open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          הותקפתם? מגיע לכם פיצוי!

          האלימות בחברה הישראלית הולכת וגוברת - ותקיפה הפכה לתופעה נפוצה. את מי ניתן לתבוע בגין נזק שנגרם כתוצאה מתקיפה? כל מה שחשוב לדעת, בדרך למיצוי זכויות

          פורסם בתאריך  תקיפה נזקי גוף תביעה לפיצויים
          הותקפתם? מגיע לכם פיצוי!

          למרבה הצער, בתקופה האחרונה אנו עדים ליותר מקרים של קטטות, תקיפות ואלימות בין אזרחים. תקיפה מהווה עבירה פלילית. בנוסף, תקיפה מהווה גם עוולה אזרחית ומקימה עילה למותקף להגיש תביעת נזיקין נגד התוקף, במטרה לקבל מהתוקף פיצוי על נזקי הגוף שגרם למותקף.

          תקיפה אינה רק פעולה של הכאה פיזית, אלא גם נגיעה שנעשתה שלא בהסכמה עשויה להיחשב כתקיפה, ואף כוונה לנגיעה שלא בהסכמה (איום) נחשבת כתקיפה

          מהי תקיפה ומתי ניתן לתבוע פיצוי על נזק שנגרם כתוצאה מתקיפה?

          כדי שהמותקף יוכל לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו, עליו להוכיח שבוצעה נגדו תקיפה ושכתוצאה מהתקיפה נגרם לו נזק. עוולת התקיפה מוגדרת בפקודת הנזיקין (נוסח חדש, תשכ"ח-1968) באופן הבא: "שימוש בכוח מכל סוג שהוא ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו".

          מובן כי שימוש בכח פיזי כנגד גופו של אדם, כגון: דחיפה, בעיטה, סטירה, יהווה עוולה של תקיפה, אך הגדרת המונח תקיפה בחוק הינה רחבה יותר, וניתן לראות כי תקיפה אינה רק פעולה של הכאה פיזית, אלא גם נגיעה שנעשתה שלא בהסכמה עשויה להיחשב כתקיפה, ואף כוונה לנגיעה שלא בהסכמה (איום) נחשבת כתקיפה. זו גם הסיבה לכך שפעמים רבות, ניתן לראות, כי בוויכוחים סוערים בעת מריבה, יש מי שמקפיד לנהל את השיח הקולני עם הצד האחר, כשידיו מורמות כלפי מעלה או מוחזקות מאחורי הגב. זאת, במטרה להימנע מנגיעה או הזזה של הצד השני, בכדי למנוע מהצד האחר אפשרות לטעון כי הותקף.

          אדם שנפגע כתוצאה מדחיפה של אדם אחר במהלך משחק כדורגל - לא תהיה לו עילה לתביעת נזיקין בעוולת תקיפה כנגד השחקן שנגע בו, כי הנגיעה הינה חלק מהמשחק וכל עוד מדובר בנגיעה ספורטיבית ולא באלימות לשמה 

          נגיעה בהסכמה והסכמה שהושגה בתרמית

          המחוקק מגדיר תקיפה כנגיעה ללא הסכמה, אך אם יש הסכמה, נגיעה לא תחשב תקיפה (כך, למשל: אדם שנפגע כתוצאה מדחיפה של אדם אחר, במהלך משחק כדורגל - לא תהיה לו עילה לתביעת נזיקין בעוולת תקיפה כנגד השחקן שנגע בו, כי הנגיעה הינה חלק מהמשחק, כמובן כל עוד מדובר בנגיעה ספורטיבית ולא באלימות לשמה החורגת מהמשחק).

          יחד עם זאת, המחוקק מרחיב ומדגיש שגם נגיעה בהסכמה שהושגה בתרמית, נחשבת כתקיפה. כך, למשל: במקרה של אדם שהתחזה לרופא והזריק למטופלת בוטוקס, תהיה למטופלת עילה לתביעת נזיקין בעוולת תקיפה כנגד המתחזה, מאחר שאותו מתחזה ביצע כנגדה פעולה גופנית , לאחר שהשיג את הסכמתה בתרמית.

          המחוקק מרחיב אף יותר את ההגדרה של תקיפה, וקובע כי תיתכן תקיפה, גם אם כלל לא היתה נגיעה פיזית, אלא "רק" איום

          איום בתקיפה

          המחוקק מרחיב אף יותר את ההגדרה של תקיפה, וקובע כי תיתכן תקיפה, גם אם כלל לא היתה נגיעה פיזית, אלא "רק" איום. כך, למשל: במקרה שבו שני אנשים מתווכחים ביניהם, ותוך כדי ויכוח אחד מהם מרים את ידו באוויר, בתנועה שנדמית כתנועת הכאה, ובתגובה לאותה הרמת יד, הצד השני מבצע תנועה מהירה (למשל: נרתע אחורה) וכתוצאה מכך, הוא נופל ונחבל, יוכל הנפגע לתבוע נזיקין בעוולת תקיפה, על אף שהתוקף כלל לא נגע בו פיזית. זאת, משום שהתוקף גרם למותקף לחשוב שמדובר בכוונה לבצע פעולה ממשית.

          מהו גובה הפיצוי שניתן לתבוע בגין הנזק?

          הפיצוי שזכאי לקבל אדם שנגרם לו נזק, כתוצאה ממעשה תקיפה, נחלק לשני סוגים:
          1. פיצוי בגין הכאב, הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לו כתוצאה מהתקיפה (גם אם לא נותרה נכות).
          2. פיצוי בגין נכות שנותרה לנפגע, כתוצאה מהתקיפה.

          בתאונות דרכים, הפיצוי בגין כאב וסבל מגיע לנפגע מכוח ביטוח החובה. לכן, אין חשיבות לאחריות או לאשם של הנפגע בתאונה. הנפגע יקבל את פיצוי, בכל מקרה

          פיצוי בגין כאב וסבל

          כאמור, פיצוי מסוג זה מגיע לנפגע בגין הנזק שנגרם לו, גם אם לא נותרה נכות, כתוצאה מהתקיפה (כך, למשל: שפשוף, שטף דם, שריטה, חתך וכו'). פיצוי בגין כאב וסבל מקובל גם בתביעות נזיקין אחרות, למשל: בגין תאונות דרכים, אך יש שני הבדלים מהותיים, בין התביעות השונות המשפיעים על אופן חישוב גובה הפיצוי בגין הכאב והסבל.

          גובה הפיצוי המקסימלי: גובה הפיצוי ברכיב הכאב והסבל, במקרה של נזק כתוצאה מתאונות דרכים, מוגדר במסגרת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשל"ה - 1975). ע"פ חוק זה, הפיצוי המקסימלי שניתן לפסוק בגין כאב וסבל לנפגע תאונת דרכים מתחת לגיל 30 הוא כ-18 אלף שקלים. גובה הפיצוי המקסימלי יורד באחוז אחד, על כל שנה מעל גיל 30 (כך, למשל: לנפגע בן 50, ניתן לפסוק פיצוי כאב וסבל בסך שאינו עולה על כ-14,400 שקלים, עקב הפחתה של 20% בפיצוי המקסימלי המגיע לו). לעומת זאת, כשמדובר בעוולת תקיפה, גובה הפיצוי ברכיב זה אינו מוגדר בחוק, אלא נקבע ע"פ שיקול דעתו של השופט ביחס לטיב הפגיעה, חומרת הפגיעה, כמות הטיפולים הרפואיים שנדרשו וכו'.

          שאלת האחריות: בתאונות דרכים, הפיצוי בגין כאב וסבל מגיע לנפגע מכוח ביטוח החובה. לכן, אין חשיבות לאחריות או לאשם של הנפגע בתאונה. הנפגע יקבל את פיצוי, בכל מקרה.
          לעומת זאת, בתביעת נזיקין בעוולת תקיפה, גובה הפיצוי נקבע גם ביחס למידת האחריות של הנפגע (מי אשם, מי "התחיל", מי יכול היה להימנע מהמריבה וכו'). ככל שהשופט יתרשם כי לתובע יש אשם תורם גדול יותר, כך הוא יפחית בגובה הפיצוי. המשמעות היא שייתכן כי על אותו נזק ייפסקו פיצויים גבוהים יותר, במקרה של תאונת דרכים, מאשר במקרה של תקיפה.

          סביר להניח שהכפלת ערכי הפיצוי על כאב וסבל מבטאת את שאט הנפש של מערכת המשפט ושל החברה לתופעת ריבוי האלימות

          חישוב גובה הפיצוי בעוולת תקיפה

          לאור שני ההבדלים שפורטו לעיל, כדי למנוע מצב של אי שוויון בין פיצוי שיקבל נפגע בתאונות דרכים לבין פיצוי שיקבל נפגע כתוצאה מתקיפה, בתי המשפט נוהגים לקבוע פיצוי בתביעות בעקבות נזקי תקיפה, גבוה בערכים כפןלים (פי שניים) לעומת פיצוי בתביעות בגין נזקים שנגרמו בתאונת דרכים. ניתן להעריך כי למגמה זו של פסיקת בתי המשפט יש שני מניעים עיקריים:

          1. איזון ושוויון בדין: הכפלת ערכי הפיצוי בגין כאב וסבל בתביעות נזיקין כגון בעוולת תקיפה מאפשרת להימנע מאי שוויון בפיצוי שנפסק לנפגע במקרים בהם השופט מחליט להפחית בגובה הפיצוי, לנוכח אשם תורם מצד הנפגע. לו הפיצוי בגין כאב וסבל בתביעה לפיצוי בגין תקיפה, היה שווה לפיצוי בגין כאב וסבל במקרה של תביעה לפיצוי בשל פגיעה בתאונת דרכים, היה עלול להיווצר מצב בו שני נפגעים שפגיעתם זהה, רק שאחד מהם נפגע בתאונת דרכים והשני נפגע באירוע תקיפה, יקבלו פיצוי שונה בגין רכיב הכאב והסבל עקב קביעה של אשם תורם מצד הנפגע באירוע התקיפה. כדי למנוע מצב שבו אף למראית עין פגיעתו של אחד תזכה בפיצוי גבוה יותר מאשר פגיעתו של אחר, התקבל בפסיקה כי בתביעות שאינן לפיצוי בגין תאונת דרכים, הנפגע זכאי לקבל פיצוי בגין כאב וסבל בערכים כפולים, כך שלאחר הפחתת האשם התורם, יקבל הנפגע באירוע התקיפה פיצוי בסדר גודל דומה לפיצוי שיקבל נפגע בתאונת הדרכים.

          2. אולם, לאחר שהתקבעה ההלכה לפסוק לנפגע בתביעת נזיקין שאינה תאונת דרכים, פיצוי בגין כאב וסבל בערכים כפולים לעומת נפגע בתאונת דרכים, נוצר מצב שבו הנפגע באירוע תקיפה יוכל לקבל פיצוי כפול מנפגע בתאונת דרכים ולעיתים אף פיצוי משולש מהפיצוי המקסימלי ברכיב זה בתאונות דרכים. במקרים מסוימים, נפסקו ברכיב של כאב וסבל פיצויים שהגיעו לכ-50 אלף שקלים.

          3. "למען יראו וייראו" - לא ניתן להתעלם מהשפעת האווירה הציבורית על מדיניות מערכת המשפט. סביר להניח שהכפלת ערכי הפיצוי על כאב וסבל מבטאת גם את שאט הנפש של מערכת המשפט ושל החברה, לתופעת ריבוי האלימות. ונועדה בין היתר גם להרתיע את האזרחים מלנהוג באלימות.

          לנתבע (התוקף) יש זכות להגיש חוות דעת רפואית מטעמו לגבי אחוז הנכות של הנפגע. אם יש פער בין שתי חוות הדעת, ימנה ביהמ"ש מומחה מטעמו

          פיצוי בגין נכות

          במקרה שלטענת הנפגע נגרמה לו נכות כתוצאה מהתקיפה, יש באפשרותו לתבוע פיצוי גם בגין הנכות, בנוסף לפיצוי בגין הכאב והסבל. הפיצוי יגלם בעיקר את הפגיעה בכושר ההשתכרות של הנפגע כתוצאה מהפגיעה. במצב זה, של טענה לנכות, על הנפגע התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית, שתקבע את אחוזי הנכות שלו. מנגד, גם לנתבע (התוקף) יש זכות להגיש חוות דעת רפואית מטעמו לגבי אחוז הנכות של הנפגע. אם יש פער בין שתי חוות הדעת, ימנה ביהמ"ש מומחה מטעמו. לאחר שבית המשפט יקבל את כל חוות הדעת, יחליט בית המשפט האם יש נכות, ואם כן, באיזו דרגה. במקרים שבהם ייקבע שאכן יש נכות, יקבל הנפגע - בנוסף לפיצוי על כאב וסבל - גם פיצוי בגין הנכות, לרבות פיצוי על אובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות שנדרשו לו (למשל: טיפול בשיניים שנשברו) ועל כל נזק גופני רפואי נוסף, שניתן להוכיח.

          יש לזכור כי בתביעה האזרחיות בגין עוולת התקיפה התובע הוא הנפגע, בעוד שבתביעה הפלילית בגין עבירת התקיפה, התובעת היא מדינת ישראל

          השלכת המשפט הפלילי על תביעת הנזיקין

          כאמור, תקיפה אינה רק עוולה אזרחית, אלא גם עבירה פלילית. יש לזכור כי בתביעה האזרחיות בגין עוולת התקיפה התובע הוא הנפגע, בעוד שבתביעה הפלילית בגין עבירת התקיפה, התובעת היא מדינת ישראל. לאחר שמתקיים ההליך המשפטי הפלילי, וביהמ"ש גוזר את דינו של הנאשם וקובע את עונשו – כגון: מאסר, חלופה למאסר, תשלום קנס למדינה, בית המשפט יכול לקבוע במשפט הפלילי כי הנאשם התוקף ישלם פיצוי לנפגע.. בעניין זה, חשוב להדגיש שתי נקודות:

          • הפיצוי בדין הפלילי אינו במקום הפיצוי בדין האזרחי, אלא חלק ממנו. המשמעות היא שגם אם התנהלה תביעה פלילית נגד התוקף, במסגרתה חייב ביהמ"ש את התוקף לשלם לנפגע פיצוי לא נמנעת מהנפגע האפשרות להגיש גם תביעה אזרחית ולדרוש פיצוי על הפרש הנזק.

          • גזר הדין במשפט הפלילי מהווה הכרעה שיפוטית באשר לעובדות, גם עבור המשפט האזרחי. לכן, אם הנאשם הודה במעשה התקיפה במהלך המשפט הפלילי או שביהמ"ש קבע שהתוקף אשם, התוקף לא יוכל לערער על עובדת אשמתו במשפט האזרחי והמשמעות היא שפסק דין במשפט פלילי מייתר לרוב את הדיון בשאלת האחריות בתביעת הנזיקין.

          תביעה אזרחית נגררת היא תביעה שניתן להגיש תוך פרק זמן קצר המוגדר בחוק ממועד מתן פסק הדין הפלילי, לאותו שופט, באותה ערכאה בה הוגשה והתנהלה התביעה הפלילית

          הגשת תביעה אזרחית לאחר פסק דין במשפט הפלילי

          לאחר קבלת פסק הדין במשפט הפלילי, נתונות בידי הנפגע שתי אפשרויות, להגשת תביעת נזיקין אזרחית להשלמת הפיצוי:

          • הגשת תביעה אזרחית נגררת לתביעה הפלילית - תביעה אזרחית נגררת היא תביעה, שניתן להגיש תוך פרק זמן קצר המוגדר בחוק ממועד מתן פסק הדין הפלילי, לאותו שופט, באותה ערכאה בה הוגשה והתנהלה התביעה הפלילית.

          • הגשת תביעה אזרחית נפרדת - תביעת נזיקין "חדשה", המשתמשת ברקע העובדתי שנקבע בפסק הדין, אך מוגשת לבית משפט אזרחי, כתביעה נפרדת.

          היתרון של התביעה הנגררת הוא בכך שמדובר בהליך קצר ומהיר, מאחר שהתביעה מוגשת מיד לאחר ההליך הפלילי והשופט כבר מכיר את המקרה. עם זאת, יש טקטיקה משפטית שגורסת שלא תמיד כדאי להגיש תביעה אזרחית נגררת לתביעה הפלילית, וכי עדיף להגיש תביעה אזרחית נפרדת. יש לכך מספר סיבות עיקריות:

          • לשופט פלילי יש בד"כ פחות ניסיון בתביעות נזיקין, מאשר לשופט אזרחי.

          • השופט הפלילי כבר נתן את דעתו בעניין הפיצוי שמגיע לנפגע במסגרת פסק הדין הפלילי. לעומת זאת, במשפט האזרחי, ייבחן גובה הפיצוי כ"דף חלק", בהתאם למבחנים של תיקי נזיקין, ויש סיכוי שהפיצוי שייקבע יהיה גבוה יותר.

          • הגשת תביעה נגררת מוגבלת כאמור בזמן יחסית קצר. לעומת זאת, הנפגע יכול להגיש את תביעת הנזיקין עד שבע שנים מיום האירוע.

          • בתביעה נגררת ניתן לתבוע רק את הנאשם במשפט הפלילי, ולא ניתן להוסיף נתבעים נוספים. 

          במקרי תקיפה בהם היה הנפגע במסגרת עבודתו (למשל: מציל בבריכה, פקח חנייה, שוטר בהפגנה וכו'), יכול הנפגע להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפגיעה כתאונת עבודה

          פיצוי על תקיפה שאירעה במסגרת העבודה

          במקרי תקיפה בהם היה הנפגע במסגרת עבודתו (למשל: מציל בבריכה, פקח חנייה, שוטר בהפגנה וכו'), יכול הנפגע להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בפגיעה כתאונת עבודה.

          אם הביטוח הלאומי מכיר בפגיעה כתאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי ישלם לנפגע את דמי הפגיעה (תשלום על ימי מחלה למשך עד שלושה חודשים). בנוסף, המוסד לביטוח לאומי יעמיד את הנפגע בפני ועדה רפואית וישלם לנפגע פיצוי על הנכות. במצב זה, יש להפחית מסך הפיצוי הנדרש בתביעה האזרחית כנגד התוקף, גם את הפיצוי שנפסק במשפט הפלילי וגם את הפיצוי ששילם המוסד לביטוח לאומי.

          פיצוי במסגרת פוליסת תאונות אישיות

          אם לנפגע יש פוליסת תאונות אישיות, הוא יכול להפעיל גם את הפוליסה. זאת, בנוסף וללא קשר לפיצוי שייקבע במשפט הפלילי, בביטוח הלאומי ובמשפט האזרחי. לצורך תביעת פוליסת ביטוח תאונות אישיות, הנפגע אינו צריך להוכיח כי היתה תקיפה, אלא להוכיח שנגרמה לו נכות כתוצאה מאירוע תאונתי.

          אם התקיפה בוצעה באמצעות נשק שהוחזק ע"י התוקף ברישיון, ניתן להוסיף לתביעה את משרד הפנים על כך שנתן לתוקף רישיון לנשק או לא שלל אותו ממנו 

          הוספת גופים נוספים לתביעת הנזיקין

          לא פעם, כשהנפגע מגיש תביעה נגד התוקף, הוא מקבל את פסק הדין, אך מתקשה מאוד לממש אותו, מכיוון שלתוקף אין "כיס עמוק" ויכולת כלכלית לשלם את הפיצוי. לכן, כדאי לבדוק האם ניתן לצרף לתביעה נתבעים נוספים בעלי "כיס עמוק" (בדרך כלל, מדובר בגופים שמבוטחים למקרים כאלה). כך, למשל: אם התקיפה בוצעה בבריכה עירונית או בפאב, או במסעדה, ולא היו במקום מאבטחים שהפרידו בין הניצים, ניתן לשקול להוסיף לתביעה כנתבעים נוספים את הבעלים והגורמים האחראים באותו מקום הו התבצעה התקיפה ; אם התקיפה בוצעה באמצעות נשק שהוחזק ע"י התוקף ברישיון, ניתן להוסיף לתביעה את משרד הפנים על כך שנתן לתוקף רישיון לנשק/ לא שלל אותו ממנו וכו'.

          לסיכום: אין ספק שאלימות היא רעה חולה שיש למגר. מערכת המשפט תורמת את חלקה בהרתעת האשמים בתקיפה בעונשים פליליים ובפסיקת פיצוי לטובת הנפגעים.
          מכיוון שקיימות מספר טקטיקות משפטיות בתביעות נזיקין בגין תקיפה, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין בעל ניסיון בתחום, שיידע לבחון את הדברים לאשורם ולתכנן את האסטרטגיה הנכונה ביותר בכל מצב כדי שהתביעה תמקסם את מלוא הפיצוי המגיע בגין אירוע התקיפה.

          * אין באמור בכתבה זו כדי להוות יעוץ משפטי למקרה קונקרטי, ובכל מקרה של צורך בתביעה מומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בדני נזיקין

          ** עו"ד אסף ברק עוסק בדיני נזיקין, תאונות וביטוח לאומי
          *** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי

           

          ליצירת קשר עם אסף ברק - משרד עו"ד ונוטריון
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          אסף ברק - משרד עו"ד ונוטריון

          קבע פגישה עם
          אסף ברק - משרד עו"ד ונוטריון

          עו"ד אסף ברק קיבל הסמכה בתחום המשפטים בשנת 1992, בשנת 2001 הוא הוכשר כמגשר ובשנת 2005 הוסמך כנוטריון. הוא מטפל...

          לפרופיל המלא