open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          סחיטה באיומים - כל מה שלא ידעתם עד היום

          מי עלול למצוא את עצמו מואשם בעבירת סחיטה? (כל אחד) ומה חשוב לעשות במקרה שנסחטתם?

          פורסם בתאריך 23.08.2017 סחיטה באיומים עבירה פלילית הגשת תלונה
          סחיטה באיומים - כל מה שלא ידעתם עד היום

          לאחרונה פורסם, כי צעיר ניסה לסחוט את בנק יהב, ואיים כי אם לא יעבירו לו סכום כסף במטבעות ביטקון, יפרסם את פרטי לקוחות הבנק. המקרה הזה הוא מקרה ברור של סחיטה באיומים וההתנהגות העבריינית הנה ברורה, אך לצידו ישנם מקרים רבים שבהם מואשמים בעבירה חמורה זו אזרחים "מן השורה" שלעיתים כלל לא ידעו, או לא הבינו שהם מבצעים את העבירה. 

          העונש על עבירה של סחיטה באיומים הוא עד 7 שנות מאסר, ואולם במקרים בהם האיומים הביאו לתוצאה המקווה (כלומר: הנסחט עשה את שנדרש לעשות) - העונש הוא עד 9 שנות מאסר

          מהי סחיטה באיומים?

          סחיטה באיומים הנה עבירה פלילית חמורה, שהעונש בגינה הוא בין 7-9 שנות מאסר.

          הגדרת העבירה היא הגדרה רחבה מאוד. על פי סעיף 428 לחוק העונשין (תשל"ז-1977) סחיטה באיומים הנה כל מקרה שבו איים אדם על אדם אחר "בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו".

          העונש על עבירה של סחיטה באיומים הוא עד 7 שנות מאסר, עבירה שהיא בסמכות בית משפט שלום, ואולם במקרים בהם האיומים הביאו לתוצאה המקווה (כלומר: הנסחט עשה את שנדרש לעשות) - העונש הוא עד 9 שנות מאסר, והדיון יהיה בסמכות בית המשפט המחוזי.

          כדי להימנע ממצב שבו אדם יקח את החוק לידיו, בתי המשפט מחמירים מאוד בכל הקשור לעבירה זו, גם במקרים בהם המעורבים כלל לא הבינו שהם עוברים על החוק

          ממה חשוב להיזהר?

          כדי להימנע ממצב שבו אדם יקח את החוק לידיו, בתי המשפט מחמירים מאוד בכל הקשור לעבירה זו. לא רק סחיטה מפורשת כדוגמת המקרה האמור לעיל יכולה להביא להרשעה, אלא גם מקרים שבהם המעורבים כלל לא הבינו שהם עוברים על החוק, וחשבו שהדרך בה פעלו היא דרך לגיטימית להשיג את מה שמגיע להם על פי חוק.

          כך למשל, אדם שפוטר ממקום עבודתו ולא קבל מלוא שכרו או הפיצוי המגיע לו, עלול לאיים על הבוס שלו שאם לא ישלם לו את המגיע לו, יעביר למתחרים מידע חסוי על לקוחות החברה, יכפיש את שמו, יפיץ עליו שמועות או יפגע בעסקיו - במצב דברים זה מדובר בסחיטה באיומים ההופכת את העובד המפוטר מהצד הנפגע לצד הפוגע ולעבריין לכל דבר ועניין. 

          הטעם לכך הוא ברור: גם אם יש לאדם זכות כלשהי וזכותו נפגעה, הדרך היחידה העומדת בפניו הנה פעילות במסגרת החוק, פניה לערכאה שיפוטית, תלונה לגופים מוסדיים רלוונטים וכד'. לאיש אין זכות "לקחת החוק בידיים", ולעשות דין לעצמו. 

          דוגמא למקרה נוסף בו טיפלה הח"מ, הממחיש את חומרת העבירה - מנכ"ל של חברת מחשבים, אדם נורמטיבי לחלוטין, עשה פרויקט לחבר שלו. מסיבות שונות החבר-לקוח לא שלם את חובו, שהצטבר לסכום כסף גדול מאוד. 

          מכיון שהשניים היו חברים, המנכ"ל ידע שחברו הלקוח מנהל רומן עם מזכירתו הנשואה ואף היו בידיו תמונות שמוכיחות זאת. בניסיון לקבל את הכסף שמגיע לו, ניגש המנכ"ל לאותה מזכירה, הראה לה את התמונה "המפלילה" ואמר לה שאם החוב לא ישולם, הוא יאלץ לעשות שימוש "במה שיש לו" (בלי לומר במפורש מה יעשה). ה"רמז" הובן ובעקבות כך, שולם החוב והוגשה תלונה במשטרה על ידי החבר-לקוח (שנסחט באמצעות שימוש במזכירה). 
          מכיון שבמקרה זה הובילה הסחיטה להשגת התוצאה (תשלום החוב) - התיק נדון בבית המשפט המחוזי, שהרשיע את המנכ"ל, וגזר עליו עונש של שנה וחצי של מאסר בפועל. 

          דוגמא נוספת, שלמרבה הצער הפכה בשנים האחרונות לשכיחה מאוד, בעיקר בקרב צעירים - בחורה בת 18 שנפרדה מבן זוגה. הבחור  לא הסכים להשלים עם הפרידה ואיים עליה שאם לא תחזור אליו, יפרסם תמונות וסרטונים אינטימיים שלה שצולמו כשהיו יחד. 

