חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ח - 2018) ייכנס לתוקף בקרוב (15.9.19). מטרת החוק היא להסדיר את פירעון חובותיו של חייב, שהוא יחיד או תאגיד, הנמצא או עלול להימצא במצב חדלות פירעון, באופן שיביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב, ישיא את שיעור החוב שייפרע לנושים, יאפשר לחייב להשתקם כלכלית, להשתלב שוב בחברה ולהביא שוב תועלת גדולה למשק ולחברה.
חוק חדלות פירעון החדש, שיכנס לתוקפו בספטמבר 2019, רואה באי יכולת תשלום חובות כ"תאונה" כלכלית, כחלק מסיכוני האשראי שניתנים לחייב על ידי הנושה
מהם ההבדלים בין חוק חדלות פירעון הישן לבין החוק החדש?
החוק הקיים שומר על האינטרסים הכלכליים של הנושים וממקסם את הליך הגביה. התפיסה היא, כי אי תשלום חוב הינו פגם מוסרי. לעומת זאת, חוק חדלות פירעון החדש, שיכנס לתוקפו בספטמבר 2019, רואה באי יכולת תשלום חובות כ"תאונה" כלכלית, כחלק מסיכוני האשראי שניתנים לחייב על ידי הנושה. עם זאת, הנושים הם הנפגעים העיקריים מהסתבכות החייב. כדי להקטין את הפגיעה הכלכלית של הנושים, מאי תשלום החוב, מבוצעת השאה של ערך נכסי החייב. כלומר, השאיפה היא כפולה: להגדיל ככל היותר את שיעור החוב שייפרע לנושים; ובו זמנית, לקצר את ההליכים הבירוקרטיים.
פשיטת רגל מתחילה בהגשת בקשת החייב, הכוללת תצהיר הסתבכות, פירוט מצבו המשפחתי, פירוט מצבו הכלכלי - הוצאות, הכנסות וכן הכנסות בני משפחתו, המתגוררים עימ
מהו הליך פשיטת רגל וכיצד ההליך מתנהל?
כיום, פשיטת רגל מתחילה בהגשת בקשת החייב, הכוללת תצהיר הסתבכות, פירוט מצבו המשפחתי, פירוט מצבו הכלכלי - הוצאות, הכנסות וכן הכנסות בני משפחתו, המתגוררים עימו. הבקשה מוגשת לכונס הנכסים הראשי, ועם אישורו של הכונס, נפתח תיק בבית המשפט המחוזי, הקובע את שיעור צו התשלומים שהחייב ישלם מידי חודש, לפריעת חובותיו לנושיו, עד לדיון בבקשתו, המתקיים בין 18 עד 24 חודש ממועד פתיחת הבקשה, בה בית משפט מוציא צו כינוס ,תוכנית פרעון וקובע את תקופת התשלומים ושיעורם למשך 36 חודש.
במשך תקופה זו, החייב מחויב בהגשת דו"חות דו חודשיים, במסגרתם הוא מפרט את סך ההכנסות שלו מול סך ההוצאות שלו, בצירוף קבלות. במקביל, הנאמן מבצע חקירה כלכלית של החייב ושל נכסיו, מכנס נושים וקובע את חובות החייב.
ניתן להגיע להסדר עם נושים על ידי תשלום חלקי של החוב על ידי החייב אם יש הסכמה של הנושים להסדר החייב אינו מוכרז כפושט רגל. בהתאם להחלטת בית המשפט במועד זה, החייב ממשיך לשלם את חובותיו
צו כינוס ומתן תוכנית פירעון
הכונ"ר מגיש לבית משפט המחוזי את הבקשה יחד עם המלצתו כדי שייתן צו כינוס ובאילו תנאים הוא יינתן, בית משפט קובע את שיעור התשלומים והתקופה בה ישלם החייב את שיעור התשלומים וסכום סה"כ החוב שיוחזר לנושים, במשך 36 חודשים והחייב מוכרז כפושט רגל. ניתן להגיע להסדר עם נושים, על ידי תשלום חלקי של החוב על ידי החייב אם יש הסכמה של הנושים להסדר החייב שאינו מוכרז כפושט רגל. בהתאם להחלטת בית המשפט במועד זה, החייב ממשיך לשלם את חובותיו, באמצעות צו תשלומים, למשך תקופה העשויה להתפרס על תקופה שמעל לארבע שנים.
בהתאם לחוק חדלות פירעון החדש, משך הזמן של ההליך הביורוקרטי מתקצר. החוק אף מגביר את היציבות והוודאות של הדין
חוק חדלות פירעון החדש: הגבלת תקופת התשלומים של החייב
בהתאם לחוק חדלות פירעון החדש, שכאמור ייכנס לתוקף ב-15.9.19, משך הזמן של ההליך הביורוקרטי מתקצר. החוק אף מגביר את היציבות והוודאות של הדין.
כיצד מתבצע הליך פשיטת הרגל בהתאם לחוק החדש? ראשית, החייב מגיע לעורך דין עם כל המסמכים הנדרשים, לצורך הגשת בקשתו. עורך הדין מגיש לכונס הנכסים הראשי בקשה לצו פתיחת הליכים. לאחר בדיקה של הכנ"ר, מתקבל אישור על הגשת הבקשה (בד"כ כעבור כיומיים).
בהתאם לסוג ההליך, הכונ"ר מעביר את הבקשה והמלצתו להוצל"פ / בית המשפט. (30 יום), ניתן צו פתיחת הליכים. עם מתן הצו, נשלחת הודעה לכלל הנושים על צו פתיחת הליכים לחייב, במטרה שיוגשו תביעות חוב (6 חודש), מיום קבלת ההודעה. תוך תקופה זו, הנושים שולחים תביעות חוב אלה לנאמן. במקביל לכך, הנאמן מבצע לחייב חקירה כלכלית, מכריע בתביעות החוב שהוגשו, ומקיים דיון בהתנגדויות ואסיפת נושים.
בניגוד לחוק הקיים היום, הדיון בבקשה לפשיטת רגל יתקיים תוך 12 חודשים מהגשת הבקשה, בבית משפט השלום ולא במחוזי
הדיון בבקשה: בבית משפט שלום, לאחר 12 חודשים
בניגוד לחוק הקיים היום, הדיון בבקשה לפשיטת רגל יתקיים תוך 12 חודשים מהגשת הבקשה, בבית משפט השלום ולא במחוזי. בדומה לחוק הישן, הממונה/הנאמן מציג בדיון תוכנית לשיקום כלכלי /הפטר. בסופו של הדיון, בית משפט קובע את צו התשלומים של החייב, לתקופה שתסתיים תוך 36 חודשים, בסיומה יקבל החייב הפטר מכל חובותיו.
כך, אחד השינויים המרכזיים הינו, כי התקופה נקצבת למשך שלוש שנים. עם זאת, במקרה שבית המשפט רואה כי החייב העדיף נושים או פעל בצורה כלשהי בניגוד לצו התשלומים שניתן לו, הוא יכול להאריך את התקופה מעבר לשלוש שנים, על פי שיקול דעתו.
לסיכום: בחוק הנוכחי תקופת התשלומים של החייב הינה מעבר לארבע שנים. אירוע חדלות פירעון של חייב נתפס כעוולה וכפגם מוסרי. החוק החדש הולך לקראת החייב, ומתרכז בשיקומו המהיר והיעיל. לכן, החוק החדש מגביל את תקופת התשלומים לשלוש שנים, בכפוף לשיקול הדעת של בית משפט ותום ליבו של החייב.
* עו"ד אלון עובדיה מתמחה בפשיטת רגל ודיני משפחה
