open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          מעצר ימים ומעצר תום הליכים: כל מה שחשוב לדעת

          עצרו אותך? דע את זכויותיך, הכוללות את זכות השתיקה והזכות להיוועץ בעו"ד. וגם: מה ההבדל בין מעצר ימים של חשוד לבין מעצר עד תום ההליכים של נאשם?

          פורסם בתאריך  חלופת מעצר הארכת מעצר מעצר עד תום ההליכים
          מעצר ימים ומעצר תום הליכים: כל מה שחשוב לדעת

          בהתאם לקבוע בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996, מעצר הוא הליך שלילת חירות מחשוד או נאשם, לצורך עילה מסוימת. כלומר: כל אדם שנעצר במשטרה או מוחזק בבית מעצר, חייב להיות מוחזק בגין סיבה מסוימת, מאחר שמדובר בשלילה חמורה של חירות הפרט. 
          העילות משתנות בהתאם לסוגי המעצרים השונים. כך, יש להבחין בין מעצר ימים לבין מעצר עד תום הליכים. במאמר זה נציג את סוגי המעצרים השונים ונסייע לכם לשמור על זכויותיכם. 

          מעצר ימים הוא מעצר ראשוני של חשוד, שנועד כדי לאפשר למשטרה לחקור עבירה שלא ניתן לחקור אותה כשהחשוד משוחרר

          מעצר ימים

          מעצר ימים הוא מעצר ראשוני של חשוד, שנועד כדי לאפשר למשטרה לחקור עבירה שלא ניתן לחקור אותה כשהחשוד משוחרר, נוכח אחת מהסיבות החלופיות הבאות: א. חשש שהחשוד מסוכן לציבור; ב. שחרור החשוד עלול להוביל לשיבוש הליכי החקירה; ג. בכוונת המשטרה לבצע פעולות חקירה המצריכות השארת החשוד במעצר (למשל: רצון לשים את החשוד בתא מעצר עם מדובב משטרתי). 

          מעצר ימים ניתן לראשונה לתקופה של 24 שעות. לאחר מכן, המשטרה תחליט אם לשחרר את החשוד או לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו

          תקופת מעצר ימים

          מעצר ימים ניתן לראשונה לתקופה של 24 שעות. לאחר מכן, המשטרה תחליט אם לשחרר את החשוד או לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו, בהתאם לעילות שתוארו לעיל. לאחר מכן, ניתן לבקש להאריך את תקופת המעצר ל-15 יום (עד פעמיים, סה"כ 30 יום); ובאישור היועץ המשפטי, ניתן להאריך סה"כ את תקופת "מעצר ימים" (כמובן, באישור שופט). 

          כדי להאריך מעצר ימים, המשטרה צריכה להראות כי החשדות כנגד החשוד התגברו וכי יש פעולות חקירה חדשות שעליה לבצע

          מהי התכלית העיקרית במעצר ימים? 

          בשלב זה, המעצר נעשה לצורכי חקירה. המעצר נקרא גם מעצר לפני הגשת כתב אישום. לכן, בשלב זה חשוב ביותר להכניס לתמונה עורך דין פלילי, שילווה את החשוד וייעץ לו. כדי להאריך מעצר ימים, המשטרה צריכה להראות כי החשדות כנגד החשוד התגברו וכי יש פעולות חקירה חדשות שעליה לבצע. 
          ליווי של החשוד על ידי עורך דין במהלך החקירה עשוי לסייע לחשוד שלא להפליל את עצמו. כך, למעשה, המשטרה לא תוכל להצביע על חיזוק חשד או על פעולות חקירה נוספות שיש לה לבצע. לרוב, הדבר יוביל לשחרור ממעצר ואף עשוי לעזור לסכל הגשת כתב אישום. 