          לעומת עבירת סחיטה באיומים שבה לאיום מצטרפת דרישה לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה ("אם לא...אז..."), בעבירה של איום, מאיים אדם לפגוע בשמו, גופו, רכושו וכו' של אדם אחר, גם ללא דרישה כנגד ובכך מטיל עליו אימה

          ההבדל בין איום לסחיטה

          עבירת איום היא "האחות הקטנה" של עבירת סחיטה באיומים, והעונש בגינה הוא עד 3 שנות מאסר.

          לעומת עבירת סחיטה באיומים שבה לאיום מצטרפת דרישה לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה ("אם לא...אז..."), בעבירה של איום, מאיים אדם לפגוע בשמו, גופו, רכושו וכו' של אדם אחר, גם ללא דרישה כנגד ובכך מטיל עליו אימה (למשל: "חכה תראה מה יקרה לך...").

          בתיקים מסוג זה, במקרים רבים מדובר בגרסת המתלונן מול גרסת הנאשם, ובית המשפט יצטרך להחליט איזו גרסה הוא מעדיף ובמי הוא נותן אמון

          נטל ההוכחה

          כבכל תיק פלילי, על התביעה מוטל הנטל להוכיח שהנאשם עבר את העבירה וזו ברמה של מעבר לספק סביר.

          בתיקים מסוג זה, במקרים רבים מדובר בגרסת המתלונן מול גרסת הנאשם, ובית המשפט יצטרך להחליט איזו גרסה הוא מעדיף ובמי הוא נותן אמון. כאן תשאל השאלה האם נאמרו דברים מפורשים, או שהמתלונן הסיק מסקנות ללא בסיס. עם זאת, בתי המשפט אינם בודקים אם המאיים אכן נקט צעדים בפועל למימוש האיום, ודי בכך שאיים והציב דרישה בצדו. 

          מבחינה חוקית, רוב התלונות על איומים ו/או סחיטה באיומים מקימות, בהתאם לטיב האיום, עילת מעצר מחשש לפגיעת בשלומו של המתלונן

          האם המתלונן מוגן לאחר הגשת התלונה במשטרה?

          מבחינה חוקית, רוב התלונות על איומים ו/או סחיטה באיומים מקימות, בהתאם לטיב האיום, עילת מעצר מחשש לפגיעת בשלומו של המתלונן.

          במקרים שבהם סוברים חוקרי המשטרה, כי ישנה מסוכנות משמעותית (למשל, איום לפגיעה בשלומו, בבריאותו או בחייו של המתלונן) - החשוד ייעצר לרוב בשלב הראשוני. במקרים שבהם סוברים החוקרים כי לא מדובר במסוכנות מיידית (למשל איום לפגיעה בפרנסה) - סביר להניח, כי החשוד לא ייעצר, אולם בהמשך בהחלט יכול להיות מוגש כנגדו כתב אישום.

          על מנת להימנע מאישום בסחיטה, חשוב מאוד לפעול למימוש הזכויות המגיעות לכם בדרכים החוקיות, גם כאשר ברור לכם כי דרישתכם מוצדקת

          איך להימנע מעבירות סחיטה באיומים?

          כאמור, ההגדרה של עבירות אלו היא הגדרה רחבה וקל מאד להיקלע לסיטואציה של סחיטה. על מנת להימנע מאישום בסחיטה, חשוב מאוד לפעול למימוש הזכויות המגיעות לכם בדרכים החוקיות, גם כאשר ברור לכם כי דרישתכם מוצדקת - לוודא כי כל פנייה בנושא מבהירה כי מטרתה להביא למיצוי הזכויות החוקיות; לפנות לייעוץ משפטי; להגיש תביעה בבית המשפט; להתלונן ברשות להגנת הצרכן וכד'. בשום מצב אסור לאיים בפגיעה מכל סוג שהוא, לומר או לעשות דברים שעלולים להתפרש כך. 

          חשוב מאוד לנסות ולהשיג ראיות לסחיטה (ראיות כתובות, הקלטות, תיעוד, צילום וכו') ולגבות את הדברים

          מה עושים במקרה של סחיטה?

          אם אתם בצד הנפגע - לעולם אין להיכנע לסחיטה. מי שהצליח בכך פעם אחת, ימשיך לסחוט אתכם גם בעתיד.

          נסיון סחיטה? יש להיזהר!

          בנוסף, חשוב מאוד לנסות ולהשיג ראיות לסחיטה (ראיות כתובות, הקלטות, תיעוד, צילום וכו') ולגבות את הדברים. בשום מצב אין להגיב על איום ו/או סחיטה באיום/סחיטה כנגד, או באמצעים לא חוקיים אחרים, שעלולים להפוך אתכם לעבריינים. את התלונה במשטרה מומלץ להגיש סמוך ככל האפשר למועד הסחיטה ו/או האיום. הגשת התלונה בשיהוי ניכר תפחית מאמינותה.  

          * השתתפה בהכנת הכתבה - יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי

          לקבלת יעוץ מעו"ד מירב נוסבוים, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          עו"ד מירב נוסבוים

          קבע פגישה עם
          עו"ד מירב נוסבוים

          עורכת דין מירב נוסבוים, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב בשנת 1995. משנת 2000 מנהלת עו"ד נוסבוים משרד עצמאי בכפר סבא...

          לפרופיל המלא