open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חייבים להשתקם: הרפורמה בתחום חדלות הפירעון

          חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, העומד להיכנס לתוקף בספטמבר 2019, מחולל רפורמה משמעותית. החידוש המרכזי בחוק: השיקום של החייב מהווה תכלית מרכזית

          פורסם בתאריך  חובות פשיטת רגל פירעון חוב
          חייבים להשתקם: הרפורמה בתחום חדלות הפירעון

          בחודש מרץ בשנה שעברה (2018) נחקק בכנסת "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ח-2018)". החוק החדש צפוי להיכנס לתוקף ב-15.9.2019. מדובר בחוק המחולל רפורמה בתחום חדלות הפירעון, באמצעות הסדרה מקיפה של מכלול דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים, תחת קורת גג אחת. 

          החוק החדש מבקש לערוך רפורמה בתחום חדלות הפירעון, שתצייד את הכלכלה הישראלית בחקיקה מודרנית המתאימה לימינו

          מהי מטרת החוק?

          למעשה, החוק החדש מבקש לערוך רפורמה בתחום חדלות הפירעון, שתצייד את הכלכלה הישראלית בחקיקה מודרנית המתאימה לימינו: מציאות שבה אלפי משפחות ויחידים מוצאים את עצמם בחובות, בשל התנהלות כלכלית בלתי נכונה, בעקבות יוקר המחייה ההולך ומחמיר. כך, נוצר כדור שלג שכמעט אינו ניתן לעצירה. 

          מטרת החוק העיקרית היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, תוך כדי איזון בין אינטרס החייבים לבין אינטרס הנושים ואינטרס הציבור כולו

          מהם עיקרי החוק?

          בחוק זה, המחוקק רצה ליצור ככל הניתן ודאות ואחידות של הדין בתחום חדלות הפירעון. עם זאת, מטרת החוק העיקרית היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב, תוך כדי איזון בין אינטרס החייבים לבין אינטרס הנושים ואינטרס הציבור כולו.

          ע"פ החוק החדש: במקרים שבהם קיים חוב עד 150,000 שקלים - התיק יתנהל במלואו ברשות האכיפה והגבייה, על ידי רשמים ייעודיים, שיעברו הכשרת שיקום מיוחדת

          הסדרת סמכויות

          החוק מחולל מהפכה בתחומים רבים, אך המהפכה המשמעותית ביותר שהחוק עושה עוסקת בסמכויות. 

          על פי החוק החדש, בשונה מהמצב הקיים:

          • במקרים שבהם קיים חוב עד 150,000 שקלים - התיק יתנהל במלואו ברשות האכיפה והגבייה, על ידי רשמים ייעודיים, שיעברו הכשרת שיקום מיוחדת. לצורך כך, ייפתחו שש יחידות חדשות: טבריה, חיפה, כפר סבא, תל אביב, אשקלון וירושלים. על החייב לפנות ללשכה הסמוכה למקום מגוריו. 

          • במקרים שבהם קיים חוב בסך 150,000 שקלים ומעלה - החלק המנהלי של הניהול השוטף של הליכי חדלות הפירעון יתנהל ע"י הכונס הרשמי (הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי).

          • מקרים שבהם תידרש הכרעה שיפוטית - יידונו בפני בית משפט השלום, שיהיה בעל הסמכות העניינית לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים. הליכי חדלות פירעון של תאגידים ימשיכו להתנהל בביהמ"ש המחוזי. 

          בהתאם לחוק החדש, הרשם ברשות האכיפה והגבייה יטפל בתיקו של החייב ויוביל אותו לצו שיקום כלכלי, בצורה הנכונה והמהירה ביותר, כדי שהחייב יוכל לצאת לחיים חדשים

          מהי מטרת שינוי הסמכויות?

          לכאורה, המחוקק יצא מנקודת הנחה כי בסכום קטן יחסית, תהיה לחייב ככל הנראה אפשרות לכנס את הנושים ולהגיע להסדר מוסכם מולם. לאחר שיושג הסדר תשלומים מוסכם, ההסדר יועבר לאישור הרשם, ברשות האכיפה והגבייה. 

          כלומר, בהתאם לחוק החדש, הרשם ברשות האכיפה והגבייה יטפל בתיקו של החייב ויוביל אותו לצו שיקום כלכלי, בצורה הנכונה והמהירה ביותר, כדי שהחייב יוכל לצאת לחיים חדשים. 

          מדובר בשינוי חיובי, מאחר שפשיטת רגל נתפסת בעיני רבים כ"כתם" על החייב. במסגרת המצב המשפטי החדש, החייב יוכל להימנע מכניסה להליך פשיטת רגל, להגיע להסדר עם נושיו ואף לשמר את נכסיו ולהימנע ממימוש הנכסים.  

          החוק קובע כי כאשר מדובר בהליכי חדלות פירעון של יחיד, ההחלטה בדבר זהות הנאמן נתונה באופן בלעדי לממונה, הכונס הרשמי

          זהות הממונה

          החוק קובע כי כאשר מדובר בהליכי חדלות פירעון של יחיד, ההחלטה בדבר זהות הנאמן נתונה באופן בלעדי לממונה, הכונס הרשמי.
          לעומת זאת, כשמדובר בתאגיד, בית המשפט ימנה את הנאמן. לנושים ולתאגיד תהיה זכות להציע לביהמ"ש מועמד לתפקיד, מתוך רשימת נאמנים.

          על פי החוק החדש, כאשר מוגשת בקשה לפתיחת הליך, תוך 30 ימים אמור להינתן צו לפתיחת הליכים ע"י הממונה. מרגע זה, נכנסים ל"תקופת ביניים", במהלכה על הנאמן לבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד, לצורך גיבוש תכנית שיקום

          מהו סדר ההליך על פי החוק החדש?

          על פי החוק החדש, כאשר מוגשת בקשה לפתיחת הליך, תוך 30 ימים אמור להינתן צו לפתיחת הליכים ע"י הממונה. מרגע זה, נכנסים ל"תקופת ביניים", במהלכה על הנאמן לבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד, לצורך גיבוש תכנית שיקום. בתקופה זו, יחולו על היחיד הגבלות שונות, שתכליתן מניעת פגיעה בצדדים שלישיים או בניהול התקין של הליכי חדלות הפירעון. 

          עם מינוי הנאמן, תחל תקופה הנמשכת עד תשעה חודשים, במהלכה יערוך הנאמן בדיקה של מצבו הכלכלי של היחיד ושל הנסיבות שהובילו את החייב להסתבכות. בנוסף, יכנס הנאמן את הנכסים וינהל אותם. 

          בתום התקופה, יגיש הנאמן לממונה דו"ח, בו יתאר כיצד הגיע החייב למצב חדלות פירעון. 

          תוך 60 ימים מקבלת הדו"ח מטעם הנאמן, יגיש הממונה לביהמ"ש תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד. תכנית זו היא השלב המשמעותי ביותר בהליך. ביהמ"ש יערוך דיון בהצעת הממונה ורק לאחר מכן יינתן צו לשיקום כלכלי. 

          תשומת הלב העיקרית בחוק נתונה לכך שהצו לשיקום הכלכלי יכלול תכנית לתשלום החובות של היחיד מנכסיו ומהכנסתו השוטפת. במסגרת הצו, יינתנו הוראות לגבי סוג הנכסים ואופן מימושם

          מה כוללת תכנית השיקום?

          תשומת הלב העיקרית בחוק נתונה לכך שהצו לשיקום הכלכלי יכלול תכנית לתשלום החובות של היחיד מנכסיו ומהכנסתו השוטפת. במסגרת הצו, יינתנו הוראות לגבי סוג הנכסים ואופן מימושם. בנוסף, ע"פ החוק החדש, ייקבעו הוראות לעניין חישוב הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם מוטלת על היחיד, לשם מחיה בכבוד. 

          הצו יכלול גם הוראות בדבר משך התכנית, שבסופה יופטר החייב מחובותיו. ברירת המחדל לתקופת התשלומים היא שלוש שנים. 

          על אף האמור לעיל, במקרים שבהם לא יימצא כל טעם בקביעת תקופת תשלומים, מאחר שההכנסה מספיקה רק לצרכיו הבסיסיים של החייב ואין פוטנציאל הכנסה בלתי ממומש, החייב יופטר לאלתר מחובותיו. 

          צו תשלומים שיורי

          החוק החדש גם קובע החלת "צו תשלומים שיורי", שמשמעותו היא כי לצורך חישוב הסכום שיהיה על החייב לשלם, לוקחים את הכנסתו של החייב וממנה מפחיתים הוצאות מחיה בכבוד.

          עוד בחוק החדש - שינויים בחלוקת נכסי קופת הנשייה וסדר הפירעון. המטרה המוצהרת היא להעביר חלק מהנשייה של המדינה והנושים החזקים והמובטחים - לנושים הרגילים 

          סדר הפירעון

          נקודה נוספת, חדשה וחשובה, בחוק החדש: שינויים בחלוקת נכסי קופת הנשייה וסדר הפירעון. המטרה המוצהרת היא להעביר חלק מהנשייה של המדינה והנושים החזקים והמובטחים - לנושים הרגילים. 

          החוק החדש חל על יחיד ועל תאגידים מסוג חברות ושותפויות ואינו חל על תאגידים אחרים מסוג עמותות, חברות לתועלת הציבור ואגודות שיתופיות

          על מי חל החוק?

          החוק החדש חל על יחיד ועל תאגידים מסוג חברות ושותפויות ואינו חל על תאגידים אחרים מסוג עמותות, חברות לתועלת הציבור ואגודות שיתופיות (פרט להוראות סדר הפירעון שבחלק ד' לחוק, שיחולו גם על תאגידים אחרים).

          בהקשר זה, קובע החוק החדש כי לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לחייב, אלא אם כן מרכז חייו של היחיד, במועד הגשת הבקשה או בששת החודשים שקדמו לכך, היה בישראל.

          בית המשפט

          לסיכום: החוק החדש מבקש להציב את ערך השיקום כתכלית מרכזית של דיני חדלות הפירעון של יחידים, תוך שינוי ההנחה לפיה אי תשלום חוב מהווה פגם מוסרי בהתנהגות החייב, מתוך הבנה כי הנחה זו אינה יכולה לעמוד בעידן המודרני. 

           

          * עו"ד שירלי דוידי טריגר מתמחה בהליכי פשיטת רגל וייצוג חייבים.

          ** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.

          ליצירת קשר עם שירלי דוידי טריגר משרד עורכי דין
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          שירלי דוידי טריגר משרד עורכי דין

          קבע פגישה עם
          שירלי דוידי טריגר משרד עורכי דין

          עו"ד שירלי דוידי-טריגר, בעלת המשרד, צברה ניסיון רב בשלל תחומי המשפט האזרחי, בדגש על פשיטות רגל, חדלות פירעון ושיקום חייבים...

          לפרופיל המלא