מזונות שוויוניים - השלכות בפועל

פסיקת העליון בעניין מזונות שוויוניים במשמורת משותפת מעוררת דיונים נוקבים. עו"ד פרדס שופך אור על ההשלכות האפשריות של ההלכה המהפכנית, המהווה “רעידת אדמה משפטית"

פורסם בתאריך 03.10.2017 הסכם גירושין משמורת משותפת מזונות ילדים
מזונות שוויוניים - השלכות בפועל

לא רק מומחים למשפט נשאו עיניהם להיכל הצדק בירושלים בחודשיים האחרונים, אלא גם אזרחים רבים המצויים לפני או תהליכי גירושים או בעיצומם, ומבינים כי להכרעה התקדימית יש השפעה ניכרת על חייהם. פסק הדין התקדימי נותח מזוויות רבות ומגוונות, וכעת הגיעה העת לתת את הדעת לשאלה מהן ההשלכות בפועל על האזרח הקטן וכיצד תתורגם ההחלטה לקביעות מעשיות בחיי היום יום. 

ההחלטה הקובעת השתת מזונות שוויוניים על הורים לילדים במשמורת משותפת עוררה הדים רבים ודיונים נוקבים

שינוי כללי המשחק

ההחלטה הקובעת השתת מזונות שוויוניים על הורים לילדים במשמורת משותפת עוררה הדים רבים ודיונים נוקבים. ללא ספק מדובר בסוגיה מורכבת, חשובה ורבת פנים המשנה את כללי המשחק שהיו נהוגים בהקשר למזונות ילדים בישראל. רגישותה וחשיבותה של ההכרעה, כמו גם הדיונים הסוערים בעקבותיה והעיסוק האינטנסיבי במשמעויותיה, נובעים לא רק מעצם החדשנות שבה, אלא גם בגורמים נוספים. אחד מהם הינו גורם מרכזי שמעורר הרבה "רעש" סביב הפסיקה החדשנית. גורם זה הוא למעשה חוסר הידיעה לגבי המשמעות המעשית וההשלכות הממשיות של הפסיקה, שאותם בשלב זה רק ניתן לשער.

ההכרעה של בית משפט עליון היא עקרונית בלבד ולאף אחד אין מושג כיצד יבוצע חישוב המזונות בפועל

מדוע? הלא בית משפט הכריע הכרעה ברורה ומעשית...

נכון, אולם קביעתו היא קביעה הלכתית שמילויה בתוכן מעשי יתבצע במסגרת פסקי דין שונים במהלך השנים. בית משפט העליון סיים את תפקידו עם ניסוח הלכה "כללית" והחזיר את הדיון בתיקים הספציפיים אל בית משפט לענייני משפחה. ההכרעה במצב דברים זה היתה רק בשאלה משפטית, וכעת שופטי בתי הדין לענייני משפחה, שידונו במקרים האלה ספציפית ובמקרים אחרים יצקו תוכן ומשמעות מעשית לפסיקות. ההכרעה של בית משפט עליון היא עקרונית בלבד ולאף אחד אין מושג כיצד יבוצע חישוב המזונות בפועל.

במקביל, יקח לנו זמן להסיק וללמוד כיצד כללי המשחק החדשים ישפיעו על מערך הכוחות והתנהלותם של הצדדים להליך גירושין. בפועל, רב הנסתר על הגלוי, אין לדעת מה השופטים יפסקו, איך יישמו את הקביעה וכיצד יהפכו אותה מהלכה למעשה.

הבנת המורכבות תחילה

כדי לבחון כיצד תשפיע ההכרעה על חיי היום יום של בני זוג מתגרשים חשוב להבין את ההיבטים התורמים למורכבותה.

ההלכה מסעירה גם מעצם זה שהיא משנה את ההלכה שהיתה נהוגה עד כה, ולא זו בלבד שמעצם כך היא "מהפכנית" ומשנה כללי משחק, אלא גם מעצם זה שהיא נשענת על פסיקות רבניות מעטות וחריגות

אם כן, מדוע מדובר בהלכה חשובה, מורכבת ו"בעייתית"?

