סעיף 19א' בפקודת פשיטת הרגל קובע כי כל מי שעומד בתנאי המקדים המנוסח בסעיף - יכול, לאחר החזר חלק קטן יחסית מחובותיו, להיות פטור משאר החוב. מדובר בהליך מהיר (יכול להסתיים בשנה עד שנתיים - לעומת הליך פשיטת רגל, הנמשך בממוצע כ- 4 שנים לפחות). יודגש כי החייב זוכה במהלך התהליך לכל ההגנות הניתנות בהליך פשיטת רגל.
מדובר בהליך "דה לוקס", המאפשר לחייב ליהנות מכל היתרונות של הליך פשיטת רגל: מחיקת חלק הארי מחובותיו; עצירת כל ההליכים המשפטיים נגדו; שמירה על דירת המגורים שלו ורכוש פרטי ועסקי אחר, מפני עיקול ומכירה. כל זאת, מבלי שיוכרז כפושט רגל.
החייב יוכל לפתוח דף חדש לגמרי, מבלי שתהיה עליו כל מגבלה שהיא (מהמגבלות המוטלות על פושטי רגל) - כגון: קשיים בקבלת משכנתא, הלוואות ואשראי בנקאי; איסור על ניהול חברות; איסור על מינוי כדירקטור של חברות ציבוריות וכו'. בנוסף, תימנע ממנו הסטיגמה החברתית הנלווית לתהליך פשיטת רגל.
על החייב להראות כי ברשותו סכום כסף העומד על כ-40% מכלל החוב. 30% ישמשו להחזר חוב לנושים (אם ההליך יאושר) וכ-10% נוספים ישמשו לתשלום על ההליך עצמו וכיסוי העלויות השונות
מהו התנאי המקדים לכניסה להליך במסגרת סעיף 19א' לפקודת פשט"ר?
התנאי המקדים פשוט: על החייב להראות כי ברשותו סכום כסף העומד על כ-40% מכלל החוב. 30% ישמשו להחזר חוב לנושים (אם ההליך יאושר) וכ-10% נוספים ישמשו לתשלום על ההליך עצמו וכיסוי העלויות השונות (תשלום למנהל המיוחד, אגרות שונות ושכר טרחת עורך הדין המלווה).
לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט ממנה מנהל מיוחד, המהווה "ידו הארוכה". המנהל המיוחד מבצע בפועל את ניהול ההליך, מול החייב והנושים
כיצד מתנהל הליך במסגרת סעיף 19א'?
כדי להיכנס להליך, על החייב להגיש בקשה לבית המשפט. לפני הגשת הבקשה, מומלץ לעשות סבב שיחות עם הנושים, בתיווך עורך דין, כדי לקבל מושג - האם באמת ניתן יהיה להעביר את ההצעה ללא התנגדות מצד אחד הנושים; או - לכל הפחות - אין התנגדות העשויה למנוע את אישורה.
לאחר הגשת הבקשה, בית המשפט ממנה מנהל מיוחד, המהווה "ידו הארוכה". המנהל המיוחד מבצע בפועל את ניהול ההליך, מול החייב והנושים. תביעות החוב של הנושים מוגשות למנהל המיוחד (במקום לבית המשפט) - עם כל המסמכים הרלוונטיים. החייב יכול לנהל הליך ערעור, אם הוא חושב כי החובות שהציגו הנושים אינם נכונים.
אחת הפעולות הראשונות שמבצע המנהל המיוחד - הינה בדיקת החוב המדויק, כדי לוודא שהסכום שהציג החייב אכן עומד במינימום הנדרש
כיצד פועל המנהל המיוחד?
אחת הפעולות הראשונות שמבצע המנהל המיוחד - הינה בדיקת החוב המדויק, כדי לוודא שהסכום שהציג החייב אכן עומד במינימום הנדרש; וכי אכן עומד לרשות החייב סכום מספיק, לכיסוי עלויות ההליך.
פעולה נוספת שמבצע המנהל המיוחד: וידוא כי יש הסכמת "רוב מנין וערך", בקרב הנושים, לביצוע ההליך.
אם לחייב יש חמישה נושים, למשל, מספיק שארבעה מהם (רוב מספרי) יסכימו להצעה שלו, בהתאם להליך 19א' - ובלבד שהם מחזיקים בלפחות 75% מחובו
מהו "רוב מנין וערך" הנדרש מצד הנושים?
נבחן את הדברים בעזרת דוגמא: אם לחייב יש חמישה נושים, מספיק שארבעה מהם (רוב מספרי) יסכימו להצעה שלו, בהתאם להליך 19א' - ובלבד שהם מחזיקים בלפחות 75% מחובו (הרוב, מבחינת סכום החוב).
