמצאים מחוץ לגבולות הארץ

הבדיקה - היכן וכיצד?

לאחר שבית המשפט לענייני משפחה, התרשם כי יש לבצע את הבדיקה, וכי הבדיקה לא תפגע בנבדק, ניתן צו ע"י בית המשפט לביצוע הבדיקה. הבדיקה עצמה נערכת במעבדות לסיווג רקמות, באחד מארבעה בתי חולים שונים, אלא אם כן מדובר בבדיקה בה חלק מהנבדקים נמצאים מחוץ לגבולות הארץ. במקרה כזה, הבדיקה יכולה להיערך רק במרכז הרפואי שיבא. הבדיקה אינה זולה, כך למשל בשיבא הבדיקה עולה 1,150 ₪ לנבדק אחד + 575 ₪ לערכת בדיקת רוק, כך שרק עלות הבדיקה מגיעה לכ- 4,500 ₪, וזאת בלי שלקחנו בחשבון את עלויות הלווי המשפטי של עורך הדין, אגרות התביעה, עלויות התרגום והאימותים הנוטריונים לתרגומים (שלרוב נעשים בחו"ל).  

כל המעבדות הפרטיות שמפרסמות את מרכולתן באינטרנט במחירים זולים יותר, לא יוכלו לעזור לכם לצורך הבדיקה שניתנת בצו בית משפט. רק המעבדות המוכרות ע"י בית המשפט, יוכלו להשתתף בבדיקה. 

במידה שהאבא נמצא בארץ, והאם והילד נמצאים בחו"ל, הבדיקה תתבצע ע"פ 'נוהל חו"ל', בנוכחות הקונסול, בקונסוליה הישראלית הנמצאת במדינה. הבדיקה תשלח חזרה למעבדה בשיבא, ותשובה תינתן לבית המשפט לאחר כחודש ימים. ע"פ התוצאות של הבדיקה, יתן בית המשפט את פסק הדין המיוחל.
לאחר קבלת פסק הדין המקורי חתום ע"י בית המשפט, אליו הוגשה התביעה, ניתן לגשת למשרד הפנים, ולרשום את הילד כישראלי לכל דבר.

מכיוון שהבקשה חייבת להיות מגובה בתצהיר, יש צורך להחתים את המבקשים שלרוב נמצאים מחוץ למדינה, בקונסוליה הישראלית במדינתם

איפה הדברים עלולים להסתבך?

המורכבות בקבלת הצו בעלה לידי ביטוי פעמים רבות בהשגת המסמכים ותרגומם ע"פ חוק. לרוב מדובר במסמכים מארצות שונות, ואין אחידות בין מדינה למדינה. בנוסף, במדינות רבות, אין כלל אזכור לדת של האם, ויש להוכיח את דתם של האם ושל האב, כדי שהיועמ"ש יוכל להשיב על התביעה, ולהיות בטוח שהאם אינה יהודייה. 

מכיוון שהבקשה חייבת להיות מגובה בתצהיר, יש צורך להחתים את המבקשים שלרוב נמצאים מחוץ למדינה, בקונסוליה הישראלית במדינתם. 
את פסק הדין המיוחל, המאשר כי אכן התובעים הם הורי הילד, ניתן לקבל תוך כארבעה חודשים ולפעמים אף יותר, מיום תחילת ההליכים. מדובר בהליך שדורש מספר שלבים ש"גוזלים" זמן רב.
לפני שפונים לעורך דין, מומלץ לברר כי הוא עוסק בדיני משפחה, כבר הגיש תביעת אבהות בעבר, ויש לו קשר ישיר עם היועמ"ש ודרישותיו, דבר שיחסוך לכם הרבה זמן וכסף בהגשת התביעה ובקבלת פסק הדין המיוחל.

אב ובתו - האמנם הוא אביה הביולוגי?

לסיכום: התבקשתם להמציא פסק דין המוכיח אבהות? אתם לא לבד. פנו בהקדם לעורך דין מנוסה בתחום, שיעזור לכם לעבור את ההליך בדרך המהירה והבטוחה ביותר. 