          החוק קובע שאם קיימת אפשרות לקיים את תכלית המעצר, בדרך שהפגיעה בחירות החשוד פחותה, על בית המשפט לאמץ דרך זו. כך, למשל: לרוב, התנאים המקובלים שיאפשרו לקיים את התכלית של המעצר הם הרחקה מאזור מסוים או אדם מסוים, הותרת החשוד במעצר בית (בפיקוח או שלא בפיקוח) ועוד. 

          כאשר חשוד נחקר במשטרה, חובה לתת לו מידע על הזכות לשתוק בחקירה ועל הזכות להיוועץ בעורך דין. אם מידע זה נמסר לכם ע"י השוטרים, זוהי אינדיקציה לכך שאתם חשודים בעבירה וכי לא נעצרתם רק לצרכי גביית עדות

          זכות השתיקה בחקירה וזכות היוועצות בעורך דין

          חשוב לציין שכאשר חשוד נחקר במשטרה, חובה לתת לו מידע על הזכות לשתוק בחקירה ועל הזכות להיוועץ בעורך דין. אם מידע זה נמסר לכם ע"י השוטרים, זוהי אינדיקציה לכך שאתם חשודים בעבירה וכי לא נעצרתם רק לצרכי גביית עדות. 

          לכן, חשוב מאד לנצל זכות זו, אם אתם מיודעים לגביה. בנוסף, יש חשיבות רבה לשתיקה במהלך החקירה, עד לקבלת ייעוץ מעורך דין. למעשה, כל מה שנאמר במהלך החקירה מתועד, נרשם ועשוי לשמש לאחר מכן נגד נאשם, בכתב אישום. כל אמירת סרק או אמירת לוואי עשויה אף היא לשמש את התביעה כנגד נאשם בכתב האישום. 
          כמו כן, טעות נפוצה של נחקרים היא לחשוב שהודאה במעשה תשחרר את החשוד ממעצר. כמובן שהמצב המשפטי אינו כך. יש להתייעץ עם עורך דין לפני כל פעולה, בפרט לפני הודאה (העלולה להינתן מתוך לחץ ורצון "לגמור עם זה" ולהשתחרר מהמעצר, המתקיים בתנאים קשים, הן מבחינה רגשית והן מבחינה סניטרית). 

          במעצר עד תום ההליכים, מדובר למעשה באדם שהפך מחשוד לנאשם, מאחר שהוגש נגדו כתב אישום

          מעצר עד תום ההליכים

          במעצר עד תום ההליכים, מדובר למעשה באדם שהפך מחשוד לנאשם, מאחר שהוגש נגדו כתב אישום. המדינה מבקשת כי במהלך ניהול התיק בעניינו, הנאשם יישאר עצור. 

          כדי שבית המשפט ייעתר לבקשה למעצר עד תום הליכים, המדינה צריכה להוכיח באופן מצטבר: א. קיום ראיות לכאורה (כלומר, המדינה צריכה להראות שקיימת תשתית ראייתית של סיכוי סביר להרשעה - סיכוי בשיעור לפחות 51% כי החומר הראייתי שבידה בעל פוטנציאל להוביל להרשעת הנאשם); ב. עילת מעצר המצדיקה הימצאות נאשם במהלך משפטו מאחורי סורג ובריח. 

          גם במעצר עד תום ההליכים, החוק קובע שבית המשפט צריך לבחון חלופת מעצר, שמצד אחד תקיים את תכלית המעצר, ומצד שני תפגע בצורה פחותה בחירות של הנאשם

          העילות החלופיות של בקשת מעצר עד תום הליכים: 

          א. מסוכנות הנאשם: הנאשם מסוכן לציבור או לפרט מסוים. החוק קובע עבירות בהן יש חזקת מסוכנות, שמשמעותה היא שאם נאשם רוצה להוכיח שאינו מסוכן, נטל ההוכחה עליו. מדובר בעבירות על ביטחון המדינה, עבירות שדינן מיתה או מאסר עולם, עבירות על פקודת הסמים המסוכנים (למעט שימוש והחזקה לצריכה עצמית), עבירות שנעשו באלימות חמורה ואכזריות, תוך שימוש בנשק קר או חם, ועבירות אלימות כלפי בן משפחה. 

