סוגיית הספק הסביר במשפט הפלילי

עיקרון הספק הסביר עומד בלבה של שיטת המשפט הפלילית. יחד עם זאת, הוא מעלה דילמות רבות כי הוא לא מוגדר, וצריך להיקבע מחדש בכל מקרה משפטי לגופו

פורסם בתאריך 04.07.2017 עבירה פלילית זיכוי מחמת הספק משפט פלילי
סוגיית הספק הסביר במשפט הפלילי

המשפט הפלילי פועל ומשפיע על חיי האדם הנאשם וחירותו. מאחר שהתביעה במשפט הפלילי היא המדינה, נוצר חוסר שוויון בכוחות בין הפרט הנתבע אל מולה. כדי לאזן את חוסר השוויון, עקרונות המשפט הפלילי קובעים, כי נטל ההוכחה במשפט הפלילי מוטל על המדינה ולנאשם מוקנית חזקת החפות מפשע עד שאשמתו הוכחה מעבר לספק סביר. 

למעשה, הדרישה להוכחת אשמתו של חשוד מעבר לספק סביר היא לב ליבו של המשפט הפלילי. לא ניתן להשית על אדם אחריות פלילית לדבר עבירה אם בית המשפט סבור, כי אחריות זו לא הוכחה על ידי התביעה מעבר לספק כזה. מאחורי עיקרון זה עומדת התפיסה, כי גם אם בשל הספק הסביר ישנם פושעים שייצאו לחופשי, הרי שעדיף לזכות עשרה "רשעים" מאשר לפגוע בטעות בחייו וחירותו של "צדיק" אחד. 

ספק סביר הוא הסבר סביר והגיוני, המתיישב עם הראיות והעדויות הקיימות בתיק, ואשר יכול להוכיח את חפותו של הנאשם

מהו ספק סביר?

ספק סביר הוא הסבר סביר והגיוני, המתיישב עם הראיות והעדויות הקיימות בתיק, ואשר יכול להוכיח את חפותו של הנאשם. וכך, במידה שנאשם, בכל הליך ובכל עבירה - כולל רצח, גניבה ותקיפה - מצליח לעורר ספק סביר בליבו של השופט ומצליח להראות שייתכן הסבר אחר, הגיוני וסביר לפשע, כזה המתיישב עם חומר הראיות, על בית המשפט קמה חובה לזכותו מחמת הספק. זאת, גם אם לא הוכחה אשמתו של אדם אחר או הובאו ראיות ברורה לחפותו של הנאשם. 

בית המשפט העליון קבע, כי לא כל ספק הוא ספק סביר. רק ספק המעוגן בחומר הראיות ואשר מהווה הסבר הגיוני ואמיתי לאותם מעשים, ייחשב ככזה

מה קובעת הפסיקה בנושא הספק הסביר?

בית המשפט העליון קבע, כי לא כל ספק הוא ספק סביר. רק ספק המעוגן בחומר הראיות ואשר מהווה הסבר הגיוני ואמיתי לאותם מעשים, ייחשב ככזה. מכאן שהספק הסביר הוא חמקמק - קשה להצביע עליו במדויק, וכל מקרה נשפט לגופו על ידי השופט היושב בדין. בסופו של דבר ההכרעה תלויה בהתרשמות של שופט בשר ודם, ואין מדע מדויק.

יש הטוענים כי כשמדובר בהרכב שופטים, לכאורה קל יותר לקבל את הכרעתם המשותפת. יחד עם זאת, כאשר הרוב בהרכב - נניח שניים בהרכב של שלושה - קובעים כי האשמה הוכחה מעבר לספק סביר, אך דעת המיעוט קובעת, כי קיימת אפשרות לספק סביר, עולה השאלה האם עצם קיומה של דעת המיעוט לא מהווה לכשלעצמו עדות לספק סביר. בית המשפט העליון נדרש לסוגיה זו בתיק רומן זדורוב, וקבע כי עצם הזיכוי שניתן בדעת מיעוט אינו עומד בתנאי של ספק סביר בהכרעת ההרכב כולו, אך הדילמה נותרת על כנה. 

במשפט האזרחי, לעומת זה הפלילי, מספיק שהתובע או הנתבע יעמוד יתרון במאזן ההסתברויות - כלומר, שיוכיח את טענותיו - כדי שבית המשפט יקבל את התביעה או ידחה אותה

האם הספק הסביר מצוי גם במשפט האזרחי?

במשפט האזרחי, לעומת זה הפלילי, מספיק שהתובע או הנתבע יעמוד יתרון במאזן ההסתברויות - כלומר, שיוכיח את טענותיו - כדי שבית המשפט יקבל את התביעה או ידחה אותה. זאת, משום שמשפט אזרחי עוסק בדיני ממון ולא בחיי אדם וחירותו, כפי שעושה המשפט הפלילי, וטעות בו עולה כסף, אך לא בחיי אדם וחירותו.

לעתים, מחדלים של המשטרה או של הרשות החוקרת עשויים לחזק ספק כזה בלב בית המשפט, ומתפקיד הסניגור לחשוף ולהצביע על מחדלים אלה

כיצד מחדלי חקירה מסייעים לבסס טענת ספק סביר?

מאחר שהחוק אינו קובע מהו ספק סביר, ונותן לבית המשפט לקבוע כל מקרה לגופו, הרי שבכל משפט, עבודת הסניגור היא לעורר את אותו ספק אצל בית המשפט, ועבודת התביעה היא לנסות להסירו. לעתים, מחדלים של המשטרה או של הרשות החוקרת עשויים לחזק ספק כזה בלב בית המשפט, ומתפקיד הסניגור לחשוף ולהצביע על מחדלים אלה. 

