ב"מגרש" ההליך הפלילי במדינת ישראל פועלות שתי "שחקניות" עיקריות: הפרקליטות והמשטרה. הן אחראיות על ניהול ההליך הפלילי נגד הנאשם. מולן, נמצא הנאשם, שהוא הצד השני להליך.
נפגעי העבירה, הקורבנות, אינם מהווים צד פורמלי להליך. לכאורה, אין להם כל השפעה על ההליך הפלילי. הסיבות לכך מגוונות. הסיבה המרכזית היא שהחוק הפלילי הוא חוק מחייב, שנאכף על ידי המדינה, כדי לשמור על החוק והסדר הציבורי.
מדינה שרוצה להגן על אזרחיה, תאכוף את החוק הפלילי, ולא תבקש מנפגע העבירה לתבוע את זכויותיו הבסיסיות בבית המשפט. מעבר לכך, כדי שהתביעה תהיה אובייקטיבית ככל הניתן, על בסיס הוכחות, ראיות ועדויות, יש הפרדה בין המתלוננים לבין התובעים.
עם זאת, על אף שלכאורה נפגעי העבירה אינם קשורים להליך הפלילי המתנהל בעניינם, חוק זכויות נפגעי עבירה (התשס"א - 2001) וחוקים נוספים אחרים, מסדירים זכויות מסוימות שקמות לנפגעי העבירה.
על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, נפגע עבירה הוא מי שנפגע באופן ישיר ממעשה העבירה. העבירה עשויה להיות עבירת גניבה, הטרדה, אלימות, מין, התעללות ועוד
מי נחשב "נפגע עבירה" בהליך הפלילי?
על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, נפגע עבירה הוא מי שנפגע באופן ישיר ממעשה העבירה. העבירה עשויה להיות עבירת גניבה, הטרדה, אלימות, מין, התעללות ועוד.
במקרה שהעבירה גרמה למותו של אדם, ייחשב בן משפחתו של המנוח כנפגע עבירה: בן זוג, הורה, ילד או ילדה, אח או אחות. הסייג הוא שהחוק אינו חל על נפגעי עבירות תעבורה, מלבד במקרי גרימת מוות ברשלנות או "פגע וברח" - הפקרה לאחר תאונה.
בנושא המורכב והרגיש של נפגעים חסרי ישע, כמו במקרים המפורסמים של התינוקות בפעוטונים, שנפגעו מהתעללות המטפלות בהם - ההורים כאפוטרופוסים נכנסים בנעלי הילדים, והם נחשבים גם כן נפגעי העבירה
מקרה מיוחד של נפגע עבירה בהליך הפלילי: נפגע חסר ישע
בנושא המורכב והרגיש של נפגעים חסרי ישע, כמו במקרים המפורסמים של התינוקות בפעוטונים, שנפגעו מהתעללות המטפלות בהם - ההורים כאפוטרופוסים נכנסים בנעלי הילדים, והם נחשבים גם כן נפגעי העבירה. במקרה זה, ההורים הם אלה שיתבעו ויעמדו על זכויות ילדיהם, כנפגעי עבירה בהליך הפלילי.
החוק קובע עקרונות כלליים של התחשבות ורגישות כלפיי נפגע העבירה, צרכיו, הגנה על פרטיותו וכו'. הזכויות מוענקות לנפגעים בעבירות מסוג עוון או פשע
מהם זכויותיהם של נפגעי העבירה בהליך הפלילי?
הזכויות של נפגעי העבירה מחולקות לשלושה שלבים: 1. זכויות הקשורות להליך החקירה והמשפט; 2. זכויות הקשורות להבעת עמדה, בנוגע להסדר טיעון וגזר הדין (קביעת העונש); 3. זכויות הנוגעות להבעת עמדה בהליכי חנינה, שחרור מוקדם וכו'.
בנוסף, החוק קובע עקרונות כלליים של התחשבות ורגישות כלפיי נפגע העבירה, צרכיו, הגנה על פרטיותו וכו'. הזכויות מוענקות לנפגעים בעבירות מסוג עוון או פשע.
המשטרה מבצעת את החקירה על סמך העדות ומעבירה את התיק לפרקליטות, המחליטה אם להגיש כתב אישום
זכויות במהלך החקירה והמשפט
במהלך החקירה, יש לנפגע העבירה תפקיד חשוב. לרוב, הנפגע מוסר את העדות למשטרה, ועל בסיס העדות נפתחת החקירה והראיות נאספות. המשטרה מבצעת את החקירה על סמך העדות ומעבירה את התיק לפרקליטות, המחליטה אם להגיש כתב אישום.
חלק מתפקיד נפגעי העבירה הוא ליידע את המשטרה והפרקליטות, אם קיימים חומרי חקירה נוספים, כדי שיוגש כתב אישום.
