מזונות ילדים: איך מיושמת ההלכה המהפכנית של העליון?

מאז פסיקת העליון, לפיה תשלום מזונות מגיל 6 יחול באופן שוויוני על שני ההורים, ניתנו מספר פסיקות בנושא. האם המהפך הושלם?

מזונות ילדים: איך מיושמת ההלכה המהפכנית של העליון?

בית המשפט העליון חולל השנה מהפיכה דרמטית בפסיקת המזונות בישראל. בהרכב מורחב של שבעה שופטים קבע העליון הלכה חדשה, לפיה שיעור מזונות הילדים החל מגיל 6 ייקבע בהתאם להכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות ביניהם.

ההחלטה מהווה שינוי של המצב שקדם לה, לפיו ניתן היה לקבוע את שיעור מזונות הילדים באופן שוויוני בין ההורים רק החל מגיל 15. יצוין, כי גם לאחר ההלכה, תשלום המזונות עד גיל 6 יחול על האב באופן אבסולוטי, וזאת גם אם מצבו הכלכלי קשה.

התקדים שנקבע בעליון עורר הדים רבים, אך כיצד הוא השפיע בפועל על פסקי הדין שניתנו מאז על ידי בתי המשפט? בשורות הבאות נבקש להציג בקצרה את ההלכה, ולאחר מכן נסקור שורה של פסקי דין שניתנו לאחריה, הנוגעים לחלוקת המזונות בין ההורים.

פסק הדין המהפכני של ביהמ"ש העליון קבע, כי חובת תשלום המזונות תחול על האב בלבד רק עד גיל 6, ומגיל זה ועד גיל 15 יתחלקו שני ההורים בתשלום על סמך יכולתם הכלכלית

מה קבעה ההלכה המהפכנית של העליון?  

במסגרת החלטתו (ע"מ 919/15 פלוני נ' פלוני ואח') תיקן בית המשפט העליון את העיוות שהיה קיים במשך שנים, במסגרתו החיוב במזונות ילדים עד גיל 15 הוטל על כתפיו של האב בלבד, וזאת ללא קשר ליכולת הכלכלית של שני ההורים, ולהוצאות הישירות בגין הילדים.

פסק הדין שינה את פני הדברים, וקבע כי חובת תשלום המזונות תחול על האב בלבד רק עד גיל 6, ומגיל זה ועד גיל 15 יתחלקו שני ההורים בתשלום על סמך יכולתם הכלכלית.

פסק הדין קובע שבכל המקרים תחול חובת המזונות על שני ההורים. כאשר ישנה משמורת משותפת והיכולת הכלכלית של ההורים שווה, יישא כל צד בעלות אחזקת הילדים, וההורים יחלקו ביניהם בצורה שווה הוצאות חריגות כגון חוגים, טיפולי שיניים וכו'. 

באופן עקרוני, קובעת ההלכה החדשה ששיעור מזונות הילדים ייקבע בהתאם להכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות ביניהם. יודגש, כי החלטה זו אינה תקפה רק למקרים בהם יש משמורת משותפת, אלא מתייחסת למצב בו קיימת חלוקה בפועל של זמני השהות. 

במקרה שנדון, בו האם הרוויחה יותר מהאב נקבע, כי כל הורה יישא בהוצאות הקטינים המצויים במשמורתו, והצדדים יתחלקו בחלקים שווים בהוצאות החינוך ובהוצאות רפואיות חריגות

פסקי דין שניתנו לאחר ההלכה של ביהמ"ש העליון

ההורים יחלקו בהוצאות הנוספות לפי פערי השכר ביניהם - אותו מקרה (תמ"ש 21810-06-16 פלונית נ' פלוני) נגע לאב שהשתכר כ-21 אלף שקל נטו בחודש ולאם שהשתכרה כ-14,000 שקל. לזוג ילדים בני 12, 15 ו-18, וחלוקת זמני השהות כמעט שווה. בית המשפט פטר את האב מתשלום מדור, היות שהוא נושא בהוצאה זו כשילדיו אצלו. עוד נקבע לאב תשלום של 500 שקל עבור כל ילד עד הגיעו לגיל 18. ההוצאות הנוספות חולקו כך שהאב ישלם 2/3 והאם 1/3 לפי פערי השכר ביניהם.

אב שישלם 75% מצרכי ילדיו הקטינים - אותו מקרה (תמ"ש 29073-06-14 מ.ננ' נ') נגע לאב שהשתכר 6,100 שקל לחודש ולאם שהשתכרה 9,500 שקל לחודש. לזוג שני ילדים, בני 5 ו-9 (כלומר, רק אחת מהם הינה מעל גיל 6). במקרה זה, חויב האב בתשלום 1,800 שקל לחודש עבור מזונות בנו בן ה-5 וב-1,200 שקל עבור בתו בת ה-9. סך צרכי שניהם הוערכו ב-4,000 שקל לחודש.

אב יישא בתשלום מזונות עבור בתו בת ה-7 לפי השתכרותו ביחס לאם - אותו מקרה (תלה"מ 17237-01-17 ג' נ' ג') נגע לזוג הורים לשלושה ילדים בני שנה, 5 ו-7. הקטינים ישנים אצל אביהם פעמיים בשבוע, ובכל סוף שבוע שני. הכנסת האם הינה 6,000 שקל בחודש, והאב משתכר 9,500 שקל לחודש. בנוסף, הורי האב סייעו באופן קבוע בתשלום של 3,800 שקל לחודש עבור המשכנתא. בית המשפט פסק כי האב לא יחויב בתשלום מדור. עוד נקבע כי ישלם עבור כל אחד מילדיו שמתחת לגיל שש 1,300 שקל לחודש, ועבור בתו בת ה-7 סך של 790 שקל לחודש (61% מסך ההכנסה של האב והאם). עם הגיע הקטינים הצעירים לגיל 6, יופחתו מזונותיהם ל-790 שקל. 

ההלכה חלה לא רק על משמורת משותפת - אותו מקרה (תמ"ש 29329-07-16 מ.ג נ' א.ג) נגע לזוג הורים לתאומים בני 7.5, ששהו זמן מועט יחסית אצל אביהם. בפרשה זו נקבעו מספר קביעות עקרוניות: ראשית, קבע השופט ארז שני, כי ההלכה אינה חלה רק על מקרים של משמורת משותפת, אלא המבחן הינו של זמני שהות בפועל בין ההורים. שנית, נקבע בפסק הדין כי ההלכה אינה מהווה שינוי קיצוני של נסיבות, שיאפשר לפתוח תיקי מזונות ישנים שנדונו לפני שההלכה החדשה נקבעה (לא מדובר בקביעות מחייבות, אך יש להן חשיבות בפרשנות ההלכה החדשה). 

קביעה יצירתית ביחס למשמורת משותפת - אותו מקרה (תמ"ש 39920-01-15) נגע לזוג הורים לילדים בני 6.5 שנים, 11, 13 ו-15. הקטינים בני 15 ו-13 מצויים במשמורת האב, והקטינים בני 11 ו-6.5 שנים, מצויים במשמורת האם. בית המשפט קבע כי חלוקה זו דומה למצב של משמורת משותפת ביחס לכלל הקטינים. באותו מקרה עמדה הכנסת האם על כ-8,500 שקל לחודש, ואילו הכנסת האב עמדה על כ-6,500 שקל לחודש. בית המשפט פסק, כי כל הורה יישא בהוצאות הקטינים המצויים במשמורתו, והצדדים יתחלקו בחלקים שווים בהוצאות החינוך ובהוצאות רפואיות חריגות.

הילד עצוב בשל המצב בין הוריו

לסיכום, פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון חולל מהפכה בנושא מזונות ילדים מגיל 6 ומעלה. חובת המזונות אינה מגדרית, ולמעשה חלה באופן שווה על שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית.

לקבלת יעוץ מעו"ד נרקיס לביא, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
נרקיס לביא - משרד עו"ד קבע פגישה עם נרקיס לביא - משרד עו"ד

נרקיס לביא הוא עורך דין ומגשר מוסמך המנהל משרד עצמאי עם סניפים בקריות ובגליל המערבי. בין שבאמצעים של גישור ובין...

לפרופיל המלא