עבירות המתה - על הרפורמה המוצעת

מדובר ברפורמה משמעותית, הכוללת, בין היתר, פיצול עבירת הרצח לשתי עבירות וביטול עבירת ההריגה הקיימת

פורסם בתאריך 21.06.2012 עבירה פלילית יסוד נפשי עבירות המתה
man silhouette


ד"ר גיל עשת, עו"ד

משרד המשפטים הפיץ לאחרונה תזכיר חוק לתיקון חוק העונשין המכוון לחולל רפורמה בעבירות ההמתה במשפט הפלילי בישראל.
מדובר בהצעה לרפורמה משמעותית בעבירות ההמתה, שכדי להבינה ולו בקווים כלליים יש לעמוד תחילה על המצב הקיים. 

המצב הנוהג כיום בעבירות המתה
לפי החוק הקיים, עבירות ההמתה מורכבות ממדרג בן שלוש רמות של עבירות, מ"הקל אל הכבד": הראשונה – עבירה של גרם מוות ברשלנות שהעונש המרבי הקבוע בצדה הוא עד שלוש שנות מאסר.
השנייה – עבירת הריגה שהעונש המרבי הקבוע בצדה הוא עד עשרים שנות מאסר; והשלישית - עבירת רצח שהעונש הקבוע בצדה הוא מאסר עולם חובה. עם זאת, למרות מוחלטותו של עונש אחרון זה, בפועל נעשה שימוש במוסד החנינה שבסמכותו של נשיא המדינה כדי לקצוב מאסרי עולם, בדרך כלל לתקופה של שלושים שנים (על בסיס המלצה של ועדה מיוחדת הדנה בבקשה). 

אחד הנושאים המרכזיים בעבירות ההמתה, אשר מעוררים דיונים משפטיים, עובדתיים ומוסריים, נוגע ליסוד הנפשי הנדרש להרשעה. ההרשעה ברצח היא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים הפלילי ובגינה יישלח כאמור הנאשם למאסר עולם ויוטבע בו תו הקלון של רוצח. 
 
לפיכך, החוק דורש בעבירת רצח יסוד נפשי המכונה "כוונה תחילה", הכוללת מספר יסודות - החלטה להמית, העדר התגרות מצד הקורבן והכנה. עם זאת, דרישות אלה רוככו על ידי הפסיקה במהלך השנים וקירבו בכך את היסוד הנפשי הנדרש בעבירת הרצח לעבירת הריגה.

למרות המודל הבסיסי של "כוונה תחילה", קיימים מקרים בהם אדם עשוי להיות מורשע ברצח גם ללא כוונה מיוחדת, כגון במקרה של המתת הורה או סב, המתה תוך ביצוע עבירה אחרת (למשל שוד מזוין בחנות שבמהלכו נרצח הקורבן), או המתה לאחר ביצוע עבירה אחרת כדי להבטיח בריחה או הימלטות מעונש. כמו כן בשנת 2005 נחקק סעיף 300א לחוק העונשין המאפשר "שסתום מילוט" מעונש מאסר עולם חובה - הטלת עונש מופחת במקרים מסוימים, כגון כשהנאשם היה מצוי במצב של מצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת מצד מי שהנאשם גרם למותו.
 
נראה כי התפיסה האינטואיטיבית היא שרק במקרה בו פעל הנאשם במטרה מפורשת ומכוונת ליטול חיים ולקטול את הקורבן, יש לראותו כרוצח. אם לא "התכוון" ממש, גם אם גרם למותו של אדם, למשל כנהג שפגע בהולך רגל בתאונת דרכים, אזי ייתכן שיש לראותו כחב בגרימת מוות ברשלנות או בהריגה, אך לא ברצח. 
 
ההבחנה בין קווי הגבול בין העבירות השונות עשויה להצמיח פערים אדירים בגישת האחריות הפלילית וכמובן בענישה. מחלוקות מתעוררות, למשל, סביב מקרים של דקירה במהלך קטטה שגרמה למוות. האם יש לראות התלהטות יצרים כזו כרצח או כהריגה? 
 
פרשות מהעת האחרונה מעוררות הדים בתקשורת כאשר משפחות הקורבנות רואות בעבריין שקטל את יקירם כרוצח וקוראות לענישתו בחומרה הרבה ביותר. במקרים מסוימים, זהירותו של בית המשפט שלא להרשיע בעבירת רצח, עת קיים ספק לגבי היסוד הנפשי הנדרש, עשויה להיראות בלתי צודקת בעיני חלק מהציבור.
בשנים האחרונות התעוררה ביקורת לפיה המדרגים של עבירות ההמתה גסים וטווחי הענישה רחבים מידי ומותירים פתח מעבר למידה לשיקול דעת ולחוסר וודאות.

ההצעה: פיצול ליותר עבירות
התזכיר מציע לפצל את המדרג הקיים בן שלוש העבירות למספר רב יותר של עבירות כדי להתוות בצורה מובנית יותר את גבולות האחריות, אולם בד בבד קובע התזכיר הגדרות וקווי גבול חדשים.
 
בכלל זה, מוצע כי עבירת הרצח תפוצל לשתי עבירות. העבירה האחת - "עבירת רצח בסיסית", שהעונש בגינה יהיה מאסר עולם כעונש מרבי עד שלושים שנות מאסר, כלומר: לבית המשפט יינתן שיקול דעת להפחית מהעונש המרבי, בשונה מהמצב הקיים כיום של מאסר עולם חובה כאמור.
מנגד, היסוד הנפשי המוצע לעבירת הרצח הבסיסית כולל גם אדישות, ולא רק כוונה או כוונה תחילה. יתכן שבכך נפתח פתח להפחתה מעוצמתו של יסוד הקלון המיוחד הנלווה לעבירת הרצח, היות שמדובר במודל הבסיסי לעבירה.
 
העבירה השנייה המוצעת היא רצח בנסיבות מחמירות, המבטאות חומרה מוסרית מיוחדת (ולא רק בשל יסוד נפשי מיוחד), שהעונש בגינה יהיה מאסר עולם חובה. הנסיבות המחמירות חוזרות בחלקן על נסיבות המוכרות לפי החוק כיום, כגון כאשר ביצוע הרצח נועד לאפשר או להקל על עבירה אחרת ובחלקן מחדשות או משנות; כגון רצח של קורבן שהוא עד בהליכים פליליים או רצח מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי הציבור או רצח שבוצע באכזריות מיוחדת או תוך התעללות או כאשר הקורבן הוא עובד ציבור הממלא תפקיד באכיפת החוק. עוד מוצע לראות כנסיבות מחמירות רצח שבוצע במסגרת פעילות של ארגון פשע או טרור.
 
התזכיר מציע בנוסף לבטל את עבירת ההריגה הקיימת, ולקבוע במקומה שתי עבירות עיקריות: המתה באחריות מופחתת (שבצידה עונש של עד עשרים שנות מאסר) והמתה בקלות דעת (שבצידה עונש מרבי של תשע שנות מאסר). כמו כן, התזכיר מציע להוסיף עבירה של גרימת מוות בהתרשלות רבתי (שבצידה עונש מירבי של חמש שנות מאסר), שתהווה דרגת ביניים בין המתה בקלות דעת לגרם מוות ברשלנות.
 
בעקבות ההצעה - שאלות רבות
התזכיר מקיף וחדשני ונסמך על מסקנות וועדת מומחים שהקדישה מחשבה רבה לסוגיה. עם זאת, ההצעה מעוררת שורה של שאלות חדשות. 
 
ההבחנה והיישום במקרה הנדון בפני בית המשפט אל מול שורה ארוכה של תתי-עבירות - אינם פשוטים ועלולים לעורר סיבוך, חוסר וודאות וקשיים פרשניים. התיקון קובע מדרגים רבים יותר של עבירות ובכך נועד ככל הנראה לצמצם את שיקול הדעת השיפוטי, וליצור יתר וודאות. ברם, בצדו הוא מותיר שיקול דעת לשופטים בשים לב לאחריות המוטלת על כתפיהם בקביעת האשמה בסוגיה קשה זו. כך למשל, לבית המשפט תהיה סמכות לקבוע כי על אף קיומה של נסיבה מחמירה, לא יוטל עונש מאסר עולם חובה ולהרשיע בעבירת רצח בסיסית. מנגד, סמכות זו מוגבלת לקביעת האחריות ולא לענישה. שאלה מעניינת היא כיצד תפורש הוראה זו על ידי בתי-המשפט. שאלה אחרת, כפי שצוין, נוגעת להשלכות בפועל של הכללת היסוד הנפשי של אדישות בעבירת רצח. האם לא תהיה בכך זילות של משמעותה של עבירה חמורה זו?

שאלה אחרת היא מהו הבסיס המוסרי לקביעת שורה של נסיבות מחמירות ולהעדרן של אחרות. האם מניע גזעני חמור יותר ממניע של תאוות בצע כספי למשל, באופן המצדיק הבחנה בין מאסר עולם חובה למקרה הראשון למול מאסר שבשיקול דעת למקרה האחרון?
 
עבירות ההמתה נועדו למנוע פגיעה בערך המוגן של חיי-אדם. ככאלה הן עוסקות בסוגיה מרכזית בדיני העונשין ובהוויה האנושית-מוסרית בכלל. יש להניח, כי ההצעה תעסיק משפטנים העוסקים בתחום, אולם ככל שתקודם לכלל חקיקה, תהיינה לה בוודאי אף השלכות מעשיות ועניין לציבור הרחב.

lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם