נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

חוק חדלות פירעון החדש: מה השתנה?

בעוד כחודש וחצי עתיד להיכנס לתוקף חוק חדלות פירעון החדש. מה כל כך מהפכני בו, ואילו הבדלים קיימים בינו לבין פקודת פשיטת הרגל?

מאת: עו"ד שמעון ריינר | | 4
חוק חדלות פירעון החדש: מה השתנה?

גבירותי ורבותי, מהפך: ב-15 בספטמבר, רגע לפני הבחירות, ייכנס לתוקף חוק חדלות פירעון החדש, או בשמו המלא - חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018.
לראשונה, לאחר שנים רבות, נחקק חוק המבקש להסדיר באופן גורף את כל נושא חדלות הפירעון וההוצאה לפועל, הן ביחס לאנשים פרטיים והן ביחס לחברות. אם עד היום, היו קיימים בתחום מספר דברי חקיקה, לצד פסיקה עניפה, ירוכזו כעת כל אלה בחוק אחד.

החוק כולל כמה וכמה חידושים, שצפויים ליצור לפחות בשלב הראשון לא מעט בלבול. בשורות הבאות נבקש להציג כמה מבין ההבדלים החשובים שבין החוק החדש לבין פקודת פשיטת הרגל הקיימת.

החוק החדש מכיר בשינוי במציאות הכלכלית הקיימת, ובצורך לבצע תיקון מסוים שלה

הבדל ראשון: הדגשת הצורך בשיקום כלכלי של חייבים

החוק החדש מכיר בשינוי במציאות הכלכלית הקיימת, ובצורך לבצע תיקון מסוים שלה. על רקע עליית קרנה של תרבות הצריכה והניסיונות המדאיגים "לדחוף" יותר ויותר הלוואות לאנשים, נקלעים כיום ישראלים רבים לבור כלכלי, שקשה להם להיחלץ ממנו.
השינוי במציאות הכלכלית הוביל גם לשינוי באופן שבו נתפסים פושטי רגל על ידי החברה. אם בעבר נתפסו אלה כאנשים בלתי נורמטיביים, שהגיעו למצבם בחוסר תום לב, הרי שכיום הם נתפסים כמי שנקלעו לתאונה כלכלית, למצוקה בגין תמימות וחוסר הבנה בהתנהלות פיננסית ולא מתוך פגם מוסרי בהתנהלותם.

כעולה משמו של החוק הוא מתייחס בכובד ראש לצורך לשקם את אותם חייבים, ולשלבם מחדש בחיים הכלכליים. רק כדי לסבר את האוזן, המילה "שיקום" מופיעה כמעט 200 פעמים לאורך החוק. לצד השינוי התודעתי, החוק מדגיש גם את חשיבות הקנייתו של חינוך פיננסי לחייבים.

בחוק החדש "החקירה", שמרתיעה חייבים רבים, הופכת ל"בדיקה". כלומר, נקודת המוצא היא שהנתונים שהציג החייב נכונים, ורק אם מתעורר נגדו חשד תיפתח חקירה מצד בעל התפקיד

הבדל שני: החקירה המאיימת נגד חייבים הפכה לבדיקה בלבד

השינוי התודעתי בא לידי ביטוי למשל בהליכים המתנהלים כנגד החייב. נכון להיום, על פי פקודת פשיטת הרגל, אחרי שחייב מקבל את צו הכינוס, מתנהלת נגדו חקירה של המנהל המיוחד, שצולל לעומק הדוחות שהגיש כדי לבדוק שכל הכתוב בהם אמת.
בחוק החדש "החקירה", שמרתיעה חייבים רבים, הופכת ל"בדיקה". כלומר, נקודת המוצא היא שהנתונים שהציג החייב נכונים, ורק אם מתעורר נגדו חשד תיפתח חקירה מצד בעל התפקיד. 

ההבדל נראה סמנטי, אבל יש לו משמעות: זהו ניסיון לתת לחייבים תחושה שסומכים עליהם, כצעד ראשון לקראת שילובם המחודש בחיים הכלכליים.

