בני נוער, הסתבכתם? - דעו את זכויותיכם

7 כללי עשה ואל תעשה בחקירת בני נוער

פורסם בתאריך 17.12.2017 עבריינות נוער חוק הנוער חקירה במשטרה
בני נוער, הסתבכתם? - דעו את זכויותיכם

ניתן להגיש כתב אישום בגין עבירות פליליות כנגד בני נוער מגיל 12 ועד 18 (עד גיל 12 לא ניתן לייחס אחריות פלילית). עבירות המיוחסות לבני נוער הן בדרך כלל עבירות קלות יותר מאשר העבירות המיוחסות לבגירים, אך מעמד החקירה והמעצר מלחיץ יותר. דו"חות רבים שפורסמו מצביעים על כך שלבני נוער יש נטייה גדולה יותר לרצות את המבוגר שעומד מולם ובמיוחד במקרים שבהם מופעל עליהם לחץ - גם להודות בדברים שלא עשו. 

כדי להגן על בני הנוער הנחקרים ו/או העצורים, קבעה המדינה בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול, תשל"א-1971), מנגנון קבוע להתנהלות המשטרה מול בני נוער. אולם למרבה הצער, בפועל, על אף שמשטרת ישראל מחוייבת לחוק, היא בדרך כלל נוטה לפשט את הדברים לטובתה ולרעת הנער ומוצאת פרצות בסעיפי החוק המאפשרות לה להתחמק מהדקויות המחייבות אותה, בייחוד כאשר מדובר בבני נוער מאוכלוסיות מוחלשות.  

מסיבה זו חשוב מאוד שבני הנוער והוריהם ידרשו לקבל את הזכויות המגיעות להם במסגרת חקירת בני נוער, ויכירו את ההגנות הרבות בחוק, המאפשרות לנער הנחקר לעמוד בצורה טובה ומוצלחת יותר בפני חוקרי המשטרה, כדי להימנע ממסירת הודאה שקרית או לא מדויקת שעלולה לסבך אותו בהמשך. 

לפניכם 7 כללים חשובים

חשוב מאוד שבני הנוער והוריהם ידרשו לקבל את הזכויות המגיעות להם במסגרת חקירת בני נוער, ויכירו את ההגנות הרבות בחוק, המאפשרות לנער הנחקר לעמוד בצורה טובה ומוצלחת יותר בפני חוקרי המשטרה

1. אל תשוחחו שיחות חולין עם השוטרים לפני ואחרי החקירה 

לא מעט תיקים הסתיימו בטרם התחילו בכך שהנער דיבר עם השוטר לפני החקירה ובטרם האזהרה. השוטר מכניס מזכר לתיק ובו מסופר כיצד הודה הנער בפניו. כעת, כאשר עורך הדין מגיע, לא נותר לו אלא למזער את הנזק. 

אם אין לכם אמצעים לשכור את שירותיו של עו"ד פרטי - המשטרה מחויבת לדאוג לכם לסניגור מטעם הסניגוריה הציבורית בכל שעה ביום ובלילה

2. אל תוותרו על היוועצות בעו"ד

אחת הטעויות הגדולות ביותר של נחקרים היא אי ניצול זכותם להיוועץ בעו"ד לפני החקירה, בין אם מכיוון שאינם מודעים לזכותם זו ובין אם מתוך המחשבה ש"אין להם מה להסתיר" ולכן אין להם צורך בעו"ד. (סעיף 9ט' (א) (1) ו – (ב)).

אל תטעו! דרשו להיוועץ בעו"ד לפני החקירה. עוה"ד מכיר את ההתנהלות המשפטית וידע להרגיע אתכם, להסב את תשומת ליבכם לתרגילים השונים של השוטרים, לייעץ לכם בנוגע למה ואיך כדאי שתאמרו, מתי לשמור על זכות השתיקה, מה לומר במקרה שבו אתם חפים מפשע, מתי כדאי לאזכר אחרים ומתי לא למסור שמות, מה אסור לשוטרים לעשות בחקירה וכו'. 

