אפשרות למהפכה שתביא לסגירת תיקים המתנהלים שנים בהוצל"פ

פסק דין שניתן לאחרונה מציע מענה לסוגיות בוערות בהוצאה לפועל

פורסם בתאריך 09.03.2017 פשיטת רגל לשכת ההוצאה לפועל אזהרה לחייב
אפשרות למהפכה שתביא לסגירת תיקים המתנהלים שנים בהוצל"פ

לאחרונה (15.1.17), ניתן פסק דין ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב מפי כב' השופט עודד מאור (פש"ר 20399-08-14 אברהמי נ' הכנ"ר), שיש בו להביא לשינוי דרמטי ומעשי בדבר מצבם של אלפי חייבים שעניינם מתנהל במשך תקופות ממושכות, ללא סוף הנראה לעין,  בלשכות ההוצאה לפועל. 

תכלית חוק ההוצאה לפועל היא להביא לאכיפת החיוב עד לפירעון החוב, וההליכים לפיו יכולים להסתיים רק בפירעון מלוא החוב

מה בין חוק ההוצאה לפועל לבין פקודת פשיטת רגל?

פסק הדין עוסק בממשק שבין חוק ההוצאה לפועל מחד לבין פקודת פשיטת הרגל מאידך. החוקים הנ"ל, הגם ששניהם לכאורה עוסקים בפירעון/גביית חובות, נועדו לשרת מטרות שונות בתכלית: בעוד שפקודת פשיטת הרגל מציבה את הדגש על כינוס נכסי החייב, חלוקתם בדרך שיוונית תוך מתן אפשרות לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואין ביכולתו לפרוע את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים על ידי קבלת הפטר מחובותיו, הרי שתכלית חוק ההוצאה לפועל היא להביא לאכיפת החיוב עד לפירעון החוב, וההליכים לפיו יכולים להסתיים רק בפירעון מלוא החוב. אמנם במסגרת תיקון מס' 47 לחוק ההוצל"פ משנת 2015, ניתנה אפשרות לרשם ההוצל"פ להעניק הפטר לחייבים שהוגדרו כ"מוגבלים באמצעים", אולם התנאים והדרישות שהציב המחוקק למתן הפטר שכזה, הופכים את השימוש בו במציאות לנדיר ואכן הלכה למעשה מאז נכנס תיקון 47 לתוקף, (ספטמבר 2015) מספר החייבים שזכו להפטר במסגרתו עומד על כ- 200. 

מאחר שהמחוקק לא הגדיר דרך הגיונית כלשהי שיש בה להביא לפירעון חובם של חייבים שהוגדרו כמוגבלים באמצעים, הלכה למעשה, הוגדרו ככאלו ברבות השנים אלפים רבים של חייבים, שמשלמים תשלומים זניחים על חשבון חובותיהם ללא כל אפשרות ממשית לפירעונם

חייב מוגבל באמצעים

בשנת 1994 (בתיקון 15 לחוק ההוצל"פ) נעשה ניסיון של המחוקק להכניס לחוק ההוצאה לפועל מערכת דינים שעניינה חדלות פירעון בדמות יצירת הסטטוס של "חייב מוגבל באמצעים" (בתיקון 15 לחוק ההוצל"פ). אולם, מאחר שהמחוקק לא הגדיר דרך הגיונית כלשהי שיש בה להביא לפירעון חובם של חייבים שהוגדרו כמוגבלים באמצעים, הלכה למעשה, הוגדרו ככאלו ברבות השנים אלפים רבים של חייבים, שמשלמים תשלומים זניחים על חשבון חובותיהם ללא כל אפשרות ממשית לפירעונם עד להגיעו של החייב ל- 120 שנותיו. יתרה מזאת, גם לנושים אין ולא היה מזור מהמעמד של חייב מוגבל באמצעים, שכן אין ולו שמץ של סיכוי שהתשלומים החודשיים המינוריים שמשלם החייב, שמוגדר כמוגבל באמצעים, על חשבון חובו, יכסו את הריבית שצובר החוב, כל שכן את קרן חובו לנושה. 