ע"פ החוק החדש, נקבעים לחייבים דמי מחיה גלובליים, שאותם יוכלו לנצל כראות עיניהם כל עוד יפעלו במתחם הסבירות במסגרת התקציב שתיקבע ע"י הממונה, בהתאם לנסיבותיהם

הבדל שלישי: סל מחייה לחייבים שמאפשר להם לחיות בכבוד

החוק החדש מגדיר סל מחייה המאפשר לשמור על חירותו של החייב בניהול תקציבו ומעודד בכך דיווח אמת וניהול מסודר. במסגרת זאת, נקבעים לחייבים דמי מחיה גלובליים, שאותם יוכלו לנצל כראות עיניהם כל עוד יפעלו במתחם הסבירות במסגרת התקציב שתיקבע ע"י הממונה, בהתאם לנסיבותיהם. 

המטרה היא שתוכנית תשלום החובות, כחלק מהצו לשיקום כלכלי, תהא מנכסיו והכנסתו השוטפת של החייב. המצב הזה שונה מהמצב החוקי כיום, במסגרתו חייבים נתונים לפיקוח הדוק, וכל הוצאה שלהם נבחנת, מה שגורם להם למתח רב. אחת לחודשיים נדרשים חייבים להגיש דו"ח לבעל התפקיד שמונה בעניינם ובו לפרט את כל ההכנסות וההוצאות שלהם, ולצרף אסמכתאות.

קביעת פרק זמן מוגדר, שבסיומו ייצא החייב לדרך חדשה אמורה לתמרץ אותו להסדיר את חובותיו

הבדל רביעי: יציאה לדרך חדשה תוך 4 שנים, והפטר אוטומטי

נכון להיום, הליך פשיטת הרגל איננו קצוב בזמן (אם כי נקבע ששנה וחצי ממועד מתן צו הכינוס ייקבע דיון שבמהלכו אפשר יהיה לדון בהפטר לחייב). החוק החדש מבקש לשנות את המצב, ולתחום את הליך פשיטת הרגל לתקופה של ארבע שנים. (כשמתוכן תקופת תשלומים של 3 שנים)

עם זאת, אם במהלך ארבע השנים חל שינוי נסיבות, והחייב לא מצליח לעמוד בפריסת התשלומים או פועל בחוסר תום לב, ניתן להאריך את התקופה בהתאם.
קביעת פרק זמן מוגדר, שבסיומו ייצא החייב לדרך חדשה אמורה לתמרץ אותו להסדיר את חובותיו. בנוסף, לפי החוק החדש לחייב יש "אור בקצה המנהרה": מתן ההפטר הוא חלק מהתהליך, והחייב לא נדרש להגיש בקשה מיוחדת לצורך קבלתו. 

תיקים הכוללים חובות בהיקף של עד 150 אלף שקל ינותבו לפי החוק החדש לרשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל), וייעשה ניסיון לפתור אותם בהסדר נושים, לפני שיהפכו לתיקי פשיטת רגל

הבדל חמישי: ניסיון להרחיק חייבים מנתיב פשיטת רגל

החוק החדש כולל שינויים מבניים משמעותיים. תיקים הכוללים חובות בהיקף של עד 150 אלף שקל ינותבו לפיו לרשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל), וייעשה ניסיון לפתור אותם בהסדר נושים, לפני שיהפכו לתיקי פשיטת רגל. 

סכום המינימום של הליך פשיטת הרגל יועלה מ-17 אלף שקל ל-50 אלף שקל, כאשר ייעשה מאמץ לנסות לכוון אנשים אל מחוץ להליך זה, ולהחליפו בהסדר נושים, בעזרתם של רשמים ייעודיים במערכת ההוצל"פ. במקרים מיוחדים המצדיקים זאת, יוכל רשם ההוצל"פ הייעודי לאשר פתיחת ההליכים לחייב שסך חובותיו אינו עולה על 50,000 ₪.

על פי החוק החדש, החלטות הנוגעות לחייבים פרטיים ינותבו דרך מוסד של כונס הנכסים הרשמי שייקרא "הממונה", כאשר על החלטותיו ניתן יהיה לערער לבית משפט השלום

הבדל שישי: "הממונה" יטפל בחייבים פרטיים, המחוזי בחברות

החוק החדש משנה סדרי עולם גם בכל הנוגע לסמכויות השיפוטיות לטיפול בחייבים. כיום, תחת פקודת פשיטת הרגל, בית המשפט המחוזי מטפל גם בחייבים וגם בתאגידים.
על פי החוק החדש, החלטות הנוגעות לחייבים פרטיים ינותבו דרך מוסד של כונס הנכסים הרשמי שייקרא "הממונה", כאשר על החלטותיו ניתן יהיה לערער לבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי יטפל רק בתאגידים הנקלעים לחדלות פירעון, ולא בחייבים פרטיים.

הבדל שביעי: מתן יותר משקל לנושים רגילים בסדר הנשייה

במסגרת החוק החדש, ייעשה שינוי גם ב"קודש הקודשים" של סדרי הנשייה הקיימים בעת חדלות פירעון. על פי המצב הקיים, נושים רגילים (למשל, ספקים קטנים ללא שיעבוד) נותרים כמעט ללא דבר, לעומת נושים מובטחים שמקבלים את חובם. 
החוק החדש מבקש לערוך שינוי בעניין זה ולהותיר לנושים הרגילים נתח משמעותי יותר מהעוגה על חשבון הנושים המובטחים.

עד 15 בספטמבר כל הליך חדש שייפתח יהיה כפוף עדיין לפקודת פשיטת הרגל הישנה. זאת, לעומת הליכים שייפתחו החל מ-15 בספטמבר שיהיו כפופים לחוק החדש

מה צפוי לקרות עכשיו?

עד 15 בספטמבר כל הליך חדש שייפתח יהיה כפוף עדיין לפקודת פשיטת הרגל הישנה. זאת, לעומת הליכים שייפתחו החל מ-15 בספטמבר שיהיו כפופים לחוק החדש. 
לפחות בשלב הראשון, נראה שצפויה חוסר ודאות רבה. יהיו החלטות שלממונה, נציג הכנ"ר, לא יהיו כנראה תשובות עליהן בתיקים מסוימים (למשל, ביחס להקצבת דמי המזונות, גובה סל המחייה ועוד), ולכן בתחילת הדרך נראה כי יהיו ערעורים רבים.

על אף שחוק חדלות פירעון הינו חוק כלכלי חשוב מאין כמוהו ונותר עוד זמן קצר בלבד עד למועד כניסתו הצפוי לתוקף, טרם הותקנו תקנות בעניינו (בין היתר, לאור שתי מערכות הבחירות הסמוכות). נוכח נסיבות אלה, תסריט סביר מאוד הוא שהממשלה תדחה את מועד כניסתו של החוק לתוקף בהוראת שעה.

חלק מהחייבים ינסו, ככל הנראה, "לשרוד" עד מועד כניסתו הצפוי של החוק לתוקף, מתוך הנחה שהחוק יטיב איתם יותר מהפקודה הקיימת, ויאפשר להם לחיות בכבוד

האם לחייבים עדיף לפתוח עכשיו בהליכי פשיטת רגל או להמתין לחוק החדש? 

זוהי שאלת מיליון הדולר, ואין עליה תשובה חד-משמעית. 

חלק מהחייבים ינסו, ככל הנראה, "לשרוד" עד מועד כניסתו הצפוי של החוק לתוקף, מתוך הנחה שהחוק יטיב איתם יותר מהפקודה הקיימת, ויאפשר להם לחיות בכבוד. מנגד, חייבים אחרים, שלא אוהבים חוסר ודאות, יעדיפו לפתוח כבר עכשיו בהליכי פשיטת רגל. 
המשתנים הקיימים רבים מאוד: ייתכן שכניסת החוק לתוקף תידחה והתקנות שיותקנו מכוחו יהיו נוקשות מבחינת החייבים. אפשרות אחרת היא שכניסתו של החוק לתוקף תידחה, אך בינתיים בתי המשפט יפרשו את החקיקה הקיימת ברוחו - כלומר, יקלו עם חייבים.

מטבעות אחרונים שנשארו

לסיכום, חוק חדלות פירעון החדש יוצר מהפיכה משמעותית בכל הנוגע לחייבים, טומן בחובו שינויים רבים, ויוצר גם לא מעט חוסר ודאות. על רקע השינויים הרבים בתחום, לחייבים השוקלים את צעדיהם, מומלץ להיוועץ עם עורך דין הבקיא בתחום ומבין את משמעות השינויים לעומקם. 

* הכותב מתמחה בליווי חייבים בהליכי פשיטת רגל וביצוע הסדר חובות.

ליצירת קשר עם שמעון ריינר - משרד עורכי דין
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
חובות חדלות פירעון הליך פשיטת רגל
עו"ד שמעון ריינר

קבע פגישה עם
עו"ד שמעון ריינר

עו"ד שמעון ריינר מנהל משרד עורכי דין בחולון, וחבר בלשכת עורכי הדין בישראל. ברשותו תואר ראשון בפסיכולוגיה ובקרימינולוגיה, תואר ראשון...

לפרופיל המלא