לדוגמה, במקרה שאירע לאחרונה, בלש משטרה הואשם בכך שסטר לבחור שהיה עצור בחדר החקירות בתחנת המשטרה. במקרה זה, מח"ש, שחקרה את תלונה, לא הביאה מספיק ראיות לאירוע, פרט לעדותו של העצור שהוצבה מול עדותו של הנאשם. בנוסף, היא נמנעה מלחקור עדים נוספים לאירוע - כמו אבי הנאשם או השוטרים שהיו בתחנה באותו זמן - שהיו עשויים לחזק או להחליש את עדות המתלונן. 

באותו מקרה, אשר יוצג על ידי, זוכה הבלש מכל אשמה, ונקבע כי התעורר הספק בליבו של בית המשפט, המחייב זיכויו של אותו בלש.

תפקיד אחר של הסניגור הוא להטיל דופי בעד, באמינותו, במהימנותו ובנכונות דבריו. לעתים, ניתן לערער על עדותו דווקא על ידי ערעור מהימנותו בנושאים שהם שוליים יחסית למחלוקת הנדונה במשפט

מהו ערעור מהימנות העדות בעניינים שוליים?

תפקיד אחר של הסניגור הוא להטיל דופי בעד, באמינותו, במהימנותו ובנכונות דבריו. לעתים, ניתן לערער על עדותו דווקא על ידי ערעור מהימנותו בנושאים שהם שוליים יחסית למחלוקת הנדונה במשפט. במקרה שהוצג זה עתה, של הבלש שנתבע על סטירה לעצור, התברר תוך כדי המשפט כי המתלונן נעצר לאחר שנכח בהפגנה לא חוקית, ויותר מכך, נתן הסברים תמוהים במקצת לגבי תפקידו והחלק שנטל בהפגנה. המתלונן טען בחקירה, כי הגיע להפגנה כצופה סקרן בלבד. הסניגור ובית המשפט הביעו תמיהה כיצד מישהו שלא קשור להפגנה הצליח לפלס דרכו ולהגיע לשורה הראשונה ואף נעצר והגיע לחדר חקירות.

פרט זה הוא אמנם שולי ביחס למחלוקת המשפטית - התלונה על הסטירה ניתנה בחדר החקירות. אך בית המשפט לקח בחשבון, כי אותו מתלונן היה יכול להתוודות באופן מלא על חלקו בהפגנה וזה לא היה משפיע כהוא זה על חומרת המעשה עליו התלונן. אך בכך שהרחיק את עצמו וצמצם את חלקו במעשים, המתלונן יצר רושם של פגיעה באמינות ובמהימנות של כל דבריו, כולל תלונתו על הסטירה שקבל מהחוקר. 

וכך, ההצבעה על מחדלי החקירה הרשלנית מצד הגוף התובע, הצטרפה לסתירות שונות שעלו בעדותו של המתלונן וערעור המהימנות שלו בעניינים שוליים. לבית המשפט היה קשה עקב כך לתת אמון בעדותו בכללותה והוא אף לא מצא מקום להתייחס במקרה זה לכלל הפלגינן דיבורא. שני הדברים הביאו את בית המשפט לקבוע, שאשמת הנאשם לא הוכחה מעבר לספק סביר ולכן יש לזכותו. 

כלל הפלגינן דיבורא קובע, כי בית המשפט יכול לקבל ולהאמין רק לחלק מעדות של עד במשפט, גם אם חלקים אחרים בעדותו הוכחו כשקריים או עורערה אמינותם

מהו כלל הפלגינן דיבורא?

כלל הפלגינן דיבורא קובע, כי בית המשפט יכול לקבל ולהאמין רק לחלק מעדות של עד במשפט, גם אם חלקים אחרים בעדותו הוכחו כשקריים או עורערה אמינותם. כאשר כלל זה מצטרף למקרים שבהם יותר מעדות אחת, הוא יטה לטובת ביסוס הספק הסביר. יחד עם זאת, כאשר מדובר בעדות יחידה, ובמצב של מלה נגד מלה, כמו במקרה המוצג, ישנו קושי ברור לאמץ כלל כזה. 

בית המשפט יכריע האם יש לזכות מחמת הספק

לסיכום, עיקרון הספק הסביר עומד בבסיסה של המערכת המשפטית הפלילית. הוא דורש מהתביעה להוכיח אחריות למעשה פלילי מעבר לספק סביר שיתעורר בלב בית המשפט או יעורר בה על ידי הסניגוריה. זאת, במטרה לנסות ולהבטיח כי חירותו של אדם חף מפשע לא תופר, וחייו לא יפגעו כתוצאה מקושי כזה או אחר להביא עדויות וראיות לחפותו. 

 

* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי

** חקירה במשטרה מובילה, בין היתר, לגיבוש חומר הראיות. לקריאה נוספת בנושא - לחצו כאן

לקבלת יעוץ מעו"ד משה אלון, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
משה אלון ושות' - משרד עורכי דין קבע פגישה עם משה אלון ושות' - משרד עורכי דין

עו"ד משה אלון בוגר תואר ראשון במשפטים, תואר ראשון במדעי הרוח ו-MBA במנהל עסקים. עו"ד אלון הוא קצין ותיק מנוסה...

לפרופיל המלא