מה התוקף של שטר חוב שהחתימה עליו זויפה?

בהתנגדות יוצאת דופן לביצוע שטר חוב על סך חצי מיליון שקל, טוענת תושבת המרכז: לפני עשור בעלי זייף את חתימתי על השטר, אין לו תוקף

פורסם בתאריך 18.12.2017 עיקולים צו עיקול שטר חוב
מה התוקף של שטר חוב שהחתימה עליו זויפה?

"בעלי זייף את חתימתי על שטר חוב בגובה של כחצי מיליון שקל", כך טוענת תושבת המרכז בבקשה יוצאת דופן, שהוגשה על ידה לבית המשפט. לטענת האשה, המיוצגת על ידי הח"מ, מאחר שחתימתה זויפה, לשטר אין תוקף, ולכן יש לפטור אותה מתשלום.

החברה הזוכה הדגישה, כי אין לקבל כעת - באיחור של עשור - את ההתנגדות שהגישה האשה לביצוע השטר, היות שהלכה למעשה היא היתה מודעת למצבה המשפטי בזמן אמת

הבקשה הוגשה בשיהוי

הבקשה הוגשה על ידי האשה בשיהוי ניכר, עשר שנים לאחר עריכת השטר. מאחר שעל פי החוק, יש להגיש התנגדות לביצוע שטר תוך 30 יום מיום קבלת האזהרה על מימושו, נעשתה הפנייה על ידה בדרך של הגשת בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

החברה הזוכה, שהגישה את הבקשה לביצוע השטר, התנגדה לכך וביקשה למקד את תשומת לבו של בית המשפט בכך שמדובר בבקשה להארכת מועד בלבד, וטענה כי אין לדון בסוגיה לגופה.

לחילופין, טענה החברה כי האשה מיתממת, היות שידעה על החוב, ובמשך שנים אף החזירה מדי חודש 6,000 שקל לכיסויו. החברה הדגישה, כי אין לקבל כעת - באיחור של עשור - את ההתנגדות שהגישה האשה לביצוע השטר, היות שהלכה למעשה היא היתה מודעת למצבה המשפטי בזמן אמת.

הפרשה הנדונה כעת בבית משפט השלום בהרצליה מעלה לדיון שתי שאלות בעלות חשיבות ועניין: מהו תוקף שטר שהחתימה עליו זויפה, והאם ניתן להגיש התנגדות לביצוע שטר, גם שנים לאחר המועד המקורי, בהיעדר ידיעה בזמן אמת על הזיוף.

לדברי האשה, היא מעולם לא חתמה על השטר, ולא הופיעה בפני האדם שכביכול זיהה אותה על גביו

האשה: מעולם לא חתמתי על השטר, חתימתי זויפה

שטר החוב על סך 470,973 שקל נערך על ידי תושב המרכז (55) להבטחת חוב גדול שנצבר על ידו לחברת שיווק חקלאית. השטר נחתם בחודש נובמבר 2007, ועל גביו מופיעה בסמוך לחתימת התושב חתימת אשתו הערבה לפירעון החוב. 

עוד מופיעים בתחתית השטר פרטיו של אדם נוסף, שהיה זה שזיהה (על פי השטר) את בני הזוג החתומים עליו, ואישר כי הם התייצבו בפניו.

לטענת האשה, השטר איננו אותנטי. בבקשה שהוגשה על ידה ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה בנובמבר 2017 היא טענה כי גילתה שחתימתה על השטר זויפה, רק לאחר שבא כוחה עיין בתיק ההוצאה לפועל, והעביר לעיונה העתק של שטר החוב.

לדברי האשה, היא מעולם לא חתמה על השטר, ולא הופיעה בפני האדם שכביכול זיהה אותה על גביו. בבקשה שהוגשה על ידה טוענת האשה, כי רק לאחר שיחה שקיימה בנושא עם בעלה, הוא הודה בפניה כי זייף את חתימתה על גבי השטר לאחר שצבר חובות גדולים וחשש שלא תסכים לחתום.

לטענת האשה, מאחר שחתימתה על השטר זויפה, אין לו תוקף. סעיף 22 (א) לפקודת השטרות קובע כי אדם אינו חייב בשטר אם לא חתם עליו, וסעיף 23 (א) קובע כי חתימה על שטר שהיא מזויפת "אין כוחה יפה... ואין רוכשים על ידיה זכות להחזיק בשטר". 

נדבך נוסף בטיעון של האשה הינו, כי לא זו בלבד שהיא לא חתמה על שטר החוב, אלא שהאזהרה בתיק ההוצאה לפועל על כך שהשטר הוגש לביצוע מעולם לא נמסרה לה. 

לטענתה, עד היום היא לא הגישה התנגדות לביצוע השטר, משום שלא ידעה שחתימתה זויפה וסברה כי היא נדרשת לשלם את החוב, בשל חתימת בעלה. האשה טוענת כי רק לאחרונה גילתה כי היא לא חייבת בפירעון השטר, ולכן הגישה את ההתנגדות לביצועו, לאחר שכבר שולמו על ידה סכומים נכבדים לכיסוי החוב.

