נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

מימוש כתובה - הרבה יותר מעניין סמלי

עומדים להתחתן ולתת כתובה? סבורים שהסכום בכתובה סמלי בלבד ונועד "לעשות רושם" על הכלה והאורחים? שימו לב: הכתובה מהווה מסמך משפטי מחייב

מאת: עו"ד המאם חליחל | | 4
מימוש כתובה - הרבה יותר מעניין סמלי

הכתובה מהווה עניין טקסי וסמלי בלבד, שמטרתו להרשים את המוזמנים ואת הכלה, בשעת הקראת הסכום שנכתב בכתובה. עם זאת, בניגוד לדעה הרווחת, לכתובה בהחלט יש משמעות חוזית והסכמית מחייבת. הכתובה היא מסמך המעיד על התחייבות שהבעל נוטל על עצמו כלפי אשתו, לשלם לה את הסכום הנקוב בכתובה. זאת, בהתאם להכרעת בית הדין הרבני בכל מקרה ומקרה המובא בפניו וללא ויתור מצד האשה או שלילת הכתובה על ידי בית הדין, הרי שהיא בת תוקף ואסור לגברים לזלזל בה ובתוצאותיה.

אגב כך, החבות בכתובה היא עם פקיעת הנישואין שמא גירושין או שמא פטירה של הבעל - דבר שנשים רבות לא ערות לו. יש להבחין בין מה שנקרא עיקר כתובה לבין תוספת הכתובה שהוא הסכום המשמעותי שסביבו מתנהלים מאבקים משפטיים לא מעטים, ולא דווקא עיקר הכתובה שהוא זעום.

אחת ממטרות הכתובה היא להבטיח את פרנסת האלמנה לאחר פטירת בעלה. במצב זה, היא זכאית לקבל את הסכום הנקוב בכתובה במקרים המתאימים מתוך העיזבון של בעלה

מהי מטרת הכתובה?

המטרה העיקרית של הכתובה היא שהבעל לא ימהר לגרש את אשתו בגלל עניין פעוט. כמצוות ההלכה: "כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" (מסכת כתובות, ל"א, ע"ב). כלומר, מטרת התשלום בכתובה היא לגרום לבעל לחשוב היטב על מעשיו מחדליו והחלטותיו. מטרה נוספת של הכתובה היא להבטיח את פרנסת האלמנה לאחר פטירת בעלה. במצב זה, היא זכאית לקבל את הסכום הנקוב בכתובה במקרים המתאימים מתוך העיזבון של בעלה.

שאלה המתעוררת בבית הדין הרבני ביחס לשערוך הכתובה היא שאלת ההצמדה והריבית, בעיקר בכתובה ישנה, שנערכה בשקלים ישנים. יש מחלוקת פוסקים בהקשר זה, באשר להצמדה למדד, להבדיל מהריבית האסורה

האם סכום הכתובה הנקוב הוא המחייב?

ככל שהתביעה לכתובה היא נגד העיזבון של הבעל , והתביעה מתבררת בבית המשפט לענייני משפחה כתביעה כספית, הרי שעל פי רוב, בית המשפט משערך את הסכום, בצירוף הצמדה וריבית מיום הנישואין ואין לו סמכות לשלול או להפחית את הסכום. אמנם חיוב זה כפוף לכך שחלקה של האשה בעיזבון בעלה המנוח אינו עולה על גובה הכתובה, שאם כן הרי היא נבלעת בתוך חלקה בעיזבונו.
לעומת זאת, כשמדובר בתביעה לחיוב כתובה כנגד הבעל בחייו, אזי הסמכות היא לבית הדין הרבני בלבד, ולשאלת גובה הכתובה יש פנים רבות. בין היתר, שוקל בית הדין האם כתובה נחשבת "אסמכתא"? האם הסכום הנקוב בה מופרז ואינו מחייב, או שמא הסכום שכתוב בה מחייב, ללא כל קשר לגובהו. ראו בעניין זה 1054415/2 בבית הדין הרבני בחיפה שם הכתובה עמדה על סך 5 מיליון ₪ ולבסוף נפסק סך של 240,000 ₪ בלבד.

