שיקום חייבים, יחס נאות אליהם, וניסיון להחזיר אותם לפעילות כלכלית תקינה: אלה רק חלק ממטרות חוק חדלות פירעון החדש, האמור להיכנס לתוקף בקרוב (ספטמבר 2019) וליצור מהפכה ממשית בתחום חדלות הפירעון וההוצאה לפועל. החוק החדש משנה סדרי עולם, בכל הנוגע לטיפול בחייבים, וטמונות בו לא מעט בשורות למי שעומד על סף פשיטת רגל. במאמר זה, נבקש להציג מספר שינויים מרכזיים במסגרת החוק החדש, שהם ממש בגדר "בשורה" עבור החייבים, ולהעריך את ההשפעה של השינויים על החייבים.
כדי לשקם חייבים שנקלעו למצבם על רקע התנהלות כלכלית כושלת, יוכל בית המשפט לשלוח אותם לקורסים שילמדו אותם כיצד להתנהל באופן נכון יותר, מעין "קורס נהיגה מונעת", לפעילות כלכלית תקינה
בשורה ראשונה: חייבים אינם אויבים
כפי שכבר נרמז, החוק החדש מבקש ליצור שינוי מחשבתי, דרך שינוי הטרמינולוגיה הקיימת בתחום חדלות הפירעון. כך, למשל, שמו של החוק: "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
המחוקק מבקש להשריש את התפיסה החדשה, לפיה פושטי רגל אינם אויבי ציבור, אלא מי שנקלעו לתסבוכת עקב התנהלות פיננסית קלוקלת, וזכאים להזדמנות הוגנת להיחלץ מהבור העמוק שאליו נכנסו.
לאורך החוק, מוזכר הביטוי "שיקום כלכלי" פעמים רבות. מושגים ותיקים מוחלפים במושגים חדשים. כך, למשל: "צו כינוס נכסים" המוצא לחייבים, מכונה במסגרת החוק החדש "צו לשיקום כלכלי", וחייב בחוק החדש מכונה "יחיד".
השינוי שהחוק מבקש ליצור אינו רק שינוי תודעתי. במסגרת החוק, נקבע כי כדי לשקם חייבים שנקלעו למצבם על רקע התנהלות כלכלית כושלת, יוכל בית המשפט לשלוח אותם לקורסים שילמדו אותם כיצד להתנהל באופן נכון יותר, מעין "קורס נהיגה מונעת", לפעילות כלכלית תקינה.
החוק החדש משנה סדרי עולם גם בכל הנוגע להסדרי חלוקת הכסף שנותר בקופת הכינוס בין הנושים, כך שלנושים הקטנים יישאר חלק גדול יותר מה"עוגה"
בשורה שנייה: נושים קטנים יקבלו יותר
החוק החדש משנה סדרי עולם גם בכל הנוגע להסדרי חלוקת הכסף שנותר בקופת הכינוס בין הנושים. על פי המצב המשפטי הקיים, מאחר שנושים רגילים הם אחרונים בסדר הנשייה, לא פעם הם נותרים ללא דבר. זאת, על אף שלרוב מדובר בנושים קטנים, שמתקשים לספוג נזק כלכלי משמעותי. על פי החוק החדש, יבוטל דין הקדימה שניתן למדינה על חובות המיסים כלפיה (להוציא מספר חריגים). בנוסף, יועברו 25% מהחובות בשעבוד צף (בעיקר חובות לבנקים) למעמד חובות רגילים שאינם מובטחים. כך, לנושים הקטנים יישאר חלק גדול יותר מה"עוגה".
החוק החדש מגביל את הליך שיקום החייבים למקסימום ארבע שנים. לאחר פרק זמן זה, החייב יקבל הפטר מלא מחובותיו, ויוכל לשוב למעגל התעסוקה באופן רגיל
בשורה שלישית: ההליך יוגבל ל-4 שנים
פעמים רבות, הליכים נגד חייבים נמשכים שנים ארוכות, באופן שגורם להם ייאוש, ולא מאפשר להם לראות את "האור בקצה המנהרה". החוק החדש מבקש לשנות את המצב, ולהגביל את הליך שיקום החייבים לארבע שנים (יצוין, כי זה המקסימום וההליך יכול להסתיים הרבה מאוד זמן לפני). לאחר פרק זמן זה, החייב יקבל הפטר מלא מחובותיו, ויוכל לשוב למעגל התעסוקה באופן רגיל. עם זאת, חייבים שפעלו בחוסר תום לב לא יקבלו הפטר תוך פרק זמן זה.
בשורה רביעית: ניסיון לכוון חייבים מחוץ לפשיטת רגל
חוק חדלות הפירעון החדש קובע רף מינימום גבוה יותר, 50 אלף שקלים, שרק אם עוברים אותו, ניתן לנקוט הליכי פשיטת רגל. זאת, לעומת הרף הנמוך כיום, 17 אלף שקלים. המטרה: לכוון חייבים מחוץ להליך פשיטת הרגל, המנוגדת לתפיסת העולם של החוק. במקום פשיטת רגל, על כל משמעויות ההליך והסטיגמה הנלווית אליו, מבקש המחוקק לכוון חייבים לביצוע הסדר נושים, במגוון רחב יותר של מקרים.
בית המשפט המחוזי ידון בחדלות פירעון של תאגידים, מה שצפוי להפחית מעומס העבודה המוטל על המחוזי שנכון להיום מטפל בהליכי חדלות פירעון של יחידים ושל תאגידים
בשורה חמישית: רשם ההוצאה לפועל ידון בחובות עד 150 אלף שקלים
החוק "טורף את הקלפים" בכל הנוגע לסמכויות הגופים המטפלים בחדלות פירעון. בחוק נקבע כי רשם ההוצאה לפועל יטפל בהליכי חדלות פירעון של חייבים יחידים, בעלי חובות נמוכים, עד 150 אלף שקלים; בית משפט השלום יטפל בכל יתר ההליכים נגד חייבים יחידים. לעומת זאת, בית המשפט המחוזי ידון בחדלות פירעון של תאגידים, מה שצפוי להפחית מעומס העבודה המוטל על המחוזי (נכון להיום, המחוזי מטפל בהליכי חדלות פירעון של יחידים ושל תאגידים).
בשורה שישית: קביעת ממונה על הליכי חדלות פירעון
החוק מייסד גוף חדש, "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", תפקיד שבו יישא כונס הנכסים הרשמי. תפקידו של הממונה לפקח על הליכי חדלות פירעון של יחידים, לוודא שהם מתנהלים באופן תקין ולפקח על הנאמנים בהליכים אלה. סמכויות הממונה נרחבות מאוד. בין היתר, הממונה יספק את צו פתיחת ההליכים לחייב, לאחר פתיחת התיק בעניינו, במקום בית המשפט שכיום נותן צו כינוס בפתיחת ההליך.
לממונה על הליכי חדלות פירעון הוקנו סמכויות אכיפה פליליות נגד נוכלים המנסים לנצל לרעה את ההליך ובין השאר יהיה רשאי למנות חוקרים שיוכלו לחקור כל אדם הקשור לעבירה או יודע על ביצוע עבירה בהליך פשיטת הרגל
בשורה שביעית: יצירת הבחנה בין חייבים תמי לב לחייבים חסרי תום לב
כפי שציינו, החוק החדש הולך כברת דרך לשיקום חייבים ופועל לשילובם מחדש בחברה. עם זאת, ניתן לנצל לרעה את הכוונות הטובות האלה. לכן, מבקש המחוקק לערוך במסגרת החוק הבחנה בין חייבים תמי לב, שנקלעו לחדלות פירעון אגב התנהלות כלכלית כושלת, לבין חייבים חסרי תום לב, שמנסים לנצל את המערכת. מי שהופקד על ביצוע הבחנה זו הוא הממונה על הליכי חדלות פירעון, שהוקנו לו סמכויות אכיפה פליליות נגד נוכלים המנסים לנצל לרעה את ההליך. בין היתר, יהיה הממונה רשאי למנות חוקרים שיוכלו לחקור כל אדם הקשור לעבירה או יודע על ביצוע עבירה בהליך פשיטת הרגל (הסתרת נכסים, מסירת מידע כוזב וכו'), ולתפוס כל חפץ הקשור לעבירות אלה או לבקש צו חיפוש.
לסיכום: בחוק חדלות פירעון החדש, יש שורה של בשורות ביחס לחייבים יחידים. החוק מבקש לקדם את התפיסה לפיה פושטי רגל אינם אויבי הציבור, אלא מי שנקלעו לתסבוכת עקב התנהלות פיננסית כושלת, וראויים לשיקום ולאמון מחודש. עוד משנה החוק את סדר הנשייה, כך שנושים רגילים זוכים לנתח גדול יותר מה"עוגה". החוק מגביל את הליכי השיקום של חייבים לארבע שנים, ומאפשר להם לראות את "האור בקצה המנהרה" תוך זמן קצר יחסית; מחלק מחדש את סמכויות בתי המשפט בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון; ומייסד מוסד חדש, "הממונה על הליכי חדלות פירעון", האחראי לפקח על הנאמנים ועל תקינות ההליך.
* עו"ד שי עמר מתמחה בהליכי הוצאה לפועל ופשיטת רגל
