open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          המעסיק פשט רגל? מדריך לזכויות העובדים השכירים

          דמי הביטוח הלאומי נועדו, בין השאר, לפיצוי עובדים שמעסיקיהם פשטו את הרגל והותירו אותם ללא זכויות שונות

          פורסם בתאריך 30.01.2018 פשיטת רגל המוסד לביטוח לאומי פירוק חברה
          המעסיק פשט רגל? מדריך לזכויות העובדים השכירים

          רוב האזרחים בישראל הינם שכירים, העובדים עבור עסק או חברה כלשהם לפרנסתם. לעתים קורה שהמעסיק נקלע לקשיים כספיים ואחרים, ואינו יכול לשלם לעובדיו את זכויותיהם, בין אם את שכר העבודה עצמו ובין אם תשלומים שונים כדוגמת הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, הודעה מוקדמת, דמי מחלה, פיצויים וכיוצ"ב.

          העובדים השכירים מוצאים עצמם במצוקה רבה - אין מי שמשלם להם את שכרם ואת הזכויות שמגיעות להם, הם מוצאים את עצמם ללא עבודה, ללא פיצויים (חלקיים או מלאים) וללא קרן פנסיה, משום שהמעסיק לא הפריש את מה שהיה אמור ואין להם, לכאורה, ממי לדרוש את כל אלה. 

          חוק הביטוח הלאומי קובע, כי כאשר המעסיק פושט רגל או מפסיק את פעילותו ונשאר חייב לעובדיו כספים, או אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו לעובדיו השכירים, הם יכולים לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל ממנו את חובו של המעסיק אליהם

          מה קובע החוק בנוגע לזכויות עובדים בעת פשיטת רגל של המעסיק? 

          כידוע, כל עובד שכיר מפריש מדי חודש אחוז מסוים ממשכורתו למוסד לביטוח לאומי. סכום זה משמש כביטוח למצבי מצוקה. 

          רבים יודעים, כי הביטוח הלאומי מפצה שכירים במקרים של תאונת עבודה, יציאה לשירות מילואים, חופשת לידה, שמירת הריון וכד'. לא רבים מודעים לעובדה שנוסף על כל אלה, חוק הביטוח הלאומי קובע, כי כאשר המעסיק פושט רגל או מפסיק את פעילותו ונשאר חייב לעובדיו כספים, או אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו לעובדיו השכירים, אלה יכולים לפנות למוסד לביטוח לאומי ולקבל ממנו את חובו של המעסיק אליהם. 

          כאשר המעסיק הפועל כעצמאי מפסיק את פעילותו, התהליך קרוי פשיטת רגל. כאשר חברה בע"מ או עמותה מפסיקות את פעילותן, לעומת זאת, התהליך נקרא פירוק חברה או פירוק עמותה

          מה נדרש העובד לעשות כדי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי?

          ראשית, חשוב להבין שישנם שני סוגי מעסיקים. בכל סוג תהליך הגשת התביעה שונה במקצת, משום שכל סוג מעסיק מפסיק את פעילותו בצורה שונה. 

          הסוג הראשון הוא מעסיק הפועל כעוסק מורשה - מה שאנחנו מכנים עצמאי. כלומר, מדובר במעסיק שהוא למעשה אדם בשר ודם ושהאחריות לזכויות העובד מוטלות עליו באופן ישיר ואישי. הסוג השני הוא מעסיק הפועל במסגרת של תאגיד, כמו למשל חברה בע"מ, או צורת התאגדות נוספת כמו עמותה, אז החובות לעובד הינם של התאגיד עצמו, ולא של מי שעומדים מאחוריו כמו בעלי המניות או המנהלים. 

          כאשר המעסיק הפועל כעצמאי מפסיק את פעילותו, התהליך קרוי פשיטת רגל. כאשר חברה בע"מ או עמותה מפסיקות את פעילותן, לעומת זאת, התהליך נקרא פירוק חברה או פירוק עמותה.

          וכך, כאשר מעסיק נקלע לקשיים ואינו משלם לעובדים את חובותיו, בפני העובד עומדת האפשרות להגיש נגדו בקשה לפשיטת רגל (במידה שהוא עצמאי) או בקשה לפירוק (במידה שהוא חברה בע"מ או עמותה) וזהו השלב הפותח את התהליך בסופו יקבל העובד את החוב מהמוסד לביטוח לאומי.

          החוק קובע, כי הביטוח לאומי ישלם לעובד השכיר עד כ-112 אלף שקלים עבור חובות שהשאיר לו המעסיק בגין פיצויי פיטורין, שכר עבודה, חופשת שנתית, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, הפרשות לקרן הפנסיה וכל שאר הזכויות להן היה זכאי לקבל מהמעסיק

          מהי תקרת הפיצוי בגין זכויות עובד בעת פשיטת רגל?

