open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          מזונות: היפוך העדפות במרוץ הסמכויות

          המהפכה בפסיקת המזונות (בעקבות הלכת בע"מ 919/15) אינה משפיעה רק על הורים בעלי משכורות שוות וזמני שהות שווים. ניכרת מגמה מרתקת שהפכה את היוצרות - גברים פונים לביהמ"ש למשפחה ונשים לבד"ר

          מזונות: היפוך העדפות במרוץ הסמכויות

          פסק הדין הדרמטי של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 יצר מהפכה משפטית ממשית בכל הנוגע לפסיקת המזונות בישראל. כזכור, במסגרת פסק הדין, קבע בית המשפט העליון כי הורים בעלי משכורות שוות או דומות, שחולקים זמני שהות שווים עם הילדים, יישאו בתשלום המזונות באופן שוויוני, בכל הנוגע לילדים בגילאי 15-6. 

          לכאורה, פסק הדין יצר תקדים הנוגע רק למי שנמצאים במשמורת משותפת ומשתכרים משכורות שוות או דומות. אולם, צפויה הפתעה למי שיעקוב אחר פסיקות בתי המשפט, ויבקש לבחון כיצד יושמה ההלכה במקרים שבהם הנסיבות שונות מהנסיבות בהלכת בע"מ 919/15: השפעת פסק הדין ניכרת גם במקרים אחרים, בעלי נסיבות שונות מאלה שנקבעו בהלכה.

          מפסיקות בתי המשפט, עולה נטייה לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, גם אם אינו מתיישב עם נסיבות הצדדים בהלכת בע"מ 919/15. המגמה עתה היא להתחשב בכלל מקורות ההכנסה של הצדדים והמחויבויות הכלכליות שלהם, ולא לעסוק באופן דווקני בשאלה אם זמני השהות ביניהם שווים לחלוטין.

          במקרה שנדון בביהמ"ש: במסגרת פסק הדין, חילק כב' השופט שקד את פסיקת המזונות, על פי העקרונות שנקבעו בפרשת בע"מ 919/15 לשתי תקופות. השופט הבחין בין החובה האבסולוטית המוטלת על האב לזון את ילדיו עד גיל 6, לעומת חובת שני ההורים לזון יחד את ילדיהם מגיל 6 ועד גיל 15 

          דוגמה 1: הדירה שבבעלות האם נלקחה בחשבון

          פרשה שנדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (השופט יהורם שקד, ניתן ביום 3 בדצמבר 2018 (תלה"מ 25329-11-17)) עשויה ללמד דבר מה על השפעתה מרחיקת הלכת של ההלכה. 

          המקרה עוסק בפסיקת מזונות לילד בן 4, בתיק שבו חלוקת זמני השהות בין ההורים לא הייתה שווה: האם שהתה עם הילד 75% מהזמן, והאב שהה עם הילד 25% מהזמן.

          בין ההורים היו פערים כלכליים משמעותיים: על אף שמשכורתו של האב היתה גבוהה מזו של האם (10,500 שקלים לעומת 7,621 שקלים), נקבע כי לאם יכולת כלכלית הגבוהה בכ-50% לעומת היכולת של האב, בין היתר עקב זכויותיה הסוציאליות ודירה שהחזיקה בבעלותה, לעומת האב שנאלץ לשכור יחידת דיור. 

          ההתייחסות לכלל מקורות ההכנסה והרכוש של הצדדים במקרה זה, מהווה ביטוי נוסף לאופן שבית המשפט בחר לבחון את כלל נסיבות המקרה, ולא רק את משכורות הצדדים.

          במסגרת פסק הדין, חילק כב' השופט שקד את פסיקת המזונות, על פי העקרונות שנקבעו בפרשת בע"מ 919/15 לשתי תקופות. השופט הבחין בין החובה האבסולוטית המוטלת על האב לזון את ילדיו עד גיל 6, לעומת חובת שני ההורים לזון יחד את ילדיהם מגיל 6 ועד גיל 15. 

          עד גיל 6, חויב האב לשאת לבדו בתשלום צרכיו ההכרחיים של הילד, בסך 1,400 שקלים, לצד 350 שקלים שהוא כבר נושא בהם באופן ישיר עת הילד שוהה בביתו.

          לעניין פסיקת המזונות העתידיים שיחולו מגיל 6, קבע השופט - לעניין צרכים תלויי שהות - כי האב יידרש לשאת בתשלום כ-800 שקלים, לצרכיו של הקטין. עם זאת, היות שהוא כבר נושא בעלות 500 שקלים כשהקטין לן אצלו, הוא יידרש לשאת במזונות בסך 300 שקלים בלבד.
          בנוגע ליתר הוצאות הקטין, שאינן תלויות שהות, נקבע כי שיעור ההוצאה ייקבע כך שהאב יישא בהוצאות בשיעור 40% וכי האם תישא בהוצאות בשיעור 60%.

          בפסק דין אחר - הרכב הדיינים לקח בחשבון את הכנסות הצדדים מכל המקורות, לרבות קצבת הילדים שאותה קיבלה האם מהביטוח הלאומי, וקבע כי האב ישלם לה סכום מופחת, 900 שקלים, עבור כל קטין, לצד תשלום 650 שקלים עבור מדור. בסך הכל, יעביר האב לידי האם 2,450 שקלים

          דוגמה 2: בית הדין הרבני היה שם קודם, לפני העליון

          בפסק דין אחר, שניתן לאחרונה ((9.11.2018) על ידי בית הדין הרבני בבאר שבע (הדיינים: הרב אליהו אריאל אדרי (אב"ד), הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם צבי גאופטמן (תיק 1140557/4)), ביקשו הדיינים לומר, באופן יוצא דופן, כי בע"מ 919/15 לא שינה למעשה מפסיקותיו של בית הדין הרבני לעניין מזונות, היות שבית הדין הרבני "כבר היה שם קודם". כלומר, נקט כבר בעבר בגישה שוויונית.

          לגישת הדיינים, מלכתחילה פסיקות בתי הדין הרבניים לקחו בחשבון את זמני השהות של כל אחד מהצדדים, הכנסותיהם ורכושם. כלומר, על פי הדיינים, העקרונות שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15 לא באמת שינו את המצב הקיים, או השפיעו באופן כזה או אחר על פסיקת המזונות בבתי הדין הרבניים. 

          פסק הדין, שניתן כאמור בנובמבר 2018, נגע לסיטואציה שבה חלוקת זמני השהות בין ההורים עבור שני ילדיהם הייתה שווה. עם זאת, בין הצדדים היו פערי שכר: בעוד האם השתכרה כ-3,400 שקלים עבור 75% משרה, האב השתכר 6,400 שקלים.

          הרכב הדיינים לקח בחשבון את הכנסות הצדדים מכל המקורות, לרבות קצבת הילדים שאותה קיבלה האם מהביטוח הלאומי, וקבע כי האב ישלם לה סכום מופחת, 900 שקלים, עבור כל קטין, לצד תשלום 650 שקלים עבור מדור. בסך הכל, יעביר האב לידי האם 2,450 שקלים.

          אם בעבר נטיית הלב של גברים רבים, שנמצאו בהליכי גירושין, היתה לפנות באופן אוטומטי לבתי הדין הרבניים, מתוך תחושה כי ייפסקו להם מזונות מופחתים, הרי שכיום על רקע ההלכה החדשה, הנטייה של אבות היא דווקא לפנות לבתי המשפט לענייני משפחה

          השפעת ההלכה החדשה: חידוד מרוץ הסמכויות (אבל להיפך)

          אחת ההשפעות המעניינות של בע"מ 919/15 היא חידוד מירוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט לענייני משפחה, אם כי באופן שונה מבעבר.

          כך, אם בעבר נטיית הלב של גברים רבים, שנמצאו בהליכי גירושין, היתה לפנות באופן אוטומטי לבתי הדין הרבניים, מתוך תחושה כי ייפסקו להם מזונות מופחתים, הרי שכיום על רקע ההלכה החדשה, הנטייה של אבות היא דווקא לפנות לבתי המשפט לענייני משפחה.

          מנגד, נשים מעדיפות לפנות תחילה אל בתי הדין הרבניים, מתוך נקודת מוצא ששמרנותם של בתי הדין תשרת אותן בפסיקת המזונות.

          כך, ההלכה החדשה חידדה את מירוץ הסמכויות בין בתי המשפט למשפחה לבתי הדין הרבניים, אך הפכה לחלוטין את היוצרות.

          בתי המשפט פוסקים מזונות לאחר בחינה דקדקנית של הכנסות ויכולותיהם הכלכליות של הצדדים

          בשורה התחתונה, בתי המשפט בוחנים כל מקרה על פי נסיבותיו, ואינם נצמדים דווקא לנסיבות המקרה בבע"מ 919/15. 

          בפסיקות בתי המשפט, נלקחות בחשבון הכנסות בני הזוג מכלל המקורות העומדים לרשותם. זאת, לצד המחויבויות הכלכליות שלהם. לזמני השהות יש אמנם משקל משמעותי בפסיקת מזונות, אך לא נצמדים אליהם באופן דווקני, ואין בהם בלבד כדי להטות את הכף, שכן כיום בתי המשפט בוחנים את התמונה הכוללת בטרם פסיקת מזונות. 

          לאחר שלפני מספר שנים נקבעו סכומים קשיחים לפסיקת מזונות, ניכרת נטייה להתגמשות מסוימת, מתוך הכרה בכך שלא כל בית בישראל מגדל את ילדיו בצורה זהה ובאותה רמת חיים. בתי המשפט לאחר הלכת בע"מ 919/15 בוחנים כל מקרה לגופו, תוך שימת לב לרמת החיים לה הורגלו הילדים בטרם סכסוך הגירושין, וכן לוקחים בחשבון את הכנסות הצדדים מכלל מקורותיהם, לרבות רכושם וזכויותיהם הכספיות.

          המשפחה בתהליך פירוק

          לסיכום: השפעת הלכת בע"מ 919/15 ניכרת גם בתיקים שבהם זמני השהות בין ההורים אינם שווים לחלוטין או שהם אינם מרוויחים שכר זהה.

          הלכת בע"מ 919/15 פתחה את הדרך למרוץ הסמכויות בין בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים, אך הפכה אותו: בשונה ממה שהיה בעבר, גברים מעדיפים עתה לפנות תחילה לבתי המשפט למשפחה, מתוך הנחה כי הסיכוי שסכום המזונות שלהם יופחת שם הוא סיכוי גבוה יותר, בהתבסס על הלכת בע"מ 919/15.

          ההלכה שקבע בית המשפט העליון מקדמת את החברה בישראל צעד קדימה בכל הנוגע לשוויון בין המינים, הן בחלוקת הנטל הכלכלי והן בטיפול בילדים. בנוסף, היא מצמצמת מעט את הכעס של אבות גרושים רבים ומחאתם כלפי פסיקת המזונות בישראל, ועשויה בתקווה להפחית מתחים בסכסוכי גירושין, דבר שייתכן כי יפחית את הפגיעה בילדים להורים גרושים.

          * עו"ד נטע רז עוסקת בדיני משפחה.

          לקבלת יעוץ מעו"ד נטע רז, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          עו"ד נטע רז

          קבע פגישה עם
          עו"ד נטע רז

          עו"ד נטע רז הקימה את משרדה הפרטי, לאחר שעבדה כעורכת דין שכירה במשרד מוביל לדיני משפחה – תחום משפטי מורכב...

          לפרופיל המלא