open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          המוסד לביטוח לאומי - ממבטח עובדים לגובה מיסים

          על חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 - עם מי ייטיב ובמי יפגע? סקירת הנושא, לפניכם

          פורסם בתאריך 06.06.2017 דמי אבטלה המוסד לביטוח לאומי חוק ההסדרים
          המוסד לביטוח לאומי - ממבטח עובדים לגובה מיסים

          חוק ההתייעלות הכלכלית - נשמע טוב

          חוק ההסדרים (חוק ההתייעלות הכלכלית לשנות התקציב 2017 - 2018) אשר התקבל בכנסת ופורסם ברשומות, כולל בתוכו מספר סעיפים תמימים הנוגעים לחוק הביטוח הלאומי, שמטרתם עפ"י דברי ההסבר לחוק: "ייעול מערך הגבייה של המוסד לביטוח לאומי לצורך שיפור מצבו הפיננסי".
          בין סעיפים אלו: סעיפים 103(17) ו- (22) לחוק ההתייעלות, המהווים תיקון לסע' 369 לחוק הביטוח הלאומי. תחולת סעיף זה - 1 ביולי 2017.
          סעיף זה עוסק במעבידים אשר לא רשמו את עובדיהם כחוק או פיגרו בתשלום דמי הביטוח הלאומי בעד עובדיהם, מציאות הנוגעת לבעלי עסקים רבים - קטנים ובינוניים, אשר מכורח מצבם הכלכלי מפגרים בתשלומי הביטוח עבור עובדיהם.
          זהו סעיף דרקוני הקובע, כי במידה שקרה לעובד 'מקרה המזכה בגמלה' לפני סילוק הפיגורים בתשלום - רשאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע מהמעביד את סכום הגמלה ששולמה ושתשולם בעתיד עבור העובד. (למשל לאחר שנקבעה לעובד אחוזי נכות).

          ישנו סעיף דרקוני הקובע, כי במידה שקרה לעובד 'מקרה המזכה בגמלה' לפני סילוק הפיגורים בתשלום - רשאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע מהמעביד את סכום הגמלה ששולמה ושתשולם בעתיד עבור העובד

          מכת מוות לאלפי עסקים קטנים ובינוניים - יולי 2017

          עד כה מיעט המוסד לביטוח לאומי לתבוע מעבידים על פי סעיף זה. לו היה עושה שימוש מירבי ביכולת תביעה זו, היה גורם להתמוטטות עסקים רבים.

          התיקון לחוק מאפשר למוסד לביטוח לאומי לגבות תביעה זו נגד המעסיק כחוב דמי ביטוח לכל דבר, אשר נגבה לאחר הודעה בכתב בלבד, בלא צורך בפנייה לערכאות

          אם כן - מה השתנה בחוק ההסדרים הנוכחי?

          על פי החוק הנוכחי, כדי לממש סעיף זה, המוסד לביטוח לאומי נדרש להגיש תביעה בבית הדין לעבודה - נגד המעסיק, וגם אם ניתן פסק דין לטובת המוסד, היה נאלץ לממש את פסה"ד דרך מערכת ההוצאה לפועל.
          זאת הסיבה שבגינה מיעט הביטוח הלאומי לממש זכותו לתביעת מעסיקים רבים.

          ואולם, התיקון לחוק מאפשר למוסד לביטוח לאומי לגבות תביעה זו נגד המעסיק כחוב דמי ביטוח לכל דבר, אשר נגבה לאחר הודעה בכתב בלבד, בלא צורך בפנייה לערכאות.
          אמנם, ניתנת למעביד האפשרות לטעון טענותיו בכתב, אך אם אכן פיגר בתשלומים - מה יועילו טענותיו?

          כולנו מכירים את השיטה בה גובה המוסד לביטוח לאומי את חובותיו  על פי פקודת המיסים: במידה שלא נענינו להודעותיו - כל חשבונותינו מעוקלים בצורה מידית ללא כל צורך בפנייה לבית משפט.

          בדברי ההסבר לחוק נכתב, כי המטרה של החוק היא לעודד מעסיקים לשלם דמי ביטוח בעד עובדיהם. בהתחשב במצבם הכלכלי כיום של בעלי עסקים רבים, נשאלת השאלה האם ניתן להימנע מפיגורים בתשלום דמי הביטוח הלאומי

          המתקה מסוימת בתיקון לחוק? לא בהכרח

          סכום התגמולים שניתן לחייב בהם את המעסיק הוגבל לעד 20 פעמים השכר הממוצע במשק - למי שפיגר בתשלום דמי הביטוח עבור עובדו במשך יותר משנה. (ומי שפיגר אפילו חודש - עד 5 פעמים השכר הממוצע במשק).

          נכון להיום מדובר בכ- 200 אלף ש"ח במקרה של פיגור בשנה, וכ- 50 אלף ש"ח למי שפיגר חודש - הנחסרים מחשבונו של העסק הקטן או הבינוני בקלות, על פי החלטה חד צדדית של המוסד לביטוח לאומי.

          ברור, כי עסקים רבים לא יוכלו לעמוד בגזרה הזו. חשוב להבין את משמעות הדברים.

