open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חובת גישור בגירושין: יתרונות וחסרונות

          בשנים האחרונות, השתנה הליך הגירושין בישראל באופן משמעותי, בעקבות חוק גישור חובה, המחייב פנייה להליך גישור לפני ניהול תיק גירושין ממושך בבית המשפט. סקירה מקיפה

          פורסם בתאריך  גישור בגירושין הליך גישור יישוב סכסוכים
          חובת גישור בגירושין: יתרונות וחסרונות

          עד כניסתו לתוקף של "חוק גישור חובה", הליך גירושין בישראל החל כשאחד הצדדים הגיש תביעה לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין רבני. כיום, בעקבות החוק, הליך גירושין מתחיל לגמרי אחרת ומתנהל באופן שונה. במאמר זה, נסקור את השינויים שנוצרו בעקבות ההסדר החדש ואת יתרונותיו וחסרונותיו.

          החוק האמור נכנס לתוקף ביולי 2016 וקובע חובה על בני זוג להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפני הגשת תביעה משפטית לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני

          מה קובע חוק גישור חובה?

          "חוק גישור חובה" הוא למעשה כינוי מקוצר של החוק הנקרא באופן רשמי: "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה". החוק האמור נכנס לתוקף ביולי 2016 וקובע חובה על בני זוג להגיש בקשה ליישוב סכסוך, לפני הגשת תביעה משפטית לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. 
          החוק "חוסם" את דרכם של בני הזוג לערכאות משפטיות, ומחייב אותם לנסות הליך גישור לפני הגעה לערכאות. זאת, בתקווה שהליך יעיל יתרום להנעת הצדדים לשיתוף פעולה ויוביל אותם להסכמות בהליך זול יותר יחסית לניהול תיק בבית המשפט. 

          אם הפגישות מועילות, בני הזוג מתחילים בהליך גישור, שבסיומו ייחתם ביניהם הסכם גירושין, אותו יש לאשר בבית המשפט או בבית הדין הרבני

          מה קורה בפועל, לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך?

          הבקשה מועברת ליחידת הסיוע של בית המשפט או בית הדין הרבני, בה נמצאים אנשי מקצוע הערוכים לטפל בזוגות המצויים במשבר. לבני הזוג יש חובת התייצבות למפגש ראשון במהלכו יקבלו בני הזוג מידע על זכויותיהם ועל האפשרויות ליישוב הסכסוך ביניהם בדרכי שלום, ללא התנצחות בערכאות משפטיות. פגישות אלה מכונות פגישות מהו"ת (מידע, הערכה ותיאום), ככל שירצו יוכלו להמשיך ל-3 פגישות נוספות שאין כל חובה להתייצב אליהם.

          אם הפגישות מועילות, בני הזוג מתחילים בהליך גישור, שבסיומו ייחתם ביניהם הסכם גירושין, אותו יש לאשר בבית המשפט או בבית הדין הרבני. בני הזוג יכולים לשוב לבית משפט או לבית הדין הרבני מיד לאחר תום הפגישה הראשונה המחייבת, אם הגישור לא צלח.  

          החוק בהחלט שינה בפועל את הליכי הגירושין, מבחינת המתנה לקביעת מועד לפגישה או לפגישות הבאות ביחידת הסיוע. התור הוא ארוך ומסורבל ולא אחת נגרם נזק לצדדים ולילדים

          האם וכיצד שינה חוק גישור חובה את הליכי הגירושין בישראל?

          החוק בהחלט שינה בפועל את הליכי הגירושין, מבחינת המתנה לקביעת מועד לפגישה או לפגישות הבאות ביחידת הסיוע. התור הוא ארוך ומסורבל ולא אחת נגרם נזק לצדדים ולילדים.
          השינוי לטובה חל באחוזי הגעה להסכמות ולא תמיד להסכמים.
          עם זאת, למרות האמור, קשה להכריע באופן חד משמעי האם החוק תרם או הזיק למתגרשים. 

          היתרון המובהק של החוק הוא חשיפת הצדדים לקיום אלטרנטיבות לפתרון הסכסוך ביניהם

          אם כך, מהם יתרונות חוק הגישור?

          יעילות ומהירות

          היתרון המובהק של החוק הוא חשיפת הצדדים לקיום אלטרנטיבות לפתרון הסכסוך ביניהם. למעשה, בזכות החוק מועלית האופציה של הגישור בפני בני הזוג, שרבים מהם לא היו מודעים קודם לכן לקיומה, למשמעותה וליתרונותיה. 
          גישור נחשב כלי יעיל ביותר לפתרון סכסוכים באופן מהיר, תוך קיום האינטרסים החשובים של שני הצדדים. 

          עצם חשיפת הצדדים לאפשרות הגישור, לתרומתו וליעילותו מניעה רבים להעדיף אותו. 

          הסכם גירושין - סוף פסוק

          הסכם גירושין מעגן הסדרים הנוגעים לחלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות. לאחר אישור ההסכם בבית המשפט או בבית הדין הרבני ההסכם מקבל תוקף של פסק דין, אך בשונה מכל פסק דין אחר, סוגיית המזונות וסוגיית משמורת הילדים לעולם נשארת "פתוחה". 
          בנסיבות מסוימות, הילדים עצמם או אחד מבני הזוג, יכולים להגיש תביעה לשינוי ההסכם. אחד מיתרונות הגישור טמון בעובדה שעל פי רוב, הסכם גירושין שנחתם לאחר הליך גישור, אינו משתנה. 