כשבתו של יהונתן החליטה שהיא רוצה לעלות לארץ, יהונתן שמח מאוד. לפני שנים הוא הלך אחר האהבה, ובחר לגור בגטבורג, והנה בתו בת ה - 19 רוצה לעשות עליה ולהיות ישראלית. כשהגיע למשרדי הסוכנות היהודית בשטוקהולם, גילה להפתעתו כי כדי שבתו תקבל את זכויותיה כבת של ישראלי, עליו להוכיח שהבת שלו, היא אכן הבת שלו. 

כך גם קרה למנגיסו ולטיגיס שרצו להעלות את בתם הקטינה מאדיס אבבה. הם התבקשו להמציא הוכחת אבהות של מנגיסו האב הישראלי. רק כך, נאמר להם, תוכל הבת לזכות באזרחות ישראלית, מתוקף אזרחות האב.

אלי ועדי שחיו בזוגיות ללא חתונה, נדרשו לערוך את בדיקת האבהות ע"פ צו, כשרצו לרשום את אלי כאבא של התינוק, אחרי שכבר חגגו לתינוק יום הולדת שנה.  

גם הורים לילד בעקבות הליך פונדקאות בחו"ל, לא יוכלו להכניסו לארץ ללא בדיקת האבהות שניתנה ע"י צו בית המשפט, ופסק דין שמאשר את תוצאות הבדיקה.

מסתבר שבדיקת אבהות נדרשת גם כששני בני הזוג יודעים בוודאות מי האבא.

מדוע בכלל נדרשת בדיקת האבהות? 

משרד הפנים נוטה לחשוד בהורות של האב הישראלי, כאשר האם אינה יהודייה, או אינה אזרחית ישראלית. חשדנות זו גוברת במיוחד כאשר מדובר בבני זוג שאינם רשומים כנשואים, במקרה שהתגרשו או במקרה שמעולם לא נישאו, ונובעת מכך שההכרה בהורות האב הישראלי, מניבה הטבה כלכלית עבור הילד. בעקבות המדיניות החשדנית, מחייב משרד הפנים להביא פסק דין מבית משפט לענייני משפחה אשר מראה, כי הילד, הוא אכן ילדו של האב הישראלי. 

ע"פ חוק מידע גנטי, כדי שהבדיקה תתקבל ע"י הרשויות, חייבים צו של בית משפט לענייני משפחה, שמפנה את הצדדים לעשות את הבדיקה

בדיקת אבהות - לא רק בדיקה

ע"פ חוק מידע גנטי, כדי שהבדיקה תתקבל ע"י הרשויות, חייבים צו של בית משפט לענייני משפחה, שמפנה את הצדדים לעשות את הבדיקה. את הצו ניתן לקבל לאחר הגשת תביעה לבדיקת אבהות, ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, שהוא גם המשיב בתביעה, מסכים לעצם הבדיקה. התביעה צריכה להיות מגובה בתצהירים של הצדדים הנותנים בתצהיר הנערך כדין את הסכמתם לבדיקה.  

לשם כך יש להוכיח, שעצם הבדיקה לא תפגע בילד, ולא תהפוך אותו למשל לממזר. כך למשל, אם יתברר שהאמא יהודייה, או אפילו ספק יהודייה, ושהיא היתה נשואה לאחר באותו זמן, יהיה קשה מאוד ליועמ"ש לאשר את עצם הבדיקה, וככל הנראה למרבה הצער, מתוך רצון לשמור על טובת הילד, לא יהיה ניתן לבצע את הבדיקה.  

במידה שמדובר בבדיקת אבהות עבור בגיר, ידרוש בית המשפט גם את הסכמתו של הבגיר בתצהיר חתום כדין, כמו הדרישה להסכמתה של האם, אם מדובר בקטין. 

היתרון של התביעה במקרים הנ"ל היא, שאין התנגדות של אחד הצדדים לביצוע הבדיקה. במידה שישנה התנגדות של אחד מההורים, הדבר ידרוש מהלך מורכב יותר מול בית המשפט, שבו התובעים יצטרכו לשכנע את בית המשפט בסבירות האבהות, בהכרחיות הבדיקה ובטובתו של הילד.

הבדיקה עצמה נערכת במעבדות לסיווג רקמות, באחד מארבעה בתי חולים שונים, אלא אם כן מדובר בבדיקה בה חלק מהנבדקים נמצאים מחוץ לגבולות הארץ

הבדיקה - היכן וכיצד?