          כך למשל, עובד שיצא מבית העסק לביתו בסוף יום עבודה, ונפגע בתאונת דרכים – התאונה שעבר תחשב כתאונת עבודה.
          במקרה כזה וע"פ התיקון לחוק, בעל העסק שפיגר בתשלומים - ישפה את המוסד לביטוח לאומי עבור אחוזי הנכות שייקבעו לעובדו.

          בדברי ההסבר לחוק נכתב, כי המטרה של החוק היא לעודד מעסיקים לשלם דמי ביטוח בעד עובדיהם. בהתחשב במצבם הכלכלי כיום של בעלי עסקים רבים, נשאלת השאלה האם ניתן להימנע מפיגורים בתשלום דמי הביטוח הלאומי.

          לא המוסד לביטוח לאומי הוא שירוויח מגבייה זו אלא אוצר המדינה - כלומר, מדובר בעצם במס הכנסה נוסף דרך הביטוח הלאומי

          הגברת הגבייה - לטובת אוצר המדינה

          ניתן לומר, לכאורה, כי לסעיפים אלו בחוק ההסדרים ישנה מטרה טובה: "לצורך שיפור מצבו הפיננסי של המוסד".
          עם זאת, בשתי השורות אחרונות בדברי ההסבר לחוק, מבינים מהי המטרה האמיתית - "כלל התיקונים המוצעים צפויים להביא להגדלת גביית דמי הביטוח בסך 50 מיליוני ש"ח בשנה. על כן, מוצע להפחית את הקצבות אוצר המדינה למוסד בסכום דומה".

          לא המוסד לביטוח לאומי הוא שירוויח מגבייה זו אלא אוצר המדינה - כלומר, מדובר בעצם במס הכנסה נוסף דרך הביטוח הלאומי.

          ככל שהורחבו תפקידי המוסד לביטוח לאומי לתשלומי גמלאות שאינן ביטוחיות, כך הלכה והתעצמה התערבות הממשלה בתקציבו עד שהפך להיות חלק מתקציב המדינה

          ציבור העובדים - הפרה החולבת

          המוסד לביטוח לאומי גבה בשנת 2015 כ-38 מיליארד ש"ח עבור ציבור העובדים (מעסיקים ועובדים).

          40% בלבד מסכום זה שולמו לציבור העובדים כגמלאות משלימות שכר, שהן הקצבאות הביטוחיות המהוות תמורה לדמי הביטוח שציבור זה משלם (דמי אבטלה, מענק לידה, דמי פגיעה בעבודה, נכות מעבודה).
          זהו אחוז שהוא מן הנמוכים בעולם, והשווה ברמתו לתשלומים במדינות הגוש המזרחי לשעבר. (הנתונים על פי דו"חות המוסד לביטוח לאומי).

          נשאלת השאלה, לאן מועבר שאר הכסף, כולל העברות אוצר המדינה למוסד. 
          התשובה: לגמלאות סוציאליות להבטחת קיום למיניהם. 

          בתחום זה דווקא עומדת ישראל ברף הגבוהה בין המדינות, ושוב על חשבון העובדים.

          מנכ"לי המוסד לביטוח לאומי בעבר, יוחנן שטסמן ואסתר דומיניסיני קבעו בצורה נחרצת, כי תשלומי הביטוח הלאומי הפכו זה מכבר לסוג נוסף של מס הכנסה, ואילו הזיקה הביטוחית הולכת ונעלמת.

          המוסד לביטוח לאומי הוקם בשנת 1953 על פי המודל האירופאי, כגוף עצמאי נפרד מהרשות המבצעת, ואף תקציבו נוהל בנפרד מתקציב המדינה. מודל זה שאף לניהול עצמאי של המוסד על ידי מבוטחיו, שהיו בעיקר חברת העובדים והמעבידים, כשהמטרה: שמירה על זכויות העובדים ועל התמורה הביטוחית המגיעה להם. ככל שהורחבו תפקידי המוסד לביטוח לאומי לתשלומי גמלאות שאינן ביטוחיות, כך הלכה והתעצמה התערבות הממשלה בתקציבו עד שהפך להיות חלק מתקציב המדינה.

          גבייה מציבור העובדים

          היכן ההסתדרות וארגוני המעסיקים?

          אותה הסתדרות שנאבקה מול החלטת הממונה על הביטוח לבטל את הביטוח הסיעודי הקבוצתי במקומות העבודה, ולה"ב - לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל - היכן הם כאשר פעם אחר פעם הממשלה פוגעת בביטוח המקיף והגדול מכולם של ציבור העובדים - הביטוח הלאומי.

          כותב שורות אלו גילה, כי המוסד לביטוח לאומי נמנע במשך שנים מלשלם למובטלים היוצאים לעבודה בשכר נמוך את המגיע להם על פי סעיף מפורש בחוק (לעיתים מדובר באלפי שקלים למובטל), ויצא למאבק משפטי למען יוגדר המוסד לביטוח לאומי כמבטח לכל דבר, לפחות לגבי גמלאות מחליפות שכר, ובמקרה בו נמנע מלעמוד בחובותיו כלפי מבוטחיו - יהיה חשוף לתביעות ייצוגיות אשר יחייבו אותו לשלם לכל הקבוצה הנוגעת בדבר, ואף רטרואקטיבית - ככל חברת ביטוח פרטית.

           

          * עו"ד ירון אור עוסק במשפט ציבורי וייצוג אזרחים ועסקים מול גופים ציבוריים ומשרדי ממשלה.

          לקבלת יעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? contact us