הפסיקה בעניין הטיפים למלצרים: כולם מפסידים

המלצרים ישתכרו פחות, המסעדנים והלקוחות ישלמו יותר. פסה"ד הקובע שטיפים ייחשבו לחלק משכר המלצרים מלא כוונות טובות - אבל עלול לגרום נזקים קשים

פורסם בתאריך 08.04.2018 חוקי עבודה שכר עבודה בית הדין הארצי לעבודה
הפסיקה בעניין הטיפים למלצרים: כולם מפסידים

החלטת בית הדין הארצי לעבודה, הקובעת כי טיפים שמקבלים מלצרים במסעדות ייחשבו לחלק משכר העבודה שלהם - היא החלטה דרמטית ומהפכנית. 
מדובר בפסק דין שמכיר לראשונה בכך שיש לכלול את הטיפים במשכורות המלאות של העובדים, כדי שייחשבו לצורך חישוב זכויות סוציאליות.

עם זאת, למרות הכוונות הטובות, נראה כי הפסיקה - שיישומה יחל בינואר 2019 - עלולה דווקא לגרום נזקים קשים: למלצרים, למסעדנים ובעיקר ללקוחות עצמם - שייאלצו מעתה לשלם יותר.

בפסק דינו, מבקש בית הדין הארצי להסדיר את מעמד הטיפים בישראל. כך קובע ביה"ד: "יש לראות בתשר, לעניין משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי, כהכנסה השייכת לבית העסק ולא של העובדים"

טיפים הם הכנסה השייכת לבית העסק

פסק הדין, שניתן בשבוע שעבר על ידי בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 44405-10-15 עומרי קיס נ' המוסד לביטוח לאומי וע"ע 28480-02-16 ד.ע. יבוא וניהול מסעדנות נ' יחיאל בודה) הינו מסמך ארוך ומפורט, המשתרע על פני עשרות עמודים. 

בפסק הדין, מבקש בית הדין הארצי להסדיר את מעמד הטיפים בישראל. כך קובע ביה"ד: "יש לראות בתשר, לעניין משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי, כהכנסה השייכת לבית העסק ולא של העובדים". עוד קובע בית הדין כי כל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כ"הכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו".

כלומר: בית הדין הארצי מבהיר שטיפים הם הכנסה השייכת לבית העסק. זאת, גם אם שולמו לעובדים ישירות על ידי הלקוח; גם אם שולמו מ"רצון" הלקוח; גם אם שולמו ללא דרישה מפורשת בחשבון שהוגש לו; וגם אם נותרו בכיסי עובדי "שרשרת השירות", מבלי שהועברו באופן פיזי לקופת המעסיק. 

על פי בית הדין, טיפים יכולים לשמש אך ורק כשכר עבודה - והמעסיק אינו רשאי לעשות שימוש בטיפים לתשלומי חובה, הפרשות לפנסיה או תשלום זכויות סוציאליות.

עם זאת, למרות האמור, קובע בית הדין כי המעסיק רשאי להגיע להסכמה עם המלצרים, לפיה יוכל להשתמש בכספי התשר, ככל שהם עולים על שכר המינימום או על שכר בשיעור גבוה יותר שסוכם עליו - לשם תשלום תשלומי חובה החלים על המעסיק (כגון: חלקו בדמי הביטוח הלאומי, בהפרשות לפנסיה או בתשלום זכויות סוציאליות אחרות של העובדים).

ההלכה שניתנה על ידי בית הדין הארצי לעבודה שינתה לחלוטין את הנוהג שהיה קיים עד היום, לפיו כספי התשר נחשבו הכנסה של העובד ושימשו את המעסיק לכל התשלומים שבהם הוא היה מחויב לשלם לעובדיו

הלכה ששינתה את הנוהג שהיה קיים לגבי טיפים

ההלכה שניתנה על ידי בית הדין הארצי לעבודה שינתה לחלוטין את הנוהג שהיה קיים עד היום, לפיו כספי התשר נחשבו הכנסה של העובד ושימשו את המעסיק לכל התשלומים שבהם הוא היה מחויב לשלם לעובדיו (ובכלל זה - שכר המינימום).

על פי ההסדר שהיה קיים בעבר, לאחר תשלום כל חובות המעסיק וחובותיו של העובד - כל סכום שנותר מהטיפים הועבר לכיסו של העובד. העובד לא שילם על סכומים אלה מס הכנסה וביטוח לאומי. יתר על כן: הסכום העודף שנשאר בכיסו של העובד לא הובא בחשבון, לצורך תשלום זכויותיו הפנסיוניות או תשלום פיצויי פיטורים (במקרה שהעובד יפוטר).

עד להלכה החדשה, תשלומי התשר היו מתחלקים למספר רכיבים: שכר עבודה, פנסיה, נסיעות, ביטוח לאומי, הבראה, חגים ועוד. על פי רוב, שכר היסוד לחישוב זכויות אלה היה נקבע על פי שכר המינימום במשק. יצוין כי התשר כלל גם תשלום שעות נוספות.

לא בכדי, הזכיר בית הדין הארצי בפסיקתו את התנהלות העובדים לאחר סיום העבודה (הגשת תביעות) ואת חוסר הנוחות של בית הדין, נוכח תביעות אלה. 
זאת, בשל הגשת תביעות של עובדים בתחום המסעדנות, שלמרות העובדה שהרוויחו שכר גבוה משכר המינימום (בעקבות התשרים שקיבלו) - "נזכרו" לאחר תום העבודה כי לא קיבלו שכר מינימום.

מבין המטרות שיושגו, ע"פ בית הדין הארצי - הבטחת תשלום הזכויות הסוציאליות של עובד שרשרת השירות, על יסוד שכרו האמיתי. בפועל: תתכן פגיעה במלצרים, בלקוחות ובמסעדנים

כולם ייפגעו: מלצרים, מסעדנים ולקוחות

ההלכה החדשה, כמצוין לעיל, תביא לטעמו של בית הדין הארצי למענה הולם לתשלום התשר ותשלום השכר לעובדים בתחום המסעדנות, מאחר שתבטיח:

א. קביעת שכר אמיתי לעובד שרשרת השירות;

ב. הבטחת תשלום הזכויות הסוציאליות של עובד שרשרת השירות, על יסוד שכרו האמיתי;

ג. הבטחת תשלום גמלת ביטוח לאומי מחליפת הכנסה, על יסוד שכרו האמיתי של עובד שרשרת השירות. 

עם זאת, למרות רצונו הטוב של בית הדין, נראה כי בפועל ההשלכות של פסק הדין עלולות להיות מצערות; ולפגוע בכולם - מלצרים, מסעדנים ולקוחות. 

המלצרים - ייאלצו מעתה להסתפק בשכר נמוך יותר. עד היום - תלוש השכר שלהם התבסס ברובו על שכר המינימום, שממנו נגזרו הזכויות הסוציאליות שלהם; כל יתר הטיפים עברו לכיסם. עתה - המלצרים ייאלצו להיפרד מהכסף. הטיפים ישמשו לתשלום הזכויות הסוציאליות שלהם ובפועל הם יקבלו שכר נמוך יותר.

הלקוחות - שיידעו כי הטיפים שישלמו לא יגיעו למלצרים, אלא ייכנסו ישירות לבית העסק - יפסיקו לשלם טיפים, מה שיגרום לפגיעה קשה במסעדה.

המסעדנים - המתנהלים בענף הסובל מתנודתיות רבה, יצטרכו "לסתום את החור" בדרך כלשהי; ולכן, יגבו דמי שירות משמעותיים מלקוחות. בנוסף, מאחר שטיפים ייחשבו הכנסה של העסק - המסעדות יצטרכו לשלם מע"מ על הטיפים (באופן שיביא להתייקרות משמעותית של כל ארוחה).

המדינה דווקא תרוויח מפסק הדין - המדינה תוכל לגבות יותר מסים

ומה בנוגע למדינה? האם המדינה יוצאת נשכרת מהפסיקה? כיצד?

המדינה דווקא תרוויח מפסק הדין - המדינה תוכל לגבות יותר מסים; בתי הדין לעבודה (המדינה נושאת, באמצעות מסים, בהוצאות תפעול בתי הדין) ייהנו מהקלה בעומס ויידרשו להתמודד עם פחות תביעות מלצרים על הזכויות הסוציאליות האבודות שלהם. 
מנגד, המשק עלול לספוג מחיר יקר - נוכח סגירה אפשרית של מסעדות ואובדן מקומות עבודה רבים בענף המסעדנות. 

האם הטיפ נכלל בתשלום בכרטיס האשראי?

לסיכום: ייתכן כי דווקא הכוונות הטובות של בית הדין הארצי לעבודה והרצון לקבוע שכר ראוי למלצרים, שיבטיח את תשלום הזכויות הסוציאליות וגמלת הביטוח הלאומי של המלצרים - יגרמו יותר נזק מתועלת. "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות"? ימים יגידו. 

לקבלת יעוץ מעו"ד אורנה שמריהו, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
עו"ד אורנה שמריהו קבע פגישה עם עו"ד אורנה שמריהו

עו"ד אורנה שמריהו עוסקת בדיני עבודה, ומייצגת עובדים ומעסיקים מכל ענפי המשק. יש לה ניסיון מקצועי של מעל ל- 15...

לפרופיל המלא