קיפוח המיעוט בחברה - מהו ודרכים להסרתו

ההקמה, ההתנהלות וחייהן של חברות עסקיות מוסדרים בישראל במסגרת חוק החברות התשנ"ט-1999. מדובר בחוק מורכב ומפותח ביותר, אשר מורכב מעשרה חלקים.
לא מעט מבעלי החברות, המתחילים את דרכם באופטימיות רבה, מוצאים עצמם, עם חלוף הזמן ושינויים שונים החלים במציאות, בסיטואציות משפטיות מורכבות הנוגעות לדיני חברות. אחת הנפוצות והמוכרות בהן היא קיפוח מיעוט.

תקנוני חברות רבות, שמטרתם ליישם בפועל את החקיקה, יוצרים מראש מצבים לא הוגנים. למשל, הסכמי מייסדים המעניקים זכויות עוקפות או זכויות יסוד, וכן סוגי מניות שונים הגורמים לקיפוח של בעלי מניות אחרים

מהו קיפוח מיעוט? 

בסיטואציה של קיפוח מיעוט, אדם בעל מניות מיעוט מוצא עצמו ניצב מול בעל שליטה בחברה, העושה בה ככל העולה על רוחו. מצבים כאלה יוצרים מתחים קשים בין בעלי עניין שונים בחברה - בעלי מניות הרוב, נושאי משרה ובעלי תפקידים, נושים, מחזיקי אגרות חוב ובעלי מניות מיעוט.

החוק והפסיקה מסדירים את ההתנהלות והפעילות של כל חברה וקובעים גם את מערך הזכויות ברווחים שלה. יחד עם זאת, תקנוני חברות רבות, שמטרתם ליישם בפועל את החקיקה, יוצרים מראש מצבים לא הוגנים. למשל, הסכמי מייסדים המעניקים זכויות עוקפות או זכויות יסוד, וכן סוגי מניות שונים הגורמים לקיפוח של בעלי מניות אחרים. זכויות עוקפות אלה משפיעות על כל מחזיקי המניות מבחינת יכולתם לראות ממניותיהם פירות - גם מבחינת שוויין, גם מבחינת היכולת למכור אותן וגם מבחינת היכולת לשעבד אותן, ופוגעות בעיקר במחזיקי מניות מיעוט.

מקרה נפוץ אחר הוא של חברה שהכנסותיה גבוהות ביותר, אך בשורה התחתונה משום מה יוצא בסוף כל שנה שהיא הפסדית או כלל לא מחלקת דיבידנדים. לא אחת זה קורה משום שבעלי השליטה מנצלים את כוחם כדי להשפיע על השורה התחתונה. למשל, הם יכולים למשוך כסף רב כדמי ניהול, בדמות משכורות נוספות, או לבצע עסקאות שונות עם בעלי עניין ומקורבים ולייצר "הוצאות", ולגרום לכך שדו"חות של חברה עם מחזורים של מיליונים יראו בסופו של דבר הפסדים, ולכאורה שווי אפסי של המניות וכמובן חוסר יכולת לחלק דיבידנדים. 

כל אלה גורמים לכך שבעלי מניות מיעוט, שאין בכוחם לקבל החלטות על תקנון החברה או להשפיע על הוצאותיה או ניווטה העסקי, מוצאים עצמם מקופחים ומחוסרי יכולת לממש את זכותם ליהנות מהפעילות העסקית של החברה שבמניותיה הם מחזיקים.

מה קובעת הפסיקה בנושא קיפוח מיעוט?

פסק דין עדכני ומאלף של בית המשפט העליון, אשר ניתן לאחרונה על ידי כבוד השופט יצחק עמית, בע"א 7735/14 וע"א 7972/14, משתרע על פני 139 עמודים, מתמקד בנושא "שיקול הדעת העסקי" אך בפועל סוקר את חוק החברות כולו, כמו גם את כל האפשרויות העומדות בפני בעלי דין שונים.

פסק הדין משרטט את הנורמות ואת האופן שבו בית המשפט העליון רואה את הנושא בצורה העדכנית ביותר, ומצביע על כך כי בסיטואציות של קיפוח מיעוט פוטנציאלי, יש להבחין בין שני סוגי מקרים עיקריים. הראשון, מקרים שבהם בעלי השליטה פועלים בהגינות, נאמנות ואחריות ובעלי מניות המיעוט לא רואים את התמונה המלאה ומרגישים מקופחים על אף שבפועל הם לא. השני, מקרים שבהם בעלי השליטה מנצלים את כוחם לרעה ופוגעים בזכויות בעלי המיעוט. פסק הדין מצביע על כך, כי לעתים הכוח משחית, וכי פעמים רבות בעלי הכוח אינם מצליחים לעמוד בפיתוי.

החוק והפסיקה של דיני החברות בישראל מפותחים מאוד ומעניקים כלים משפטיים רבים להתמודד עם קיפוח המיעוט - ביניהם, תביעה להסרת קיפוח מיעוט, בקשה למתן חשבונות ותביעה נגזרת

מהם הסעדים המשפטיים העומדים לרשות מיעוט שקופח?