          החוק קובע, כי הביטוח לאומי ישלם לעובד השכיר עד כ-112 אלף שקלים עבור חובות שהשאיר לו המעסיק בגין פיצויי פיטורין, שכר עבודה, חופשת שנתית, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, הפרשות לקרן הפנסיה וכל שאר הזכויות להן היה זכאי לקבל מהמעסיק - כפי הקבוע בחוק וכפי שהוסכם בין שניהם בחוזה העבודה.

          במקרה בו החוב של המעסיק לעובד השכיר גבוה מתקרת 112 אלף השקלים הקבועים בחוק, ייאלץ העובד לספוג הפסד, ואין מי שיפצה אותו מעבר לסכום זה אלא אם כן המעסיק הותיר במסגרת פשיטת הרגל נכסים נוספים אותם ניתן יהיה למכור ובאמצעותם לשלם את חובותיו, אלא שכאן כבר לא יהיה העובד בזכות קדימה אלא בכפיפה אחת עם נושים נוספים כמו רשויות, מוסדות, מס הכנסה, בנקים, וכו'.

          פנייה לבית הדין לעבודה כאשר מעסיק הותיר חובות לעובד, אך בפועל הפסיק את פעילותו ואין לו מהיכן לשלמם עלולה להתברר כחסרת תועלת, כהוצאה כספית מיותרת ובעיקר כבזבוז זמן יקר שכן בסופו של דבר גם אם יינתן פסק דין לטובת העובד הוא לא ישולם בפועל

          האם לא כדאי לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה ולגבות את מלוא החוב?

          ניתן לטעון, כי במקרה של חוב גבוה יותר מהתקרה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי, כדאי לשקול הגשת תביעה לבית הדין לעבודה, שיחייב את המעסיק לשלם את חובו. 

          יחד עם זאת, תביעה כזו עשויה להתברר כיעילה הרבה פחות מנקודת מבטו של העובד הזקוק לפיצוי. המעסיק מצוי גם כך בקשיים כספיים חמורים, ומן הסתם יהיה קשה מאוד לגבות ממנו את החוב, גם אם זה נפסק בהכרעת בית משפט.

          העברת הגבייה להליכי הוצאה לפועל הינה מסורבלת. הסדרי החוב מול ההוצאה לפועל מחלקים לרוב את החזר החובות של המעסיק בפריסה ארוכת שנים והעובד "מתחלק" בהחזר החוב ביחד עם כל נושיו האחרים של המעסיק – בנקים, ספקים וכן הלאה וגם זאת בהנחה שהמעסיק טורח ומשלם – מרבית המעסיקים אשר פושטים רגל כלל אינם משלמים סכומים כלשהם במסגרת ההוצאה לפועל וכאשר עסקינן בחברה בע"מ הסיכויים אף קלושים עוד יותר שכן היא בלאו הכי הפסיקה את פעילותה. 

          היינו, פנייה לבית הדין לעבודה כאשר מעסיק הותיר חובות לעובד, אך בפועל הפסיק את פעילותו ואין לו מהיכן לשלמם עלולה להתברר כחסרת תועלת, כהוצאה כספית מיותרת ובעיקר כבזבוז זמן יקר שכן בסופו של דבר גם אם יינתן פסק דין לטובת העובד הוא לא ישולם בפועל.

          פנייה לביטוח הלאומי מבטיחה, כי במידה שהעובד יימצא זכאי, יהיה מקור לתשלום חובו של המעסיק. סכום התקרה הקבוע בחוק הוא מכובד, ויסייע לעובד לעבור את תקופת המצוקה שלאחר אובדן מקום העבודה, ויבטיח את רצף הזכויות שלו בפנסיה ובביטוח הלאומי עד שימצא עבודה אחרת.

          יש לפנות למעסיק בדואר רשום במכתב התראה לפיו במידה שלא ישולם החוב, יתחילו הליכי פשיטת רגל או פירוק כנגדו

          כיצד יש להגיש את בקשת הפירוק של המעסיק ובהמשך את התביעה לביטוח הלאומי?

          התהליך לקבלת הפיצוי מהביטוח הלאומי מורכב מהשלבים הבאים:

          1. פנייה למעסיק בדואר רשום במכתב התראה לפיו במידה שלא ישולם החוב, יתחילו הליכי פשיטת רגל או פירוק כנגדו.

          2. אם החוב לא שולם, הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי למתן צו פשיטת רגל או צו פירוק כנגד המעסיק (זאת עושים באמצעות עו"ד ורצוי מאד אחד המנוסה בהליכים אלו).