          ב. חשש ממשי לשיבוש הליכי המשפט מצד הנאשם: כגון שיבוש ראיות או השפעה על עדים.

          ג. חשש שהחשוד יימלט מהדין (כלומר יברח מישראל). 

          גם במעצר עד תום ההליכים, החוק קובע שבית המשפט צריך לבחון חלופת מעצר, שמצד אחד תקיים את תכלית המעצר, ומצד שני תפגע בצורה פחותה בחירות של הנאשם. 

          גם במעצר עד תום הליכים, בו אנשים משוחררים רק בתנאים מאוד מכבידים, כגון: מעצר בית מלא, מעצר תחת פיקוח, מעצר באיזוק אלקטרוני ועוד, ניתן להחיל אסטרטגיה משפטית נכונה ומסודרת, כדי להקל על התנאים במהלך הזמן, כך שיאפשרו לנאשם מרחב תנועה גדול יותר

          שחרור ממעצר עד תום ההליכים

          למעשה, החשיבות של עורך דין פלילי בשלב זה היא היכולת להציג את הדברים בצורה נכונה בפני בית המשפט, כדי לשחרר ממעצר את הנאשם. בהרבה מאוד מקרים, טיעון נכון בשלב הראיות לכאורה עשוי להוביל לשחרור ממעצר בתנאים יותר מקלים. 

          גם במעצר עד תום הליכים, בו אנשים משוחררים רק בתנאים מאוד מכבידים, כגון: מעצר בית מלא, מעצר תחת פיקוח, מעצר באיזוק אלקטרוני ועוד, ניתן להחיל אסטרטגיה משפטית נכונה ומסודרת, כדי להקל על התנאים במהלך הזמן, כך שיאפשרו לנאשם מרחב תנועה גדול יותר, השתלבות במעגל העבודה וצמצום התנאים המגבילים. 

          הצמצום בתנאים המגבילים אף עשוי להגיע עד כדי מעצר בית לילי בלבד, או לחילופין כלל ללא מעצר בית כלל! לכן, יש חשיבות לסיוע משפטי ע"י עורך דין פלילי מקצוען, שמכיר את התחום לעומק. 
          במקרים רבים בהם ייצג הח"מ בשלבי מעצר שונים, מתן הכוונה נכונה וליווי בחקירת משטרה הובילו לשחרור חשודים בטרם הגשת כתב אישום בעבירות חמורות במיוחד וכן ניהול אסטרטגיה משפטית נכונה בשלב המעצר תום הליכים הובילה לשחרור ממעצר וכרסום מתמיד בתנאים עד להסרתן לחלוטין. 

          נעצר זה עתה

          לסיכום: אין זה משנה אם מדובר במעצר ימים (עד להגשת כתב אישום) או במעצר עד תום ההליכים - כל חשוד ונאשם זכאים לזכויות (לצד חובות המוטלות עליהם). רשויות החקירה והתביעה מחויבות לעמוד בתנאים הקבועים בחוק, ולהוכיח התקיימות העילות לשלילת חירותו של אדם באמצעות מעצר. מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין בקיא בתחום, כדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחירות. 

           

          * עו"ד חזי כהן הוא עורך דין פלילי, המתמחה במתן הכוונה וייעוץ לפני חקירה, וייצוג בהליכי מעצר בשלבים השונים.
          ** לעמוד הפייסבוק של עו"ד חזי כהן

          ליצירת קשר עם חזי כהן - משרד עורכי דין
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          חזי כהן - משרד עורכי דין

          קבע פגישה עם
          חזי כהן - משרד עורכי דין

          עו"ד חזי כהן סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים, התמחה במשרד המשפטים ולאחר מכן הקים משרד עצמאי שעוסק במשפט הפלילי ובדיני...

          לפרופיל המלא