במסגרת סמכויותיו של הממונה הנ"ל, מציע כב' השופט מאור, כי תוקנה לממונה הסמכות לאיתור נכסי החייב, חקירתו וכאן החידוש - גם סמכות להציע הצעה להסדר חובו של החייב

החידוש: שאיבת רעיון מפשיטת רגל לדיני ההוצאה לפועל

פסק הדין הנ"ל מציע, כאמרת אגב, לתקוף, במסגרת כתלי לשכות ההוצאה לפועל, את בעייתם של אלפים רבים של חייבים אלו, שהוגדרו כמעוטי יכולת כלכלית ללא כל אפשרות נראית לעין לפרוע את חובותיהם בעתיד הקרוב או אף הרחוק, וככאלו הוגדרו כחייבים מוגבלים באמצעים, בדרך מקורית שטרם נעשה בה שימוש במסגרת הליכי הוצל"פ, וניתן לומר כי היא שאולה מדיני פשיטת הרגל. לפי הצעת כב' השופט ע. מאור, על רשמי ההוצל"פ לעשות בעניינם של חייבים מוגבלים, שימוש בסעיף 74 יד' לחוק ההוצל"פ הקובע, כי רשם ההוצל"פ רשאי למנות אדם כממונה בתיק איחוד (עת לחייב יותר מתיק הוצל"פ אחד כנגדו) ולקבוע את סמכויותיו. במסגרת סמכויותיו של הממונה הנ"ל, מציע כב' השופט מאור, כי תוקנה לממונה הסמכות לאיתור נכסי החייב, חקירתו וכאן החידוש - גם סמכות להציע הצעה להסדר חובו של החייב. לאחר שהממונה למד, חקר והתרשם ממצבו הכלכלי של החייב הוא רשאי יהיה לזמן את נושיו של החייב לאסיפת נושים ולהציע להם הצעת הסדר לסילוק חלקי של חובותיו של החייב. ככל שהנושים יסכימו להצעה הרי שזו תקבל את אישור של רשם ההוצל"פ וככל שתבוצע ע"י החייב, תיקי ההוצל"פ כנגדו יסגרו.   

לא נשאר כסף - החובות תופחים

עסקינן ביבוא לחוק ההוצל"פ של הרעיון המצוי ביסודו של סעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל, לפיו החייב יכול להגיע להפטר מחובותיו ובלבד שישלם 30% מחובותיו הלא מובטחים בהסכמת 51% מנושיו שאוחזים בנשיה של לפחות 75% מכלל חובות החייב. אולם, לשיטתו של כב' השופט מאור, הרי שהסדר שיציע הממונה, פטור מכל מגבלה שקיימת בסעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל. עוד ניתן להתרשם, כי התפקיד שמייעד פסק הדין לממונה שאול אף הוא מדיני פשיטת הרגל, שכן הינו דומה במהותו לתפקידו של מנהל מיוחד מכח פקודת פשיטת הרגל.  

מאחר שהממונה הוא ידו הארוכה של רשם ההוצל"פ ומשמש בתפקידו זה כ"פקיד בית משפט", הצעתו תפיג את החשדנות הטבועה כיום בהתייחסותם של נושים להצעות חלקיות לפירעון החוב מצד חייבים

אפשרות להתרשם באופן בלתי אמצעי ממצבו הכלכלי של החייב

נשאלת השאלה היכן כאן החידוש, שהרי החייב תמיד יכול להציע הצעת הסדר לנושיו וככל שיסכימו לה והיא תבוצע על ידי החייב, תיקו ייסגר? נראה, כי התשובה לשאלה מצויה בעובדה כי לשיטת כב' השופט מאור, לראשונה יתאפשר לממונה, הוא נציגו של רשם ההוצל"פ, להתרשם באופן בלתי אמצעי ממצבו הכלכלי של החייב ומאפשרויותיו ולאחר מכן לגבש יחד עימו הצעה להסדר. מאחר שהממונה הוא ידו הארוכה של רשם ההוצל"פ ומשמש בתפקידו זה כ"פקיד בית משפט", הצעתו תפיג את החשדנות הטבועה כיום בהתייחסותם של נושים להצעות חלקיות לפירעון החוב מצד חייבים. בעובדה זו בלבד יהיה כדי להביא למספר רב של הסדרי חוב חלקיים שעמידה בהם מצד חייבים תביא לסגירת תיקי הוצל"פ, שכן נושים יוצבו לפני המציאות הכלכלית של החייב כהווייתה הנכונה והמלאה, ולא יהיה להם אלא לקבל את הצעתו החלקית לסילוק החוב, על פני איסוף של שקלים מעטים מידי חודש.

