zap group mishpati logo

תאונות דרכים קטלניות - סקירה

האם הנהג הפוגע תמיד אשם? ומה חשוב לעשות מיד לאחר התאונה?

27.07.17
תאריך עדכון: 30.03.24
5 דק'
תאונות דרכים קטלניות - סקירה

למרבה הצער, אירעו לאחרונה מספר תאונות דרכים קטלניות בהן נהרגו מספר בני אדם, והדוגמא הזועקת היא התאונה הנוראית שאירעה בין רכב פרטי למשאית בכביש 70 וגבתה את חייהם של שלושה בני אדם - כולם בני משפחה אחת, שנסעו ברכב הפרטי.

למרות התוצאה הקטלנית, יש לזכור כי נהג המשאית שגרם לנזק הרב, הוא אינו בהכרח האשם בתאונה, וכי במקרה שבו הפרקליטות תחליט כי התאונה הינה בלתי נמנעת ולא מחמת רשלנותו של מי מהנהגים- לא יוגש כתב אישום כנגד אף אחד מהצדדים.

במקביל לבדיקות שעורך בוחן התנועה בזירת התאונה, נגבות עדויות מכל מי שהיה עד לתאונה - הן מאנשים שראו אותה, הן מיושבי הרכב והן מהנהגים

קביעת האשמה

במקרה של תאונת דרכים קטלנית, מגיע בוחן תנועה לזירת התאונה והוא הגורם המוסמך מטעם המדינה לחקור, למדוד, לחשב ולבדוק מבחינה מדעית מה קרה ומה/מי גרם לתאונה. 

במקביל לבדיקות שעורך בוחן התנועה בזירת התאונה, נגבות עדויות מכל מי שהיה עד לתאונה - הן מאנשים שראו אותה, הן מיושבי הרכב והן מהנהגים (במידה שיושבי הרכב מפונים לבית החולים, תגבה מהם עדות ברגע שמצבם הרפואי יאפשר זאת). 

בוחן התנועה משקלל את העדויות שנגבו ואת תוצאות בחינת זירת התאונה ומגיש לפרקליטות דו"ח מסכם שבו מפורטת חוות דעתו לגבי האשם, כשהשאלה העיקרית הנשאלת היא לא מי גרם להרג, אלא האם מי מהנהגים היה יכול לצפות את קרות התאונה ולמנוע אותה, ולא עשה כך. הפרקליטות היא זו שבוחנת את הדברים ומחליטה אם יש מקום להגיש כתב אישום, או לגנוז את התיק (בדרך כלל בגלל חוסר ראיות).

אם הפרקליטות החליטה על הגשת כתב אישום, ההליך יתנהל כהליך פלילי על כל משמעויותיו, והענישה תקבע כנגזרת של תוצאת התאונה ועברו התעבורתי של הנהג

ענישה על תאונה קטלנית

אם הפרקליטות החליטה על הגשת כתב אישום, ההליך יתנהל כהליך פלילי על כל משמעויותיו, והענישה תקבע כנגזרת של תוצאת התאונה ועברו התעבורתי של הנהג. בשקלול ההחלטה נלקחת בחשבון גם התייחסות לאשם תורם של גורם שלישי (אם יש כזה), כגון: מצב הכביש, מזג האוויר וכו', אבל השאלה העיקרית שתשאל היא, האם בנתונים הקיימים הנהג התרשל בנהיגתו ו/או היה צריך לצפות את התרחשות התאונה ולמנוע אותה ולא מנע? אם התשובה על כך היא חיובית, הרי שהתוצאה היא שהנהג אשם בקרות התאונה. במידה שהתשובה על כך היא שלילית, הרי שלמרות התוצאה הקטלנית, לנהג אין אחריות פלילית, ולא יוגש כנגדו כתב אישום.  

אם ייקבע שהתאונה נגרמה מרשלנות ולא כתוצאה ממחדל או מעשה חריג בחומרתו מצד הנהג, סעיף האשמה יהיה לרוב גרימת מוות ברשלנות, וקביעת העונש המנחה בגינו היא מאסר של עד 3 שנים. בחלק מהמקרים חלה על הנהג אחריות מוגברת, למשל במעבר חציה, אך גם כאן יש לבחון האם מדובר בתאונה נמנעת או לא. אם מתווסף אלמנט של רשלנות גסה, כגון: נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול, שימוש בטלפון הנייד בזמן הנהיגה וכד', הרי שישנו רכיב של פזיזות, שמשמעותו עלולה להיות הגשת כתב אישום בגין הריגה - תיק המתנהל בבית המשפט המחוזי בהרכב של 3 שופטים, כשהעונש הוא עד 20 שנות מאסר.

רבים מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים בכלל ובתאונות קטלניות בפרט, לא מייחסים חשיבות רבה לגרסה הראשונית שהם מוסרים, מבלי לדעת שיש לה משמעות אקוטית להמשך ההליך בתיק

על מי חלה חובת ההוכחה?

היות שמדובר בהליך פלילי, חובת הוכחת האשמה חלה על המדינה, ולכן יש חשיבות מכרעת להתנהלות משפטית נכונה ובעיקר ליצירת קשר עם עורך דין כבר מזירת האירוע בטרם חקירה או מסירת גרסה ראשונית. 

רבים מהנהגים המעורבים בתאונות דרכים בכלל ובתאונות קטלניות בפרט, לא מייחסים חשיבות רבה לגרסה הראשונית שהם מוסרים, מבלי לדעת שיש לה משמעות אקוטית להמשך ההליך בתיק. בנוסף, רבים אינם יודעים כי לעורך דין קיימת האפשרות להביא בוחן תאונות פרטי מטעמו לזירת התאונה, ובחוות דעתו ניתן יהיה להשתמש בהמשך כחוות דעת סותרת לחוות הדעת של הבוחן המשטרתי.

בכל מקרה של מעורבות בתאונת דרכים קטלנית, לקצין משטרה קמה סמכות חוקית לפסול במקום את רישיון הנהיגה של הנהג באופן מנהלי למשך 90 ימים

פסילת רישיון מנהלתית

על פי תקנות התעבורה, תשכ"א-1961, בכל מקרה של מעורבות בתאונת דרכים קטלנית, לקצין משטרה קמה סמכות חוקית לפסול במקום את רישיון הנהיגה של הנהג באופן מנהלי למשך 90 ימים. על החלטת קצין המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה ניתן להשיג באמצעות בקשה לביטול פסילה מנהלית שמוגשת לבית המשפט. לכל נהג יש זכות להיות מלווה ומיוצג על ידי עורך דין הן בחקירה, הן בהליך השימוע והן בכל הליך משפטי. 

קורבנות תאונת דרכים

כך למשל בתיק בו מטפל משרד הח"מ, נשלל רישיונו של נהג שפגע והרג הולך רגל חוצה. הנהג החשוד הסתייע בייעוץ ובהכוונה מקצועיים הן של משרד הח"מ והן של בוחן וחוקר תאונות דרכים פרטי כבר בתחילת הדרך בחקירת המשטרה. לאחר כחודש וחצי, משרד הח"מ הגיש בקשה לבית המשפט לביטול הפסילה המנהלית, ובעקבותיה הסכימה הפרקליטות להשיב לנהג את רישיון הנהיגה שלו, וזאת מבלי לקיים דיון בבקשה, מה שמעיד כי ככל הנראה הפרקליטות היתה סבורה שהחומר הקיים בתיק החקירה לא 'יחזיק מים' ולא יגיע בהמשך לכדי כתב אישום. 

* לעמוד הפייסבוק של עו"ד חזי כהן

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים