בית הדין האזורי לעבודה בת"א דן בתביעה נגד המועצה המקומית קרני שומרון לתת צו קבוע המבטל את פיטוריה ו/או הוצאתה לגמלאות של התובעת , וצו המורה להפסיק להתנכל לתובעת ולפגוע בתנאי העסקתה.
בית הדין האזורי בתל אביב פסק לזכות התובעת פיצוי בסך 320,000 ש"ח בשל אובדן השתכרות וזכויות סוציאליות ופיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין עגמת נפש, נוכח סיום העסקתה שלא כדין.
המועצה המקומית קרני שומרון החליטה על סיום העסקתה (בדרך של "הוצאה לגמלאות" על פי סעיף 18(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב] התש"ל - 1970) של הגב' אפק, עובדת חרשת בת 63, שעבדה במועצה כמנהלת חשבונות במשך כ- 25 שנה, 4 שנים בלבד לפני הגיעה לגיל פרישת חובה.
השופטת מיכל לויט הגיעה למסקנה, כי הגם שלפני סיום העסקת התובעת חלה נסיגה בתפקודה, הן בפן המקצועי והן בפן החברתי, המועצה לא רק שלא ניסתה לסייע בידיה נוכח מוגבלותה, אלא שבפעולותיה ובמחדליה הביאה להחמרה במצבה, כולל בהקמת מחיצה במשרדה בינה לבין עובדת אחרת, שמנעה ממנה אפשרות של תקשורת עם הסביבה, נוכח היותה חרשת וקוראת שפתיים, ובהמשך – העברתה אל מחוץ למחלקת הגזברות בה עבדה ובידודה הלכה למעשה.
חוק שוויון זכויות
בית הדין קבע, כי על המועצה היה לפעול בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1988, ולבצע את ההתאמות הנדרשות, ובין היתר לשקול לשנות את דרישות התפקיד של התובעת, לתת לתובעת הכשרה והדרכה, לשנות את נוהלי העבודה ולעשות כל שניתן על מנת למצוא לה תפקיד חלופי.
האמור נכון מקל וחומר משמדובר בגוף ציבורי המחוייב ביתר שאת לעקרון השוויון.
המועצה התעלמה מחובתה
בית הדין קבע, כי המועצה כלל לא התחשבה במוגבלותה של התובעת עת החליטה על סיום העסקתה, התעלמה מהתנגדות ועד העובדים לסיום העסקתה, התעלמה מפניות שנעשו אליה על ידי גורמים שונים בבקשה שלא לסיים את העסקתה, לא נועצה בכל גורם מקצועי המצוי בנושא שילובם של אנשים בעלי מוגבלות בכל הנוגע לסיום ההעסקה, והתעלמה מחובתה לבצע העדפה מתקנת ולפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלויות בגדרי המועצה.
המועצה אף התעלמה בהחלטתה מיתר הנסיבות האישיות של התובעת אשר היה בהן כדי להטות את הכף לכיוון המשך העסקתה, ובין היתר, משך עבודתה במועצה – 25 שנה; המצב הכלכלי הקשה שתואר על ידה, כשעל פי עדותה בעלה הינו נכה מלחמה וחולה סרטן ולכן אינו עובד ועול הפרנסה הוא על כתפיה; את היותה אם שאיבדה את בתה בתאונת דרכים ואת העובדה שנוכח מוגבלותה וגילה, סיכוייה למצוא עבודה חלופית נמוכים ביותר.
פגמים מהותיים וחריגה ממתחם הסבירות
בית הדין שוכנע אפוא, כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטת המועצה להוציא את התובעת לגמלאות, וקבע כי ההחלטה בעניין סיום העסקת התובעת חורגת ממתחם הסבירות, ופוגעת בה באופן שאינו מידתי, משאף לא נשקלה כל דרך חילופית פוגענית פחות, לבד מסיום ההעסקה.
על אף הפגמים מהותיים שנפלו בהחלטת המועצה להוציא את התובעת לגמלאות, נוכח מערכת יחסי העבודה העכורה שנוצרה עובר לסיום העסקת התובעת ונוכח חלוף הזמן, נקבע כי הסעד הראוי בנסיבות העניין, הוא הענקת פיצוי כספי ולא סעד אכיפה כפי שהתבקש על ידי התובעת.
בית הדין קבע כי הפיצוי הראוי בנסיבות העניין הוא בשיעור של 24 משכורות, לפי שכרה האחרון של התובעת, לרבות הפרשות לקרן השתלמות ולקופת גמל, פיצוי בגין אובדן אחוזי פנסיה ופיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת ובסה"כ פסק לזכות התובעת 370,000 ש"ח (בצירוף 25,000 ש"ח הוצאות).
(ס"ע 49558-11-11 דבורה אפק – המועצה המקומית קרני שומרון)
פיצוי של 370,000 ש"ח בשל הוצאה כפויה לגמלאות
נקבע, כי ההחלטה להוציא את התובעת לגמלאות חרגה ממתחם הסבירות. עם זאת, הסעד הראוי הוא פיצוי כספי ולא סעד אכיפה

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
עורכי דין בתחום
מאמרים נוספים

למה רשויות בגרמניה ובאוקראינה דוחות מסמכים באנגלית?
רבים בטוחים שמסמך שתורגם לאנגלית יתקבל בכל מקום בעולם. בפועל, רשויות בגרמניה, באוקראינה ובמדינות נוספות דורשות בדרך כלל מסמכים בשפה הרשמית שלהן. עו"ד ונוטריון ויאצ'סלב (סלבה) פונומריוב מסביר למה השפה של התרגום הנוטריוני חשובה כמו התוכן שלו, ואיך נמנעים מעיכובים מיותרים.

יקיר דבול - משרד עורכי דין: ליווי עסקאות מקרקעין בנתניה ובשרון
יקיר דבול - משרד עורכי דין הוא משרד בוטיק בנתניה שמתמחה במקרקעין ונדל״ן. המשרד מלווה קונים ומוכרים של דירות, רוכשי דירות מקבלן, בעלי דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית, ומשפחות שמתמודדות עם ירושה של דירה או עם העברת נכס בין בני משפחה. בראש המשרד עומד עו״ד יקיר דבול. המשרד נבחר לדירוג LB10 של לשנת 2026 בתחום המקרקעין ובתחום ליקויי בנייה ונזקי רכוש, ומלווה יותר ממאה עסקאות נדל״ן בשנה ברחבי השרון.

תרגום נוטריוני לטורקית: מה לבדוק לפני ששולחים מסמך לטורקיה
מי ששולח מסמך ישראלי לטורקיה, או מגיש בישראל מסמך שהונפק בטורקיה, עשוי להידרש לתרגום ולאישור מתאים, בהתאם לדרישות הגורם המקבל. לפני שמזמינים תרגום, השאלה הראשונה היא לא כמה מילים יש במסמך, אלא מה בדיוק דורש הגורם שאליו הוא מוגש: איזה סוג אישור, על איזה מסמך, והאם נדרש גם אפוסטיל.

