open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          הרפורמה שתזעזע את התנהלות עורכי הדין

          על השינויים העיקריים ברפורמת סדר הדין האזרחי והשפעתם על עבודת עוה"ד

          פורסם בתאריך  כתב הגנה סדרי דין נוסח כתב תביעה
          הרפורמה שתזעזע את התנהלות עורכי הדין

          ב- 2 בפברואר 2020 תיכנס לתוקפה הרפורמה החדשה בתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון, התשע"ט-2018), שעליה חתמה שרת המשפטים איילת שקד במטרה לייעל את המערכת המשפטית, לפשט ולאחד את סדרי הדין ולמנוע 'סחבת' של תיקים. 

          בין השינויים העיקריים ברפורמת סד"א: הטלת סנקציות על עו"ד "מתרשלים", מעבר מהגשת תצהירים בכתב לסיכומים בעל-פה, הגבלת אורך כתבי הטענות

          השינויים העיקריים ברפורמת סדר הדין האזרחי (סד"א)

          התקנות החדשות הן בגדר מהפכה של ממש, ויש להן השלכות משמעותיות על עבודתם השוטפת של עוה"ד, שמעתה יצטרכו לעמוד בלוח הזמנים ובדרישות החדשות ולשאת באחריות אם לא יעשו כך. 

          בין השינויים העיקריים:

          • הגדלת מעורבות השופטים בניהול ההליך.

          • מתן סמכויות לעוזרים המשפטיים.

          • הטלת סנקציות על עו"ד "מתרשלים".

          • קיום הליך מקדמי ומפגש מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום).

          • גילוי קלפים בשלב מוקדם.

          • מעבר מהגשת תצהירים בכתב לסיכומים בעל-פה.

          • הגבלת אורך כתבי הטענות.

          • הגבלת זמן הגשת כתב ההגנה.

          • ביטול סדר דין מקוצר, המרצת פתיחה וטען ביניים.

          • איחוד עילות תביעה.

          ניתן לומר, כי הרפורמה החדשה מגלה אפס סלחנות כלפי עו"ד שגובים מלקוחותיהם שכר טרחה, אך אינם פועלים בתיק כפי שהלקוח מצפה מהם. מעתה, עו"ד שלא יעמוד בזמנים ו/או לא יגיש את כתב הטענות בהתאם להנחיות החדשות, יהיו לכך השלכות אישיות.

          התקנות החדשות מגדירות מועדים מדויקים לכל אחד משלבי הטיפול בתיק. למשל: מהגשת כתב התביעה להגשת כתב ההגנה - 60 יום

          הגדרת מועדי הגשה

          התקנות החדשות מגדירות מועדים מדויקים לכל אחד משלבי הטיפול בתיק. כך למשל:

          מהגשת כתב התביעה להגשת כתב ההגנה - 60 יום.

          מהגשת כתב ההגנה להגשת כתב תשובה - 14 יום.

          מהגשת כתב תשובה לדיון מקדמי - 14 יום.

          מהגשת כתב תשובה למינוי מגשר מהו"ת - 20 יום.

          ממינוי מגשר מהו"ת עד לפגישת המהו"ת - 30 יום.

          מעתה, ע"פ התקנות החדשות, לא ניתן יהיה עוד לדחות את מועדי הדיון ללא סיבה מוצדקת

          שינוי מועד הדיון

          אחת מהבעיות העיקריות שהיו עד כה, נבעה מהיכולת של עוה"ד לבקש דחייה של מועדי הדיון פעם אחר פעם מחברו למקצוע, מה שגרר את הטיפול בתיק זמן רב. 
          מעתה, ע"פ התקנות החדשות, לא ניתן יהיה עוד לדחות את מועדי הדיון ללא סיבה מוצדקת, כאשר בתקנה 65(ג) מודגש כי: "טעמים כגון שיקולי נוחות, הסכמת בעלי הדין, עומס עבודה, קיום משא ומתן לפשרה או הליך גישור, לא יהוו כלל, עילה מספקת לשינוי מועד הדיון".

          כלומר, מעתה לא יוכלו עוד עוה"ד לקחת על עצמם טיפול בתיקים בידיעה שלא חלה עליהם חובה לטפל בהם בתכיפות והם יהיו חייבים להיות מוכנים במועד שנקבע. 

          איחוד עילות תביעה

          מעתה צריכים עוה"ד לאחד בכתב תביעה אחד את כל העילות כלפי הנתבע וכן את מלוא הסעדים (פיצויים) המבוקשים בגין אותן עילות. עו"ד שלא יעשה כן, לא יוכל להגיש לאחר מכן תביעה על העילה שלא נכללה.

          מעתה, יצטרכו עוה"ד להגיש את כתבי הטענות בהתאם להתקנות החדשות, שמגבילות משמעותית את היקפם וממקדות את המידע שיש לכלול בכל אחד משלושת החלקים שלהם

          הגבלת העמודים בכתבי הטענות

          עד היום לא היתה מגבלה על כמות העמודים בכתבי הטענות, מה שגרם לא פעם לכך שעו"ד הגישו כתבי טענות ארוכים במיוחד שנפרשו על פני מאות עמודים. מעתה, יצטרכו עוה"ד להגיש את כתבי הטענות בהתאם להתקנות החדשות, שמגבילות משמעותית את היקפם וממקדות את המידע שיש לכלול בכל אחד משלושת החלקים שלהם.

          היקף הטענות עפ"י תקנה 9(ד):

          • היקף הטענות שניתן להגיש לבימ"ש השלום - לא יעלה על 11 עמודים לכל חלקיו.

          • היקף הטענות שניתן להגיש לבימ"ש המחוזי - לא יעלה על 14 עמודים לכל חלקיו. 

