הכרה בישראל בייפוי כוח מתמשך מחו"ל

תקדים: לראשונה בית משפט בישראל הכיר בתוקפו של ייפוי כוח מתמשך שנערך בחו"ל. במאמר זה נרחיב אודות מקרה זה, שפרטיו עשויים להיות רלוונטיים במקרים נוספים.

מקרה שקרה: בשנים האחרונות אשה מבוגרת סובלת מדמנציה וכבר אינה כשירה. בעקבות מצבה, נכנס ייפוי הכוח המתמשך לתוקף באנגליה. בעלה משתמש בייפוי הכוח לניהול כל ענייניהם הרכושיים

מהם פרטי המקרה?

זוג אנשים זקנים שאינם אזרחים ישראליים ואינם תושבי ישראל ערכו לפני מספר שנים ייפוי כוח מתמשך באנגליה. ייפוי הכוח המתמשך נרשם כדין כבר בשנת 2010. ייפוי הכוח מאפשר לבעל לבצע כל פעולה כלכלית בשם רעייתו. הרכוש היחיד שלהם במדינת ישראל הוא חשבון בנק משותף, ממנו נהגו בני הזוג למשוך כספים הדרושים להם לקיומם השוטף. 
בשנים האחרונות, סובלת הרעיה מדמנציה וכבר אינה כשירה. בעקבות מצבה, נכנס ייפוי הכוח המתמשך לתוקף באנגליה. בעלה משתמש בייפוי הכוח לניהול כל ענייניהם הרכושיים. 

באחת הפעמים בהן פנה הבעל כדי למשוך כסף מהבנק, הוא סיפר בתום לב כי רעייתו אינה כשירה וביקש למשוך כספים מהחשבון המשותף, באמצעות שימוש בייפוי הכוח המתמשך. עם זאת, הבנק סירב לאפשר לו את משיכת הכספים, מאחר שלטענת הבנק, ייפוי הכוח אינו תקף בישראל

מתי התעורר הצורך לקבל הכרה בישראל בייפוי הכוח המתמשך?

באחת הפעמים בהן פנה הבעל כדי למשוך כסף מהבנק, הוא סיפר בתום לב כי רעייתו אינה כשירה וביקש למשוך כספים מהחשבון המשותף, באמצעות שימוש בייפוי הכוח המתמשך. עם זאת, הבנק סירב (ובצדק!) לאפשר לו את משיכת הכספים, מאחר שלטענת הבנק, ייפוי הכוח אינו תקף בישראל. 
הבעל פנה למשרד עורכי דין באנגליה שהפנה אותו למשרד הח"מ. במהלך ינואר 2019, הוגשה בקשה לתת תוקף בישראל לייפוי הכוח המתמשך האנגלי. 

הוגשה בקשה ע"י משרד הח"מ לתת תוקף בישראל לייפוי הכוח המתמשך האנגלי

מה כללה הבקשה שהוגשה לבית המשפט בישראל, להכרה בייפוי הכוח המתמשך שנערך באנגליה?

לבקשה צורפו כנספחים מספר מסמכים:

• חוות דעת משפטית, המאשרת כי ייפוי הכוח המתמשך תקף בבריטניה וכי הבעל רשאי לבצע מכוחו כל פעולה כספית בשם רעייתו; 

• ייפוי הכוח המתמשך עצמו, עם אישור על רישומו בבריטניה צורף אף הוא לחוות הדעת המשפטית (כחלק בלתי נפרד הימנה); 

• תרגום לעברית של חוות הדעת המשפטית; 

• העתק נוטריוני של ייפוי הכוח המתמשך, כולל אישור אפוסטיל.  

יש לציין, כי הכנת המסמכים הנדרשים שצורפו לבקשה היתה כרוכה בהוצאה כספית ניכרת ובטרחה בירוקרטית רבה. 

בבקשה פורטו נימוקים שונים, המסבירים את הצורך במתן תוקף לייפוי הכוח המתמשך גם בישראל ואת מקור הסמכות של בית המשפט לעשות זאת.

האפוטרופס הכללי טען, כי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, במתכונתו הנוכחית, אינו כולל מנגנון הכרה ביפויי כוח מתמשכים שנעשו לפי הדין הזר

מה היתה תשובת האפוטרופוס הכללי לבקשה?

המשיב לבקשה כזו הוא האפוטרופוס הכללי. למרבה ההפתעה, בתגובתו (14.2.19) לא התייחס האפוטרופוס הכללי לאף אחת מטענות הבעל, אלא טען: "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, במתכונתו הנוכחית, אינו כולל מנגנון הכרה ביפויי כוח מתמשכים שנעשו לפי הדין הזר. אשר על כן, וכדי לפעול כמפורט בבקשה - מוצע כי ימונה אפוטרופוס לרכושה של הגב' פלונית בארץ".

משרד הח"מ טען, כי עמדת האפוטרופוס הכללי שגויה הן בטענה כי חוק הכשרות אינו כולל מנגנון הכרה (זאת לאור הפרשנות שיש לתת לסעיף 77 (ב) לחוק) והן בהצעה למנות אפוטרופוס לרכוש

ומה היתה תגובת המבקש?

בתגובה, ב-20.2.19 טען משרד הח"מ, כי עמדת האפוטרופוס הכללי שגויה בשני הטיעונים: הן בטענה כי חוק הכשרות אינו כולל מנגנון הכרה (זאת לאור הפרשנות שיש לתת לסעיף 77 (ב) לחוק) והן בהצעה למנות אפוטרופוס לרכוש.

בתגובה הועלו מספר נימוקים כנגד הצעת האפוטרופוס הכללי כי לרעיה ימונה אפוטרופוס לרכוש בישראל. כך, נטען בתגובה כי הליך של מינוי אפוטרופוס לאדם, נועד אך ורק במקרה בו אין כל ברירה אחרת ואין דרך אחרת לטפל בענייניו. תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אף חידד והגביל את הנסיבות בהן ימונה אפוטרופוס, באמצעות הוספת סעיף 33א.

לכן, הועלתה הטענה כי כאשר מדובר בבקשה למינוי אפוטרופוס לרכוש, יבחן בית המשפט האם אין דרך אחרת היכולה לקיים את מטרת ההגנה על נכסי האדם, ללא המינוי. אם תימצא הדרך, יימנע בית המשפט ככל הניתן ממינוי אפוטרופוס. לבקשה צורפו דוגמאות מעשיות בפסיקה. 
בתגובה הודגש כי במקרה זה קיים ייפוי כוח מתמשך, בעל תוקף בבריטניה, בהליך שאינו שונה מהותית מהליך מתן ייפוי כוח מתמשך בישראל, כמפורט בחוות הדעת המשפטית שצורפה. לכן, כך נטען, כאשר יש אמצעי אחר - יש להימנע ממינוי אפוטרופוס לאדם. 

הנימוק העיקרי היה כי מינוי אפוטרופוס אינו מכבד את זכויותיה של הגברת הפלונית ואת רצונותיה. לעומת זאת, שימוש בייפוי כוח מתמשך הוא הפתרון הנכון והראוי.

בין השאר, התבססה הבקשה על סעיף 77(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המחיל את דין המקום על ייפוי הכוח המתמשך

מהו מקור הסמכות של בית המשפט לאישור ייפוי הכוח המתמשך, על פי הנטען בבקשה?

בין השאר, התבססה הבקשה על סעיף 77(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המחיל את דין המקום על ייפוי הכוח המתמשך. זו כותרת הסעיף ולשונו:

ב- 5.3.19, הודיע האפוטרופוס הכללי כי לאחר התייעצות עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ומאחר שעל פי חוות הדעת, הדין האנגלי זהה לדין הקיים בישראל, לא יתנגד עוד האפוטרופוס הכללי לבקשה לאשר את ייפוי הכוח המתמשך. בעקבות זאת, ב-6.3.19 אישר בית המשפט את ייפוי הכוח המתמשך

משפט בינלאומי פרטי

77. (ב) על שאלת תוקפם והיקפם של ייפוי כוח מתמשך לפי פרק שני 1 או של הנחיות מקדימות למיופה כוח לפי הפרק האמור, יחול דין מקום מושבו של הממנה ביום עריכת ייפוי הכוח המתמשך; הוראות אלה לא יחולו לעניין שינוי, הגבלה, ביטול או פקיעה של ייפוי כוח מתמשך".

אם לא למקרה כמו מקרה זה, התכוון המחוקק בסעיף 77(ב) - אזי למה התכוון המחוקק? 

ב- 5.3.19, הודיע האפוטרופוס הכללי כי לאחר התייעצות עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ומאחר שעל פי חוות הדעת, הדין האנגלי זהה לדין הקיים בישראל, לא יתנגד עוד האפוטרופוס הכללי לבקשה לאשר את ייפוי הכוח המתמשך. בעקבות זאת, ב-6.3.19 אישר בית המשפט את ייפוי הכוח המתמשך, בכך שהורה להגיש פסיקתא מוסכמת לחתימתו. (פסיקתא היא החלק האופרטיבי של פסק דין) ביום 7.3.19 נחתמה פסיקתא. 

לסיכום: מדובר בתקדים חשוב ומעשי, שיאפשר להקל על תושבי חו"ל בעלי מוגבלות לפעול ברכושם המצוי בישראל, ללא צורך להיזקק לאפוטרופסות, ככל שערכו בחו"ל ייפוי כוח מתמשך.    

* עורכי הדין משה בן דוד והודיה היינוביץ, משרד עו"ד בן דוד, אברהם, הכהן. המשרד עוסק בייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות, צוואות וירושות, נדל"ן, לשון הרע ושיימינג, נזיקין, משפט מנהלי, משפט חוקתי ועמותות.