youtube video

עוד שאלה המתעוררת בבית הדין הרבני, ביחס לשערוך הכתובה, היא שאלת ההצמדה והריבית, בעיקר בכתובה ישנה, שנערכה בשקלים ישנים. יש מחלוקת פוסקים בהקשר זה, באשר להצמדה למדד, להבדיל מהריבית האסורה. כך, למשל: רק לאחרונה מיום 5/12/18 ניתן פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, בתיק ‏ 993518/6 שחייב בעל בסכום הכתובה המקורי, בצירוף מלוא ההצמדה למדד, שאם לא כן, הסכום שהיה נפסק לטובת האשה היה מגוחך.

כשהתביעה לכתובה היא נגד העזבון של הבעל שנפטר, בית המשפט בוחן את חלקה של האשה בעיזבון כיורשת, ואם הוא עולה על שווי הכתובה, היא לא תוכל לקבל גם את כתובתה וגם את חלקה בעזבון, אלא את הגבוה מבין השניים

האם תשלום הכתובה מקוזז מחלקה של האשה ברכוש המשותף?

בבתי הדין הרבניים הזכויות אינן ניתנות במצטבר, אלא מקוזזות. כלומר: הכתובה לא תשולם לאשה, במקביל לזכאותה לזכויות הסוציאליות של בעלה, אותן היא מקבלת מכוח חוק יחסי ממון. במקרה זה, ככל שנקבע שהאשה זכאית לכתובה, אזי היא תקבל את הסכום הגבוה מבין שני הסכומים, לפי מה שנקרא בבית הדין: "אין כפל תשלומים".

יחד עם זאת, חשוב לדעת שאין קשר בין זכויות ממון "רגילות", כגון: חלקה של האשה בבית המגורים, לבין הכתובה, כך שהאשה יכולה לזכות גם בחלקה ברכוש המשותף, הרשום על שם שני הצדדים.
כאמור לעיל, כשהתביעה לכתובה היא נגד העזבון של הבעל שנפטר, בית המשפט בוחן את חלקה של האשה בעיזבון כיורשת, ואם הוא עולה על שווי הכתובה, היא לא תוכל לקבל גם את כתובתה וגם את חלקה בעזבון, אלא את הגבוה מבין השניים. על פי רוב, תביעות אלה מוגשות רק לאחר שהבעל שלל את חלקה של האשה בצוואה שערך, ולמעשה לא הותיר לה ברירה, אלא לתבוע כתובתה.

נשים רבות חוששות מהגשת תביעה לגירושין, שמא הדבר יבוא בעוכריהן בנוגע לכתובה, אך לא כך הוא הדבר: במקום בו הבעל הוא הגורם לגירושין ולפירוד, עליו לשלם הן כתובה והן תוספת כתובה

האם אשה שמבקשת להתגרש מפסידה את הכתובה?

הלכה למעשה חיוב בכתובה נובע מעילות רבות, כאלו שניתן להצביע לגבי הבעל שהוא האשם והגורם בפירוק התא המשפחתי ושלא באשמתה של האשה. כך למשל, בגידה של הבעל או אלימות קשה מצדו.
נשים רבות חוששות מהגשת תביעה לגירושין, שמא הדבר יבוא בעוכריהן בנוגע לכתובה, אך לא כך הוא הדבר, כפי שהובא בהכרעתו של בית הדין הרבני בתל אביב שפסק לפני למעלה מעשור (תיק 307426676-21-1) כי: "במקום בו הבעל הוא הגורם לגירושין ולפירוד, עליו לשלם הן כתובה והן תוספת כתובה". זאת, גם אם האשה היא זו שהגישה את הבקשה לגט גירושין ולא הבעל. בית הדין הסביר בפסיקתו כי למרות ההלכה הרגילה, הקובעת כי במקרה שבו הן הבעל והן האשה אינם רוצים זה בזו, הגירושין הם הדדים, האשה היא המגישה בקשה לגט, ואין לשלם תוספת כתובה - הרי כאשר המקור לפירוד ולהגשת התביעה הוא הבעל, הרי שהאשה זכאית לקבל את כתובתה.