לטענת החברה, גם אם בית המשפט יקבע, כי נפל פגם בהמצאת האזהרות שנמסרו, הרי שעל פי פסיקת בית המשפט העליון, כלל הידיעה יכול לגבור במקרים מסוימים על כלל ההמצאה

החברה הזוכה: "5 טלוויזיות עוקלו, והאשה לא שמה לב?"

החברה הזוכה, שהגישה את שטר החוב לביצוע, מציגה גרסה שונה. בדיון שהתקיים בבקשת האשה בבית המשפט, טענה החברה כי האזהרה על הגשת השטר לביצוע נמסרה לאשה על ידי דואר ישראל, ולכן על פי הפסיקה חזקה שמסירה זו היתה תקינה. 

עוד טוענת החברה, כי מעיון באישור המסירה עולה ששתי האזהרות (שיועדו לתושבת ולבעלה) נמסרו לאחיו של הבעל, והאשה מיתממת כאשר היא מכחישה זאת.

לטענת החברה, גם אם בית המשפט יקבע, כי נפל פגם בהמצאת האזהרות שנמסרו, הרי שעל פי פסיקת בית המשפט העליון בפרשת סרביאן (רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן) כלל הידיעה יכול לגבור במקרים מסוימים על כלל ההמצאה. 

כלומר, גם אם לא הוכח שהאזהרה נמסרה לאשה כדין, די בכך שברור כי ידעה על מצבה המשפטי. לעניין זה, טוענת החברה כי עיון בנסיבות המקרה מגלה כי לפחות בחמישה מועדים ידעה האישה על אודות קיומו של תיק ההוצאה לפועל ונסיבות המקרה.

כך למשל, טוענת החברה, כי בחודש ינואר 2012 בוצע עיקול מיטלטלין בבית האשה, וכי באפריל 2012 הוצאו מביתה 5 טלוויזיות. "כיצד ייתכן שהטלוויזיות עוקלו מביתה והאשה לא הרגישה בחסרונן?", תהתה החברה בבית המשפט.

עוד טענה החברה, כי בדצמבר 2013 הוטל עיקול על משכורתה של האשה, והחל מ-2014 ועד 2017 – ובמשך ארבע שנים רצופות – עוקל ממשכורתה לטובת החוב סכום שנתי של 70 אלף שקל. "כיצד האשה לא הבחינה שחסר לה במשכורת 6,000 שקל מדי חודש", תהה בא כוחה של החברה בבית המשפט. 

ביהמ"ש יכריע לגבי תוקף שטר החוב

זאת ועוד, החברה ביקשה לבסס את ידיעת התושבת על מצבה המשפטי בפגישה שקיימו היא ובן זוגה עם עורך דין מטעמם בחודש מאי 2014 בניסיון להסדיר את החוב. במקביל מצביעה החברה על תשובותיו של בן הזוג בחקירתו. באותה חקירה הוא השתמש בלשון רבים, ואמר ש"יש לנו חוב בחברה". 

במקום אחר ציין, כי: "יש עוד תיקים שאנחנו (ברבים) חייבים בהם, גם אני וגם אשתי". בהזדמנות אחרת הוסיף: "כשקיבלתי את האזהרה, אמרתי שיש לנו חוב לחברה ואנחנו צריכים לשלם אותו".

חשוב: במקרה של חשש לזיוף, יש לטעון טענות בהקדם האפשרי

החברה: יש להעדיף את עקרון הידיעה

החברה סיכמה את דבריה בכך שטענה, כי "לאור כל האמור עולה, כי גם אם לא היתה המצאה כדין של האזהרה, יש להעדיף את עיקרון הידיעה על פני עיקרון ההמצאה של האזהרה".
בבקשה טרם ניתנה החלטה. 

לסיכום, יש לבחון את מסמכי פתיחת תיק הוצאה לפועל, יש לבחון איזה נושה ביצע עיקולים ולהתחקות אחר הסיבות לפתיחות תיקים נגד החייב. יש לטעון טענות בהקדם האפשרי שקרה מקרה הזיוף ולזכור: תאגידים גדולים בדרך כלל חכמים יותר מהלקוח הקטן. התאגידים הגדולים תמיד ינסו להכניס עוד 'שחקן' לחגיגת החובות בדרך של ערבות/חתימה על שטר חוב וכן הלאה.
יש להיוועץ עם עו"ד המתמחה בעניינים אלו.

האם מאמר זה עזר לך?
עו"ד ברק הלוי קבע פגישה עם עו"ד ברק הלוי

עו"ד ברק הלוי מטפל בכל הנוגע להוצאה לפועל, פשיטות רגל, דיני עבודה, דיני ארנונה, הסדרי חובות ועוד. את משרדו הפרטי...

לפרופיל המלא