המסמך המכונן שעל פיו פועלת האגודה הוא תקנון האגודה. התקנון הוא בבחינת הסכם בין האגודה לחבריה, ובין החברים לבין עצמם. כמו כל הסכם אחר, גם התקנון נתון לשינויים. אמנם, מטבע הדברים, לעיתים עולה הצורך לשנות את תקנון האגודה. לאור חשיבותו המשפטית של תקנון האגודה מצאתי לנכון להביא בפניכם סקירה תמציתית של ההוראות המחייבות לתיקון התקנון וסוגיות שעלו בפסיקה בעניין זה. 

שתי דרכים לתיקון תקנון
בהתאם לסעיף 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) תשל"ו – 1976 (להלן: "התקנות"), פתוחות בפני אגודה שתי דרכים חלופיות לתיקון התקנון.

אפשרות ראשונה: א. פנייה באמצעות הוועד לרשם האגודות השיתופיות על מנת לקבל את אישורו מראש לתיקון המוצע לתקנון. ב. כינוס אסיפה כללית תוך משלושה חודשים מהיום בו נתן הרשם את אישורו לתיקון המוצע. ג. אישור התיקון ברוב של 2/3 מהמצביעים באסיפה הכללית, יהא מספרם של המצביעים באותה אסיפה כללית אשר יהא. יצוין, כי במידה שהאסיפה הכללית תבצע שינוי בהצעה שאושרה ע"י הרשם, ידרש רוב של 3/4 מהמצביעים באסיפה לאישור תיקון התקנון.

אפשרות שנייה: א. כינוס אסיפה כללית שיהיו נוכחים בה לפחות 2/3 מחברי האגודה. או- כינוסה אסיפה כללית נדחית בה יהיו נוכחים מספר כלשהו של חברי אגודה, ובלבד שכונסה לא לפני 10 ימים ולא יאוחר מ-30 יום מיום כינוס האסיפה הכללית הראשונה. ב. אישור התיקון המוצע בתקנון ברוב של לפחות 3/4 מהנוכחים כאמור באסיפה הכללית, אלא אם נקבע רוב גדול יותר בתקנון האגודה.

הוראות שונות - האם אפשר?
בפסיקה עלתה השאלה, האם ניתן לקבוע בתקנון האגודה הוראות שונות מאלו שנקבעו בתקנות לעניין הרוב הדרוש לשינוי התקנון.
במקרה אחד (תא (ת"א) טמיר סגל נ' יד נתן מושב עובדים של העובד הציוני), תקנון האגודה קבע שנדרשת נוכחות של 3/4 מחברי האגודה לצורך תיקון התקנון. בית המשפט פסל את ההוראה בתקנון האגודה, וקבע כי תקנה 7(ב) אמנם מאפשרת לדרוש רף גבוה יותר, אולם התקנה מתייחסת רק לרוב הדרוש לשינוי התקנון מבין המשתתפים באסיפה. התקנה אינה עוסקת במספר המינימאלי של המשתתפים באסיפה (שאין לקבוע בתקנון האגודה כי יעלה על 2/3 מחברי האגודה).

במקרה נוסף (תא (חי') יוחאי (ג'ורג') פועם נ' קיבוץ עברון ), אגודה קבעה בתקנונה, כי תיקון התקנון יכול להתקבל רק ברוב של 75% מבין כל חברי הקיבוץ.
הקיבוץ טען בבית המשפט, כי כוונת התקנון היא ל- 75% מכלל החברים הנוכחים באסיפה הכללית. באותו מקרה לא נדרש בית המשפט להכריע במחלוקת לגופה, אך הפנה לתקנה 9(ב)(1) לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) תשס"ו-2005, הקובעת כי הרוב הדרוש לשינוי בתקנון הוא 3/4 מהמצביעים באסיפה גם במקרה שנקבע בתקנון ה אגודה כי דרוש רוב גדול יותר לשם כך. 

הסבר וסדר יום
סעיפים 7(ב) (3 ו-4) לתקנות קובעים תנאים פרוצדוראליים נוספים לתיקון התקנון. כך, התקנות קובעות כי לפני ההצבעה על תיקון התקנון באסיפה הכללית יחולק לחברי האגודה הסבר בכתב, הכולל את הרקע לתיקון המוצע, הנסיבות שהצריכו את התיקון ומשמעויות התיקון במלוא היקפן.

עוד נקבע, כי בהזמנה לאסיפה הכללית שתישלח לחברים יופיע סדר יומה של האסיפה הכללית, בו יש לכתוב סעיף מפורש בדבר תיקון התקנון. במידה שתתקיים אסיפה כללית נדחית, יש לציין בהזמנה שתישלח לאסיפה זו כי ההחלטה על תיקון התקנון באסיפה יכולה להתקבל במספר חברים נוכחים כלשהו.

סעיף 7 (ד) לתקנות קובע, כי תוך 180 יום מיום קבלת ההחלטה בדבר התיקון תישלח לרשם האגודות השיתופיות בקשה לרישום התיקון אשר תיחתם על ידי שניים מחברי הוועד. כמו כן קובע סעיף זה את המסמכים שיש לצרף לבקשת התיקון.

אושר ונרשם
בהתאם לסעיף 12 (1) לפקודת האגודות השיתופיות תיקון התקנון לא יהא בר תוקף אלא אם כן אושר ונרשם על ידי הרשם. חשוב לציין, כי אישור התיקון שבוצע על ידי האגודה בתקנון הינה סמכות הנתונה לשיקול דעתו של רשם האגודות השיתופיות, כלומר נתונה לרשם גם הסמכות שלא לאשר את התיקון. כך, רשם האגודות השיתופיות לא יאשר את תיקון התקנון לרישום אלא אם כן הונחה דעתו כי קוימו ההוראות שפורטו לעיל בדבר שינוי התקנון. לפיכך, מומלץ להיעזר בליווי משפטי טרם עריכת שינוי בתקנון האגודה. 
                                                                                                                                                                                                                                                                             * "איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" מתמחה בקיבוצים,מושבים, תאגידים ובתחום המסחרי-חקלאי.
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.