מינוי אפוטרופוס לבגיר - בקשת האם נדחתה

מתי ביהמ"ש ימנה אפוטרופוס לאדם?

ביהמ"ש ימנה אפוטרופוס לאדם בגיר במקרה שהוא לא מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו. השאלה מי האפוטרופוס שימונה במקרה כזה מקבלת התייחסות בסעיף סעיף 35 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. הסעיף קובע סדר עדיפות בבחירת אפוטרופוס: "35. (א) בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו.
(ב) במינוי אפוטרופוס לקטין לפי סעיף 33(א)(1) ייתן בית המשפט עדיפות לאדם מתאים שהוא בן משפחתו של הקטין, אלא אם כן מצא כי בנסיבות העניין יהיה זה לטובת הקטין למנות לו אפוטרופוס שאינו בן משפחתו; בסעיף קטן זה, "בן משפחה" - אח, אחות, הורה של הורה, אח או אחות של הורה, בן זוג או בת זוג של הורה".

ביהמ"ש ימנה אפוטרופוס לאדם בגיר במקרה שהוא לא מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו

בקשת אם למינויה כאפוטרופסית לבתה

לאחרונה, בית המשפט לענייני משפחה בצפת דן בבקשה של אם, למנותה כאפוטרופסית לבתה, בת ה-24, במקום עמותת רעות. במסגרת הליך האפוטרופסות המקורי, נקבע כי הבת אינה מסוגלת לדאוג לענייניה ולטפל בהם, ושיהיה רצוי וצודק למנות לה אפוטרופוס כדי לנהל את רכושה ולהשגיח על ענייניה.
כאמור, במקרה זה מדובר בבגירה, ולפיכך על פניו אין עדיפות למינוי בן משפחה כאפוטרופוס (סעיף 35 (ב)). 

השופטת אביבית נחמיאס דנה בבקשה, וציינה כי העיקרון המרכזי בבחינת שאלת האפוטרופסות והעדפת צד אחד על פני הצד השני, הינו טובת החסוי. 
נקבע, כי במקרה הנדון אין ספק, כי הבת אינה יכולה לדאוג לענייניה,  ומדובר במי שקמה לגביה עילה וצורך למינוי אפוטרופוס. השאלה הרלוונטית היא זהות האפוטרופוס.

העיקרון המרכזי בבחינת שאלת האפוטרופסות והעדפת צד אחד על פני הצד השני, הינו טובת החסוי

ביהמ"ש: מינוי האם לא עולה בקנה אחד עם טובת הבת

מהתסקיר שהוגש בנושא הבת, עולה כי היא אינה מסוגלת לנהל את ענייניה. היא זקוקה לליווי צמוד עקב פחדים מרובים, היא בעלת דימוי עצמי נמוך שברירי ולא יציב ובעלת מאפיינים ילדותיים ותלותיים בולטים, כשברקע יחסים סימביוטיים עם האם שלא מאפשרים נפרדות. כן צוין, כי קיימים חסכים רגשיים וצורך רב לרצות בעיקר דמויות גבריות. 

בהתאם לכך, השופטת נחמיאס קבעה, כי מתסקיר זה עולה בצורה ברורה כי מינויה של האם כאפוטרופוס לא עולה בקנה אחד עם טובתה של הבת. ניכר, כי האם בקושי מסוגלת לנהל את ענייניה. "התנהלותה במהלך הדיון לא העידה על מסוגלות לנהל את ענייניה שלה, ובוודאי שלא הוכחה כל מסוגלות שהיא לנהל את ענייניה של ביתה. עיקר התעקשותה של האם נגעה להעברת מלוא הקצבה לידיה", כתבה השופטת בפסק הדין. 

