open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          פשיטת רגל והפטר בשנה וחצי: האמנם?

          פרסומים רבים יוצרים מצג שווא, לפיו בעקבות רפורמה ניתן לסיים הליכי פשיטת רגל והפטר חובות ב-18 חודשים. מה המצב בפועל? כיצד ניתן לקצר את ההליך?

          פורסם בתאריך 15.11.2018 הפטר חדלות פירעון רפורמה בפשיטת רגל
          פשיטת רגל והפטר בשנה וחצי: האמנם?

          הסברה כי ניתן לסיים הליכי פשיטת רגל והפטר חובות בתוך 18 חודשים היא סברה נפוצה, שנוצרה עקב פרסומים רבים שצצו במקומות רבים, בעקבות הרפורמה שהונהגה בהליכי פשיטת רגל בשנת 2013. 
          בפועל, מדובר בסוג של "תרמית שיווקית" המפילה רבים בפח. זאת, משום שרק אדם שעומד לרשותו כל סכום ההחזר שייקבע לו בתכנית התשלומים, יוכל לסיים את ההליך בתקופה זו. 

          רוב החייבים אינם מחזיקים סכומים בהיקף כזה. עבורם, ההליך צפוי לכלול שלוש שנים נוספות, שבהם תוצא אל הפועל תכנית התשלומים שנקבעה להם. כלומר, מדובר בהליך הנמשך לפחות 4 שנים וחצי (לעתים יותר). רק לאחר 4 שנים וחצי, אדם זוכה בהפטר מכל חובותיו האחרים.

          במאמר זה, נסקור בקצרה את המצב עד 2013, נציג את המצב הנוכחי, שנוצר בעקבות הרפורמה (כולל החסרון המהותי של הרפורמה) ונסיים בסקירת השינויים הצפויים להתרחש, עם כניסת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי לתוקף בספטמבר 2019.

          לפני הרפורמה שהונהגה ב-2013, לא היתה קבועה בחוק מגבלה כלשהי, שקצבה את התקופה במהלכה הליך פשיטת רגל והפטר חובות צריך להסתיים

          מה היה המצב המשפטי עד ספטמבר 2013?

          לפני הרפורמה שהונהגה ב-2013, לא היתה קבועה בחוק מגבלה כלשהי, שקצבה את התקופה במהלכה הליך פשיטת רגל והפטר חובות צריך להסתיים. כך, אנשים מצאו עצמם מצויים בהליך 10-15 שנים! קיימים תיקים מאותה תקופה שעדיין מתנהלים כיום.

          המטרה של הרפורמה וקיצוב משך הליכי פשיטת הרגל היא ליצור איזון בין זכות הנושים להיפרע (לכל הפחות על חלק מחובם) לבין הצורך בשיקומו הכלכלי של החייב ויכולתו לתכנן את עתידו בצורה ברורה

          מה השינוי שחל עם הנהגת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל?

          בספטמבר 2013, הנהיג כונס הנכסים הרשמי באותה עת, פרופ' דוד האן, רפורמה בהליכי פשיטת רגל, שכללה גם מדיניות כתובה וברורה לגבי משך ההליכים. 
          משך הזמן שנקבע ברפורמה הוקצב ועומד על עד 4.5 שנים ממתן  צו הכינוס. המטרה של הרפורמה וקיצוב משך הליכי פשיטת הרגל היא ליצור איזון בין זכות הנושים להיפרע (לכל הפחות על חלק מחובם) לבין הצורך בשיקומו הכלכלי של החייב ויכולתו לתכנן את עתידו בצורה ברורה.

          הליך פשיטת רגל מתחיל כיום במתן צו כינוס. לאחר 18 חודשים, במהלכם פונה בית המשפט אל הנושים ובודק את תום לבו של המבקש, החייב מוכרז פושט רגל

          מהם ההליכים הננקטים במהלך תקופה זו?

          הליך פשיטת רגל מתחיל כיום במתן צו כינוס. לאחר 18 חודשים, במהלכם פונה בית המשפט אל הנושים ובודק את תום לבו של המבקש, החייב מוכרז פושט רגל. במעמד ההכרזה, החייב מקבל תכנית פירעון, הכוללת הסדר תשלומים הנפרשים על פני 3 שנים, לפירעון חלק מחובותיו. הסדר התשלומים נקבע על פי יכולותיו הכלכליות של החייב. בתום תקופת הפירעון, החייב מקבל הפטר מלא על שארית החוב.

