נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

מהפכה בדיני מזונות ילדים - האומנם חלוקה שווה בנטל?

פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון מיום 19/7/19 (בע"מ 919/15) שינה סדרי עולם בהקשר של נטל המזונות במטרה או בתקווה לפחות לחלק את הנטל הכלכלי בגידול ילדים בין שני ההורים

מאת: עו"ד המאם חליחל | | 4
מהפכה בדיני מזונות ילדים - האומנם חלוקה שווה בנטל?

עד לא מזמן, רק קצת יותר משנתיים, נהוג היה לפסוק מזונות ילדים לפי הדין העברי, שהוא למעשה הדין האישי החל על בני זוג יהודים. מכאן, ברוב המקרים, אבות חויבו בתשלום מלא כמעט ובלעדי במזונות ילדיהם, כלומר:צרכים הכרחיים, שעמדו בשיעור של כ- 1400 ₪ בחודש מלבד מדור והוצאותיו עבור כל קטין עד הגיעו לגיל 15. 

חבות זו מצאה ביטוי בין השאר בפרשת אבוטבול ע"א 1375/93 פ"ד (1) 215, 219 נאמר בעניין הצרכים ההכרחיים וחובת האב עד גיל 15 כי :"עפ"י תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד היוצרת חובה משפטית גמורה וחיוב משפטי אבסולוטי שאינו נובע מדיני צדקה כלל ואסור לו לאב לנער את חוצנו מחובה אבהית זו ולהטילה על הציבור או על האם"... כך היה, גם אם האם היתה בעלת הכנסה משלה, וגם במקרים של משמורת משותפת, אם כי התפתחה בהדרגה פסיקה שכן התחשבה בהקשר זה ובתי המשפט המחוזיים בחיפה מחד ובתל אביב מאידך נחלקו ביניהם האם להפחית חצי מדמי המזונות או רבע בזמן משמורת משותפת.

זעקתם של אבות רבים שמצאו את עצמם פעמים רבות בפני חרפת רעב בשל חוסר השוויון, מצאה אוזן קשבת בבית המשפט העליון בהלכה לעיל (בע"מ 9191/15), שם נקבע מפורשות כי במקרה של משמורת משותפת ויותר נכון - חלוקת זמני שהות שווה, חובתו הבלעדית של האב כפי שהובא לעיל במזונות ילדיו תהיה עד הגיעם לגיל שש בלבד ולא כבעבר עד גיל 15, ומגיל זה ואילך החבות במזונות ילדים בגין מלוא צרכיהם הכרחיים ואחרים, תוטל על שני ההורים יחדיו בהתאם לחלוקת זמני השהות מחד והכנסתם הפנויה מאידך.

אם יכולת ההשתכרות של ההורים היא זהה או דומה, וככל שזמני השהיה של הילדים מחולקים ביניהם שווה בשווה, אזי האב לא יחויב במזונות ילדיו מעל גיל שש

כיצד מחושבת חלוקת מזונות הילדים לאור הלכה זו?

חישוב חבות שני ההורים במזונות ילדים מעל גיל שש נעשה כיום בהתחשב בשני פרמטרים עיקריים: ההכנסות של שני ההורים ויכולתם הכלכלית הכוללת, מחד, וזמני השהיה של הילדים אצל כל אחד מהם, מאידך. מכאן, שאם יכולת ההשתכרות של ההורים היא זהה או דומה, וככל שזמני השהיה של הילדים מחולקים ביניהם שווה בשווה, אזי האב לא יחויב במזונות ילדיו מעל גיל שש. במקום זאת, שני ההורים יחלקו באופן ישיר את כל ההוצאות שאינן תלויות שהות בבית זה או אחר (הוצאות בריאות, חינוך, ביגוד וכדומה), וכל אחד מהם יישא בעצמו בהוצאות תלויות השהות – כלומר, ההוצאות שיש לו על הילדים כשהם נמצאים אצלו.

מאז ההלכה החדשה, התפתח מאבק קשה בין ההורים סביב כל יום וכל לינה, ובמקרים רבים לא תמיד טובת הילדים היא נר לרגלי ההורים אלא טובתם האישית, כאשר כל צד מנסה להגדיל או להפחית את דמי המזונות

מהם חסרונות ההלכה החדשה?

