זה קורה כמעט בכל הליך גירושין שמתנהל בישראל: בשלב מסוים אחד מבני הזוג הניצים מזדקף, ומדגיש בפני עורך דינו בטון דרמטי: "הכי חשוב לי לקבל משמורת על הילדים". רבים מהמתגרשים בישראל אולי בטוחים שמשמורת על הילדים היא העיקר, אבל בפועל בשנים האחרונות, משמעות המונח "משמורת" הולך ופוחת, עד כדי כך שבמקרים רבים בית המשפט לענייני משפחה כלל לא קובע מסמרות בעניין המשמורת ולא מכריע מי מההורים יהיה ההורה המשמורן.
במקום משמורת מתייחסים בתי המשפט לענייני משפחה לקביעות בדבר אחריות הורית משותפת ובעיקר לחלוקת זמני השהות בין ההורים. מחלוקת זמני השהות ומההכנסה הפנויה של כל אחד מההוריפ גם, נגזר גובה המזונות בגין הילדים. מתי משמורת בכל זאת יכולה להיות רלוונטית? על כך נבקש להרחיב בהמשך.
משמורת לא משליכה מאומה לגבי טיב הקשר הין הילדים לבין הורה שאיננו משמורן. משמורת גם לא משפיעה על גובה המזונות שייפסקו להורה שאינו משמורן
קביעת המשמורת אינה משפיעה על הקשר עם הילדים
הכרזה על מתן משמורת לאחד ההורים היא דקלרטיבית בעיקרה ככל שהדברים מתייחסים לקשר בין ההורים לילדיהם. משמורת לא משליכה מאומה לגבי טיב הקשר הין הילדים לבין הורה שאיננו משמורן. משמורת גם לא משפיעה על גובה המזונות שייפסקו להורה שאינו משמורן.
הנה דוגמה: אב "הפסיד" את המשמורת על ילדיו בבית המשפט לאם, אך בפועל הוא נמצא עימם בימים ראשון, שלישי וחמישי (כולל לינה), ובכל סוף שבוע שני. מה ההבדל המעשי בין אב כזה לבין האם המשמורנית? אין הבדל. שניהם שומרים על קשר רציף עם הילדים כמעט באותו אופן, וגם מבחינת הוצאות הטיפול בילדים שמושתות על כל אחד מההורים, כמעט שאין ביניהם הבדל.
ככל שהסדרי השהיה נרחבים יותר, והאב משתתף באופן שוויוני יותר בגידול הילדים, כך בית המשפט יתחשב בו יותר בקביעת גובה המזונות שיידרש לשלם בגינם
הקרב על המשמורת הוא לא תמיד מהותי
הורים בהליך גירושין צריכים לבחור היטב את הקרבות שלהם, ולדעת שלפחות הקרב על המשמורת אינו מהותי. ברוב המקרים, במצוות בית המשפט, ממילא יישמר הקשר בין ההורה שאיננו משמורן לילדים כמעט בכל סיטואציה. בתי המשפט לענייני משפחה מקדישים תשומת לב רבה יותר לסוגיית זמני השהות. ככל שהסדרי השהיה נרחבים יותר, והאב משתתף באופן שוויוני יותר בגידול הילדים, כך בית המשפט יתחשב בו יותר בקביעת גובה המזונות שיידרש לשלם בגינם. כפועל יוצא מכך, הח"מ מוצאים עצמם פעמים רבות עומד מול שופטים, ומסבירים להם כי אין להם התנגדות עקרונית שהצד השני יוגדר כמשמורן, אך זאת כל עוד האינטרסים של ההורה האחר יישמרו (ראו הרחבה בהמשך).
בעבר, בתי המשפט היו מעניקים משמורת לאם באופן כמעט אוטומטי, להוציא מקרים חריגים שבהם הוכח למשל כי האם סובלת ממחלת נפש או היתה אלימה כלפי הילדים. כיום, העוול המגדרי תוקן
אין עדיפות מגדרית לאחד ההורים
בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה מנשבת בשנים האחרונות רוח של שוויון, כאשר כבר נפסק שאין להעדיף הורה מסוים על פני האחר, רק על פי המגדר שלו. אם בעבר, בתי המשפט היו מעניקים משמורת לאם באופן כמעט אוטומטי, להוציא מקרים חריגים שבהם הוכח, למשל, כי האם סובלת ממחלת נפש קשה או כי היתה אלימה כלפי הילדים, הרי שהעוול המגדרי תוקן, וכיום המגמה השלטת היא שלא להעדיף הורה אחד על פני האחר (העדפה לאימהות ניתנת רק כל עוד מדובר בתינוק שעודנו יונק).
על מי שרוצה לשלם פחות מזונות לקחת בחשבון שיהיה עליו לבלות זמן רב יותר עם הילדים, ולהגדיל את זמן השהות שלו איתם
רוצים לשלם פחות מזונות? תבלו יותר עם הילדים
פסק הדין שחולל את המהפכה הגדולה בפסיקת מזונות בישראל הוא זה שניתן בחודש יולי 2017 על ידי בית המשפט העליון בבע"מ 919/15. במסגרת פסק הדין האמור נקבע כי אב ואם שמנהלים חלוקת זמני שהות שווה ומשתכרים שכר זהה, יישאו כל אחד בהוצאות הקטינים בזמני השהות שלו עמם, ולא יהיה חיוב במזונות (למעט בכל הנוגע למחציות בגין הוצאות חינוך ורפואה).
פסק הדין חולל סערה, והוביל צדדים רבים להליכי גירושין לדרוש לקבל לידיהם את המשמורת על הילדים, מתוך תקווה כי כך יפחיתו את תשלום המזונות. ואולם, אותם צדדים פספסו את עיקרו של פסק הדין, הבוחן לצד הכנסתם הפנויה של בני הזוג גם את חלוקת זמני השהות ביניהם, ולא מייחס משמעות אמיתית למונח משמורת.כפועל יוצא מכך, על מי שרוצה לשלם פחות מזונות, לקחת בחשבון שיהיה עליו לבלות זמן רב יותר עם הילדים, ולהגדיל את זמן השהות שלו איתם.
כשיש מחלוקת בין צדדים בעניינים כמו העתקת מקום מגורים של הילדים או קביעת המסגרת החינוכית שלהם, שיוכם הדתי ועוד - הגדרת המשמורת עשויה להכריע את כף המאזניים לצד מסוים
מתי משמורת בכל זאת רלוונטית?
אם כך, מתי המונח משמורת בכל זאת עשוי להיות רלוונטי? יש כמה סיטואציות קונקרטיות, שבהן הצהרה על משמורת יכולה לעזור. כך למשל, משמורת עשויה להיות רלוונטית לצורך קבלת הטבות בביטוח הלאומי, בהן קצבאות ילדים ומענק לימודים שנתי שניתן לפני תחילת כל שנת לימודים להורה יחידני שמחזיק במשמורת. עוד מאפשרת המשמורת קבלה של הנחות במעונות יום כדוגמת נעמ"ת או ויצ"ו, קבלת הנחות בארנונה מהרשות המקומית וקבלת נקודות זכות במס הכנסה. במקרה שיש מחלוקת בין צדדים בעניינים כמו העתקת מקום מגורים של הילדים, קביעת המסגרת החינוכית של הילדים, שיוכם הדתי ועוד - הגדרת המשמורת עשויה להיות זאת שתכריע את כף המאזניים לצד מסוים.
כאשר מוסכם כי אחד מההורים יהיה ההורה המשמורן - יש להדגיש ב הסכם הגירושין כי אין במתן המשמורת לאחד ההורים כדי לפגוע באפוטרופסותו ובזכויותיו של ההורה השני
מה לעשות כדי לשמור על זכויותיכם?
מה צריך לעשות מי שמבין את הפיחות שחל במעמד המשמורת מצד אחד, אך מודע גם לחשיבות שעשויה להיות לקבלת משמורת לצורך מימוש זכויות שונות? כדי להגן על זכויותיכם, מציעים הח"מ שבהסכם הגירושין ייקבע שהילדים יהיו במשמורת משותפת (אחריות הורית משותפת) של שני ההורים, וייקבעו זמני שהות נרחבים אצל כל אחד מההורים, ולצד זאת יצויין כי לצורך קבלת הטבות מהביטוח הלאומי, מהרשות המקומית וכו',ייחשב אחד מההורים כהורה המשמורן.
כאשר בשל התעקשות של מי מההורים או בשל סיבה אחרת מוסכם כי אחד מההורים יהיה ההורה המשמורן - יש להדגיש ב הסכם הגירושין, כי אין במתן המשמורת לאחד ההורים כדי לפגוע באפוטרופסותו ובזכויותיו של ההורה השני, וכי המשמורת הניתנת לאחד ההורים היא דקלרטיבית ולא תהווה שיקול, אם יתגלעו מחלוקות עתידיות בכל נושא עקרוני הנוגע לענייני הקטינים (העתקת מקום מגורים, קביעת זרם החינוך, טיפולים רפואיים וכיו"ב.
לסיכום, המונח משמורת היטשטש לאחרונה בשיטת המשפט הישראלית, ובשורה של פסקי דין לא נקבעה משמורת אצל מי מההורים. הדבר החשוב בכל הנוגע לקשר עם הילדים ולקביעת גובה המזונות הוא חלוקת זמני השהות. לפיכך, אין טעם להתנגד באופן אוטומטי להגדרת ההורה האחר כמשמורן, אך זאת כל עוד יישמרו האינטרסים של ההורה שאיננו משמורן.
* הכותבים מתמחים בדיני משפחה, לרבות ייצוג של בני זוג בהליכי גירושין בבית המשפט
