נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

אלימות מילולית בבית הספר: פיצוי על נזק נפשי

הילד חזר בוכה מבית הספר והתגלה שהוא קורבן לאלימות מילולית? למרבה הצער, מדובר בתופעה שכיחה בעידן הרשתות החברתיות. בנוסף לסיוע החינוכי-נפשי, בחלק מהמקרים ניתן לקבל פיצוי

מאת: עו"ד איל בלזר | | 3
אלימות מילולית בבית הספר: פיצוי על נזק נפשי

שינויים גדולים עוברים על החברה המערבית כולה עם הקידמה הטכנולוגית, התפתחות האינטרנט, הרשתות החברתיות והמכשירים הסלולאריים. במקביל להתפתחויות המדהימות שהתקופה הזו יוצרת, אנו עדים גם לתופעות פחות חיוביות התופסות תאוצה, כגון: "שיימינג" (ביוש), לשון הרע, הוצאת דיבה, חרמות ואלימות מסוגים שונים במרחב המקוון.

בשנים האחרונות נוצר "סוג" חדש של אלימות: אלימות באמצעות תקשורת דיגיטלית, המהווה בעיה מורכבת לטיפול בקרב ילדים, בני נוער וצעירים 

אלימות באמצעות תקשורת דיגיטלית

בקרב ילדים, בני נוער וצעירים המצב מורכב יותר. בעבר הכרנו אלימות כפעולה מזיקה כלשהי, הנעשית בידי אדם אחד ופוגעת באחר פגיעה פיזית או רגשית. הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי כאלימות פיזית, מילולית, רגשית או מינית. כיום, יש לתת את הדעת בצורה נרחבת יותר מבעבר גם על אלימות מילולית, הכוללת אלימות מילולית-חברתית, העשויה לבוא לידי ביטוי בקללות, השפלה או חרם. ולעיתים גם אלימות המתבטאת באיומים, העשויים להיות ישירים, עקיפים, או איומים שמייצרים הפחדה או אפילו סחיטה. כל אלה באים לידי ביטוי בשנים האחרונות גם ברשת, ולמעשה יצרו "סוג" חדש של אלימות: אלימות באמצעות תקשורת דיגיטלית.

החרם בא לידי ביטוי בהתנהגות אלימה ומידור במסגרת הרשתות החברתיות והקבוצות ברשת. פעמים רבות, מקרי האלימות מתחילים במסגרת בית ספר וגולשים בשעות אחר הצהריים למרחב המקוון

חרם יצא מזמן מ"גבולות" בית הספר

כך, למשל: אנו עדים למצב שבו חרם יצא מזמן מ"גבולות" בית הספר וההפסקות. כיום, החרם בא לידי ביטוי בהתנהגות אלימה ומידור במסגרת הרשתות החברתיות והקבוצות השונות ברשת. פעמים רבות, מקרי האלימות מתחילים במסגרת בית ספר וגולשים בשעות אחר הצהריים למרחב המקוון. לעיתים הדרך הפוכה: התנגשות אלימה בין הצדדים שהחלה במרחב המקוון עלולה להמשיך גם במפגש הפיזי במוסדות החינוך.

סקר של משרד החינוך: 39% מתלמידי כיתות ז'-ט' דיווחו כי היו קורבנות לאלימות מילולית, כך גם דיווחו 38% מתלמידי כיתות ד'-ו' ו-27% מתלמידי כיתות י'-י"א

האם במהלך החודש האחרון מישהו מהתלמידים קילל אותך?

משרד החינוך בוחן מעת לעת את היקף התופעה, וערך בשנים האחרונות מספר מחקרי ניטור של רמת האלימות בבתי ספר, על פי דיווחי תלמידים. במסגרת זו, נמדד שיעור התלמידים המדווחים על היותם קורבנות לאלימות מילולית. התלמידים נשאלו האם במהלך החודש האחרון (כלומר, החודש שלפני ביצוע המחקר) מישהו מהתלמידים קילל אותם בכוונה לפגוע בהם או מישהו מהתלמידים לעג להם, העליב אותם או השפיל אותם באמצעות מילים. 39% מתלמידי כיתות ז'-ט' דיווחו כי היו קורבנות לאלימות מילולית

התוצאות לשנת 2016 מצערות ומעוררות מחשבה: 39% מתלמידי כיתות ז'-ט' דיווחו כי היו קורבנות לאלימות מילולית בחודש האחרון, כך גם דיווחו 38% מתלמידי כיתות ד'-ו' ו-27% מתלמידי כיתות י'-י"א. המחקרים האלה אינם נעשים בכל שנה. ניתן לשער בצורה די ברורה, כפועל יוצא ממקרי האלימות שמתפרסמים בתקשורת הישראלית כי התופעה רק הולכת ומתרחבת ופוגעת באוכלוסיות צעירות יותר.

תלמידים בכל הגילאים ובכל מוסדות החינוך זכאים להגנה רחבה ומלאה מפני אלימות מקוונת, המופצת באמצעים דיגיטליים שונים וברשתות החברתיות

אלימות היא פגיעה בכבוד האדם ובזכויותיו הבסיסיות

ברור לכולנו כי תלמידים בכל הגילאים ובכל מוסדות החינוך זכאים להגנה רחבה ומלאה מפני אלימות מקוונת, המופצת באמצעים דיגיטליים שונים וברשתות החברתיות, מתוך תפיסה בסיסית כי אלימות באשר היא - כולל אלימות דיגיטלית - היא פגיעה בכבוד האדם ובזכויותיו הבסיסיות.

אירועי אלימות מקוונת שהטיפול בהם מחייב דיווח למשטרה ולרשויות האכיפה: פרסום תצלום, סרט או הקלטה של תלמיד, שיש בהם עירום ו/או יחסי מין, שנעשו בהסכמה או שלא בהסכמה

קיימים אירועי אלימות מקוונת רבים שהטיפול בהם מחייב גם דיווח

ישנם אירועי אלימות מקוונת, שהטיפול בהם נותר בתוך המסגרת החינוכית, ואינו מערב גורמי משטרה או רווחה, כגון: פגיעה מילולית או הפצת שמועה באמצעים דיגיטליים. הטיפול במקרים אלה נתון בידי הצוות המקצועי במוסד החינוכי. קיימים אירועי אלימות מקוונת שהטיפול בהם מחייב טיפול במסגרת החינוכית, ובנוסף מחייב גם דיווח לפיקוח על בית הספר. מדובר באירועים כגון חרם מתמשך, הפצת תכנים פרטיים מביכים ומבזים, או איום בהפצת תכנים פרטיים, איומים המלווים בסחיטה מסוג כלשהו וכדומה.

כמובן, קיימים גם אירועי אלימות מקוונת שהטיפול בהם מחייב דיווח למשטרה ולרשויות האכיפה: פרסום תצלום, סרט או הקלטה של תלמיד, שיש בהם עירום ו/או יחסי מין, שנעשו בהסכמה או שלא בהסכמה, מהווים עבירה פלילית בהגדרה. לכן, הטיפול בה יעשה במישור הפלילי.

מחקרים מראים כי ילדים שעברו חוויית התעללות ובריונות מצד חבריהם לספסל הלימודים, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות נפשיות והתמכרויות שונות בעתיד

מעגל פגיעה פנימי וחיצוני

חשוב לציין כי כאשר מתרחש מקרה אלימות מילולית, למשל בקבוצת וואטסאפ של כלל תלמידי הכיתה, קיימים שני מעגלי פגיעה. מעגל הפגיעה הפנימי, הכולל את הפוגע והקורבן; ומעגל פגיעה חיצוני, הכולל את שאר חברי הקבוצה, הצופים מהצד. הם עשויים להיות נייטרלים או מעורבים רגשית ואף לצדד באחד הצדדים, אבל בכל מקרה הם נחשפים לאירוע. החשיפה הזו, בעלת השפעה שלילית, עלולה לגרום לשאר חברי הקבוצה לפחד ולחשוש מהגורם האלים.

