open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          התעללו בכם בצבא? ייתכן שתוכרו כנכי צה"ל

          לא רק פגיעה פיזית יכולה להוביל להכרה ע"י משרד הבטחון. גם פגיעות נפשיות רלוונטיות לנושא

          התעללו בכם בצבא? ייתכן שתוכרו כנכי צה"ל

          מבין התביעות הרבות המוגשות למשרד הביטחון ע"י חיילים המבקשים להכיר בהם כנכי צה"ל, מוגשות תביעות רבות להכרה בנכות שנגרמה בעקבות לחץ נפשי שאותו חווה החייל במהלך שירותו הצבאי כתוצאה מסיכון בתוך הבסיס, או מיחסי הגומלין בין המפקד לחייל או בין החיילים עצמם. בחלק מהמקרים מוביל הלחץ הנפשי להתפתחות של מחלה פיזית או נפשית, שבגינה הוא זכאי להיות מוכר כנכה צה"ל. 

          כחודש וחצי לאחר שחרורה של החיילת פרצה אצלה מחלת הסוכרת, והשופטת קבעה, כי הלחץ הנפשי והמתח הרב בו היתה שרויה החיילת במהלך שירותה הצבאי, הם שגרמו לפרוץ המחלה

          חוותה יחס קשה מפקודיה והוכרה כנכת צה"ל

          בשנת 2005 התקבל הערעור שהוגש ע"י הח"מ, ובפסה"ד קבעה כבוד השופטת מיכל רובינשטיין מבית המשפט המחוזי (ע"א תל-אביב-יפו, ורד גוטמן נגד קצין התגמולים 3411/02) כי יש להכיר בתובעת כנכת צה"ל, מכיון שמחלת הסוכרת שלה פרצה "במהלך השירות", וכי קיים קשר סיבתי קונקרטי בינה לבין תנאי השירות. 

          במקרה זה טענה החיילת, כי התפקיד דרש ממנה מאמצים פיזיים ונפשיים רבים, אשר עמם לא היטיבה להתמודד. 

          החיילים שהיו תחת מרותה אובחנו על ידי הצבא כבעלי קשיי הסתגלות ועל כן העבודה עמם דרשה אחריות, השקעה וכוחות נפשיים גדולים בהרבה מאשר עבודה עם חיילים רגילים. עוד ציינה, כי תופעת האלימות המילולית והפיזית כלפי המפקדים היתה משמעותית ובאחת הפעמים הניף מולה אחד החיילים סכין תוך שהוא מאיים לפגוע בה. 

          כחודש וחצי לאחר שחרורה פרצה אצל החיילת מחלת הסוכרת, וכאמור השופטת קבעה, כי הלחץ הנפשי והמתח הרב בו היתה שרויה החיילת במהלך שירותה הצבאי, הם שגרמו לפרוץ המחלה, ועל כן יש להכיר בה כנכת צה"ל. 

          במקרה נוסף בו טיפל הח"מ, הוכר חייל משוחרר כנכה צה"ל לאחר שנקבע, כי מחלת האפילפסיה שבה לקה נגרמה כתוצאה מהלחץ וחוסר השינה בשירותו הצבאי.

          על התובע להוכיח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הופעת המחלה או החמרתה לבין תנאי השירות

          מתי ניתן לתבוע נכות בגין לחץ נפשי?

          באופן טבעי קל יותר להוכיח קשר בין פגיעה פיזית (כגון: פגיעה בשמיעה) לבין תנאי השירות (קל וחומר במצב לחימה), מאשר להוכיח קשר בין לחץ נפשי (שלא נגרם במצב לחימה) לנכות, אך עם זאת ברור כי אצל אדם שנפשו לא חזקה יש ירידה במערכת החיסונית, ועל כן עלולות להתפרץ אצלו מגוון רחב של מחלות כגון: סוכרת, אפילפסיה, טרשת נפוצה, פגיעה נפשית ואף סרטן. 

          על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט - 1959, כדי שתתקבל תביעתו של התובע, עליו להוכיח כי הנכות נגרמה "עקב" השירות הצבאי (סעיף 1 לחוק). כלומר, עליו להוכיח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הופעת המחלה או החמרתה לבין תנאי השירות. בנוסף יש להוכיח, כי המחלה פרצה בסמוך מאוד לאירוע שבו היה נתון החייל ללחץ הרב ביותר. 