לראשונה במסגרת הליכי ההוצל"פ יתאפשר לחייבים להציע אחוז זהה של חובם לכלל הנושים שלהם בצורה מערכתית ומפוקחת, צעד שיש בו פיתרון למצבים רבים של העדפת נושים פסולה

פתרון לסוגיית העדפת נושים אסורה

עוד טומן בחובו פסק הדין פתרון לסוגיית העדפת נושים אסורה שמקשה ומטרידה את התנהלותם של חייבים מרובי תיקים. לראשונה במסגרת הליכי ההוצל"פ יתאפשר לחייבים להציע אחוז זהה של חובם לכלל הנושים שלהם בצורה מערכתית ומפוקחת, צעד שיש בו פיתרון למצבים רבים של העדפת נושים פסולה, שמתקיימת הלכה למעשה על בסיס יומיומי בתוך לשכות ההוצל"פ. 

מגבלה ביחס לגובה החוב - האם אין לה מקום?

טרם סיום, שתי הערות והארות ביחס לפסק הדין: האחת, בעוד שבפסק הדין נאמר כי המנגנון המוצע בו של הגעה להסדרי חוב חלקיים באמצעות הממונה יפה לחייבים שסך חובותיהם לא עולה על 150,000 ש"ח, ניכר כי בפועל לא צריכה להתקיים מגבלה שכזו וראוי כי הצעה יצירתית זו תיושם לגבי תיקי הוצל"פ בכללותם ללא הגבלה על סך חובותיו של החייב.

מוצע, כי לאחר תקופה שבה ייושם הרעיון הטבוע בפסק הדין בהצלחה, המחוקק יאפשר מינוי ממונה כאמור אף לחייבים להם רק נושה אחד

ריבוי נושים - ומה לגבי נושה יחיד?

השנייה, פסק הדין עושה שימוש ברעיון הממונה, שלפי חוק ההוצל"פ ישים רק למקרה בו לחייב ריבוי תיקי הוצל"פ. מוצע, כי לאחר תקופה שבה ייושם הרעיון הטבוע בפסק הדין בהצלחה, המחוקק יאפשר מינוי ממונה כאמור אף לחייבים להם רק נושה אחד, שכן סוגיית ריבוי הנושים לא צריכה להוות תנאי לפירעון חלקי של חובות ולסגירת תיקי הוצל"פ. 

נראה כי ישום נכון של פסק הדין החדשני יביא מזור לחייבים אין ספור שכיום אין כל פתרון מעשי לסוגיית חובם במסגרת חוק ההוצל"פ, ויאפשר להם דרך אלגנטית ומכובדת להיחלץ מהמצב המעיק של היותם חייבים בהוצל"פ

אפשרות למהפכה אמיתית

לסיכום, נראה כי ישום נכון של פסק הדין החדשני יביא מזור לחייבים אין ספור שכיום אין כל פתרון מעשי לסוגיית חובם במסגרת חוק ההוצל"פ, ויאפשר להם דרך אלגנטית ומכובדת להיחלץ מהמצב המעיק של היותם חייבים בהוצל"פ. מן העבר השני, הטמעת פסק הדין במערכת ההוצל"פ, תאפשר לנושים רבים לקבל בהסכמה תשלום חלקי על חשבון החוב להם, מבלי שיהיו להם ספקות האם קיבלו את המרב האפשרי מהחייב. התוצאה עשויה להיות סיום מהיר של תיקי הוצל"פ ששוכבים שנים כאבן שאין לה הופכין וללא גביה ממשית. או במילים אחרות, אפשרות של ממש להביא לתשלום חלקי של חייבים על חשבון חובם תוך שהם זכאים להפטר מיתרתם, ללא התווית החברתית הכרוכה בהליכי פשיטת רגל. ללא ספק אפשרות למהפכה של ממש בין כתלי לשכות ההוצל"פ. 

האם מאמר זה עזר לך?
גיא גולדפרב משרד עורכי דין קבע פגישה עם גיא גולדפרב משרד עורכי דין

עו"ד גיא גולדפרב הוא בעל משרד עורכי דין בתל אביב, אשר פועל מאז 1993. במשרדו הוא מספק מענה מקצועי במגוון...

לפרופיל המלא