open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חקירה במשטרה - הכללים שחשוב לדעת

          לדברים שנאמרים בחקירה במשטרה יש משקל רב לגבי המשך התהליך. מה חשוב לדעת? מה לא לעשות בשום אופן? ועל מה להתעקש?

          פורסם בתאריך 23.01.2017 זכות השתיקה חקירה משטרתית חקירה פלילית
          חקירה במשטרה - הכללים שחשוב לדעת

          חקירה במשטרה היא חלק מהותי בשלב איסוף הראיות, בתהליך גיבוש ההחלטה האם להגיש כתב אישום בגין ביצוע אותה עבירה. כאשר האדם הנחקר הוא עד לביצוע עבירה, או זה שמתלונן על ביצוע עבירה שנעברה כלפיו, הוא מחויב לענות על כל השאלות ששואלים אותו חוקרי המשטרה, מלבד שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו. לעומת זאת, כאשר הנחקר הוא חשוד, יש לכל דבר שיאמר משמעות רבה על המשך ההליך, וחשוב מאוד להכיר את הזכויות המגיעות לו ולפעול בשיקול הדעת.

          כאשר החשוד הוא קטין, חל איסור לחקור אותו בשעות הלילה ועומדת בפניו גם הזכות להמצאות של הורה, או קרוב משפחה אחר בחקירה, אלא אם מדובר במקרים חריגים בהם נתן קצין החקירות אישור מיוחד לחקור את הקטין החשוד ללא נוכחות הוריו

          מהן הזכויות הבסיסיות של חשוד בחקירה?

          כאשר אדם נחקר כחשוד בביצוע עבירה, קמה למשטרה החובה להזהיר אותו, להודיע לו שהוא נחקר כחשוד בביצוע עבירה וליידע אותו בדבר זכותו לשמור על זכות השתיקה וזכותו להיוועץ בעורך דין, בין אם מדובר באדם שהוזמן לחקירה בתחנת המשטרה ובין אם מדובר בתשאול בזירת העבירה. רבים טועים לחשוב שהתשאול בזירת האירוע אינו חלק מהחקירה הרשמית, כשלמעשה כל דבר שנאמר מתועד לאחר מכן במזכר, או בדו"ח הפעולה שמגיש השוטר, כגרסתו של החשוד ועלול לשמש כנגדו. 

          בנוסף, חל איסור על החוקרים להשתמש באמצעים לא חוקיים (אלימות פיזית או נפשית) כלפי נחקר. בין המצבים שהוכרו בפסיקה כשיטות חקירה פסולות: איום במעצר על בן משפחה במידה שהנחקר לא ישתף פעולה; פיתוי החשוד לשתף פעולה באמצעות הבטחה מצד המשטרה; שימוש בהפחדה, לרבות איום במעצר וכו'.

          כאשר החשוד הוא קטין, חל איסור לחקור אותו בשעות הלילה ועומדת בפניו גם הזכות להמצאות של הורה, או קרוב משפחה אחר בחקירה, אלא אם מדובר במקרים חריגים בהם נתן קצין החקירות אישור מיוחד לחקור את הקטין החשוד ללא נוכחות הוריו (למשל כאשר הקטין הביע התנגדות עם נימוק סביר לנוכחות ההורים, כאשר הקטין עצור ולא ניתן להביא את ההורים בפרק זמן סביר, או במקרה שבו הקצין האחראי לחקירה סבור שנוכחות הורה עלולה לגרום לפגיעה בחקירה או בחקירת חשודים נוספים).

          אם הוגש כתב אישום לבית המשפט, הסנגור יכול לטעון טענת זוטא - הליך ביניים שבו מבקש הסנגור מבית המשפט לפסול את האמרה שמסר הנאשם, בשל הפגיעה בזכויותיו, לרבות פגיעה בזכות להיוועץ בעורך דין ו/או הוצאת האמרה מהנאשם באמצעים פסולים

          האם החקירה מבוטלת במקרה שהשוטר לא פעל בהתאם לחוק?

          בניגוד לארצות הברית, ששם האמרה שנאמרה בחקירה מתבטלת באופן אוטומטי, במידה שחוקר לא פעל לפי הכללים ולא יידע את החשוד על זכויותיו, בישראל אין זה כך.

          בישראל, אם הוחלט על הגשת כתב אישום, בעבירות פשע (עבירות שהעונש בצידן עולה על 3 שנות מאסר) המדינה מחויבת לערוך הליך שימוע לפני הגשת כתב האישום. במהלך ההליך זכאי החשוד לפנות ליחידה התובעת, לפרט את טיעוניו ובהם אף את הפגיעה בזכויותיו תוך עשיית ניסיון לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום, או להגיש כתב אישום בעבירה פחות חמורה. 

          אם הוגש כתב אישום לבית המשפט, הסנגור יכול לטעון טענת זוטא - הליך ביניים שבו מבקש הסנגור מבית המשפט לפסול את האמרה שמסר הנאשם, בשל הפגיעה בזכויותיו, לרבות פגיעה בזכות להיוועץ בעורך דין ו/או הוצאת האמרה מהנאשם באמצעים פסולים. חובת ההוכחה לכך שהאמרה נאמרה באופן חופשי ומרצון, חלה על המדינה, ועל הנאשם להוכיח שפגעו בזכויותיו ולנמק את הסיבה בשלה יש לפסול את אותה אמרה. הטענה אינה מבטלת את האמרה באופן אוטומטי, ובמקרים רבים, בית המשפט אינו פוסל את האמרה, אולם מעניק לה משקל ראייתי נמוך יותר בסוף ההליך בעת שלב הכרעת הדין. 