כל נפגע עבירה מקבל גישה לאתר משטרת ישראל, שם הוא יכול לקבל מידע על התיק בכל שלב, לרבות האם הוחלט להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, מועדי דיונים, תוצאות ההליך וכו'
זכויות מידע לגבי ההליך המשפטי
החוק מחייב את רשויות החוק, משטרה, פרקליטות, שב"ס לפעול לאבטחת זכויות המידע של הנפגע. הם מחויבים במסירת מידע לגבי התיק.
כיצד המידע נמסר? כל נפגע עבירה מקבל גישה לאתר משטרת ישראל, שם הוא יכול לקבל מידע על התיק בכל שלב, לרבות האם הוחלט להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, מועדי דיונים, תוצאות ההליך וכו'. יש 6 יחידות סיוע בפרקליטות, שתפקידן לסייע ביישום זכויותיהם של נפגע העבירה.
נוכחות בדיונים בבית המשפט
לנפגעי עבירה יש זכות לנוכחות בדיוני בית המשפט.
עיון בכתבי האישום
לנפגעי העבירה יש זכות לעיין בכתבי האישום.
זכויות בשלב הטיעונים לעונש
הבעת עמדה לגבי הסדר טיעון או עיכוב הליכים
במצב שהפרקליטות מחליטה לגשת להסדר טיעון או לעיכוב הליכים, לנפגעי העבירה יש זכות להביע את עמדתם בפני בית המשפט. עמדתם תישקל בכובד ראש על ידי בית המשפט.
נפגעי העבירה זכאים לתת עדות בשלב הטיעונים לעונש על הנזק שנגרם להם
עדות בשלב הטיעונים לעונש
נפגעי העבירה זכאים לתת עדות בשלב הטיעונים לעונש על הנזק שנגרם להם. ניתן לבקש להגיש תסקיר של נפגעי העבירה: דו"ח עו"ס אשר מראיינ/ת את נפגעי העבירה ואומד/ת את הנזק שנגרם להם. לנפגעי העבירה יש זכות להביע את עמדתם בפני בית המשפט על העונש שייגזר לנאשם.
בכל המקרים, בית המשפט נוטה להתייחס ברצינות לנפגעי העבירה, בהתאם לנסיבות המקרה.
זכויות בהליכי בקשת חנינה או הקלה בעונש
גם בשלב הערעור, או כאשר נאשם מבקש חנינה או הקלה בעונשו, יש לנפגע עבירה זכות להביע את עמדתו.
נפגעי העבירה יכולים גם להגיש תביעה אזרחית ולתבוע ממבצע העבירה פיצויים נזיקיים
זכות לפיצויים אזרחיים
מלבד הזכויות המתוארות לעיל, הקשורות להליך הפלילי, נפגעי העבירה יכולים גם להגיש תביעה אזרחית ולתבוע ממבצע העבירה פיצויים נזיקיים.
אפשרות נוספת של נפגעי העבירה לעמוד על זכויותיהם בהליך המשפטי היא בהגשת בקשות וצווים שונים, כמו למשל בקשה להיתר פרסום.
משרדה של עו"ד אגמי שקורי מייצג הורי פעוטה שעברה התעללות קשה במעון על ידי שתי סייעות. מדובר כזכור, בנפגעת עבירה חסרת ישע ולכן הוריה, כאפוטרופסיים הטבעיים, נכנסים בנעליה ותובעים את זכויותיה כנפגעת עבירה.
במקרה של הפעוטה קיימות ראיות מוצקות וקיימת טיוטת כתב אישום שלבטח תהפוך בקרוב מאוד לכתב אישום חמור כנגד הסייעות.
במסגרת העבודה על התיק, הוגשה בקשה להסרת צו איסור הפרסום אשר הוטל על שתי הסייעות ובית המשפט התיר את פרסום שמה של אחת הסייעות. פרסום שמה של הסייעת השניה נדון כעת בערעור בבית המשפט המחוזי.
בנוסף, יגישו ההורים תביעה אזרחית נזיקית כנגד הסייעות בגין ההתעללות שחוותה בתם ובגין הנזקים שנגרמו להם עקב הפרשה.
לסיכום: נפגעי עבירה בהליך פלילי אמנם אינם צד ישיר להליך, אולם ראינו כי יש להם זכות להיות מיודעים, לקחת חלק פעיל לכל אורך ההליך המשפטי, לתת עדות ולהביע את עמדתם בפני בית המשפט. נפגעי עבירה יכולים להיות בקשר ישיר עם הפרקליטות ולשתף עמה פעולה, ובנוסף לנקוט בהליכים משפטיים שונים, כדי לעמוד על זכויותיהם, כגון: הגשת בקשה להיתר פרסום והגשת תביעה אזרחית-נזיקית כנגד הנאשמים.
* עו"ד תם אגמי שקורי מתמחה במשפט פלילי, בייצוג נפגעי עבירה בעבירות פליליות ומיצוי זכויות הנפגע בהליך האזרחי.