          זאת, משום שהצדדים מרוצים, אינם מרגישים נפסדים ולכן אינם תובעים שינוי; או משום שבית המשפט או בית הדין מתרשם שכל הסוגיות נבחנו היטב בגישור וכי אין מקום לשינוי גם אם השתנו הנסיבות.

          הליך גישור קצר ויעיל יותר מהליך שיפוטי, ולו רק משום שבגישור פני הצדדים לשלום, ואילו בבית המשפט או בבית הדין הרבני המצב שונה

          חיסכון במשאבים

          הליך גישור קצר ויעיל יותר מהליך שיפוטי, ולו רק משום שבגישור פני הצדדים לשלום, ואילו בבית המשפט או בבית הדין הרבני המצב שונה. מטבעם של הליכים משפטיים להתארך, להסתבך ולדרוש משאבים רבים מהצדדים. 
          לעומת זאת גישור הוא הליך נוח יותר, הצדדים פותרים את הקונפליקטים ביניהם בהדרכת המגשר, ביעילות, בפחות זמן, בפחות כסף והרבה פחות משקעים ותחושות קשות. 

          שלום הילדים

          בכל משבר גירושין, מטרת העל היא לשמור על הילדים ולמזער את הפגיעה בהם בעקבות המתרחש. דיון מורכב הנמשך שנים ארוכות בבית משפט, ללא הדרכה ועם הרבה אמוציות, קשיים ודיונים סוערים, יהיה בהכרח פוגעני הרבה יותר עבור הילדים. זאת, בהשוואה להליך גישור המנווט על ידי מגשר בעל כלים לתיווך בין הצדדים ולהרגעת הניצים. המגשר עשוי להזכיר לבני הזוג מה עדיף להם ולילדיהם. 

          חוק הגישור מחייב את בני הזוג לנסות הליך גישור, אבל אינו יכול לכפות זאת עליהם. ברוב המקרים בני זוג שמתגרשים מתקשים להגיע למשא ומתן

          מהם החסרונות של חוק הגישור?

          הליך וולונטרי

          בסופו של דבר, כדי שגישור יניב תוצאות טובות, הוא חייב להיות מוצלח. למען הליך גישור מוצלח שני בני הזוג צריכים להתגייס ולשתף פעולה. חוק הגישור מחייב את בני הזוג לנסות הליך גישור, אבל אינו יכול לכפות זאת עליהם. ברוב המקרים בני זוג שמתגרשים מתקשים להגיע למשא ומתן.

          יש הטוענים כי חוק הגישור פולשני מדי ומאפשר למחוקק להתערב בחירות האזרח, המעוניין לפעול כראות עיניו, מבלי שיכתיבו לו חובות הקשורות לניהול קשריו הזוגיים והמשפחתיים

          פגיעה בחירות הפרט

          יש הטוענים כי חוק הגישור פולשני מדי ומאפשר למחוקק להתערב בחירות האזרח, המעוניין לפעול כראות עיניו, מבלי שיכתיבו לו חובות הקשורות לניהול קשריו הזוגיים והמשפחתיים. החוק למעשה חוסם באופן זמני גישה לערכאות שיפוטיות. כך, החוק מונע מהאזרח זכות בסיסית ואינו מאפשר לו גישה מיידית וחסרת תנאים לבית המשפט. 

          ניצול לרעה של ההליך

          חיסרון מובהק של חוק הגישור נעוץ בנטייה של חלק מבני הזוג - אלה שפניהם למלחמה - לנצל את ההליך לרעה. כך, למשל, יש המעמידים פנים כמשתפי פעולה, רק כדי "למשוך זמן" או לשאוב מידע מבן הזוג ולזכות ביתרונות במאבק המשפטי אליו הם מתכוננים. חלק מבני הזוג רואים בהליך הגישור שלב שניתן למנף, כדי לפגוע בהמשך בבן הזוג ולסחוט אותו. 

          יש הטוענים כי בהליך הגישור, כאשר יש אי שוויון בין בני הזוג, בן זוג חלש ומפוחד שמצבו נחות מסיבה כלשהי, אינו נלחם מספיק חזק על זכויותיו, אלא נוטה להסכים להצעות הצד החזק והמגשר

          פגיעה בצד החלש

          יש הטוענים כי בהליך הגישור, כאשר יש אי שוויון בין בני הזוג, בן זוג חלש ומפוחד שמצבו נחות מסיבה כלשהי, אינו נלחם מספיק חזק על זכויותיו, אלא נוטה להסכים להצעות הצד החזק והמגשר. 
          צד כזה להליך, אילו היה מיוצג על ידי עורך דין, היה מוגן יותר: לא ניתן היה לנצל את חולשתו. עורך הדין היה מונע את קיפוחו ומבטיח שמירה על האינטרסים שלו. 

          גישור

          לסיכום: חוק חובת גישור תורם ליעילות, חיסכון במשאבים, סופיות הדיון ושמירה על טובת הילדים. עם זאת, יש המשתמשים בגישור לרעה. יש מי שעשוי לצאת מקופח מההליך ויש הרואים בהליך כפייה בלתי ראויה או אמצעי חסר תועלת, מאחר שהדברים תלויים בסופו של דבר ברצון הטוב (או הרע) של הצדדים. 

          * עו"ד הלנה שמחי מתמחה בדיני משפחה וירושה.

          ** סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי.

          ליצירת קשר עם משרד עו''ד- הלנה שמחי
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          משרד עו''ד- הלנה שמחי

          קבע פגישה עם
          משרד עו''ד- הלנה שמחי

          הלנה שמחי - משרד עורכי דין עוסק בדיני משפחה וירושה ומטפל בין היתר בתיקי גירושין מורכבים עבור לקוחות מהארץ, מאירופה...

          לפרופיל המלא