open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          אי הרשעה: פתח מילוט, בנסיבות מיוחדות

          מעדתם באופן חד פעמי וביצעתם למרבה הצער עבירה פלילית? במקרים נדירים, עשוי ביהמ"ש לקבוע כי הנאשם אמנם ביצע את העבירות המיוחסות לו - אך ללא הרשעה

          פורסם בתאריך  רישום פלילי עבירה פלילית אי הרשעה
          אי הרשעה: פתח מילוט, בנסיבות מיוחדות

          ככלל, הרשעה במשפט פלילי תלווה את הנאשם במשך שנים רבות, מכיוון שלרישומה השלכות ארוכות טווח על חייו של הנאשם. 
          כך, למשל: אדם שהורשע בעבירה פלילית, לא יוכל לעסוק במשרות ציבוריות (לרבות נהיגה ברכב ציבורי), או במשרות הכרוכות בגישה למידע בטחוני או לחומרים רגישים וכן במשרות הדורשות מתן אמון בעוסק בהן. 

          כמו כן, בעל רישום פלילי יתקשה בקבלת אשרת כניסה למדינות רבות, בקבלה או בהחזקה של רישיון נשק, בגיוסו לצה"ל, בהליכי התאזרחות או אימוץ ועוד כהנה וכהנה מכשולים שעלולים לעמוד בדרכו לאורך חייו. 

          ואולם, גם המחוקק מכיר בכך, שלעיתים עול ההרשעה הינו כבד מדי, עד כי אינו עולה בקנה אחד עם חומרת המעשה, באופן שיגרום בסופו של דבר, לנזק רב מאשר התועלת הגלומה בו. לפיכך, העניק המחוקק לביהמ"ש את הסמכות לבטל את ההרשעה או להורות על "אי הרשעה", גם כאשר אין ספק בנוגע לאשמת הנאשם.

          במקרים בהם ביהמ"ש מחליט לפסוק "אי הרשעה", לא יוכתם הנאשם ברישום פלילי, כשם שהיה מוכתם, אילו היה מורשע. רק גופים מסוימים יוכלו לראות שהוגש נגד אותו אדם כתב אישום, שבעניינו פסק ביהמ"ש על אי-הרשעה

          מהי אי הרשעה?

          בניגוד לזיכוי, שמשמעותו היא שביהמ"ש פסק שנותר בלבו ספק סביר באשמת הנאשם בעבירות המיוחסות לו, הרי ש"אי-הרשעה" היא למעשה מצב שבו ביהמ"ש קובע שאדם אכן עבר עבירה פלילית, אבל למרות זאת מחליט שלא להרשיע אותו, כדי שלא לגרום לו נזק גדול מדי. 

          על פי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב, התשמ"ב-1982): "הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".

          במקרים בהם ביהמ"ש מחליט לפסוק "אי הרשעה", לא יוכתם הנאשם ברישום פלילי, כשם שהיה מוכתם, אילו היה מורשע. רק גופים מסוימים (נשיא המדינה, היועמ"ש, המוסד, השב"כ, ביהמ"ש, השב"ס, קצין מבחן, צה"ל, פסיכיאטר מחוזי ולעיתים גם עו"ס) - יוכלו לראות שהוגש נגד אותו אדם כתב אישום, שבעניינו פסק ביהמ"ש על אי-הרשעה.

          השיקולים העיקריים שאותם יש לקחת בחשבון הם: נסיבות העניין, אופיו של הנאשם, עברו, גילו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכלי, טיב העבירה שעבר וכל נסיבה מקילה אחרת

          מהם שיקולי ביהמ"ש בבואו לפסוק "אי-הרשעה"?

          המחוקק אינו מגדיר קריטריונים ספציפיים לפסיקת אי הרשעה והותיר לביהמ"ש להפעיל את שיקול הדעת בעניין, אך בסעיף 1 לפקודת המבחן (נוסח חדש, התשכ"ט-1969) המחוקק קבע כי השיקולים העיקריים שאותם יש לקחת בחשבון הם: נסיבות העניין, אופיו של הנאשם, עברו, גילו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכלי, טיב העבירה שעבר וכל נסיבה מקילה אחרת.

          גם הפסיקה דנה לא פעם בשאלה מהם הקריטריונים לאי-הרשעה, כאשר פסק הדין המכונן בסוגיה הוא רע"א 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, המהווה את ההלכה המחייבת בנושא - "הלכת כתב".

          לפי הלכת כתב: "המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה, יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי דופן, בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה... הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם; ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים".

          כלומר: ההחלטה על אי-הרשעה מתקבלת במקרים נדירים, בהם מחליט ביהמ"ש שהנזק הרב שצפוי לנאשם כתוצאה מהרשעה הוא בלתי סביר, ביחס לחומרת העבירה ו/או לאופיו של הנאשם. 

          בנוסף לחומרת הנזק הגדולה, האישית והציבורית, שתהיה כרוכה בהרשעה, בוחן ביהמ"ש גם את שיקומו של הנאשם. לכן, כמעט תמיד מותנה סיום ההליך באי-הרשעה, בכך שהנאשם יוכיח שעבר תהליך שיקום משמעותי. 

          אם נאשם מעוניין לבקש מביהמ"ש לסיים את ההליך הפלילי בעניינו, בתוצאה של אי-הרשעה, עליו להוכיח למעשה, שכתוצאה מההרשעה, ייגרם לו נזק קונקרטי ממשי, שאינו עולה בקנה אחד עם חומרת המעשה

          כיצד נאשם יכול לזכות בהחלטה בדבר "אי הרשעה"?

          כאמור, לביהמ"ש ניתנה הסמכות לבטל את הרשעתו של אדם שעבר עבירה פלילית, אך מדובר במקרים חריגים בלבד, שבהם רב הנזק על התועלת.

          אם נאשם מעוניין לבקש מביהמ"ש לסיים את ההליך הפלילי בעניינו, בתוצאה של אי-הרשעה, עליו להוכיח למעשה, שכתוצאה מההרשעה, ייגרם לו נזק קונקרטי ממשי, שאינו עולה בקנה אחד עם חומרת המעשה. כך לדוגמה: באחד המקרים שטופלו על ידי משרדו של עו"ד מור עטיה, קיבל ביהמ"ש השלום בתל אביב את עמדת עו"ד עטיה וביטל את הרשעתו של נאשם באיומים ברצח על פקח של עיריית תל אביב, לאחר שזה נתן דו"ח לדודו של הנאשם. לאחר שבית המשפט שקל את כל נסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם (גילו, נסיבות חייו, היעדר עבר פלילי, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה והנזק הקונקרטי שיגרם לו במידה ויורשע), החליט לסיים את ההליך בתוצאה של "אי-הרשעה" (ת"פ33446-11-16).

          במקרה אחר שטופל על ידי משרדו של עו"ד מור עטיה, ביטל ביהמ"ש השלום ברמלה את הרשעתו של נאשם בהסעת שוהים בלתי חוקיים, בין היתר כדי שלא לפגוע בהליך התאזרחותו ובסיכויו לאמץ ילד (ת"פ 16068-07-15).

          במקרה שטופל אף הוא על ידי עו"ד מור עטיה, קיבל ביהמ"ש את עמדת עו"ד עטיה וביטל את הרשעתו של "בגיר צעיר" בגין מספר עבירות של החזקת סמים, זאת משיקולי שיקום עתידיים (ת"פ 33292-04-14).

          במקרה נוסף, קיבל ביהמ"ש בקריית-גת את עמדת עו"ד מור עטיה וסיים הליך ב"אי-הרשעה", על אף שנקבע כי הנאשם ביצע 6 עבירות של הסגת גבול ו-6 עבירות של גניבה. זאת, כדי להימנע מפגיעה בעיסוקו של הנאשם (ת.פ 56788-11-16).

          מהתיקים שהובאו לעיל, המהווים רק מספר דוגמאות לתיקים בהם טיפל משרדו של עו"ד מור עטיה ושהסתיימו בתוצאה הנדירה של "אי הרשעה", ניתן לראות שקיים הכרח לשכנע את בית המשפט, שאכן קיים נזק קונקרטי, שייגרם לנאשם אילו יורשע, ואשר גובר על האינטרס בהרשעתו. 

          בית המשפט מכריע

          לסיכום: לאור הנזק הנגרם מהרישום הפלילי והחשיבות בסיום הליך ללא הרשעה, לצד העובדה שמדובר בתוצאה נדירה, הדורשת עמידה והוכחה של דרישות נוקשות, הרי שחשוב מאוד להיוועץ בעו"ד המתמחה בתחום, כבר מתחילת הדרך, כך שיוכל לבחון את המקרה לאשורו, להנחות את הנאשם ולהביא בפני ביהמ"ש את כל הטענות והסימוכין שיגדילו את הסיכוי לסיום ההליך ללא הרשעה.

           * עו"ד מור עטיה מתמחה במשפט פלילי.

          ** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי.

          לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם