open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          התיישנות בדיני נזיקין: המדריך המלא

          מהי תקופת ההתיישנות בסוגים השונים של תביעות נזיקין? מדוע לא כדאי להשתהות בהגשת התביעה? כיצד מומלץ לנהל במקביל מספר תביעות? כל התשובות בפנים

          התיישנות בדיני נזיקין: המדריך המלא

          תביעות נזיקין הן כלי משפטי חשוב למיצוי זכויות, שנועד להגן על אזרחים מפני פגיעה, ולפצות אותם במקרה שנגרם להם נזק. חשוב לזכור שיש מספר סוגים של תביעות נזיקין, ולכל סוג תביעה יש תקופת התיישנות שונה. לכן, חשוב לדעת מתי להגיש כל תביעה. בכך נעסוק במאמר זה.

          מה קובע חוק ההתיישנות?

          סעיף 2 לחוק ההתיישנות (תשי"ח-1958) קובע: "תביעה לקיום זכות כלשהי נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה". כלומר: המחוקק מגביל את טווח הזמן, שבו ניתן להגיש את התביעה, וקובע כי לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות המוגדרת, יש לנתבע זכות לבקש מביהמ"ש לבטל את התביעה בטענת ההתיישנות, ואם אין נסיבות מיוחדות, בקשתו של הנתבע תתקבל.

          הרציונל העומד מאחורי קביעת תקופת התיישנות, נעוץ ברצון לתת לנפגעים מצד אחד מספיק זמן כדי לנהל הליך משפטי להוכיח את הנזק; ומצד שני, לתת לנתבעים אפשרות להתגונן באופן סביר מפני תביעת נזיקין אפשרית (למשל: כמה זמן צריך לשמור מסמכים ותמונות מאירוע מסוים, כדי שאם מישהו יתבע בגין אותו אירוע, ניתן יהיה להתגונן?). קביעת תקופת התיישנות, לאחריה לא ניתן יותר להגיש תביעה כנגד המזיק, מונעת מצב שבו מוטל על הנתבע נטל שהוא אינו יכול לעמוד בו [למשל: איתור עדים, שמירת צילומים, ארכיון וכו'].

          אם הנפגע אינו מעוניין לתבוע מיד, אלא למצות קודם את תהליך המו"מ מול חברת הביטוח, הנפגע חייב לסיים את המו"מ, ואם המו"מ לא צלח, על הנפגע להגיש תביעה לבית המשפט לא יאוחר מאשר עד יום אחד לפני חלוף שבע שנים מיום התאונה

          מהן תקופות ההתיישנות בתביעות נזיקין?

          תקופות ההתיישנות בתביעות נזיקין משתנות, בהתאם לסוג התביעה, ובהתאם לגוף הנתבע. בעניין זה, חשוב לדעת כי במקרים רבים תביעות הנזיקין מוגשות למספר גורמים. לכן, יש חשיבות רבה לסדר הגשת התביעות לגופים השונים ולמועד שבו מוגשת כל תביעה, גם במסגרת טווח ההתיישנות "המותר".

          • התיישנות כללית - החוק קובע כ"ברירת מחדל" שתביעה מתיישנת בחלוף שבע שנים מיום היווצרות העילה (ובמקרה של תביעת נזיקין, בדרך כלל הכוונה למועד קרות התאונה שגרמה לנזק). כלומר, אם אירעה תאונה, ניתן לתבוע פיצוי על הנזקים שנגרמו כתוצאה ממנה רק עד שבע שנים מיום התאונה.
          חשוב להדגיש: תקופת ההתיישנות מתייחסת למועד הגשת התביעה לביהמ"ש. ולכן, אם התביעה כבר הוגשה בפועל לבית המשפט לפני שחלפה תקופת ההתיישנות, ותוך כדי מהלך הדיון בבית המשפט חלפו שבע שנים מיום קרות התאונה, ביהמ"ש ימשיך לדון בתביעה עד למתן פסק דין. אולם, ניהול מו"מ עם חברת הביטוח אינו מבטל/דוחה את ההתיישנות (אלא אם כן הצדדים האריכו את תקופת ההתיישנות בהסכמה).
          לכן, גם אם הנפגע אינו מעוניין לתבוע מיד, אלא מעוניין למצות קודם את תהליך המו"מ מול חברת הביטוח, הנפגע חייב לסיים את המו"מ, ואם המו"מ לא צלח, על הנפגע להגיש תביעה לבית המשפט לא יאוחר מאשר עד יום אחד לפני חלוף שבע שנים מיום התאונה. אם הנפגע יגיש את התביעה יום אחד מאוחר יותר, תוכל חברת הביטוח לטעון להתיישנות, ואז קרוב לוודאי שביהמ"ש יבטל את התביעה, והנפגע לא יוכל לקבל פיצוי על הנזק שנגרם לו בתאונה.

          • התיישנות תביעות נזיקין של קטינים - החוק אינו מטיל על קטין שנפגע את האחריות לניהול תביעה, ובמסגרת תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק (שבע שנים); "מרוץ הזמן" הקבוע לתביעת קטין מתחיל מרגע שבו הקטין הגיע לגיל 18. המשמעות היא שאם אירע נזק לקטין, תקופת ההתיישנות שבמהלכה הקטין יכול לתבוע בגין אירוע שהתרחש במהלך כל תקופת הילדות שלו, מתחילה בהגיעו לגיל 18 ומסתיימת בהגיעו לגיל 25.
          הורים/אפוטרופוסים המעוניינים לתבוע בשמו של הקטין, יכולים לעשות זאת עד הגיעו לגיל 18, גם אם התאונה אירעה כשהיה פעוט, ובמקרה של תביעת קטין חשוב להתייעץ עם מומחה רפואי בהתייחס להתגבשות הנזק. לפעמים הנזק מתגבש רק בהגיע הקטין לגיל בגרות, ולכן לא תמיד כדאי למהר ולהגיש תביעת קטין.

          • התיישנות בפוליסות ביטוח אישיות - ע"פ חוק חוזה הביטוח (תשמ"א-1981), תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח, במסגרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות, היא שלוש שנים מיום התאונה; ואם מדובר בקטין - שלוש שנים מיום הגיעו לגיל 18.
          לכן, יש לשים לב, ובדרך כלל לא להמתין עם תביעה לפיצוי לפי פוליסה אישית [לגביה תקופת ההתיישנות היא שלוש שנים], עד להגשת תביעה בנזיקין [לגביה תקופת ההתיישנות היא שבע שנים], אלא יש להקדים ולהגיש את תביעת הפיצוי על פי הפוליסה.

          • התיישנות בתביעות ביטוח אחריות - ביטוח אחריות הוא סוג ספציפי של ביטוח, במסגרתו מבטח אדם את עצמו, למקרה שבו ייאלץ לשלם פיצוי לצד שלישי. ביטוח זה שכיח בעיקר בקרב בעלי עסקים, המבטחים את עצמם למקרה של נזק שייגרם לאחד מהלקוחות שלהם (למשל: קונה שנכנס לחנות והחליק).

          במקרה כזה, הנפגע יכול לתבוע פיצוי גם מחברת הביטוח שלו (פוליסה אישית) וגם מחברת הביטוח של הגוף הפוגע (ביטוח אחריות).
          בהקשר זה, חשוב לדעת שני דברים:
          1. תקופת ההתיישנות של תביעות במסגרת ביטוח אחריות היא שבע שנים.
          2. ע"פ סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח: "בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח", ולכן חברת הביטוח של העסק בו ארעה התאונה, לא תוכל להתנער מחובת פיצוי הנפגע בטענת התיישנות, טרם שחלפו 7 שנים מיום התאונה.

          • התיישנות בתביעות ביטוח אובדן כושר עבודה - מכיוון שבתביעות פיצוי בגין אובדן כושר עבודה, התביעה אינה בגין אירוע ספציפי, אלא תביעה כללית על כך שהנפגע אינו יכול לעבוד בשל הפגיעה, עילת התביעה הינה עילה שמתחדשת בכל יום. לכן, אין תקופת ההתיישנות ממשית, שלאחריה לא ניתן יהיה עוד לתבוע.

          אבל גם כאן עומדת לחברת הביטוח טענת התיישנות של שלוש שנים, כלומר, הנפגע יוכל לתבוע פיצוי רטרואקטיבי רק עד שלוש שנים לאחור מיום הגשת התביעה. כלומר: אם אדם איבד את כושר העבודה שלו בגיל 25, אמנם עדיין יכול להגיש תביעה לראשונה גם בהיותו בן 40, אבל הפיצוי יהיה רק על אובדן כושר העבודה שלו מגיל 37 [שלוש שנים לפני יום הגשת התביעה בפועל] ולא מיום האירוע, והנפגע יפסיד את הפיצוי על כל התקופה שקדמה לשלוש שנים לפני יום הגשת התביעה בפועל.

          • התיישנות בתביעות נזקים במהלך טיסה - תקופת ההתיישנות לתביעות פיצוי בגין נזק שנגרם במהלך טיסה הוגדרה במסגרת "האמנה בדבר תובלה בין לאומית באוויר", שקבעה תקופת התיישנות של שנתיים.

          • התיישנות תביעות נזיקין בביטוח לאומי - הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 קובעות כי על הנפגע להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי תוך שנה מיום האירוע.

          במקרים רבים, שבהם התביעה מוגשת זמן רב לאחר קרות האירוע הנזיקי, טוענת חברת הביטוח כי בשל השיהוי בהגשת התביעה, נגרם נזק ראייתי שמקשה עליה לקבוע שאכן מדובר בתאונה נזיקית שמזכה בפיצוי

          התנאי לתוקפה של טענת ההתיישנות

          כאמור, הגשת תביעה לאחר שפקע מועד ההתיישנות עשויה להוביל לדחיית התביעה על הסף. עם זאת, גם בהקשר זה, הציב המחוקק תנאי שנועד להגן על "האזרח הקטן" וקבע כי טענת ההתיישנות היא טענה דיונית. כדי שהטענה תהיה תקפה, עליה להיות טענה שהנתבע יטען "בהזדמנות הראשונה". אם חברת הביטוח לא עשתה כך, טענת ההתיישנות לא תישמע והתביעה לא תידחה בגינה.

          תקופות ההתיישנות אמנם מוגדרות בחוק, אבל ברוב המקרים לא מומלץ להשתהות ולהגיש את התביעה זמן רב מדי מקרות האירוע, גם אם התביעה עדיין מוגשת במסגרת התקופה המוגדרת

          מדוע לא כדאי להתמהמה בהגשת התביעה?

          תקופות ההתיישנות אמנם מוגדרות בחוק, אבל ברוב המקרים לא מומלץ להשתהות ולהגיש את התביעה זמן רב מדי מקרות האירוע, גם אם התביעה עדיין מוגשת במסגרת התקופה המוגדרת. זאת, נוכח שתי סיבות עיקריות:
          1. טענת "שיהוי": במקרים רבים, שבהם התביעה מוגשת זמן רב לאחר קרות האירוע הנזיקי, טוענת חברת הביטוח כי בשל השיהוי בהגשת התביעה, נגרם נזק ראייתי שמקשה עליה לקבוע שאכן מדובר בתאונה נזיקית שמזכה בפיצוי. כך, למשל: אם עובר אורח החליק בחנות, והגיש את התביעה כעבור חמש שנים [בטרם חלפה תקופת ההתיישנות של שבע שנים], עדיין יכולה חברת הביטוח לטעון שהצילומים ממצלמת האבטחה נשמרים משך שלוש שנים בלבד. לכן, בגלל השיהוי בהגשת התביעה, נמנעה האפשרות לבחון את הפרטים במצלמות. טענה זו (לעומת טענת ההתיישנות) אמנם אינה מבטלת את התביעה, אבל עשויה לפגוע בתביעה משמעותית.
          2. פגיעה בהוכחת התובע: בתביעות נזיקין, נטל ההוכחה מוטל על התובע. כל עיכוב בהגשת התביעה עשוי לפגוע גם באינטרס של התובע. כך, למשל: במקרה של אותו עובר אורח שנפל בחנות, ייתכן שהיה עד ראייה שגם הסכים להעיד בביהמ"ש, אבל בגלל שהתובע השתהה, עד הראייה שכח את פרטי המקרה, עבר דירה או אפילו חלילה הלך לעולמו. לכן, גם לתובע יש אינטרס לנהל את התביעה בזמן סביר, ולא להתמהמה יתר על המידה.

          ברוב המקרים, תביעות נזיקין הן תביעות מעורבות, המשלבות מספר סוגי תביעות נגד גופים שונים. לדוגמה: תביעה נגד ביטוח הרכב ותביעה נגד המוסד לביטוח לאומי 

          תביעות מעורבות

          ברוב המקרים, תביעות נזיקין הן תביעות מעורבות, המשלבות מספר סוגי תביעות נגד גופים שונים. כך, למשל: אדם נפגע בתאונת דרכים, בעת שהיה בדרכו לעבודה, ויש לו גם פוליסת ביטוח תאונות אישיות שמבטחת מקרי נכות ואובדן כושר עבודה. במקרה זה, על הנפגע להתנהל למעשה בשלושה מסלולי תביעה שונים:
          1. תביעה נגד ביטוח הרכב, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשל"ה-1975).
          2. תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי כנפגע תאונת עבודה, לפי חוק הביטוח הלאומי.
          (יש לציין כי הפיצויים שיתקבלו בשתי התביעות האלה אינם מצטברים, אלא משלימים זה את זה).
          3. תביעה נגד פוליסת ביטוח התאונות האישיות.

          במקרים שבהם בנוסף לנזק עצמו יש גם אובדן כושר עבודה (למשל: אם כתוצאה מהתאונה, הנפגע אינו יכול לעבוד במשך חצי שנה), עומדות בפני הנפגע שתי אפשרויות נוספות:
          4. לתבוע את הביטוח לאומי ולקבל דמי פגיעה על שלושת החודשים הראשונים.
          5. לתבוע את פוליסת ביטוח התאונות האישיות בגין אובדן כושר עבודה.
          6. לתבוע את חברת הביטוח של הרכב ולבקש תשלום תכוף "על החשבון".

          ההמלצה היא להתחיל מהתביעה נגד הביטוח הלאומי. ראשית, מכיוון שתקופת ההתיישנות של הביטוח הלאומי היא הקצרה ביותר (שנה). לכן, מבחינת לוח הזמנים, זו התביעה שצריך להגיש קודם

          סדר התביעות המומלץ בתביעות נזיקין "כלליות"

          באופן כללי, ההמלצה היא להתחיל מהתביעה נגד הביטוח הלאומי. ראשית, מכיוון שתקופת ההתיישנות של הביטוח הלאומי היא הקצרה ביותר (שנה). לכן, מבחינת לוח הזמנים, זו התביעה שצריך להגיש קודם.

          יש משמעות נוספת להגשת התביעה נגד ביטוח לאומי, לפני תביעות אחרות: כאשר המוסד לביטוח לאומי מפצה נפגע כלשהו, הוא פונה לחברת הביטוח בתביעת שיבוב ("זיכוי על הפיצוי ששולם"). חברות הביטוח מודעות לכך. לכן, ובמקרים שבהם מוגשת התביעה לחברת הביטוח לפני שהוגשה ביעה למוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח נוטות ל"הקפיא" את התשלום הפיצוי לתובע, ומפנות את התובע להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי למיצוי זכויותיו , כדי שהן ייאלצו רק להשלים את סך הפיצוי מעבר לתשלום שישלם המוסד לביטוח לאומי, ולא ישלמו את מלוא הסכום הדרוש מלכתחילה, מה שכמובן מעכב את העברת הפיצוי לתובע וגורם לסרבול מיותר.