זאת, כדי שההסדר יאושר - גם אם יש נושה שמגיש התנגדות. כמובן, גם הנושה המתנגד יקבל את חלקו בהחזר החלקי שיגיע מהחייב - אך התנגדותו לא תתקבל.
חוות דעת חיובית - פירושה שלפי בדיקות המנהל המיוחד, ההליך רצוי, החייב יכול לעמוד בו ונושיו מסכימים למהלך
האם שני התנאים האלה מספיקים לאישור ההליך?
לאחר שבדק מספר תנאים - החוב; מידת הנכונות של "רוב מנין וערך" בקרב הנושים; וגובה הסכום שהחייב יכול לגייס - המנהל המיוחד מגיש את חוות דעתו לבית המשפט.
חוות דעת שלילית - פירושה שהמנהל המיוחד אינו ממליץ לאשר את ההליך; חוות דעת חיובית - פירושה שלפי בדיקות המנהל המיוחד, ההליך רצוי, החייב יכול לעמוד בו ונושיו מסכימים למהלך.
יש לציין כי לעיתים, לפי נסיבות העניין, המנהל המיוחד ידרוש כי אחוז ההחזר מכלל החוב יהיה גבוה יותר מהסף (30%), כדי שיוכל להגיש חוות דעת חיובית. כלומר, התנאים שפורטו לעיל אינם מספיקים כשלעצמם - ונדרשת בדיקה של כל מקרה לגופו.
האם ניתן לבקש מבית המשפט למנות אדם ספציפי לתפקיד המנהל המיוחד?
קיימת רשימה - המצויה אצל כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) - של עורכי דין המוסמכים לכהן בתפקיד מנהל מיוחד, אך לא ניתן לדעת מראש מי יהיה המנהל בכל תיק. כמו כן, לחייב ולבא כוחו לא ניתנת האפשרות לבחור מנהל לפי רצונם.
נושים שלא נתנו הסכמתם ומצויים במיעוט - מחויבים לקבל את ההסדר
האם בית המשפט יכול לכפות על כלל הנושים הסדר חוב לפי סעיף 19א'?
כאמור, כדי שהמנהל המיוחד יגיש חוות דעת חיובית, עליו לוודא כי יש "רוב מנין וערך" לאישור ההסדר, בקרב הנושים. יש לזכור: נושים שלא נתנו הסכמתם ומצויים במיעוט - מחויבים לקבל את ההסדר.
בנסיבות מסוימות, עומדת לביהמ"ש הסמכות להתערב ולכפות על הנושים הסדר - גם אם אין להסדר "רוב מנין וערך". יחד עם זאת, ברוב המקרים, בית המשפט נוטה שלא להתערב בהליך בצורה זו.
עיקר תפקידו של ביהמ"ש הינו למנות מנהל מיוחד; לשמש אכסניה משפטית לניהול ההליך וההסדר; לוודא שאין העדפה של נושים מסוימים על פני אחרים או ניסיון "לעקוץ" נושים, במסגרת אישור ההסדר.
לנושים יש תמריץ משמעותי לשתף פעולה עם ההליך. הסדר חוב לפי הליך 19א' מבטיח להם כי יקבלו סכום גדול יחסית מהחוב, בזמן קצר, מבלי להידרש להליכים משפטיים לצורך גביית החוב
מדוע כדאי לנושה להסכים להסדר "תספורת" כאמור?
לנושים יש תמריץ משמעותי לשתף פעולה עם ההליך. הסדר חוב לפי הליך 19א' מבטיח להם כי יקבלו סכום גדול יחסית מהחוב, בזמן קצר, מבלי להידרש להליכים משפטיים לצורך גביית החוב.
הליכים אלה עולים ממון רב - שהנושה חוסך, אם בחר ללכת לפי סעיף 19א'. בנוסף, בהליכי הוצאה לפועל "רגילים" (כמו גם בהליכי פשיטת רגל) - פעמים רבות, הסכומים שמצליחים הנושים לגבות נמוכים משמעותית מהסכום אותו יקבלו במסגרת הליך לפי סעיף 19א'. כך, פריסת ההחזר שלהם עלולה להימשך על פני שנים רבות.
לסיכום: חייב המעוניין ליהנות מכל הגנות פקודת פשיטת רגל ולקבל "תספורת" על חובותיו, מבלי להיות מוכרז כ"פושט רגל" - ימצא כי הליך במסגרת סעיף 19א' לפשט"ר הוא הליך "מושלם" עבורו. זאת, בתנאי שהחייב יכול לגייס כ-40% מהחוב. מעבר לכך, פעמים רבות - גם עבור הנושים, הליך זה הוא ההליך המועדף (מאחר שיקבלו חלק משמעותי מהחוב, תוך זמן קצר יחסית וללא עלויות ניהול הליך משפטי ממושך).
*עו"ד אמיתי בן אור עוסק במשפט אזרחי ומסחרי
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap משפטי
