open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          מזונות ילדים: כריכה ושינוי נסיבות

          האם ניתן לכרוך תביעה למזונות ילדים, במסגרת תביעה המוגשת לבית הדין הרבני? מהו שינוי נסיבות מהותי, המאפשר שינוי פסיקת מזונות קיימת? סקירת פסיקה

          פורסם בתאריך 31.05.2018 הקטנת מזונות מזונות קטינים בית הדין הרבני
          מזונות ילדים: כריכה ושינוי נסיבות

          במסגרת ערעורים הדדיים, שהגישו שני בני זוג לבית המשפט המחוזי בתל אביב, החליט כב' השופט שאול שוחט "לעשות סדר" בסוגיה משפטית המתעוררת חדשות לבקרים: כריכת תביעה למזונות ילדים. במאמר זה, נסקור היבטים שונים הקשורים בנושא.

          השופט שוחט קבע לאחרונה, כי הלכת שרגאי שנקבעה לפני כ-50 שנה - שרירה וקיימת: בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בתביעות מזונות ילדים, שנכרכו לתביעת גירושין

          הלכת שרגאי שרירה וקיימת

          בפסיקתו, אגב סקירה משפטית, שנטתה לכאן ולשם, הבהיר השופט כי ההלכה המכונה "הלכת שרגאי" (ר"ע 120/60 שרגאי נ' שרגאי), שנקבעה לפני כ-50 שנה - שרירה וקיימת: בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בתביעות מזונות ילדים, שנכרכו לתביעת גירושין. נקודה. לפני סיום, הוא קרא למחוקק לפתור את הסוגיה המורכבת הזו, בחוק ברור ונהיר.

          במקרה שנדון - משגילתה האשה כי בעלה הקדים אותה, היא פנתה לבית המשפט למשפחה, בטענה שבעלה נהג בחוסר תום לב, כשמסר לבית הדין את הכתובת של דירתם המשותפת

          תביעות הדדיות, בהפרש יומיים

          מדובר בתביעות הדדיות, שהגישו שני בני זוג שיש להם שני ילדים. האשה הגישה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט למשפחה בתל-אביב, יומיים לאחר שבעלה חזר לישראל משהייה קצרה בחו"ל, מבלי לדעת שעוד ביום שבו חזר בעלה, הוא אץ רץ לבית הדין הרבני והגיש בעצמו בקשה דומה, שצירף אליה את נושאי הרכוש, המשמורת ומזונות הילדים.

          משגילתה האשה כי בעלה הקדים אותה, היא פנתה לבית המשפט למשפחה, בטענה שבעלה נהג בחוסר תום לב, כשמסר לבית הדין את הכתובת של דירתם המשותפת, לצורך המצאת הזימון לדיון, אף שידע שהיא עזבה - ומתגוררת אצל אמה. לכן, טענה האשה כי יש לבטל את בקשתו ולנהל את יישוב הסכסוך בבית המשפט למשפחה.

          בית המשפט הסכים שהתנהלות הבעל לקתה בחוסר תום לב, אך פסק שבשל "מרוץ הסמכויות" - נתונה לבית הדין הרבני הסמכות להמשיך ולדון בעניין. עם זאת, נפסק כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בסוגיית מזונות הילדים

          תום לב מול "מרוץ הסמכויות"

          בית המשפט הסכים שהתנהלות הבעל לקתה בחוסר תום לב, אך פסק שבשל "מרוץ הסמכויות" - נתונה לבית הדין הרבני הסמכות להמשיך ולדון בעניין. עם זאת, נפסק כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בסוגיית מזונות הילדים. 

          הבעל והאשה לא הסכימו עם קביעות בית המשפט, כל אחד מטעמיו. האשה טענה כי חוסר תום הלב של הבעל משליך על כל ההליך, שפתח בבית הדין - ומכאן שיש לבטל לגמרי את ההליך בבד"ר - ולנהלו בבית המשפט לענייני משפחה. הבעל, מצדו, אגב הסתמכות על פסיקה של בית המשפט העליון, טען כי ניתן גם ניתן לכרוך ולדון במזונות הילדים בבית הדין הרבני. 

          השופט שוחט, שדן בערעור של שני הצדדים, החליט להשאיר את ההחלטה לגבי הסמכות בכלל הסכסוך על כנה; ובכך, דחה את ערעור האשה.

          השופט שוחט קבע, כי בפועל, תביעות מזונות של ילדים יידונו תמיד בבית המשפט לענייני משפחה, בתוקף היותן תביעות עצמאיות של הילדים למזונותיהם

          השופט: אין לבית הדין הרבני סמכות כרוכה לדון במזונות הילדים

          לגבי ערעור הבעל, השופט ערך סקירה נרחבת בנושא התפתחות הפסיקה והחקיקה, בנושא כריכת מזונות ילדים בתביעות גירושין, בחמישים השנים האחרונות - ומצא כי לטענות שלפיהן בית הדין הרבני מוסמך כיום לדון במזונות ילדים, אין שחר. 

          השופט שוחט קבע, כי לא ניתן לצרף את הנושא לתביעת גירושין, מכיוון שמדובר בתביעה עצמאית של הילדים מול אביהם, תביעה שאינה קשורה לגירושי ההורים. 

          השופט קבע, כי הקביעה לפיה לא מדובר בתביעה עצמאית של הילדים, מאחר שבפועל היא מוגשת ע"י האם - אין בה כדי לשנות את "הלכת שרגאי". בפועל, תביעות מזונות של ילדים יידונו תמיד בבית המשפט לענייני משפחה, בתוקף היותן תביעות עצמאיות של הילדים למזונותיהם. כל עוד לא תבוטל באופן פוזיטיבי וחד משמעי "הלכת שרגאי", היא תמשיך לחול ולחייב את הפוסקים בעניין.

          לעיתים נדרש בית המשפט לתביעות, במסגרתן מבקש מי מבני הזוג לשנות הסכם שנחתם ואושר כפסק דין ע"י בית המשפט. כדי לשנות פסיקת מזונות קודמת, יש להראות שינוי נסיבות מהותי. אין די בשינוי נסיבות "סתם".  

          מטבע הדברים, נסיבות שהתקיימו במועד מסוים, לובשות צורה אחרת במועדים מאוחרים יותר; אולם אין משמעות הדבר, כי בכל עת שחל שינוי נסיבות כלשהו, ניתן לבקש את שינוי פסיקת המזונות שנקבעה.

          ישנם מקרים, בהם יהיה ניתן לשנות את שיעור המזונות שנפסקו, אם וכאשר מתקיימות נסיבות חדשות, המצביעות על שינוי מהותי שנוצר מאז מתן פסק הדין ועד למצב העכשווי

          הכלל: שינוי מהותי מאפשר שינוי שיעור מזונות

          הכלל הוא שמזונות הנפסקים בפסק הדין, גם אם הוא מוסכם - אינם בבחינת סוף פסוק. ישנם מקרים, בהם יהיה ניתן לשנות את שיעור המזונות שנפסקו, אם וכאשר מתקיימות נסיבות חדשות, המצביעות על שינוי מהותי שנוצר מאז מתן פסק הדין ועד למצב העכשווי. 

          רק נסיבות חדשות כאלה, היורדות לשורשו של פסק הדין הקודם - דהיינו היכולת להשפיע בצורה ממשית על עצם החבות של החייב במזונות; או כאלה הפוגעות או היכולות לפגוע בגובה החיוב, כאשר פגיעה זו היא שורשית עניינית ומהותית, שלא ניתן להתעלם ממנה - יהיה בהן "שינוי הנסיבות" הדרוש, כדי שלבית המשפט תהיה האפשרות (שבדין) לבחון ולשקול מחדש את עניין שיעור המזונות, שנפסק בזמנו.  

          ההורים מתווכחים ביניהם

          כך, לדוגמא כב' הנשיא בדימוס השופט שמגר, התייחס לעניין זה וקבע: 

          "...אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות". (ר' פסקה 2 לפסק דינו בע"א 363/81 פייגה נ' פייגה)

          ככל שפסק הדין או ההסכם הקודם רחוקים מסכום המזונות המינימלי לקטין (1500 ש"ח), ייטה בית המשפט להקטין את נטל ההוכחה הנדרש להוכחת שינוי נסיבות מהותי

          סכום מזונות מינימלי: אינו כולל השתתפות בהוצאות מדור, חינוך ובריאות

          סכום המזונות המינימלי הנהוג כיום למזונות קטין, עומד על כ-1,500 שקלים לקטין (הסכום משתנה מעט, על פי בית המשפט הפוסק). הסכום אינו כולל תוספות, בגין השתתפות ההורה בהוצאות מדור, חינוך ובריאות חריגות.

          ככל שפסק הדין או ההסכם הקודם רחוקים מסכום זה, ייטה בית המשפט להקטין את נטל ההוכחה הנדרש להוכחת שינוי נסיבות מהותי. מובן שגובה משכורתו של החייב וצרכים חריגים של הקטינים - מהווים גם הם מרכיבים, במסגרת המשוואה שתקבע האם אכן מתקיים שינוי נסיבות מהותי, שיש בו כדי לשנות את הפסיקה הקודמת.   

          לקבלת יעוץ מעו"ד יהודה שוורץ, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          יהודה שוורץ -משרד עורכי דין וגישור

          קבע פגישה עם
          יהודה שוורץ -משרד עורכי דין וגישור

          עו"ד יהודה שוורץ עוסק כבר למעלה מ- 30 שנים בתחום המשפט האזרחי, במגוון תחומים, כולל: דיני מקרקעין, דיני משפחה ,עזבונות...

          לפרופיל המלא