          • היקף הטענות שניתן להגיש לבימ"ש המחוזי בגין תביעות של למעלה מ-2.5 מיליון שקלים - לא יעלה על 30 עמודים לכל חלקיו.

          המידע שיש לכלול בכתבי הטענות:

          1. כותרת

          2. תמצית עיקרי הטענות - בכתב תביעה: הסעדים המבוקשים ופירוט תמציתי של עילות התביעה; בכתב הגנה: פירוט תמציתי של טענות מקדמיות, טענות ההגנה וטיעונים לעניין הסעד המבוקש.

          3. טיעון עובדתי - פירוט העובדות המבססות את הטענות.

          ניתן לראות, כי הדגש הוא על הסדר ובעיקר על התמציתיות שעליה חייבים להקפיד עוה"ד בעת הגשת כתבי הטענות שלהם, כדי שביהמ"ש (באמצעות המזכיר המשפטי) ידון בתיק. 

          על עוה"ד לקיים דיון מקדמי תוך 14 ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון

          דיון מקדמי

          תקנה 35 קובעת, כי על עוה"ד לקיים דיון מקדמי תוך 14 ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון.

          עוד נקבע בתקנה זו, כי במהלך הדיון המקדמי צריכים עוה"ד לנהוג בשקיפות מלאה, לגלות לצד השני את כל המסמכים והראיות ולענות בכנות על השאלות.
          מטרת החובה לניהול הדיון המקדמי, היא לגרום לעוה"ד להיערך היטב לקראת הדיון ולאפשר להם לשקול את האפשרות לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי ביהמ"ש. 

          פגישת מהו"ת

          ע"פ הרפורמה החדשה, בתביעות בסך למעלה מ-40 אלף שקלים שיוגשו לבימ"ש השלום, יהיו הצדדים מחויבים לקיים פגישת מהו"ת, בדומה לפגישות המהו"ת המחויבות בדיני משפחה.

          ביטול סדר דין מקוצר, המרצת פתיחה וטען ביניים

          מעתה, לא ניתן יהיה עוד להגיש תביעות בסדר דין מקוצר/ ותביעה בדרך של המרצת פתיחה על סמך תצהירים בלבד ובתביעת טען ביניים (הליך חינם שיועד לצדדים שלישיים שמעורבים בין שני ניצים) וכל התביעות יתנהלו במתכונת רגילה ע"פ ההנחיות החדשות.

          מעתה, עוה"ד יצטרכו לסכם את הדברים בע"פ בסמוך לסיום שלב הראיות, מה שיחסוך זמן רב וייאלץ את עוה"ד להיות מעורבים יותר בהליך ולהכיר את התיקים לעומק

          סיכומי טענות בעל-פה

          שינוי משמעותי נוסף שחל בעקבות התקנות החדשות (תקנה 74), הוא המעבר מסיכומים בכתב לסיכומים בע"פ.

          עד כה לאחר תום שלב הצגת הראיות, התבקשו עוה"ד להגיש לביהמ"ש את הסיכומים שלהם בכתב, מה שגרר לא פעם דחייה נוספת של סיום הטיפול בתביעה. 
          מעתה, עוה"ד יצטרכו לסכם את הדברים בע"פ בסמוך לסיום שלב הראיות, מה שיחסוך זמן רב וייאלץ את עוה"ד להיות מעורבים יותר בהליך ולהכיר את התיקים לעומק. 

          לביהמ"ש תהיה סמכות למחוק כתבי תביעה ולהטיל סנקציות על עו"ד שלא יעמדו בזמנים ו/או לא יגישו את כתבי התביעה כמו שצריך

          סנקציות כנגד עו"ד "מתרשלים"

          החלק החשוב ביותר בתקנות החדשות הוא למעשה זה שמעניק לביהמ"ש סמכות למחוק כתבי תביעה ולהטיל סנקציות על עו"ד שלא יעמדו בזמנים ו/או לא יגישו את כתבי התביעה כמו שצריך.

          מדובר בנושא מהותי ביותר, שכן אם בעבר האזרחים (תובעים או נתבעים) הם אלו בעיקר אשר נאלצו לספוג את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהדחיינות ו/או חוסר המיקוד של עוה"ד, הרי שכעת - האחריות על הטיפול בתיק תוטל אף על עוה"ד, ועו"ד שלא יפעל כפי שצריך הוא זה שיישא בעלויות ויביא לכדי מחיקת התביעה.

          בית המשפט קבע

          לסיכום

          אין ספק כי הרפורמה החדשה תטיב עם האזרחים ועם מערכת המשפט, אך גם תזעזע (לטובה) את העוסקים בעריכת דין. מעתה כל עוה"ד יהיו חייבים להתאים את עצמם לקצב מהיר יותר, לתכנן את האסטרטגיה בתיק בשלב מוקדם, להיות מעורבים בתיק ולרכוש מיומנויות טיעון ותמצות בכתב ובע"פ.

           

          * הכותב הוא עו"ד, ליטיגטור ומגשר, עוסק בתחום האזרחי-מסחרי לרבות: חוזים מסחריים וחוזי נדל"ן, צוואות וירושות וניהול עיזבונות.

          ** השתתפה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת זאפ משפטי

          ליצירת קשר עם נרקיס חנייא משרד עורכי דין
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          נרקיס חנייא משרד עורכי דין

          קבע פגישה עם
          נרקיס חנייא משרד עורכי דין

          עו''ד ומגשר נרקיס חנייא בעל ניסיון רב, מתמקד בעיקר בתחום המשפט האזרחי-מסחרי ובדיני מיסים ובתביעות נזיקין בפרט. מעניק לכל לקוחותיו...

          לפרופיל המלא