          3. בית המשפט מבקש את תגובת המעסיק וככל שהוא מקבל את הרושם כי אכן ישנו חוב שלא שולם הוא נותן צו לפירוק החברה או לפשיטת רגל.

          4. לאחר מתן הצו, יכול כל עובד אצל אותו מעסיק להגיש את פירוט חובו של המעסיק כלפיו, בצירוף אסמכתאות, במסמך שנקרא "תביעת חוב". תביעה זו יש להגיש תוך 6 חודשים מיום מתן צו הפירוק או פשיטת הרגל. 

          5. את התביעה בוחן עורך דין או רואה חשבון המשמש ככונס הנכסים של המעסיק. אם הוא מאשר את התביעה, היא מועברת למוסד לבטוח לאומי וזה משלם לעובד את החוב במקום המעסיק. 

          ההליך כולו, משלב הפנייה לבית המשפט ועד לקבלת הכספים מהביטוח הלאומי, אורך כשנתיים ובדרך כלל ניגשים אליו מספר עובדים ביחד, במטרה לחסוך בעלויות ולהגדיל את הפיצוי שנותר בידם.

          עלויות הבסיס כוללות תשלום אגרות שונות לכונס הנכסים הרשמי ולבית המשפט המחוזי, וכן תשלום על פרסום התביעה במקומות שהחוק דורש לפרסמה בהם. העלויות הללו מגיעות לכ-3000 שקלים

          מהן עלויות תהליך פירוק החברה ובהמשך הגשת התביעה לביטוח הלאומי? 

          עלויות הבסיס כוללות תשלום אגרות שונות לכונס הנכסים הרשמי ולבית המשפט המחוזי, וכן תשלום על פרסום התביעה במקומות שהחוק דורש לפרסמה בהם. העלויות הללו מגיעות לכ-3000 שקלים. 

          לכל אלה מתווסף שכר טרחת עורך הדין המנהל את התהליך. שכר טרחה זה משתנה מעורך דין אחד למשנהו, אך הוא בדרך כלל נע בין 7.5 ל-15 אחוזים מהסכום שמשולם לעובד בסופו של דבר. על פי רוב, ככל שמצטרפים לתהליך יותר עובדים, כך אחוז שכר הטירחה שכל אחד מהם נדרש לשלם יורד והם גם מתחלקים בתשלום האגרות כי נדרש לשלם אותן פעם אחת במרוכז ולא עבור כל עובד בנפרד. 

          הגשה משותפת של תביעה לביטוח הלאומי על ידי כמה עובדים ביחד, מגבירה את הסיכוי שהבקשה לצו פירוק או צו פשיטת רגל תתקבל

          מדוע כדאי לאחד כוחות בהגשת בקשה לפירוק חברה או לנקיטת הליכי פשיטת רגל נגד המעסיק שהשאיר חובות לעובדיו?

          מעבר להוזלת עלויות ההליך, הגשה משותפת של תביעה לביטוח הלאומי על ידי כמה עובדים ביחד, מגבירה את הסיכוי שהבקשה לצו פירוק או צו פשיטת רגל תתקבל. זאת, משום שבית המשפט לא יאפשר למעסיק שחייב כספים למספר עובדים להמשיך ולפעול כשגרה מבלי שיסדיר זאת, ואם הוא לא יסדיר, ידאג בית המשפט שהעובדים יוכלו לקבל זאת מהביטוח הלאומי במקום זאת.

          המשרד ריק, החברה נסגרת

          לסיכום, במצב בו המעסיק נקלע לקשיים כספיים או אפילו הפסיק לגמרי את פעילות ואינו משלם לעובדים את המגיע להם, ייתכן מאוד שפנייה של עובדיו השכירים להליכי פירוק או פשיטת רגל היא המעשה הנכון והיעיל ביותר, והעדיף על פני פנייה לבית הדין לעבודה. זאת, משום שבמקרה של פירוק או פשיטת רגל, מובטח לעובד השכיר שיקבל את חובו של המעסיק מהביטוח הלאומי ולא יצטרך להסתמך על הליכי גביה מול מי שגם כך מצוי בקשיים כספיים חמורים.

           

          * סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב זאפ משפטי

          לקבלת יעוץ מעו"ד ונוטריון דרור חייק, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          דרור חייק - עו"ד ונוטריון

          קבע פגישה עם
          דרור חייק - עו"ד ונוטריון

          משרדנו קיים מאז שנת 2003 ויש לו סניפים במרכז ובצפון. המשרד מתמחה בכל תחומי המשפט האזרחי-מסחרי ובהם: הוצאת אזרחות פורטוגלית...

          לפרופיל המלא