אם אין לכם אמצעים לשכור את שירותיו של עו"ד פרטי - המשטרה מחויבת לדאוג לכם לסניגור מטעם הסניגוריה הציבורית בכל שעה ביום ובלילה.

אסור לחקור בני נוער מתחת לגיל 14 לאחר השעה 20:00, ואסור לחקור בני נוער בגילאי 14-18 לאחר השעה 22:00, אלא רק באופן חריג

3. אסור לחקור אתכם בשעות הלילה

לפי החוק (סעיף 9 י') אסור לחקור בני נוער מתחת לגיל 14 לאחר השעה 20:00, ואסור לחקור בני נוער בגילאי 14-18 לאחר השעה 22:00, אלא רק באופן חריג ורק אם מטרת החקירה היא לברר עניין דחוף או למנוע ביצוע עבירת המשך (לדוגמא כשמנסים לאתר אדם שיש חשד לגביו כי הוא עומד לבצע עבירת שוד). 

בכל מקרה שבו ניתן לדחות את החקירה לשעות המותרות בחוק - יש לעשות כן, כמו למשל בחקירה של נער שחשוד כי סחר בסמים לפני שלושה חודשים, או בחקירה של בני נוער שהיו מעורבים בקטטה.  הנימוק בו משתמשים החוקרים הוא שהמשטרה לא רוצה לעכב אותם עד מחר על מנת לחקור. זוהי שטות שאין להתייחס אליה. 

נוכחותו של ההורה בחקירה תמתן את היחס של החוקרים כלפי הנער הנחקר 

4. אל תוותרו על נוכחות ההורים שלכם בחקירה

לפי סעיף 9ח'-א' לחוק (תיקון 14, תשס"ח-2008) קטין חשוד שהוזמן לחקירה, זכאי שהוריו יהיו נוכחים בחקירתו. לא פעם בני נוער רבים שמוזמנים לחקירה לחוצים והיסטריים בעת המעצר, חוששים לספר עליו להוריהם או שאינם רוצים שהוריהם ידעו במה הם נחשדים, אבל אין טעות גדולה מזו. 

נוכחותו של ההורה בחקירה תמתן את היחס של החוקרים כלפי הנער הנחקר ותמעיט את עצמת הצעקות ובמקרים מסוימים גם את האלימות שבה נוקטים החוקרים בניגוד לחוק. 

אל תצאו מנקודת הנחה שהחוקר כתב בדיוק מה שאמרתם ואל תחתמו לפני שקראתם את הדו"ח בשקט, בלי לחץ ובצורה מדוקדקת ווידאתם שמה שכתוב בו אלו אכן הדברים שאמרתם

5. אל תחתמו על ההודעה במשטרה לפני שקראתם אותה היטב

כחלק מנוהל החקירה, החוקר מקליט או מקליד את דבריו של החשוד. בסיום החקירה מתקבלת הודעת החשוד באורך של כ- 1-8 עמודים, שם כתוב כל מה שאמר החשוד ועליו נדרש החשוד לחתום. 
אל תצאו מנקודת הנחה שהחוקר כתב בדיוק מה שאמרתם ואל תחתמו לפני שקראתם את הדו"ח בשקט, בלי לחץ ובצורה מדוקדקת ווידאתם שמה שכתוב בו אלו אכן הדברים שאמרתם. אם ראיתם טעות - זכותכם לדרוש מהחוקר לתקן, להוסיף, לגרוע או אף למחוק שורה/ פסקה שכתובה שם. 

אם החוקר מסרב לתקן את הכתוב - זכותכם לסרב לחתום, ויש לציין בכתב שלא חתמתם, כי החוקר סרב לתקן את הטעות. 

זכרו שמטרת החקירה היא איסוף ראיות. אל תקבלו כעובדה את מה שאומרים השוטרים, אל תודו ואל תפלילו את עצמכם בדברים נוספים, לפני שתדברו עם עו"ד

6. זכרו: השוטרים והחוקרים אינם חברים שלכם!