ישנן כמה נסיבות שמקנות להכרעה הנדונה חשיבות ורגישות רבות, כך:

ראשית, הסוגיה הנדונה נוגעת להרבה מאד אנשים במדינה. משפטנים ואזרחים רבים חיכו חודשים ארוכים למוצא פיהם של השופטים היושבים בירושלים.

שנית, סוגיית מזונות הילדים מערבת לא רק שאלות והיבטים כלכליים גרידא, אלא טומנת בחובה גם משקל חברתי וכן השפעה בהיבט רגשי. גירושין מהווים כשלעצמם נושא מורכב, טלטלה רגשית למעורבים, מצב המעורר קשת רגשות קיצוניים; וכשמוסיפים למשוואה הזו גם שאלות של מגדר ושוויון בין המינים, כשברקע שאלות חברתיות, מוסריות וקהילתיות כבדות משקל, העומס רק מתעצם. 

שלישית, ההלכה מסעירה גם מעצם זה שהיא משנה את ההלכה שהיתה נהוגה עד כה, ולא זו בלבד שמעצם כך היא "מהפכנית" ומשנה כללי משחק, אלא גם מעצם זה שהיא נשענת על פסיקות רבניות מעטות וחריגות. השופטים שניסחו את ההלכה התקדימית הסתמכו על פסיקות מבית הדין הרבני שלא היו בבחינת הלכה מחייבת. כך, למעשה הם הפכו החלטות נקודתיות ושוליות, שניתנו בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, להלכה מרכזית. ההסתמכות על פסיקה רבנית חריגה שלא נהוג להישען עליה ובטח שלא להופכה להלכה מחייבת מהווה אמירה משמעותית על חשיבות של עקרונות השוויון בין המינים. 

חישוב המזונות

לתוך התמהיל הזה נכנס גם הגורם של תהייה לגבי המשמעות המעשית של הפסיקה, מה שמחדד עוד יותר את מורכבותה. העובדה שקשה לפרוט למעשים את שצפוי גורמת לתחושה של כאוס, ומעוררת חששות רבים בעיקר בקרב הנשים, שחלקן חשות שהן "הפסידו בקרב". התחושה היא שהפסיקה מהווה ניצחון לגברים והפסד לנשים, אך בחינה בפועל של פני הדברים מראה שמסקנה זו איננה מדויקת.

לתפיסת הח"מ, לא מדובר בשינוי כה מהפכני שיפגע בנשים, אלא מדובר בשינוי הדרגתי, פעוט ומתבקש, הנגזר מעקרונות השוויון, ואשר ישרת את אלה מבלי לפגוע בנשים

מדוע? הגברים השיגו בדיוק מה שהם רוצים, והנשים "נותרו מאחור", לא כך?

לא בהכרח. כמו שהסוגיה מורכבת, כך גם ההלכה עצמה מורכבת וכדי לבחון את הטענה הזו יש להיכנס לעובי הקורה ולהבין את ההלכה ואת משמעותה. רבים מניחים שההלכה שינתה לגמרי מן היסוד את כללי המשחק אבל מתעלמים מההיבטים החריגים המשולבים בה, ואשר מפחיתים בעיני הנשים את רוע הגזירה.  לתפיסת הח"מ, לא מדובר בשינוי כה מהפכני שיפגע בנשים, אלא מדובר בשינוי הדרגתי, פעוט ומתבקש, הנגזר מעקרונות השוויון וישרת את אלה מבלי לפגוע בנשים. בית המשפט נתן את הדעת לטענות נגד מזונות שוויוניים במשמורת משותפת, שהם אגב, המודל המקובל ברוב מדינות המערב, והכניס למאזן השיקולים גם את החסרונות של מודל זה ואת הקשיים הכרוכים ביישומו. המודל "החדש" אמנם איננו מודל מושלם, אבל בית המשפט בהחלט איזן את המצב וניסח הלכה שוויונית ומאוזנת שמנטרלת מראש מוקשים העשויים לפגוע בנשים.

איזונים שאמורים להגן על הנשים - מזונות שוויוניים יושתו רק במשמורת משותפת. יש לזכור, כי הפחחת שיעור מזונות היתה כבר מקובלת קודם לכן, אם כי במידה פחותה. כמו כן, מדובר רק בילדים מעל גיל 6; ויש התחשבות במאפיינים ובנסיבות של בני הזוג 

כיצד? מהם האיזונים שאמורים "להגן" על הנשים? 

ראשית, מזונות שוויוניים יושתו רק במשמורת משותפת. יש לזכור כי הפחחת שיעור מזונות היתה כבר מקובלת קודם לכן, אם כי במידה פחותה. כמו כן, מדובר רק בילדים מעל גיל 6; ויש התחשבות במאפיינים ובנסיבות של בני הזוג - מזונות משותפים יושתו רק כאשר שני ההורים משתכרים ונושאים בנטל גידול הילדים באופן שווה. 

הטענות המרכזיות של נשים כנגד מזונות שוויוניים נעוצות בשני יתדות: האחד, פערי ההשתכרות ואי השוויון המובנה בשוק התעסוקה בין גברים לנשים בישראל; והשני, החשש שאבות ינצלו לרעה את ההסדר וידרשו משמורת משותפת רק כדי ליהנות מההפחתה בשיעור מזונות הילדים. 

מאחר שבעת חישוב המזונות על השופטים להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של האם ובזמני השהייה של ההורים עם הילדים, לחששות אלה אין מקום. על אם יושתו מזונות בשיעור שיושת על האב רק אם יש לה יכולת כלכלית. הפסיקה המהפכנית משנה מצב בלתי הגיוני בזהירות הראויה ותוך שלילת האלמנטים שעשויים לפגוע באם. השופטים לקחו בחשבון את פערי ההשתכרות בין המינים והצליחו למנוע מצב לא שוויוני בו האם מרוויחה כמו האב או יותר ממנו, והאב הוא זה ששוהה עם הילדים פרקי זמן ארוכים, מממן את הוצאותיהם ובכל זאת גם משלם עבורם מזונות ילדים.

במצב כזה אין שום היגיון שהאב ישלם מזונות, ודווקא מתבקש שאם שמשתכרת הרבה ושוהה עם הילדים רק מחצית מהזמן תשא באחריות שווה לגידולם. פסק הדין קבע עקרון שוויוני לפיו במצב של השתכרות שווה ומשמורת שווה בין האב לאם תושת על שניהם אחריות כלכלית שווה. 

נשים שאינן משתכרות הרבה לא תיפגענה ולגביהן הפסיקה לא נושאת כל משמעות. זה לא שבעקבותיה ידרשו מנשים לצאת לעבוד ו/או לרכוש השכלה אחרי שנים של גידול ילדים. אם בפועל מדובר באישה שעיסוקה הוא כמורה, מזכירה, מטפלת וכדומה, והיא עובדת כבר שנים באותו מקצוע, לא יצפו ממנה לעבוד במשרה נוספת בזמן שאיננה שוהה עם הילדים. יש להניח שהשופטים יתחשבו במצתה החברתי ובמאפיינים של שוק התעסוקה הישראלי וימנעו פגיעה בנשים. 

קשה להניח שאבות יסכימו לגדל את הילדים במשמורת משותפת רק כדי לחסוך כסף

ומה לגבי היכולת להשתמש לרעה בהלכה?

קשה להניח שאבות יסכימו לגדל את הילדים במשמורת משותפת רק כדי לחסוך כסף. גידול הילדים מחייב הוצאות בגין דירה גדולה יותר, מזון, ביגוד, טיפול וכדומה ומחייב השקעת זמן. אב שאינו מתאים לכך לא יבחר לעשות זאת, מה גם שבית המשפט יוודא כי האב אכן מתאים, כשיר ומעוניין במשמורת משותפת לפני שיפסוק על קיומה. 

 

לקבלת יעוץ מעו"ד משה פרדס, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
עו"ד ונוטריון משה פרדס קבע פגישה עם עו"ד ונוטריון משה פרדס

עו"ד משה פרדס, מייסד ובעלים של "משרד עורכי דין ונוטריון משה פרדס" משנת 1996. עו"ד פרדס מוסמך גם כטוען רבני...

לפרופיל המלא