במקרים שבהם הכנסות ההורים סבירות, אזי צורת החישוב החדשה נשמעת על פניו כסבירה ביותר ואינה פוגעת בקטינים. ואולם, במקרים בהם הכנסות ההורים נמוכות, הדבר עלול לפגוע בקטינים וברווחתם. זאת, משום שללא הכנסה סבירה, קשה מאוד לקיים שני בתי אב המותאמים לצרכי הקטינים, במקום בית מרכזי אחד, המוחזק על ידי אחד ההורים ומקוים באמצעות דמי המזונות שמשלם ההורה האחר.

כמו כן, כיום מאז ההלכה החדשה, התפתח מאבק קשה מאד בין ההורים סביב כל יום וכל לינה, כאשר במקרים רבים לא תמיד טובת הילדים היא נר לרגלי ההורים אלא טובתם האישית, כאשר כל צד מנסה להגדיל או להפחית את דמי המזונות בהתאמה. בהקשר זה ראו דברי בית הדין הרבני הגדול בתיק 1142916/1 שהתייחס לסוגיה זו שם בעמ' 3 הבהיר כב' הרב אליעזר שפירא כי: "לכן אין לקבל את תיאוריית החלוקה השוויונית של זמני השהות בין ההורים כחזון הגאולה של המשפחה המתפרקת. זאת במיוחד לאור המחירים הכבדים אותם צריכים לשלם הן הילדים והן ההורים".

שנים על גבי שנים ניתנים בבתי המשפט לענייני משפחה אינספור פסקי דין והחלטות המנסים למצוא כל דרך יצירתית וחוקית לפרש את הדין האישי (העברי) המפלה אבות לרעה בדיני מזונות

כיצד פוסקים בתי המשפט לענייני משפחה לאור פסיקת העליון?

ההלכה החדשנית הפכה את עולם המזונות מהיסוד וניתנו לה פרשנויות רבות ושונות על ידי שופטים שונים. לכן, קשה עד מאוד לדעת כיום מה יעלה בגורלו של כל תיק המגיע לפתחו של בית המשפט בבואו לדון בשאלת המזונות. נביא כאן מספר דוגמאות.

הראשונה נוגעת למידת החשיבות שבתי המשפט מייחסים להלכה החדשה. לדוגמה, כבוד השופט זגורי (בתמ"ש 46640-01-15) התייחס לתחולתה של ההלכה החדשנית בפסק דין ממצה ומקיף ביותר וכדבריו שם: "בע"מ 919/15 הוא דוגמא ניצחת נוספת לאופן שבו בית המשפט מגשר בין חברה לבין מציאות, בין חוק לבין צרכים חברתיים משתנים וערכים אוניברסליים כגון שוויון.

שנים על גבי שנים ניתנים בבתי המשפט לענייני משפחה אינספור פסקי דין והחלטות המנסים למצוא כל דרך יצירתית וחוקית לפרש את הדין האישי (העברי) המפלה אבות לרעה בדיני מזונות... "לטעמי, בע"מ 9191/15 משנה סדרי עולם בדיני מזונות בין יהודים."...."שוב אין מדובר על חבות מוחלטת של האב בצרכים הכרחיים של הילדים עד גיל 15 שנים ורק אז חבות שוויונית בין הצדדים מדין צדקה. שוב אין הבחנה בין מעגלי צרכים (מעגל צרכים הכרחיים שבהם חב האב לבדו ומעגל צרכים מדין צדקה שבהם חבים הצדדים לפי יחס הכנסות פנויות). אלא שבצד "השורה התחתונה" של פסק הדין, החידוש המבורך בדמות השוואת החובה העקרונית של שני ההורים (היהודים) לשאת במזונות ילדיהם מעל גיל 6 , בע"מ 15/919 גם נשא בצדו לא מעט סימני שאלה ואף מבוכה באשר לדרכי יישומו הלכה למעשה......".

האם בתי המשפט מרחיבים את תחולת ההלכה גם למקרים שבהם אין משמורת משותפת?

בשורה של פסקי דין נוספים שניתנו בערכאות הנמוכות בשאלת תחולת ההלכה גם במקרה שהמשמורת אינה משותפת, נקבע כי מדובר בהלכה עקרונית. לדוגמה, כחמישה חודשים לאחר פסיקת העליון, כבוד השופט שנלר (עמ"ש (ת"א) 33549-04-16) קבע כי: "מעת שבית המשפט קבע את השינוי בתפיסה העקרונית, אודות מקור החיוב של המזונות לאחר גיל שש, סבורני כי יש להחיל את העיקרון בכל מקרה בו דנים אנו בשאלת מזונות ילד מעל גיל שש".