          כך למשל, ייצג הח"מ חייל לשעבר ששירת כנהג טנק ובמהלך תחזוקה שוטפת של הטנק כמעט נפגע מהתותח שסובב בטעות על ידי חייל אחר שהיה בעמדת הצריח. זמן קצר לאחר האירוע פרצה אצלו מחלת הסוכרת, ובערעור שהוגש לביהמ"ש המחוזי, נקבע כי על אף שלא נפגע פיזית, די בעצם הסיכון העצום כדי לקבוע שהדחק הנפשי והלחץ שבו היה שרוי, הם שגרמו לפרוץ הסוכרת. 

          פרמטר נוסף אותו יש להוכיח: הפגיעה לא נעשתה בזמן שהחייל עבר עבירה חמורה

          התנגד למעצר, הוכה, קיבל התקף לב והוכר כנכה צה"ל

          אחד הפרמטרים הנוספים שיש להוכיח בתביעות מסוג זה, הוא כי הפגיעה לא נעשתה בזמן שהחייל עבר עבירה חמורה. 

          בהקשר זה, יש מקום להזכיר מקרה בו טפל הכותב: איש מילואים נדרש להתייצב לשירות, אך על אף שהביא אישור מחלה נשפט למעצר בכלא 6. בשל התנגדותו למעצר, היכו אותו מדריכי הכליאה והוא קיבל התקף לב מיידי וסבל לאחר מכן גם מפוסט טראומה. על אף שעל פניו התנגדותו למעצר היא עבירה חמורה, הוכח במשפט כי גם המאסר וגם הטיפול והאבחון של הרופא הצבאי לא היו חוקיים ולכן התנהגותו אינה חמורה, אלא סבירה במצב לא תקין ועל כן הוא הוכר לבסוף כנכה צה"ל הן בגין התקף הלב והן בגין הטראומה הנפשית. 

          ביהמ"ש קבע כי היות שתנאי השירות של החייל הם שהחמירו את מצבו הנפשי, הרי שיש להכיר במחצית מהנזק כנכות מהצבא 

          סבל מהתמוטטות נפשית והוכר כנכה צה"ל

          מקרה נוסף בו טיפל הח"מ עסק בחייל, עולה חדש ובן יחיד, שהוגדר כבעל הפרעות נפשיות קלות עוד בטרם גיוסו. באחד הימים התקשרה אליו אמו והטלפון צלצל במהלך המסדר, מה שגרם לריתוקו. במקרה נוסף הוא לא התעורר בזמן ובמקרה אחר קיבל ריתוק נוסף, כך שנשאר בבסיס למשך כ- 5 שבועות רצופים. במהלך תקופה זו סבל מהתמוטטות נפשית, וביהמ"ש קבע כי היות שתנאי השירות שלו הם שהחמירו את מצבו הנפשי, הרי שיש להכיר במחצית מהנזק כנכות מהצבא. 

          ביהמ"ש פסק פיצוי

          התאבד והוכר כחלל צה"ל

          במקרים של התאבדות קשה אף יותר להוכיח את הקשר לתנאי השירות, מכיון שאין עדות אישית של החייל. 

          הח"מ טפל במקרה של חייל שנלחם במלחמת לבנון, והתאבד לאחר שנים רבות בהן לא הוכר כנכה צה"ל הסובל מפוסט טראומה. לאחר תהליך משפטי ארוך הוכיח הח"מ את הקשר בין מצבו הנפשי הרעוע (שהביא להתאבדותו) ובין הפגיעה הנפשית שנגרמה לו בעקבות המלחמה, והוא הוכר כחלל צה"ל.

           

          * עו"ד יואב צח וכס הוא עורך דין העוסק בתחום נכי צה"ל, למעלה מ-40 שנה.

           

          ** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי

          לקבלת יעוץ מעו"ד יואב צח-וכס, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          יואב צח-וכס עו"ד ונוטריון

          קבע פגישה עם
          יואב צח-וכס עו"ד ונוטריון

          יואב צח-וכס הוא עורך דין, נוטריון ומגשר בעל עשרות שנות ניסיון, מתמחה בייצוג נכי צה"ל ומשפחות שכולותה, בנוסף עוסק בכל הקשור...

          לפרופיל המלא