בנוסף לכך, מחקרים בשנים האחרונות מראים כי ילדים שעברו חוויית התעללות ובריונות מצד חבריהם לספסל הלימודים, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות נפשיות והתמכרויות שונות בעתיד. כך, הפגיעה עלולה להיות רחבה יותר מהפגיעה המיידית. השלכות הפגיעה עלולות לצוץ שנים רבות אחרי התרחשות המקרה.

ניתן לקבל פיצוי במסגרת ביטוח תלמידים. כל תלמידי ישראל, מגיל גן ועד לסיום התיכון, מבוטחים בביטוח תאונות אישיות, המבטח אותם בגין כל נזק שייגרם להם, גם מחוץ למוסדות החינוך

על מי מוטלת האחריות? מי יישא בתוצאות ויפצה את הנפגע?

ברור כי בכל אחד מהמקרים האלה, בין אם מדובר בעבירה פלילית ובין אם לא מדובר במעשה המגיע לרף הפלילי, עלול להיגרם נזק לקורבן. נשאלת השאלה: על מי מוטלת האחריות? מי יישא בתוצאות ויפצה את הנפגע? כדי להשיב על שאלה זו, יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום, לבחון כל מקרה לגופו ולהחליט מהם הגורמים שניתן לתבוע ובאיזו מסגרת ניתן לתבוע אותם.
האחריות לשמירה על גופו ונפשו של הילד, בשעות שבהן הוא מצוי במסגרת החינוכית, מוטלת על המוסד החינוכי. על הצוות החינוכי מוטלת החובה והאחריות לשמירה על ביטחונם הפיזי והנפשי של התלמידים. על הצוות החינוכי מוטלת חובה לצפות פגיעה של תלמידים בתלמידים אחרים, לפעול בדרכים חינוכיות ומשמעתיות כלפי תלמידים בעלי פוטנציאל לפגוע, ולגלות ערנות ורגישות רבה לתלמידים המועדים להיפגע.
ביטוח תאונות אישיות

ניתן לקבל פיצוי במסגרת ביטוח תלמידים. כל תלמידי ישראל, מגיל גן ועד לסיום התיכון, מבוטחים בביטוח תאונות אישיות, המבטח אותם בגין כל נזק שייגרם להם, גם מחוץ למוסדות החינוך. למעשה, הם מבוטחים משך כל שעות היממה, 7 ימים בשבוע. אולם מדובר בפוליסה כללית, שהכיסוי בה נמוך. פעמים רבות הכיסוי אינו מספיק לפצות את התלמיד בגין כלל הנזק שנגרם לו. יתרה מכך, חשוב לציין שלא בקלות, בלשון המעטה, תכיר חברת הביטוח במקרים שכאלה כאמור לעיל כ"מקרה ביטוח" אשר בגינו ניתן לקבל פיצוי.

ניתן ואף חובה להגיש גם תביעות נזיקיות, בגין הנזקים שנגרמו בעקבות התעללות במוסד החינוכי, ובכללם גם התעללות נפשית

תביעות אזרחיות בגין הנזקים שנגרמו בעקבות התעללות במוסד החינוכי

בנוסף לתביעות הביטוחיות, ניתן ואף חובה להגיש גם תביעות נזיקיות, בגין הנזקים שנגרמו בעקבות התעללות במוסד החינוכי, ובכללם גם התעללות נפשית. מדובר בתביעות נזיקיות המוגשות נגד מדינת ישראל - משרד החינוך, המוסד החינוכי והרשות המקומית שבשטחה מצוי המוסד החינוכי.

הפסיקה קבעה קבעה כי על מורים מוטלת חובה לפקח ולהשגיח על תלמידים בבתי הספר, כדי להבטיח את שלומם ובטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם

להרבות בשיחות חינוכיות ולנקוט אמצעים משמעתיים

בתי המשפט קבעו פעמים רבות בעבר כי חלה חובה על מוסד חינוכי להרבות בשיחות חינוכיות, לנקוט אמצעים משמעתיים ולהפנות תלמידים לגורמי טיפול ואכיפה חיצוניים, בהתאם לשיקול-הדעת החינוכי, להנחיות המחייבות ולאילוצים הנובעים מן הצורך בשיתוף-פעולה של התלמיד ומשפחתו (ת"א 3001-09 א' ח' ס' נ' מדינת ישראל). יתרה מזו: הפעולות או המחדלים של הצוות החינוכי עלולים להוות פגיעה רשלנית בצעיר. גם לעניין זה, נדרשה הפסיקה לא אחת, וקבעה כי על מורים מוטלת חובה לפקח ולהשגיח על תלמידים בבתי הספר, כדי להבטיח את שלומם ובטחונם ולמנוע כל פגיעה בהם (מחוזי חי' 915/02 ק.ג. נ' מדינת ישראל).

מידת האחריות: בהתאם לנסיבות המקרה

מטבע הדברים, מידת הפיקוח שהמורים נדרשים לה, טיבה ומהותה, משתנים בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל מקרה, בהתאם לגיל התלמידים, מקום הימצאם, סוג הפעילות בה הם עוסקים וחשיבות הפעילות, בהתייחס לטיב הסיכון הכרוך באותה פעילות וגודל הסיכון (א 3243/06 ש.א נ' א.ח ואחרים). במקרים בהם התובע יצליח להוכיח כי הצוות החינוכי לא מנע את התרחשות האירועים שהביאו לפגיעה או לא עשה מאמצים מספיקים כדי למנוע את האלימות, תוטל האחריות לנזקים שנגרמו על המוסד החינוכי, שיידרש לפצות את הצעיר.

בחוק איסור לשון הרע נקבע כי פרסום ביטוי שיש בו פוטנציאל פגיעה בשמו הטוב של אדם (למשל: בתופעת השיימינג) הוא עוולה נזיקית ולעיתים יכולה להוות גם עבירה פלילית

פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו

בנוסף לכל אלה, ניתן גם לתבוע מן הפוגע פיצוי על הנזקים מכוח חוק איסור לשון הרע (התשכ"ה - 1965) ומכוח חוק הגנת הפרטיות (התשמ"א - 1981). בחוק איסור לשון הרע, נקבע כי פרסום ביטוי שיש בו פוטנציאל פגיעה בשמו הטוב של אדם (למשל: בתופעת השיימינג) הוא עוולה נזיקית ולעיתים יכולה להוות גם עבירה פלילית. כך, גם פרסום תמונתו של אדם, הטרדתו ופרסום פרטים אישיים שלו מהווים עוולה נזיקית. שני החוקים קובעים כי בגין עוולות אלה, ניתן לתבוע פיצויים בגובה משתנה, אפילו ללא הוכחת נזק.

לסיכום: למרבה הצער, מקרי אלימות בקרב ילדים ובני נוער, מהווים תופעה שכיחה ההולכת וגוברת. עם התפתחות הטכנולוגיה, האינטרנט והרשתות החברתיות, מקרים אלה גולשים גם למרחב המקוון ולעיתים מתחילים במרחב המקוון. בכל מקרה שבו נגרם לילד נזק נפשי, כתוצאה מאלימות מילולית, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום, כדי לבחון את האפשרויות השונות לקבלת פיצוי על פי סוג הנזק, מקום התרחשות המקרה ומידת האחריות של הגורמים המוסדיים בכל אחד מהמקרים.

* משרד עו"ד איל בלזר מתמחה בתביעות נזיקין, רשלנות רפואית, דיני עבודה ודיני ספורט. עו"ד בלזר בעל ניסיון רב בניהול תביעות נזקי גוף ונפש, בשל אלימות במוסדות חינוך.

** סייעה בהכנת הכתבה: עו"ד נעמה הראל, כתבת zap משפטי. 

ליצירת קשר עם בלזר ושות', עורכי דין
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
תביעה לפיצויים עבירות אלימות לשון הרע שיימיניג
עו"ד איל בלזר

קבע פגישה עם
עו"ד איל בלזר

עו''ד ומגשר איל בלזר בעל תואר ראשון (LLB) במשפטים, התמחה בלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי וסיים בהצלחה השתלמויות וקורסים...

לפרופיל המלא