open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          מיסוי מקרקעין: הסכם ממון עשוי להפחית חבות מס

          רבות נכתב על חשיבות הסכם הממון בהסדרת היחסים בין בני זוג. חשוב לדעת: הסכם ממון עשוי להקטין את חבות מיסוי המקרקעין על נכסי בני הזוג

          מיסוי מקרקעין: הסכם ממון עשוי להפחית חבות מס

          חתימה על הסכם ממון לפני הנישואין מעוררת בקרב זוגות רבים תחושות בלתי נעימות, אך בפועל להסכם ממון יש חשיבות רבה, לא רק מבחינת מערכת היחסים בין בני הזוג, אלא גם מבחינת החיסכון המהותי בתשלום מיסי מקרקעין, המתאפשר באמצעות הסכם ממון.

          לעיתים הסכם הממון גם מגן על נכסי בן זוג אחד, מפני נושים של בן הזוג השני

          מדוע כה חשוב לכרות הסכם ממון?

          כריתת הסכם ממון אמנם עלולה להיות לעיתים עניין רגיש ובלתי נעים, בעיקר בשל עיתוי החתימה, סמוך למועד הנישואין; ו/או בשל העובדה כי בני הזוג מגיעים מרקע כלכלי שונה. ובכל זאת, חשוב לזכור: הסכם ממון הוא כלי חשוב ומשמעותי לשמירה על הנכסים של כל אחד מבני הזוג, ולשמירה על יציבות וביטחון במערכת היחסים בין בני הזוג ובינם לבין ילדיהם, במיוחד במקרים שבהם בני הזוג מגיעים מרקע כלכלי שונה, זוגות "ידועים בציבור", זוגות שנישאו בנישואין שניים ו/או מאוחרים וזוגות חד מיניים.  

          בעת חתימה על הסכם ממון, בני הזוג למעשה מחליטים בעצמם על התנהלות חייהם המשותפים ומונעים סכסוכים עתידיים, אי הבנות, סחיטה ופגיעה בילדים ובבני משפחה אחרים, אם וכאשר תתרחש פרידה ו/או בעת פטירה של אחד מבני הזוג. לעיתים הסכם הממון גם מגן על נכסי בן זוג אחד, מפני נושים של בן הזוג השני.

          סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון קובע, כי כל רכושם של בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974, יחולק בחלקים שווים ביניהם, בעת הגירושין ו/או בפטירת אחד מבני הזוג, למעט נכסים שהיו לבן הזוג לפני הנישואין

          מה עלול לקרות בהיעדר הסכם ממון?

          במקרים שבהם אין הסכם ממון, ברירת המחדל של חלוקת הרכוש בין בני הזוג היא לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג (תשל"ג-1973) הקובע כי: 

          (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה - פקיעת הנישואין), זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט:

          • נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; 

          • גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות; 

          • נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

          (ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לעניין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו. 

          למעשה, סעיף 5(א) קובע, כי כל רכושם של בני זוג שנישאו לאחר 1.1.1974, יחולק בחלקים שווים ביניהם, בעת הגירושין ו/או בפטירת אחד מבני הזוג, למעט נכסים שהיו לבן הזוג לפני הנישואין; וכן מתנות וירושות שהתקבלו אצל בן הזוג במהלך הנישואין.

          טרם חקיקת החוק, יצר בית המשפט את המושג "חזקת השיתוף" ו/או "הלכת השיתוף", החלה על בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974, לפיה כל הנכסים שנרכשו במהלך חיי הנישואין שייכים לשני בני הזוג גם יחד, בחלקים שווים ביניהם

          מה היה המצב המשפטי לפני חקיקת חוק יחסי ממון?

          טרם חקיקת החוק, יצר בית המשפט את המושג "חזקת השיתוף" ו/או "הלכת השיתוף", החלה על בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974, לפיה כל הנכסים שנרכשו במהלך חיי הנישואין שייכים לשני בני הזוג גם יחד, בחלקים שווים ביניהם.

          הלכה זו לוקחת בחשבון את המאמץ המשותף של בני הזוג להשגת רכושם, ללא קשר לשאלה על שם מי מבין בני הזוג נרשם הנכס. לפי הלכה זו, כל אחד מבני הזוג זכאי לדרוש את חלקו בשותפות בכל עת, בלי כל קשר להליך הגירושין.

          בתי המשפט לא ביטלו הלכה זו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון והחילו את ההלכה לגבי נכסים ספציפיים, שאינם בני איזון על פי החוק. זאת, על פי התנהגות הצדדים וכוונת השיתוף שלהם, כפי שהיא נלמדת מההתנהגות ומן הראיות שמציגים בני הזוג בפני בית המשפט

          מה קרה לחזקת השיתוף לאחר 1.1.1974? ומה בנוגע לנכסים ספציפיים שאינם בני איזון לפי החוק? האם יש הלכת שיתוף ספציפית?

          בתי המשפט לא ביטלו הלכה זו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון והחילו את ההלכה לגבי נכסים ספציפיים, שאינם בני איזון על פי החוק. זאת, על פי התנהגות הצדדים וכוונת השיתוף שלהם, כפי שהיא נלמדת מההתנהגות ומן הראיות שמציגים בני הזוג בפני בית המשפט. 

          כך, לדוגמה: בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 (וחל עליהם חוק יחסי ממון) באו בפני ביהמ"ש בעקבות תביעה לפירוק שיתוף, שהגישה האשה במסגרת הליכי גירושין. במקרה זה, הבעל היה רשום כבעלים יחיד של מגרש שאותו ירש מהוריו המנוחים במהלך הנישואין. 

          לכאורה, על פי סעיף 5(א) לחוק, המגרש אינו בר חלוקה כיון שהתקבל בירושה והאשה אינה זכאית לדרוש חלק ממגרש זה. אלא שלימים בנו בני הזוג את ביתם על המגרש והתגוררו בבית זה במשך שנים, עד שהחלו בהליכי גירושין. האשה טענה כי על אף שהמגרש עליו נבנה בית המגורים רשום על שם הבעל, מגיעות לה מחצית מהזכויות, הן בבית המגורים והן במגרש, על פי הלכת השיתוף הספציפית. 

          העובדה שלא נשמרה הפרדה מוחלטת בנכס זה והבעל הסכים לבניית הבית המשותף על המגרש, במאמץ משותף של שני בני הזוג, באמצעות כספים משותפים וכספי משכנתה ששולמו על ידי שני בני הזוג - מקימה חזקה כי הבעל התכוון לשתף את האשה במגרש שקיבל בירושה. 

          למעשה, בית המשפט בוחן את כוונת הצדדים לשיתוף על פי מספר קריטריונים, לרבות: משך שנות הנישואין, מספר הילדים, מאמץ משותף של בני הזוג בהשבחת הנכס ו/או בניהולו, השימוש המשותף בנכס הספציפי וכו'. 

          להסכם ממון יש חשיבות נוספת: חסכון מהותי בתשלום מיסי מקרקעין

          מהי השפעת הסכם הממון וההפרדה הרכושית, בעת רכישת דירה ו/או מכירת דירה?

          להסכם ממון יש חשיבות נוספת: חסכון מהותי בתשלום מיסי מקרקעין. 

          עיקרון "התא המשפחתי" קובע כי שבבעלותו של אחד מבני התא המשפחתי (בעל, אשה וילדים עד גיל 18) קיימת דירה, כדי לחייב את כל התא המשפחתי בשיעורי מס גבוהים יותר. כך, לדוגמה: ברכישת דירה שניה על יד בני זוג, ישולם מס רכישה בשיעור 8% מסכום התמורה, סכום העלול להגיע למאות אלפי שקלים. 

          הוכחת קיומו של הסכם ממון והמצאת ראיות להפרדה רכושית, לגבי הדירה הראשונה, הרשומה על שם אחד מבני הזוג, מאפשרת חסכון בסך עשרות אלפי שקלים לגבי המחצית של בן הזוג שאינו רשום כבעלים של דירה נוספת.  

          יש לחתום הסכם ממון בפני נוטריון ו/או לאשרו בבית משפט לענייני משפחה. הדרישה לאישור ההסכם היא דרישה מהותית ולא רק דרישה ראייתית

          מהו תוקף הסכם הממון?

          יש לחתום הסכם ממון בפני נוטריון ו/או לאשרו בבית משפט לענייני משפחה. הדרישה לאישור ההסכם היא דרישה מהותית ולא רק דרישה ראייתית. אישור ביהמ"ש להסכם יינתן רק לאחר שהצדדים הופיעו בפני השופט בעצמם ובית המשפט נוכח לדעת כי חתמו על ההסכם מרצונם החופשי וכי הם מבינים את המשמעות המשפטית של החתימה על ההסכם. מדובר בהליך קצר, הכרוך בתשלום אגרה מסוימת. (477 ₪, נכון לשנת 2018).

          כל שינוי של הסכם ממון חייב אף הוא להיערך בכתב ויש לאשרו בבית המשפט או בבית הדין הרבני, כדי שיקבל תוקף משפטי.

          מיסוי על הבית

          לסיכום: הסכם ממון חשוב לא רק לטובת יציבות מערכת היחסים, אלא גם לטובת החיסכון במיסוי מקרקעין במהלך חיי השותפות. לכן, מומלץ להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום, כדי לנסח הסכם ממון שייטיב עם כולם.

          * עו"ד ונוטריון נאוה לבר עוסקת בדיני מקרקעין.

          ** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי. 

          לקבלת יעוץ מעו"ד ונוטריון נאוה לבר, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          עו"ד ונוטריון נאוה לבר

          קבע פגישה עם
          עו"ד ונוטריון נאוה לבר

          עו"ד נאוה לבר בעלת תואר ראשון במשפטים מטעם המכללה למנהל. יש לה למעלה מ- 15 שנות ניסיון בתחומי המשפט האזרחי...

          לפרופיל המלא