תפקידו של החוקר הוא לשכנע את החשוד להודות במעשה. לשם כך הוא יכול לנקוט מגוון רחב של אמצעים כגון צעקות, "כפכוף" או נחמדות, הבעת אמפתיה והסבר "חברי" שהודאה היא הדבר הטוב ביותר עבורכם. אל תתפתו. זכרו שמטרת החקירה היא איסוף ראיות. אל תקבלו כעובדה את מה שאומרים השוטרים, אל תודו ואל תפלילו את עצמכם בדברים נוספים, לפני שתדברו עם עו"ד.

אחת מטקטיקות החקירה המוכרות ביותר, שמפילה ברשתה הרבה מאוד נערים, היא לבוא לחשוד עם "גרסה ודאית" למה שקרה ולפרט בפניהם מה הם עשו. זכרו שהאמת היא דבר נזיל שלה שני צדדים. המשטרה אולי בטוחה בצדקתה, אבל הגרסה שהשוטרים מספרים לכם היא הפרשנות של המשטרה למה שקרה והגרסה שלכם היא הצד השני. כך למשל במקרה של נער שנעצר בחשד לסחר בסמים – המשטרה אינה יודעת אם החשוד אכן הביא ומכר את הסמים, או שהוא רק השתמש בהם יחד עם חברים שלו, מה שנחשב לרוב בקרב השופטים כעבירה קלה משמעותית מעבירת סחר.

חשוב מאוד שהורים המוזמנים לחקירה של בנם ישאירו את הכעס והחינוך לשלב מאוחר יותר וייכנסו לחקירה כשהם מגבים את הילד שלהם, נמצאים לידו ומחזקים אותו

7. הורים - השאירו את החינוך לאח"כ! 

באופן טבעי כאשר הורים מוזמנים לתחנת המשטרה הם לחוצים, כועסים על הילד ולא פעם דוחפים את הילד להודות במעשים בהם חשוד, על סמך מה שסיפרה להם המשטרה. במשטרה מנצלים כמובן את הלחץ שמפעילים ההורים ומשתמשים בזה כדי להוציא הודאה מהחשוד. 

חשוב מאוד שהורים המוזמנים לחקירה של בנם ישאירו את הכעס והחינוך לשלב מאוחר יותר וייכנסו לחקירה כשהם מגבים את הילד שלהם, נמצאים לידו ומחזקים אותו. חשוב לא לריב עם השוטרים, להתנהג באדיבות, לדבר איתם בנועם, לשבת בחקירה ולתת לילד את הגב שהוא צריך. 

במקרים רבים שבהם החוקרים רואים שההורים מגבים את הילד ואינם משתפים עמם פעולה, הם מנסים להוציא את ההורים מחדר החקירות בטוענות שונות ולעיתים אף חוקרים את הנער בשעות הלילה, או לפני שההורים הספיקו להגיע לתחנה. במקרה כזה חשוב שההורים יבקשו לדעת מהו שמו של החוקר ואת הסיבה לכך שהנער נחקר בהעדרם. לרוב הפגנת מודעות לזכויות מרתיעה את החוקרים ומאפשרת להורים לשבת בחקירה.

צעיר כבול באזיקים - יש להקפיד על זכויותיו

כך למשל מקרה בו ייצג, הח"מ: נער בן 16 שנעצר בחשד לסחר בסמים, גניבה ומעשים פליליים נוספים. הנער שלא היה מודע לזכויותיו, נחקר בשעות הלילה המאוחרות, ללא נוכחות הוריו והודה בכל המיוחס לו. בחקירתו השנייה, שהתקיימה לאחר שיידע את הוריו והתייעץ עם עו"ד חזר בו מהודאתו, סיפר שהחקירה שבה הודה נעשתה בצורה לא הגונה ונכונה ואף הביא ראיות לחפותו. כתוצאה מכך שוחרר לאחר 5 ימי מעצר, שארבעה מתוכם היו לשווא. 

האם מאמר זה עזר לך?
עו"ד מבורך עזר קבע פגישה עם עו"ד מבורך עזר

כבר למעלה מ – 20 שנה עוסק משרד עו"ד עזר מבורך ושות' בדיני עבודה ופלילים. ברשותנו ניסיון עשיר בייצוג מעסיקים...

לפרופיל המלא