open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי - כיצד השופטים מפרשים כבר עכשיו?

          חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2019 אבל בתי המשפט מפרשים מקרים בהליכי פשיטת רגל ברוחו של החוק כבר כיום

          פורסם בתאריך  חובות פשיטת רגל חדלות פירעון
          חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי - כיצד השופטים מפרשים כבר עכשיו?

          חדלות פירעון על פי החוק החדש, היא מצב כלכלי בו אדם או חברה אינם יכולים לפרוע את חובותיהם, כלומר: סך החובות ושאר ההתחייבויות עולה על סך הנכסים של האדם או החברה.

          לאזן בין אינטרסים של מספר גורמים

          דיני חדלות פירעון נועדו לקבוע הסדר אשר יוכל לאזן בין אינטרסים של מספר גורמים וביניהם: אינטרס של החייב, של הנושים וגם האינטרס של כלל הציבור. 

          מספר פקודות מנדטוריות ובחוקים שונים

          כיום דיני חדלות פירעון מוסדרים במספר פקודות מנדטוריות ובחוקים שונים, דוגמת פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 עבור אדם או פקודת החברות (נוסח חדש), התשל"ג-1983 עבור חברה, ואילו הליך הבראת החברה קבוע בחוק החברות, התשנ"ט-1999. לאורך השנים נעשו תיקוני חקיקה בפקודות ובחוק החברות, אולם מדובר בתיקונים נקודתיים שלא תמיד נתנו את המענה הרצוי, כך שפעמים רבות נדרשו בתי המשפט למלא את הלקונה או החסר הקיים בחקיקה.

          קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון במדינת ישראל

          הכנסת ביקשה להסדיר את החקיקה שעוסקת בנושא לכדי חוק אחד וליצור קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון במדינת ישראל. המחוקק פרט בדברי ההסבר 3 מטרות עיקריות לחקיקה החדשה:

          המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. זה ישרת את הנושים, בד בבד עם קידום ערכים חברתיים נוספים

          שיקומו הכלכלי של החייב

          1. המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. זה ישרת את הנושים, בד בבד עם קידום ערכים חברתיים נוספים. כך למשל, שיקום חברה ומתן אפשרות להמשך פעילותה יהווה מקור פרנסה הן לעובדיי החברה והן לספקים שעובדים עמה. החוק החדש מבקש להציב גם את שיקומו הכלכלי של היחיד, החייב, כערך מרכזי ואף לתת לו כלים שיסייעו לו להימנע מלהיקלע שוב למצב של חדלות פירעון בעתיד. דיני פשיטת הרגל שיקפו בעבר את ההנחה שאי תשלום החוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלותו של החייב, אולם החיים בכלכלה המודרנית מאפשרים שימוש באשראי צרכני כחלק מהפעילות הכלכלית, דבר שבהכרח מביא חלק מהמשתמשים למצב בו אינם יכולים לפרוע את האשראי. התפיסה החדשה רואה במצב זה "תאונה כלכלית" ולאו דווקא פגם מוסרי.

          הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים

          2. המטרה השנייה היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים שהם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות פרעון.

          הגברת הוודאות והיציבות של הדין

          3. המטרה השלישית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור ההליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי.

          החוק עתיד להיכנס לתוקף רק בספטמבר 2019, והוא יחול על הליכים שיחלו מיום תחילת תוקפו ואילך

          בתי המשפט פוסקים כבר כיום לאור החקיקה החדשה

          החוק החדש, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, חוקק במרץ 2018. סעיף 373 (א) לחוק קובע, כי הוא יכנס לתוקף 18 חודשים לאחר חקיקתו דהיינו, החוק עתיד להיכנס לתוקף רק בספטמבר 2019, והוא יחול על הליכים שיחלו מיום תחילת תוקפו ואילך. אמנם, המועד טרם הגיע, אולם חשוב לדעת ולהבין שבתי המשפט פוסקים כבר כיום לאור החקיקה החדשה וברוח שינוי התפיסה שמבקש המחוקק להשריש. 

          בית המשפט פוסק

          החוק החדש יצר מסגרת חקיקתית המתייחסת להליכי חדלות פירעון של יחיד ותאגיד

          כך למשל, בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון, ב-19 למרץ 2018 (5 ימים בלבד לאחר שהושלם הליך החקיקה של החוק החדש, ושנה וחצי לפני כניסתו לתוקף) מתייחס השופט דוד מינץ לעובדה שהחוק טרם נכנס לתוקף, אולם הוא מציין, כי החוק החדש יצר מסגרת חקיקתית המתייחסת להליכי חדלות פירעון של יחיד ותאגיד, כאשר ניתן משקל משמעותי להליכי שיקום הן של היחיד והן של התאגיד. 

          השופט מינץ מתייחס לחוק החדש ומכנה אותו "הדין החדש" לעומת "הדין הקיים". לפי השופט מינץ, בחוק החדש, שני המבחנים (התזרימי והמאזני) שווים

          המבחן התזרימי והמבחן המאזני שווים במשקלם

          לאורך פסק הדין מתייחס מינץ לחוק החדש ומכנה אותו "הדין החדש" לעומת "הדין הקיים". הערעור במקרה זה נסוב על החלטת ביהמ"ש המחוזי לתת צווי פירוק קבועים וצו כינוס נכסים קבוע לאשכול חברות שעוסקות בקבוצות רכישה בתחום הנדל"ן. השופט מינץ מתייחס לשאלה מהו המבחן לפיו יוכרע האם חברה היא חדלת פירעון - המבחן התזרימי או המאזני. בדין הקיים אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, ובעבר מקובל היה לתת למבחן התזרימי משקל רב יותר. אולם, כפי שכותב השופט מינץ, בחוק החדש שני המבחנים שווים. "העובדה שהמחוקק בסופו של דבר קבע שחדלות פירעון נמדדת גם על פי המבחן המאזני, מלמדת כי בסיומו של תהליך החקיקה אין עוד מעמד בכורה למבחן התזרימי ושני המבחנים - המבחן התזרימי והמבחן המאזני - שווים במשקלם". 

          "צו פתיחת הליכים" גם אם החברה אינה נמצאת עדיין בחדלות פרעון

          השופט מינץ מציין בפסק הדין במאמר מוסגר, כי האפשרות לפתיחת הליכי הבראה ושיקום כאשר חברה נמצאת "באזור חדלות הפירעון" התאפשרה עד היום מכוח פסיקת בתי המשפט. אפשרות זו קיבלה ביטוי בחוק החדש אשר מאפשר לחברה לבקש "צו פתיחת הליכים" גם אם אינה נמצאת עדיין בחדלות פירעון, וצו כזה יסייע לה להימנע מחדלות פירעון. הוא אף מוסיף כי זה חלק מהתכלית של החוק החדש, כפי שקובע סעיף 1 לחוק המתייחס לחייב או תאגיד "הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון". (עא 8263-16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ’ עו"ד איתן ארז).

          אשראי הדדי וקיזוז

          גם שופט העליון לשעבר, יורם דנצינגר, התייחס לחוק החדש והשווה בין סעיפי חקיקה קיימים לבין אלו שנחקקו זה לא מכבר, בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון באפריל 2018. למשל כאשר התייחס דנצינגר לתנאים בדבר אשראי הדדי וקיזוז כפי שנקבעו בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל בהשוואה לסעיף 255 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. (רעא 2512-17 מרי פינצב נ’ מגדל חברה לביטוח בע"מ).

          גם ערכאות נמוכות יותר פוסקות לאור החקיקה החדשה. כך למשל, השופטת בלכר מבית המשפט המחוזי בת"א קבעה, כי ההפטר המותנה שניתן לחייב לא יחול על החוב לנפגעות העבירה

          לתוצאה זהה הייתי מגיעה גם לפי סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

          גם ערכאות נמוכות יותר פוסקות לאור החקיקה החדשה. בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב באוקטובר 2018, התייחסה השופטת יעל בלכר לחוק החדש. התיק עסק בשאלה האם חוב של חייב בגין פיצוי לנפגע עבירה הוא בר הפטר. השופטת בלכר קבעה, כי ההפטר המותנה שניתן לחייב לא יחול על החוב לנפגעות העבירה. בנימוקיה ציינה כי: "אציין כי לתוצאה זהה הייתי מגיעה גם לפי סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. אין כל ספק כי החוב אינו בר הפטר לפי חוק זה ואף אין שיקול דעת ליתן הפטר בגינו". בפסק דינה מצטטת השופטת בלכר סעיפים מהחוק החדש ומתייחסת אף לדברי ההסבר של החוק כמקור לפרשנות והבנת כוונתו של המחוקק.(פש”ר (ת”א) 6907-09-16 פלוני נ’ איתן צנעני).

          לסיכום: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עתיד להיכנס לתוקף רק בספטמבר 2019, ולחול על הליכים שיפתחו מאותו המועד. אולם כפי שסקרנו במאמר זה, בתי המשפט מקבלים הכרעות לאורו של החוק וברוחו מרגע שהושלם הליך החקיקה שלו במרץ 2018. לכן בכל עניין הקשור בדיני חדלות פירעון יש לראות את שיקום החייב כעניין עיקרי ולכן מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום ומכיר את החוק החדש על בוריו, כדי לקבל ייעוץ משפטי לאור הדין הקיים ולאורו של הדין החדש.

          * משרד עו"ד ניר ברקון מתמחה בדיני חדלות פירעון, הליכי פשיטת רגל, כשרות משפטית ודיני עבודה. עו"ד ניר ברקון בעל ניסיון רב בניהול תיקי חדלות פירעון ובקיא בדין הקיים ובין החדש בתחום זה.

          ** סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי.

          ליצירת קשר עם עו"ד ניר ברקון
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          עו"ד ניר ברקון

          קבע פגישה עם
          עו"ד ניר ברקון

          ניר ברקון משרד עורכי דין וגישור פועל במגוון תחומים משפטיים, ומתמחה בעיקר בתחום של פשיטת רגל. עו"ד ברקון אוחז בניסיון...

          לפרופיל המלא