          כאשר מדובר בתביעה לפיצוי בגין פגיעה בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הדעות חלוקות ואינן חד משמעיות בשאלה איזו תביעה "כדאי" להגיש תחילה

          סדר התביעות המומלץ בתביעות נזיקין לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

          כאשר מדובר בתביעה לפיצוי בגין פגיעה בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, הדעות חלוקות ואינן חד משמעיות בשאלה איזו תביעה "כדאי" להגיש תחילה. חלק מעורכי הדין סבורים שעדיף לתבוע קודם את חברות הביטוח ורק לאחר מכן לתבוע את המוסד לביטוח לאומי, ואחרים סבורים כי ההפך הוא הנכון ורצוי לתבוע תחילה את המוסד לביטוח לאומי. המצדדים בגישה כי עדיף לתבוע קודם את הביטוח הלאומי, ולאחר מכן את חברת הביטוח, יאמרו כי:

          • התובע כבר נמצא ממילא בתוך מסלול תביעה במסגרת המוסד לביטוח לאומי (מפאת תקופת ההתיישנות הקצרה).
          • הבדיקות הרפואיות בוועדות הרפואיות במסלול הביטוח הלאומי הן על חשבון המוסד לביטוח לאומי, ואילו בביהמ"ש יכול השופט להשית את עלות הבדיקות הרפואיות ע"י מומחה רפואי על התובע.
          • לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (וגם לפי ההגדרות של חלק מפוליסות הביטוח האישיות), דרגת הנכות שנקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי מחייבת גם את חברת הביטוח.

          לפי הגישה האחרת, ההמלצה היא לתבוע קודם את חברת הביטוח ורק לאחר מכן את הביטוח הלאומי. הטענה המרכזית העומדת מאחורי גישה זו היא שמכיוון שהביטוח הלאומי הוא גם הגוף שממונה על הבדיקות הרפואיות וגם הגוף שמשלם עליהן, יש חשש כי במקרי ספק תהיה למוסד לביטוח לאומי נטייה לקבוע דרגת נכות נמוכה יותר, מזו שניתן לקבל ממומחה רפואי שאינה תלוי.

          החיסרון בהגשת תביעה לבית המשפט תחילה הוא שלעומת ההשלכה של קביעת הנכות ע"י הביטוח הלאומי על קביעת בית המשפט, אין השלכה הפוכה, כלומר - קביעת הנכות "הפרטית" שקבע מומחה ביהמ"ש, אינה מחייבת את המוסד לביטוח לאומי. לכן, ברוב המקרים, חברות הביטוח יפנו את הנפגע, טרם תשלום פיצוי, להגיש תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, ורק לאחר קביעת הנכות על ידו, תשלום חברת הביטוח את הפשר הפיצוי.

          לסיכום: מכיוון שתביעות נזיקין מתנהלות לרוב במספר מסלולים במקביל, ולכל אחת מהתביעות יש כאמור תקופת התיישנות שונה והשפעה על התביעות האחרות, חשוב לנהל אותן בצורה חכמה, בליווי עורך דין הבקיא בתחום. כך, תימנע טענת ההתיישנות ויימנע סרבול של ההליך המשפטי, וחשוב מכך, ניתן יהיה למצות את מלוא הפיצוי האפשרי.

          * עו"ד אסף ברק עוסק בדיני נזיקין, תאונות וביטוח לאומי
          ** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי

          ** האמור במאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי קונקרטי הדרוש לטיפול בכל תביעה ספציפית

          ליצירת קשר עם אסף ברק - משרד עו"ד ונוטריון
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          אסף ברק - משרד עו"ד ונוטריון

          קבע פגישה עם
          אסף ברק - משרד עו"ד ונוטריון

          עו"ד אסף ברק קיבל הסמכה בתחום המשפטים בשנת 1992, בשנת 2001 הוא הוכשר כמגשר ובשנת 2005 הוסמך כנוטריון. הוא מטפל...

          לפרופיל המלא