במקרה שבו הבעל הוא זה שעזב את הבית והוא זה שהרחיק את האשה ממנו ולא רצה בה, אך לא נתן לה גט, בעוד האשה רצתה בו ולא התכוונה להיפרד, היא כן תזכה בכתובתה

האם פירוד משמעו תמיד חיוב הבעל בכתובה?

יש להפריד בין נושא חיוב הבעל בגירושין ומתן גט, לבין תשלום הכתובה. לכן, כשבית הדין מחייב את הבעל בגט שאשתו ביקשה, הדבר אינו מחייב מיידית את תשלום הכתובה. כמובן במקרה שבו הבעל הוא זה שעזב את הבית, והוא זה שהרחיק את האשה ממנו ולא רצה בה, אך לא נתן לה גט, בעוד האשה רצתה בו ולא התכוונה להיפרד, היא כן תזכה בכתובתה. במקרה כזה, הגשת הבקשה לגט מצד האשה זמן רב לאחר שהבעל עזב את הבית, נבעה מכך שהתחוור לה שהוא אינו מתכוון לחזור, על אף שהוא אינו מבקש גט גירושין בעצמו.

בית הדין קבע בתיק הנ"ל כי בדיוק עבור נסיבות כאלה, נכתבת הכתובה מראש. אם הבעל לא היה מחויב בתוספת תשלום כתובה (נוסף על מתן גט) בנסיבות כאלה, היה נוצר מצב אבסורדי: בעלים היו יכולים לעזוב את נשותיהן לזמן רב, ללא גירושין, עד שהיו מואסות בהם ומגישות בקשה לגט בעצמן, באופן שהגברים היו עלולים להתחמק מתשלום תוספת הכתובה. לבסוף, בית הדין אף קבע כי במקרים שבהם הבעל שגרם לנתק, חויב לתת גט ולשלם את הכתובה, גם האשה תהיה מחויבת לתת לו גט. אחרת, ייוצר מצב שבו נשים יותירו את בעליהן עגונים, כמנוף לחץ עליהם.

לסיכום: אותן עילות המחייבות את הבעל לתת גט לאשתו, יש בהן על פי רוב כדי לחייבו בכתובה, אם כי לא בכל המקרים. בתי הדין בוחנים כל מקרה לגופו. עם זאת, באופן עקרוני, אין כל סיבה שהאשה תוותר על כתובתה, כל עוד היא אינה "אשמה" בפירוק התא המשפחתי, וכל עוד ניתן להוכיח כי האשמה רובצת לפתחו של הבעל. זאת, במיוחד כאשר לבעל יש תמיד סיכון להיות מחויב בכתובה ואילו לאשה אין מה להפסיד, והיא הרי לעולם לא תשלם כתובה לבעלה.

* המאם חליחל ושות', משרד עורכי דין ונוטריון, מתמחים בדיני משפחה ובהסכמי גירושין
* סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי

ליצירת קשר עם המאם חליחל ושות' - עורכי דין ונוטריון
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
תביעת גירושין כתובה בית דין רבני
עו"ד המאם חליחל

קבע פגישה עם
עו"ד המאם חליחל

משרד עורכי דין ונוטריון המאם חליחל ושות' ממוקם בצפת, ומתמחה בדיני המשפחה המגוונים. בין תחומי הטיפול של המשרד: גירושין, כתובה...

לפרופיל המלא