גם אם האב אינו זוכה לפטור מלא מאחריות לדמי מזונות ילדיו, הרי שכיום, הסכום שלהם פוחת משמעותית, יחסית לעבר

מה לגבי מזונות קטינים מתחת לגיל שש?

מזונות ילדים קטינים מתחת לגיל שש נותרו, כאמור, באחריות המלאה של האב, כפי שהיה קודם לפסיקת העליון. אלא שגם בהקשר זה ישנה התחשבות באב, ככל שהקטינים נמצאים עמו במשמורת משותפת והכנסותיו דומות לאלה של האם. כך, גם אם הוא אינו זוכה לפטור מלא מאחריות לדמי מזונות ילדיו, הרי שהסכום שלהם פוחת משמעותית, יחסית לעבר. בנוסף על כך, בפסק דין מעניין מפיו של כבוד השופט יורם שקד (תלה"מ 55934-03-17 תלה"מ 55844-03-17), נקבע כי חובתו של האב במזונות ילדיו מתחת לגיל שש, אין משמעה חיוב בתשלום המזונות לאם דווקא, אלא בחיובו לשאת במזונות באופן ישיר. זאת, בכדי להתחשב בהוצאות שהוא מוציא על ילדיו בזמן שהותם עמו.

כבוד השופט שקד, לדוגמה, התחשב בהלכה החדשה במצב של משמורת משותפת והורה על הפחתת דמי מזונות בסך 7,000 שקל, שנפסקו בעליון, לכדי 1,500 שנפסקו בהסכם הגירושין עצמו, שנקבע לאחר ההלכה החדשה

האם להלכה תחולה רטרואקטיבית?

כבוד השופט שקד התחשב בהלכה החדשה וקיום מצוותיה במצב של משמורת משותפת (בתמ"ש 21810-06-10), והורה על הפחתת דמי מזונות זמניים בסך 7,000 שקל, שנפסקו פסיקת העליון, לכדי 1,500 שנפסקו בהסכם הגירושין עצמו, שנקבע לאחר ההלכה החדשה. עורכי דינה של האם טענו לאי תחולת ההלכה החדשה בשל העובדה כי התביעה הוגשה לפני כן, ולכך השיב כבוד השופט שקד: "אין סביר בעיניי כי, חרף פסק הדין וההלכה החדשה שיצאה מבית המשפט העליון, פסק דיני זה יתעלם מכל זאת ויחיל פרשנות לדין האישי שאבד עליה הכלח".

בתי המשפט אף מפרשים את ההלכה כמכוונת לשינוי מערכתי כולל. כך, למשל, במקרה אחר של משמורת מלאה עם פער קטן בהכנסות לטובת האב, הפחיתה כבוד השופטת מירה רום פלאי (בתמ"ש 48528-04-15) את דמי מזונות הילדים שבהם חויב האב, מסך של 2,400 שקל ל-240 שקל. בפסק הדין היא קבעה כי: "השינוי באופן פסיקת מזונותיהם של קטינים, בעקבות בע"מ 919/15 בהכרח, שואב אליו שינוי כלל מערכתי, בדיני המשפחה בישראל, באופן בו הנרטיב נדרש להשתנות".

לסיכום, על אף שההלכה של בית המשפט העליון נפסקה במקרה של משמורת משותפת, הכנסות דומות וילדים מעל גיל שש, הרי שהערכאות המשפטיות מתייחסות אליה כאל הלכה עקרונית וככזו שניתנת להחלה בכל מקרה המובא לפתחם, בעוד שהביטוי משמורת משותפת אינו כבר העיקר אלא חלוקת זמני השהות, קרי: מספר הימים כולל לינה בהם שוהים הקטינים אצל כל אחד מההורים.

* המאם חליחל ושות', משרד עורי דין ונוטריון, מתמחים בדיני משפחה והסכמי גירושין
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי 

ליצירת קשר עם המאם חליחל ושות' - עורכי דין ונוטריון
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
תביעת גירושין מזונות משמורת משותפת
עו"ד המאם חליחל

קבע פגישה עם
עו"ד המאם חליחל

משרד עורכי דין ונוטריון המאם חליחל ושות' ממוקם בצפת, ומתמחה בדיני המשפחה המגוונים. בין תחומי הטיפול של המשרד: גירושין, כתובה...

לפרופיל המלא