החוק והפסיקה של דיני החברות בישראל מפותחים מאוד ומעניקים כלים משפטיים רבים להתמודד עם קיפוח המיעוט - ביניהם, תביעה להסרת קיפוח מיעוט, בקשה למתן חשבונות ותביעה נגזרת.

בעלי מניות מיעוט יכולים לפנות לבית המשפט, לטעון לקיפוח ולהראות שהופרו חובות האמונים, וכי המצב בחברה אינו תקין ומחייב התערבות של בית המשפט

מהי תביעה להסרת קיפוח מיעוט?

אחד הכלים המרכזיים הוא תביעה להסרת קיפוח מיעוט. בעלי מניות מיעוט יכולים לפנות לבית המשפט, לטעון לקיפוח ולהראות שהופרו חובות האמונים, וכי המצב בחברה אינו תקין ומחייב התערבות של בית המשפט. 

במידה שתביעתם מאושרת, בית המשפט עשוי להחליט על אחד מיני צעדים רבים, ביניהם חובת החזרת כספים לחברה (שיועברו בהמשך לבעלי המניות, ביניהם בעלי מניות המיעוט) או ביטול החלטות שונות כדרך לממש את הסעד, למשל ביטול עסקאות בעלי עניין. אמצעים נפוצים אחרים כוללים כפיית קניית מניות המיעוט לפי שווי ריאלי, חלוקה של נכסי החברה במידה שמדובר בחברה המחזיקה בנכסי נדל"ן מניבים ואף, במקרים מסוימים, פירוק החברה. 

בקשה למתן חשבונות. סעד זה בא להבטיח שקיפות עבור צד שמסתירים ממנו מידע לגבי ההתנהלות הכספית המעודכנת והאמתית של החברה שהוא מבעלי המניות בה או זכאי לחשבונות בשל הסכם, חוזה, שותפות, התחייבות וכיו"ב

מהי בקשה למתן חשבונות?

סעד נוסף העומד לרשות בעל עניין בחברה הוא בקשה למתן חשבונות. סעד זה בא להבטיח שקיפות עבור צד שמסתירים ממנו מידע לגבי ההתנהלות הכספית המעודכנת והאמתית של החברה שהוא מבעלי המניות בה או זכאי לחשבונות בשל הסכם, חוזה, שותפות, התחייבות וכיו"ב. שקיפות זו מבטיחה, בין היתר, כי בעלי מניות המיעוט יזכו לחלקם ברווחי החברה או, לכל הפחות, יהיו מסוגלים לאתר התנהלות לא סדירה ומקפחת של בעלי מניות הרוב ובעלי השליטה ולעמוד על זכויותיהם.

במהלך של תביעה נגזרת, בעלי המניות הקטנים מבקשים מבית המשפט להורות לחברה עצמה לתבוע את מי שגרם לחברה נזק - כאשר בעל השליטה או נושאי המשרה מטעמים השמורים עמם בוחרים שלא לפעול כך ולא לעמוד על זכויות החברה

מהי תביעה נגזרת?

כלי מרכזי נוסף העומד לצורך התמודדות עם סיטואציות בעייתיות בהתנהלות חברה הוא תביעה נגזרת. תביעה נגזרת היא כלי חשוב ביותר בחברות שבהן ריבוי של בעלי מניות קטנים, הנפגעים, ללא יכולת להתגונן, מפעולות אסורות שמבצעים נושאי תפקידים שונים, כגון, למשל, יו"ר הדירקטוריון או בעל השליטה בחברה. במקרים כאלה, ברור שבעלי התפקידים לא יתבעו את עצמם ואף לא יגרמו לחברה לתבוע אותם על אף שלחברה עומדות עילות תביעה טובות נגדם. גם לבעל מניות המיעוט אין עילת תביעה במקרים אלה, משום שהנזק שנגרם, נגרם לחברה ולא לו אישית. 

במהלך של תביעה נגזרת, לעומת זאת, בעלי המניות הקטנים מבקשים מבית המשפט להורות לחברה עצמה לתבוע את מי שגרם לחברה נזק - כאשר בעל השליטה או נושאי המשרה מטעמים השמורים עמם בוחרים שלא לפעול כך ולא לעמוד על זכויות החברה. במידה שהתביעה מאושרת, החברה תקבל חזרה את מה שיגיע לה, כך שהנזק שנגרם לבעל המניות הקטן יתוקן באופן כללי - הן עבורו והן עבור כלל בעלי המניות, מעט בדומה לתביעה ייצוגית. 

לסיכום, הפעילות העסקית המפותחת בישראל מלווה בחקיקה ופסיקה ענפים, אשר מעמידים סעדים אפשריים רבים להבטחת זכויותיהם של מי שאינם בעלי שליטה או מניות רוב, ומאפשרים להם ליהנות מהרווחים להם זכאים.

* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי