ההון השחור במדינת ישראל נאמד בכ-300 מיליארד ש"ח וההערכות השונות אומרות שהוא מהווה בין 20%-23% מהתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג). ייתכן שהמספרים גבוהים אף יותר, אולם מטבע הדברים אין לכך נתון מדויק.
בינואר האחרון נכנס לתוקף חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018. החוק נועד להגביל את השימוש בכסף מזומן ובהמחאות סחירות כדי לצמצם את השימוש בכסף "שחור"
לצמצם את השימוש בכסף "שחור"
בינואר האחרון נכנס לתוקף חוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018. החוק נועד להגביל את השימוש בכסף מזומן ובהמחאות סחירות כדי לצמצם את השימוש בכסף "שחור", לסייע במאבק בפשיעה פלילית, הלבנת ההון, העלמות מס ומימון טרור. בד בבד עם מתן האפשרות להשתמש באמצעי תשלום מתקדמים ויעילים.
החוק חוקק לאחר שממשלת ישראל אימצה את המלצות הוועדה לבחינת נושא צמצום השימוש במזומן אשר פורסמו ביולי 2014
הוועדה לבחינת נושא צמצום השימוש במזומן בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה
החוק חוקק לאחר שממשלת ישראל אימצה את המלצות הוועדה לבחינת נושא צמצום השימוש במזומן אשר פורסמו ביולי 2014. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, דאז, הראל לוקר, עמד בראש ועדה בין משרדית אשר הוקמה בהחלטת ממשלה וחבריה כללו נציגים ממשרדים שונים, ובכלל זה רשות המיסים, מנהל הכנסות המדינה, בנק ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משטרת ישראל, משרד המשפטים ומשרד האוצר.
במאמר הזה ננסה להסביר מה מותר ומה אסור.
סעיף 2 לחוק מגביל את סכום העסקאות עבורן ניתן לשלם במזומן: כאשר המשלם או המקבל הוא עסק, ניתן לשלם עד 11,000 ש"ח במזומן
ניתן לשלם עד 11,000 ש"ח במזומן
סעיף 2 לחוק מגביל את סכום העסקאות עבורן ניתן לשלם במזומן: כאשר המשלם או המקבל הוא עסק, ניתן לשלם עד 11,000 ש"ח במזומן (למשל כאשר פלוני רוכש מקרר חדש מחנות מוצרי חשמל).
כאשר שני הצדדים הם אנשים פרטיים, ניתן לשלם עד 50,000 ש"ח במזומן (למשל כאשר פלוני רוכש רכב מאלמוני).
כאשר אחד הצדדים לעסקה הוא תייר, דהיינו לא אזרח ישראלי, ניתן לשלם במזומן עד 55,000 ש"ח.
גם שכר עבודה, תרומה או הלוואה לא ניתן לקבל או לשלם במזומן אם הסכום עולה על 11,000 ש"ח. חשוב לשים לב, כאשר שכר העבודה עולה על 11,000 לא ניתן לשלם אף לא שקל אחד במזומן, כלומר לא ניתן במקרה כזה לשלם חלק מהשכר במזומן וחלק באמצעי תשלום אחר.
כאשר מדובר בעסקה אשר סכומה עולה על הסכומים שנקובים בחוק, אפשר יהיה לשלם בגינה רק באמצעות כרטיסי אשראי, כרטיסי דביט, כרטיסים נטען, העברה בנקאית או המחאה
ההגבלה כוללת מע"מ הובלה וביטוח
הגבלת הסכום כוללת גם את המע"מ ושאר עלויות העסקה כמו מס קניה, הובלה או ביטוח.
המשמעות היא שכאשר מדובר בעסקה אשר סכומה עולה על הסכומים האלו, אפשר יהיה לשלם בגינה רק באמצעות כרטיסי אשראי, כרטיסי דביט, כרטיסים נטען, העברה בנקאית או המחאה.
יחד עם זאת, בעסקה שסכומה עולה על 11,000 ש"ח ניתן לשלם עד 10% ממחיר העסקה במזומן, ובלבד שהסכום במזומן לא יעבור את המגבלה של 11,000 ש"ח
ניתן לשלם עד 10% מהעסקה במזומן אבל לא לעבור את הסכום של 11,000 ש"ח
יחד עם זאת, בעסקה שסכומה עולה על 11,000 ש"ח ניתן לשלם עד 10% ממחיר העסקה במזומן, ובלבד שהסכום במזומן לא יעבור את המגבלה של 11,000 ש"ח. לדוגמה, ברכישה מחנות של מוצר שמחירו נניח 30,000 ₪ ניתן לשלם במזומן מקסימום 3,000 ש"ח, וברכישה של מוצר שמחירו 200,000 ש"ח ניתן לשלם במזומן לכל היותר 11,000 ש"ח.
לא ניתן לשלם או לקבל תשלום בהמחאה פתוחה (כלומר כזו שלא כתוב בה לטובת מי היא ניתנה) כאשר התשלום הוא לעסק, בעבור עסקה או כשכר עבודה, תרומה, הלוואה או מתנה
הגבלה גם על השימוש בהמחאות
סעיף 4 לחוק מגביל גם את השימוש בהמחאות (שיקים) ובין היתר קובע, כי לא ניתן לשלם או לקבל תשלום בהמחאה פתוחה (כלומר כזו שלא כתוב בה לטובת מי היא ניתנה) כאשר התשלום הוא לעסק, בעבור עסקה או כשכר עבודה, תרומה, הלוואה או מתנה.
