אלימות במשפחה - חקיקה ושיפוט מחמירים

הענישה קשה בהרבה מאשר בעבירות אלימות דומות שאינן קורות במשפחה. נטיית בתי המשפט היא לעשות שימוש מוגבר בהליכי מעצר

אלימות במשפחה - חקיקה ושיפוט מחמירים

עבירות אלימות במשפחה כוללות מגוון רחב של עבירות אלימות, החל בעבירות של איומים ועד לתקיפה הגורמת לחבלה, הקורות בתוך המשפחה. אלימות במשפחה מתחילה באירועים בודדים ונקודתיים כמו:  איומים מילוליים כלפי בת זוג או הילד, אך יכולים להגיע עד כדי הכאה החורגת מ"מכה חינוכית", כגון: סטירות, אגרופים, משיכות בשיער, קללות ובעיטות. במקרים קשים במיוחד, עבירות אלימות במשפחה מגיעות למכות קשות עם חפצים, הכאה הגורמת לחבלות, לשטפי דם ולפציעות ולתקיפה בנשק חם או קר וגרימת פציעות חמורות היכולות להסתיים גם במוות.

החקיקה בנושא עבירות אלימות במשפחה מייחסת חומרה רבה יותר לעבירות אלימות מסוג זה. בעיקרון, כאשר מדובר באלימות במשפחה, כל עונש עשוי להיות מוכפל, לעומת אותה עבירת אלימות שאינה מתרחשת בתוך המשפחה

מה קובע החוק בנוגע לעבירות אלימות במשפחה?

לתפיסת המחוקק ובתי המשפט, המשפחה אמורה להיות מקום בטוח, שבו אדם אמור להרגיש יותר בטוח מכל מקום אחר. ולכן, החקיקה בנושא עבירות אלימות במשפחה מייחסת חומרה רבה יותר לעבירות אלימות מסוג זה. בעיקרון, כאשר מדובר באלימות במשפחה, כל עונש עשוי להיות מוכפל, לעומת אותה עבירת אלימות שאינה מתרחשת בתוך המשפחה. בתוך כך, קיימת החמרה דומה בכל הנוגע לעבירות מין ותקיפה מינית בתוך המשפחה.  

בתי המשפט נוטים להחמיר עם חשודים בעבירות אלימות במשפחה ונוטים שלא לשחרר אותם ממעצר, גם אם לחשוד אין עבר פלילי או שהעבר הפלילי שלו זניח

כיצד מתייחסים בתי המשפט לעבירות אלימות במשפחה?

בתי המשפט, כמו המחוקק, מייחסים לעבירות אלימות במשפחה חומרה יתרה, הן משום שמדובר בעבירות שלרוב הדיווח עליהן הוא חסר ומועט, והן בשל תפיסת התא המשפחתי כמסגרת מקודשת שיש להגן עליה ביתר שאת. 

נוסף על כך, קיימת הבנה מצד בתי המשפט כי למפעיל האלימות במשפחה יש על פי רוב כוח עדיף - פיזי, כלכלי, או תרבותי - על פני הקורבן, כוח שאותו הוא מפעיל ומנצל לרעה. יתרה מכך, לקורבן במקרים כאלה יש פחות כוח להגיב ולהתנגד לתקיפה שלו, לעומת מצבי תקיפה אחרים, משום שהוא קשור בקשרי אהבה, נאמנות או תלות.

כפועל יוצא, בתי המשפט נוטים להחמיר עם חשודים בעבירות אלימות במשפחה ונוטים שלא לשחרר אותם ממעצר, גם אם לחשוד אין עבר פלילי או שהעבר הפלילי שלו זניח. במקרים שבהם לחשוד עבר פלילי משמעותי, הנטייה היא להשאירו במעצר לאורך כל ההליך המשפטי. רק לעיתים רחוקות בית המשפט יקבל חלופות מעצר יוצאות דופן כגון: מעצר בית, או הרחקה מהמתלונן במקום מעצר רגיל ומלא. 

נוסף על ההקפדה היתרה בכל הקשור במעצר, גם הענישה חמורה יותר, ואף מחמירה עוד יותר ככל שהחשוד אינו עובר הליך של טיפול ושיקום אינטנסיביים לאחר הרשעתו. 

במקרים של דיווח על אלימות במשפחה, הנטייה הראשונית היא לעצור את החשוד באופן מיידי מתוך חשש שאם לא יבוצע מעצר, הקצין והשוטר יתפסו כמי שלא מילאו את תפקידם כראוי

כיצד פועלת המשטרה כאשר ישנו חשד לביצוע עבירות אלימות במשפחה?

למרות הביקורות המרובות כלפיה בנושא, יחסה של המשטרה כלפי עבירות אלימות במשפחה הוא רציני ביותר הנוטה גם הוא לחומרה. במקרים של דיווח על אלימות במשפחה, הנטייה הראשונית היא לעצור את החשוד באופן מיידי מתוך חשש שאם לא יבוצע מעצר, הקצין והשוטר יתפסו כמי שלא מילאו את תפקידם כראוי.

תלונות שווא קורות בדרך כלל במסגרת הליכי גירושים בבתי משפט לענייני משפחה. הגשת התלונה במשטרה על אלימות בן או בת הזוג היא כלי לחץ כנגד הצד השני לקבלת הסדרי ראייה, הסדרי מזונות טובים יותר וכד'

מהו אחוז תלונות השווא במקרים של עבירות אלימות במשפחה?

המחקרים מדברים אמנם על אחוז מזערי של תלונות שווא, אך בשל היחס המחמיר של בתי המשפט והפעלת הליכי מעצר מידיים, חשוב לשים לב גם אליהן. תלונות שווא קורות בדרך כלל במסגרת הליכי גירושים בבתי משפט לענייני משפחה. הגשת התלונה במשטרה על אלימות בן או בת הזוג היא כלי לחץ כנגד הצד השני לקבלת הסדרי ראייה, הסדרי מזונות טובים יותר וכד'. המשטרה נדרשת לנווט בין תלונות הסרק המועטות לבין תלונות אמיתיות. מכיוון שמדובר בכל זאת בשלילת חירותו של האדם שהוגשה נגדו תלונה, לעתים לחודשים רבים, יש להתייחס לתלונות אלה בחרדת קודש - הן מצד ההחמרה עם החשודים והן בהקשר של הצורך לוודא שלא מדובר בתלונת שווא.

דוגמה מהזמן האחרון, של לקוח שהח"מ טפל בו, היא  גבר שהוגשה נגדו תלונה על ידי בת הזוג לשעבר, שדיווחה על רצף של אירועי אלימות חמורים יחסית. לאורך כל תהליך בירור התלונה החשוד היה במעצר. לאחר חצי שנה הוא זוכה מכל אשמה ורק אז שוחרר ממעצר. מדובר כאמור באירוע יחסית חריג, ויחד עם זאת קיימים מקרים כאלה, ונוצר עוול כלפי אותו אדם שישב במאסר תקופה כה ארוכה.

מה תפקיד עורך הדין בית בעבירות של אלימות במשפחה, מעבר להגנה על התוקף או המותקף?

לאחרונה נודע מקרה של אב חרדי שתקף את בתו על רקע התרחקותה מהדת, והוגשה נגדו תלונה על אלימות. האב נעצר ושוחרר והתנהל נגדו הליך משפטי פלילי שבו נמצא אשם בחלק מסעיפי התקיפה. במקביל לדיון המשפטי, פעל עורך הדין של הנאשם ליצירת דיאלוג וקרבה מחודשת בין האב שתקף לבין בתו. זאת, במטרה לנסות ולנרמל את יחסיהם בחזרה וליצור ביניהם את השיח שלא היה קיים ביניהם קודם ושהוביל את האב לתקוף את בתו.

וכך, במקביל לענישה של האב, נשמרה גם המסגרת של הבית, וכעת האב ובתו חיים באותו בית ומנהלים חיים תקינים וטובים אחרי ששמו את האירוע מאחוריהם. 