המונח "אפוטרופוס" אינו מילת קסם שמשמעה קבלת כספיו של האדם שמונה לו אפוטרופוס. אפוטרופוס הוא תפקיד בעל אחריות רבה, תפקידיו והחובות המוטלים עליו מחייבים יכולת לפעול לטובת האדם שמונה לו אפוטרופוס, בשקידה במיומנות

תפקיד האפוטרופוס - אחריות רבה

השופטת הוסיפה, כי המונח "אפוטרופוס" אינו מילת קסם שמשמעה קבלת כספיו של האדם שמונה לו אפוטרופוס. אפוטרופוס הוא תפקיד בעל אחריות רבה, תפקידיו והחובות המוטלים עליו מחייבים יכולת לפעול לטובת האדם שמונה לו אפוטרופוס, בשקידה במיומנות ותוך שמירה על מערכת מורכבת של איזונים גם מול האדם שמונה לו אפוטרופוס, תוך שמיעת רצונו, התחשבות ברצון האמור לאחר מתן הסברים מתאימים בכל עניין הנוגע אליו, גם מול האפוטרופוס הכללי וכמובן גם מול בית המשפט בעניינים המחייבים קבלת הוראות ואישורים שיפוטיים לביצוע פעולות מסוימות.

כך, למשל נקבע בחוק הכשרות, כי על האפוטרופוס שמונה לבגיר לפעול במילוי תפקידיו והפעלת סמכויותיו  - "בדרך שתאפשר לאדם לממש את יכולותיו ולשמור על מרב עצמאותו האפשרית, בהתאם ליכולותיו".

עוד נקבעה בחוק זה, החובה לסייע לאדם שמונה לו אפוטרופוס ולעודדו לקבל החלטות בעצמו בעניינים הנוגעים לו, ככל שהאדם מסוגל לכך. בחוק נקבע, כי על האפוטרופוס לפעול בדרך שתאפשר לאדם לשמור על ערכיו התרבותיים והדתיים, וכן עליו לסייע לו להשתתף בחיי הקהילה, כולל בפעילויות חברתיות, תרבותיות, שיקומיות ותעסוקתיות. 
ועוד - החוק קובע סעיף את החובה של האפוטרופוס לשמוע את דעת האדם שהוא אפוטרופסו, לשתפו בכל עניין והחלטה הנוגעים אליו ולהתייעץ איתו. על האפוטרופוס למסור לאדם את המידע הדרוש לו, כולל מהות העניין נשוא ההחלטה או הפעולה, החלופות האפשריות, היתרונות והחסרונות שבבחירת כל אחת מהן ואת המלצתו של האפוטרופוס, אם ישנה, והטעמים ביסודה.

החוק קובע סעיף את החובה של האפוטרופוס לשמוע את דעת האדם שהוא אפוטרופסו, לשתפו בכל עניין והחלטה הנוגעים אליו ולהתייעץ איתו

ביהמ"ש: לאם אין יכולת לבצע את החובות המוטלות עליה כאפוטרוטפוס

השופטת נחמיאס ציינה, כי במקרה זה אין לאם כל יכולת לבצע את החובות המוטלות עליה כאפוטרופוס. היא סיכלה כל נסיון לשקם את בתה, והיא לא מאפשרת לה כל עצמאות ולו מינימאלית. הבת הפכה תלותית יותר ויותר באמה, עד כדי חוסר יכולת לבצע פעולות יומיומיות פשוטות (כגון להתקלח). לכן, אין ספק כי מינויה של האם כאפוטרופוס על בתה, מנוגדת לטובתה. 

באשר לסעיף שמתייחס לרצון האדם שאמורים למנות לו אפוטרופוס ("לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו") נקבע, כי אמנם הבת בקשה את אמא, אולם, אין ספק כי למעשה האם דברה מגרונה. "לא ניתן לומר כי רצונה של הבת הוא כי האם תשמש כאפוטרופא עליה", כתבה השופטת בפסק הדין.

בהתחשב באמור, השופטת קבעה כי היא דוחה את הבקשה של האם לשמש אפוטרפוסית על בתה, וכי יש להורות על קליטתה בפנימיה.

ביהמ"ש קבע - ימונה אפוטרופוס

(ר.ב. נ' היועץ המשפטי לממשלה)