לאחר שבית המשפט לענייני משפחה, התרשם כי יש לבצע את הבדיקה, וכי הבדיקה לא תפגע בנבדק, ניתן צו ע"י בית המשפט לביצוע הבדיקה. הבדיקה עצמה נערכת במעבדות לסיווג רקמות, באחד מארבעה בתי חולים שונים, אלא אם כן מדובר בבדיקה בה חלק מהנבדקים נמצאים מחוץ לגבולות הארץ. במקרה כזה, הבדיקה יכולה להיערך רק במרכז הרפואי שיבא. הבדיקה אינה זולה, כך למשל בשיבא הבדיקה עולה 1,150 ₪ לנבדק אחד + 575 ₪ לערכת בדיקת רוק, כך שרק עלות הבדיקה מגיעה לכ- 4,500 ₪, וזאת בלי שלקחנו בחשבון את עלויות הלווי המשפטי של עורך הדין, אגרות התביעה, עלויות התרגום והאימותים הנוטריונים לתרגומים (שלרוב נעשים בחו"ל).  

כל המעבדות הפרטיות שמפרסמות את מרכולתן באינטרנט במחירים זולים יותר, לא יוכלו לעזור לכם לצורך הבדיקה שניתנת בצו בית משפט. רק המעבדות המוכרות ע"י בית המשפט, יוכלו להשתתף בבדיקה. 

במידה שהאבא נמצא בארץ, והאם והילד נמצאים בחו"ל, הבדיקה תתבצע ע"פ 'נוהל חו"ל', בנוכחות הקונסול, בקונסוליה הישראלית הנמצאת במדינה. הבדיקה תשלח חזרה למעבדה בשיבא, ותשובה תינתן לבית המשפט לאחר כחודש ימים. ע"פ התוצאות של הבדיקה, יתן בית המשפט את פסק הדין המיוחל.
לאחר קבלת פסק הדין המקורי חתום ע"י בית המשפט, אליו הוגשה התביעה, ניתן לגשת למשרד הפנים, ולרשום את הילד כישראלי לכל דבר.

מכיוון שהבקשה חייבת להיות מגובה בתצהיר, יש צורך להחתים את המבקשים שלרוב נמצאים מחוץ למדינה, בקונסוליה הישראלית במדינתם

איפה הדברים עלולים להסתבך?

המורכבות בקבלת הצו בעלה לידי ביטוי פעמים רבות בהשגת המסמכים ותרגומם ע"פ חוק. לרוב מדובר במסמכים מארצות שונות, ואין אחידות בין מדינה למדינה. בנוסף, במדינות רבות, אין כלל אזכור לדת של האם, ויש להוכיח את דתם של האם ושל האב, כדי שהיועמ"ש יוכל להשיב על התביעה, ולהיות בטוח שהאם אינה יהודייה. 

מכיוון שהבקשה חייבת להיות מגובה בתצהיר, יש צורך להחתים את המבקשים שלרוב נמצאים מחוץ למדינה, בקונסוליה הישראלית במדינתם. 
את פסק הדין המיוחל, המאשר כי אכן התובעים הם הורי הילד, ניתן לקבל תוך כארבעה חודשים ולפעמים אף יותר, מיום תחילת ההליכים. מדובר בהליך שדורש מספר שלבים ש"גוזלים" זמן רב.
לפני שפונים לעורך דין, מומלץ לברר כי הוא עוסק בדיני משפחה, כבר הגיש תביעת אבהות בעבר, ויש לו קשר ישיר עם היועמ"ש ודרישותיו, דבר שיחסוך לכם הרבה זמן וכסף בהגשת התביעה ובקבלת פסק הדין המיוחל.

אב ובתו - האמנם הוא אביה הביולוגי?

לסיכום: התבקשתם להמציא פסק דין המוכיח אבהות? אתם לא לבד. פנו בהקדם לעורך דין מנוסה בתחום, שיעזור לכם לעבור את ההליך בדרך המהירה והבטוחה ביותר. 

לקבלת יעוץ מעו"ד כרמי רונן, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
כרמי רונן - עורך דין ומגשר קבע פגישה עם כרמי רונן - עורך דין ומגשר

כרמי רונן - עורך דין ומגשר הוא בעל משרד עצמאי בירושלים, בו הוא מעניק ייעוץ משפטי בתחום דיני המשפחה והמשפט...

לפרופיל המלא