חשוב שלקציני המבחן ולעובדות הסוציאליות הפועלים לסייע לקורבנות עבירות אלימות כמו גם לתוקפים, יהיו משאבים טיפוליים משמעותיים כדי למגר את התופעה ולא רק להגיב אליה כשהיא מתרחשת

מהו מקומו של שיקום האדם האלים כחלק ממערך הענישה?

חשוב להדגיש, כי עבודה זו של עורך הדין צריכה להיות מלווה במערך רווחה חזק ותומך. בעבור השנים גברה ההבנה, כי נוצר מצב מעוות שבו הגברים המכים מסתובבים חופשי, או משליטים מרותם מהכלא בעוד שהנשים וילדיהן נאלצים להסתתר במעונות לנשים מוכות. בנוסף, נראה כי הענישה המחמירה לא מצליחה לסייע במיגור ומניעת התופעה.

וכך, לפני חצי שנה הוגשו המלצות ועדה לטיפול באלימות במשפחה לשר הפנים ושר הרווחה. חלק מההמלצות כללו הקמת מעונות לגברים מכים, הן לצורך טיפול ושיקום והן לצורך הרחקתם מהחברה עד שבעיית האלימות שלהם תטופל. 

חשוב שלקציני המבחן ולעובדות הסוציאליות הפועלים לסייע לקורבנות עבירות אלימות כמו גם לתוקפים, יהיו משאבים טיפוליים משמעותיים כדי למגר את התופעה ולא רק להגיב אליה כשהיא מתרחשת. האדם שפעל באלימות צריך להיענש, אך גם להיות מצויד בהבנה למקור של מעשיו ובכלים להתמודד עם מקורות אלה ללא אלימות גם בעתיד. 

אחרת, תקופת המאסר לא תשיג את שלה, והאדם יחזור לחברה, וייתכן שתוקפנותו תופנה כלפי אחרים, או גרוע מכך, תחזור ותופנה בחזרה למשפחתו. לכן, במסגרת המאסר או במקום חלק ממנו, כדאי לטפל באדם ולמנוע הישנות של התופעה. כולם ירוויחו מכך - האדם שפעל באלימות, המשפחה שלו והחברה בכללותה. 

בניגוד לטענה הרווחת, העלויות הכספיות של אמצעי שיקום וטיפול כאלה במסגרת הענישה הן לא בהכרח גבוהות יותר כשמודבר בהליך שיקומי. ועדת דורנר, למשל, בדקה את האפקטיביות של מעצר ומאסר מאחורי סורג ובריח מול עונשים חלופיים. בין השאר הוועדה גילתה, כי עלות אחזקת אסיר היא קרוב ל- 10,000 שקלים בחודש. נראה ברור, כי במקרים שבהם המאסר אינו פותר את הבעיה או פותר אותה חלקית, רצוי להשקיע בחלופות שהן גם זולות יותר וגם מאפשרות פתרון מלא ומניעה עתידית. 

לצערנו, בינתיים, כפי שהתפרסם לאחרונה, השר ארדן אינו מיישם את המלצות הוועדה. גברים מכים אינם זוכים לטיפול ולשיקום, נשים מוכות נאלצות להמשיך להסתתר, והבעיה החברתית של עבירות אלימות במשפחה אינה נפתרת.

האשה סובלת מאלימות כלפיה

לסיכום, בעוד שיש להתייחס לעבירות אלימות במשפחה בחומרה יתרה, כפי שעושים זאת המחוקק ובתי המשפט, חשוב להוסיף לענישה גם אמצעים טיפוליים ושיקומיים שיבטיחו, שהתוקפן יצויד בכלים ויכולות להתגבר על תוקפנותו לאחר חזרתו לחברה.

 

*סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי

לקבלת יעוץ מעו"ד משה אלון, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
משה אלון ושות' - משרד עורכי דין קבע פגישה עם משה אלון ושות' - משרד עורכי דין

עו"ד משה אלון בוגר תואר ראשון במשפטים, תואר ראשון במדעי הרוח ו-MBA במנהל עסקים. עו"ד אלון הוא קצין ותיק מנוסה...

לפרופיל המלא