          שימוש בזכות השתיקה עלול להוביל לחיזוק ראיות התביעה, ולכן מומלץ להשתמש בה בחכמה

          האם ומתי כדאי להשתמש בזכות השתיקה?

          שימוש בזכות השתיקה עלול להוביל לחיזוק ראיות התביעה, ולכן מומלץ להשתמש בה בחכמה.

          הזכות המקבילה לזכות השתיקה היא למעשה, זכות ההיוועצות בעורך דין. במקרים רבים מיידעים החוקרים את החשוד בדבר זכות השתיקה, אבל מזהירים אותו שהשימוש בה עלול לחזק את ראיות התביעה, מבלי שמאפשרים לו בצורה סבירה להיוועץ בעורך דין.

          אם אין לחשוד טלפון של עורך דין פלילי, על החוקר לתת לו הזדמנות סבירה למצוא עו"ד, לרבות מתן גישה לאינטרנט. לעומת ההתייחסות השלילית האפשרית לשימוש בזכות השתיקה, להתייעצות עם עו"ד, אין שום משמעות לחיזוק החשד. לכן, במקרים כאלו ובמקרים נוספים, חשוב מאוד לומר: "אני מאוד רוצה לשתף פעולה, אבל אני אעשה את זה רק לאחר שאתייעץ עם עורך דין", ולא למסור שום אינפורמציה עד שמתייעצים עם עו"ד. באופן זה, תוכל ההגנה לטעון כי החשוד לא נאחז בזכות השתיקה, אלא לא דיבר רק כי לא נתנו לו להיוועץ בעו"ד. 

          כיצד החשוד יכול להבטיח את אמיתות דבריו בחקירה?

          במצב של חקירה פורמלית, אסור להפעיל מכשירי הקלטה, וזאת משום שהדבר יכול להוות שיבוש הליכי חקירה. 

          בתום החקירה החוקר מחויב לתת לחשוד לקרוא את האמרה ולחתום עליה. כדי להבטיח את אמיתות ודיוק הדברים שנאמרו, מומלץ לקרוא בקפידה את התוכן ולוודא שהכתוב משקף את השאלות והתשובות.

          במידה שמתגלה חסר, או תוספת בדברים שנאמרו, יש לבקש מהחוקר שיתקן/יוסיף/יוריד את הדברים ולחתום רק לאחר שהדברים מפורטים ומלאים. אם החוקר מסרב לתקן את הכתוב, חשוב מאוד לכתוב במקום המיועד לחתימה "מסרב לחתום, כי מה שנכתב זה לא מה שנאמר".

          אחת הטעויות המהותיות והנפוצות ביותר היא הודאה בביצוע העבירה מתוך הנחה שגויה, כי אם החשוד יספר מיד את האמת "יוותרו לו" ויסגרו את התיק נגדו

          האם ניתן "לתקן" את הגרסה שנמסרה?

          לרוב, בתי המשפט אינם מתייחסים באהדה לשינויי גרסאות, מתוך ההבנה שאדם שמשנה את גרסתו כעבור זמן, ככל הנראה מנסה להתחמק מהאישומים נגדו (עדות כבושה) ולכן ישנה חשיבות כפולה לנאמר בחקירה ולהיוועצות בעורך דין פלילי, בטרם החקירה. 

          אחת הטעויות המהותיות והנפוצות ביותר היא הודאה בביצוע העבירה מתוך הנחה שגויה, כי אם החשוד יספר מיד את האמת "יוותרו לו" ויסגרו את התיק נגדו. הודאה מכונה "מלכת הראיות" וברגע שהיא מושגת, התיק כמעט סגור והסיכוי שיוגש כתב אישום גבוה מאוד.  

          כיצד עורך הדין יכול להשפיע על החקירה?

          לעורך הדין אסור להיות נוכח בחקירה עצמה, אך תפקידו הוא לשמוע מחוקר המשטרה מהם טיב החשדות העומדים כנגד החשוד ולייעץ לחשוד כיצד לפעול, בצורה מקצועית, פרטית ודיסקרטית.

          המשטרה מוסה ומיומנת בהליכי חקירה. קיימות שיטות חקירה שונות (שימוש בחוקר טוב וחוקר רע, צעקות והפעלת לחץ, ניצול החשש מפני מעצר, ניצול חוסר היכולת לתקשר עם הסביבה, ניתוק מהסביבה הטבעית ועוד). האדם היחיד שיש לו גישה לחשוד ויכול לתמוך ולייעץ, הוא עורך הדין.   

           

          * הכותב הוא עו"ד פלילי חזי כהן המתמחה בייעוץ וליווי חשודים בחקירה במשטרה במגוון עבירות פליליות

          לקבלת יעוץ מעו"ד חזי כהן, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          חזי כהן - משרד עורכי דין

          קבע פגישה עם
          חזי כהן - משרד עורכי דין

          עו"ד חזי כהן בעל ניסיון עשיר במשפט פלילי ובדיני תעבורה, ויש לו היתר מיוחד להופיע בפני בתי הדין הצבאיים. הוא...

          לפרופיל המלא