בין אנשים פרטיים לא ניתן לשלם או לקבל המחאה פתוחה בסכום העולה על 5,000 ש"ח (גם כאשר משלמים שכירות למשל, אם סכום שכר הדירה עולה על 5,000 ש"ח ישנה חובה לרשום לפקודת מי ניתנה ההמחאה).
חל איסור להסב המחאה מבלי ששם המסב ומספר הזהות שלו רשומים בהמחאה ואם סכום ההמחאה הוא מעל 10,000 ₪, ניתן יהיה להסב אותה רק פעם אחת.
סנקציות, עיצומים כספיים וקנסות
פרקים ג' ו-ד' לחוק עוסקים בסנקציות, בעיצומים הכספיים ובקנסות שתטיל רשות המיסים על מי שמפר את החוק. גובהם נקבע לפי גובה התשלום המהווה את ההפרה, והוא גדל כאשר זו הפרה חוזרת.
אם סכום ההפרה הוא עד 25,000 ש"ח, שיעור הקנס יהיה 15% מסכום ההפרה
קנס של 30% על הפרה של 50,000 ש"ח
שיעור העיצום או הקנס מהתשלום במזומן, מהתשלום בשיק או מהשיק המוסב יהיה על פי הפרוט הבא: אם סכום ההפרה הוא עד 25,000 ש"ח, שיעור הקנס יהיה 15% מסכום ההפרה. מעל 25,000 ש"ח ועד 50,000 ש"ח, שיעור הקנס יעמוד על 20% מסכום ההפרה, ומעל 50,000 ש"ח, שיעור הקנס יהיה 30% מסכום ההפרה.
גם המשלם וגם המקבל חשופים לסנקציות. בעבר, כאשר התבצעה עבירת מס, על המשלם לא חלה כל סנקציה אלא רק על העוסק
גם המשלם וגם המקבל חשופים לסנקציות
בהקשר הזה חשוב לדעת, כי גם המשלם וגם המקבל חשופים לסנקציות. בעבר, כאשר התבצעה עבירת מס, על המשלם לא חלה כל סנקציה אלא רק על העוסק, אולם עם החקיקה החדשה שניהם נושאים באחריות לעבירה.
על עיצום כספי שהוטל ניתן לערער לבית משפט השלום בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה
ערעור לבית משפט שלום תוך 30 ימים
סעיף 17 לחוק קובע, כי על עיצום כספי שהוטל ניתן לערער לבית משפט השלום בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה. הגשת הערעור לכשעצמה אינה מעכבת את התשלום על העיצום הכספי, אלא אם הסכים לכך המנהל (כהגדרתו בסעיף 229 לפקודת מס הכנסה) או שבית המשפט הורה על זה. אם בית המשפט יקבל את הערעור לאחר שהעיצום שולם, יוחזר הכסף בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
רשות המיסים תפרסם באתר האינטרנט את הפרטים של המפר
בהתאם לקבוע בסעיף 18 לחוק, אם הוטל עיצום, רשות המיסים תפרסם באתר האינטרנט שלה את הפרטים הבאים: דבר הטלת העיצום, מהות ונסיבות ההפרה, סכום העיצום הכספי שהוטל אם הופחת העיצום יפורסמו הנסיבות שבשלהן הוא הופחת ושיעור ההפחתה. כמו כן יפורסמו הפרטים של המפר למעט שמו.
החוק אמנם נכנס לתוקף זה לא מכבר, ב-1 בינואר 2019, אבל עד ל-30 בספטמבר 2019 לא יוטל עיצום כספי או קנס מנהלי למי שיפר אותו
תקופת הסתגלות עד 30 בספטמבר 2019
סעיף 40 לחוק מגדיר את תקופת המעבר, המאפשרת לציבור "תקופת הסתגלות". החוק אמנם נכנס לתוקף זה לא מכבר, ב-1 בינואר 2019, אבל עד ל-30 בספטמבר 2019 לא יוטל עיצום כספי או קנס מנהלי למי שיפר אותו. על הפרה ראשונה תינתן התראה. עד לסוף ספטמבר תוטל סנקציה רק על מי שקיבל התראה וחזר והפר את החוק בשנית. החל מה-1 בנובמבר 2019 כל הפרה עלולה לגרור סנקציה בגינה.
לאחר שנה מיום כניסת החוק לתוקף (דהיינו ב-1 בינואר 2020) יבחן שר האוצר את שינוי הסכומים, ויהיה רשאי בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת חוקה, להפחית את הסכומים
בעוד שנה רשאי שר האוצר להפחית את הסכום מ-11,000 ש"ח ל-6,000 ש"ח
החוק קובע בסעיף 33 כי לאחר שנה מיום כניסת החוק לתוקף (דהיינו ב-1 בינואר 2020) יבחן שר האוצר את שינוי הסכומים, ויהיה רשאי בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת חוקה, להפחית את הסכומים כך שבמקום 11,000 ש"ח, הסכום יופחת ל-6,000 ש"ח, ובמקום 50,000 ש"ח, יופחת לסכום של 15,000 ש"ח.
לסיכום: החוק שנכנס לפני זמן קצר לתוקף, אינו מגביל את סכום המזומן שהאזרח רשאי להחזיק, אלא מטיל הגבלות שונות כפי שפרטנו על תשלום במזומן או באמצעות המחאה. במקרה של הפרה, שני הצדדים, גם הנותן וגם המקבל חשופים לסנקציה באותה מידה.
משרד עורכי דין ומגשרים אסדי בילאל ושות' מתמחה במשפט אזרחי, דיני עבודה, דיני נזיקין, הוצאה לפועל ותביעות נגד ביטוח לאומי. עו"ד אסדי בילאל בעל ניסיון רב בניהול תיקים מול רשות המיסים.
סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.