          יש אפשרות תיאורטית כי בתום 18 החודשים, שבסופם החייב מוכרז פושט רגל, הוא יקבל גם הפטר של חובותיו, אם יצליח לפרוע את תכנית הפירעון שנקבעה לו "במכה אחת"

          האם ניתן לבקש פירעון מוקדם של תכנית התשלומים?

          ועדה בראשות פרופ' רון חריס הגישה בזמנו לפרופ' דוד האן דו"ח הממליץ לאפשר לחייב לפרוע את מלוא הסכום הנדרש בתכנית הפירעון מוקדם יותר; וכך, להקדים גם את מועד קבלת הפטר החובות. זאת, במקרים בהם יש הכנסות שגדלו מעבר לצפוי או קבלת עזרה ממקורות חיצוניים בכיסוי החוב (כגון: סיוע ממשפחה או חברים). 

          כלומר: יש אפשרות תיאורטית כי בתום 18 החודשים, שבסופם החייב מוכרז פושט רגל, הוא יקבל גם הפטר של חובותיו, אם יצליח לפרוע את תכנית הפירעון שנקבעה לו "במכה אחת".

          עם זאת, במציאות, רוב פושטי הרגל הגיעו למצבם אחרי שכבר ניסו למצות את כל האפשרויות האחרות העומדות לרשותם לכיסוי חובותיהם, כולל פנייה לחברים ובני משפחה. סביר להניח שאופציה זו לא תהיה ריאלית עבורם וכי הם יידרשו לתקופה כולה.

          ביקורת: ללא קריטריונים מנחים ברורים להישען עליהם, כל מנהל מיוחד מפעיל את שיקול דעתו. לעתים מדובר בהחלטה ראויה, המסתמכת על יכולותיו הכלכליות של החייב או על היעדר תום לב מצדו. עם זאת, לעתים ההחלטה נובעת מניגוד עניינים שיש למנהל המיוחד

          מדוע יש הליכים שמתארכים מעבר לכך, למרות הרפורמה?

          הרפורמה שנקבעה על ידי פרופ' האן היא בגדר המלצה והתווית מדיניות, אך היא אינה מעוגנת בחוק פשיטת הרגל. לכן, כל הנושא פרוץ לגמרי. בפועל, מתקבלות תכניות פירעון תשלומים ארוכות יותר מ-3 השנים שהוצבו ברפורמה. 

          ללא קריטריונים מנחים ברורים להישען עליהם, כל מנהל מיוחד מפעיל את שיקול דעתו. לעתים מדובר בהחלטה ראויה, המסתמכת על יכולותיו הכלכליות של החייב או על היעדר תום לב מצדו. עם זאת, לעתים ההחלטה נובעת מניגוד עניינים שיש למנהל המיוחד. זאת, משום ששכר הטרחה של המנהל נגזר באחוזים מהסכום הכללי שייכנס לקופה בתום תקופת הפירעון. ככל שהסכום גבוה יותר ומשולם על פני תקופה ארוכה יותר, כך שכרו של המנהל יהיה גבוה יותר.

          המדיניות שהותוותה ברפורמה אינה מציעה פתרון לניגוד אינטרסים זה. היא אינה קובעת קריטריונים ברורים לקיצור או הארכת משך תכנית הפירעון. בניגוד למטרתה המקורית, הרפורמה אינה תמיד מאפשרת לחייב ודאות לגבי עתידו או אפשרות ממשית לקיצור הליכי פשיטת הרגל.

          חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שכבר אושר בכנסת וייכנס לתוקף בספטמבר 2019, נותן מענה לבעיות אלה. 

          לפי החוק החדש, צו פתיחת הליכים יחליף את צו הכינוס. הצו יינתן בתוך 30 יום מהגשת הבקשה. מרגע שההליכים ייפתחו, הבקשה עצמה תיבחן במשך שנה (במקום שנה וחצי, כיום) ובסוף התקופה יינתן צו לשיקום כלכלי (במקום הכרזה על פשיטת רגל, הנהוגה כיום)

          מה צפוי לקרות בעקבות כניסת החוק לתוקף בעוד כשנה? 

          החוק מעגן לתוכו - בצורה ברורה ומחייבת - את כל הוראות הרפורמה; וקובע קריטריונים ופרוצדורות ברורים, שהמנהלים המיוחדים כפופים להם, לגבי משך ההליך, הסכומים שניתן לגבות בהליך והאפשרות לקצר או להאריך את ההליך. 

          לפי החוק החדש, צו פתיחת הליכים יחליף את צו הכינוס. הצו יינתן בתוך 30 יום מהגשת הבקשה. מרגע שההליכים ייפתחו, הבקשה עצמה תיבחן במשך שנה (במקום שנה וחצי, כיום) ובסוף התקופה יינתן צו לשיקום כלכלי (במקום הכרזה על פשיטת רגל, הנהוגה כיום). כלומר, מדובר בקיצור של כחצי שנה.

          בדיון שבו יינתן הצו לשיקום כלכלי, תיקבע לחייב גם תכנית פירעון ופריסת הסדר תשלומים לתקופה של 3 שנים, שבסופן יהיה זכאי להפטר. תקופה זו קבועה בחוק ואינה נתונה לשיקול דעתו של מנהל מיוחד כזה או אחר. 

          תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים וקבלת הפטר מוקדם מכך תאושר על ידי בית המשפט, אם יתקיימו נסיבות אישיות המצדיקות זאת

          מה קובע החוק החדש לגבי קיצור או הארכת תקופת הפירעון?

          תקופת תשלומים קצרה משלוש שנים וקבלת הפטר מוקדם מכך תאושר על ידי בית המשפט, אם יתקיימו נסיבות אישיות המצדיקות זאת. כך, למשל: מחלה קשה, היעדר אפשרות למיצוי השתכרות, מצב משפחתי קשה ונסיבות חיים שאינן מאפשרות הסדר תשלומים הנמשך שלוש שנים. מדובר במקרים חריגים במיוחד.

          במקביל, סעיף 193 בחוק קובע רשימה סגורה של מצבים שקיומם יתיר הארכה של תקופת התשלומים, מעבר ל-3 שנים. כך, למשל: חוסר תום לב מצד חייב, המנסה לנצל לרעה את ההליכים לשיקום כלכלי, על אף שיש בידו יכולות כלכליות להחזיר את חובותיו במלואם.

          מצבים אחרים כוללים אי שיתוף פעולה מצד החייב, הפרה של המגבלות שהוטלו עליו או היווצרות של חוב נוסף בהיקף משמעותי, שהחייב נקלע אליו, על אף שידע שלא יהיה מסוגל לעמוד בתשלום. גם במקרה של אדם שחובו נוצר מלכתחילה עקב הזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים, יהיה המנהל המיוחד רשאי להאריך את תקופת התשלומים מעבר ל-3 שנים. 

          הארנק ריק. אין כסף לשלם.

          לסיכום: גם כיום יש חייבים המגיעים לדיון בתוכנית הפירעון ומקבלים תכניות הנפרשות לעתים על פני 60-80 חודשים, במקום 36 חודשים שהותוו ברפורמה. עבור אלה, החוק החדש מהווה בשורה של ממש, משום שעומדת בפניהם האפשרות לבטל את ההליך הקיים, להיכנס להליך החדש, על פי מתווה החוק החדש, בספטמבר 2019 - ולסיים את ההליך בתקופה קצרה בהרבה מאשר זו שנקבעה להם כיום. מדובר בהחלטה משמעותית. יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום, שיבחן את התיק על כל צדדיו ויסייע לחייב לקבל החלטה מושכלת לגבי האפשרויות העומדות בפניו. 

          * משרד עורכי דין משה ישראל ושות' מתמחה בפשיטת רגל.

          ** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.

           

          לקבלת יעוץ מעו"ד משה ישראל, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          עו"ד משה ישראל

          קבע פגישה עם
          עו"ד משה ישראל

          עו''ד משה ישראל מייסד ומנהל המשרד, התמחה אצל רשמי ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, מכהן כסגן יו''ר ועדת מתמחים וסטודנטים...

          לפרופיל המלא